עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מגדל שן ובינה שרוב האנשים הנבונים יסכימו שיש העמיק את AI בהן בינה. כאמור, חדירתו לכל תחומי חיינו. הטלפון החכם, שהיה טיפש למדי כשנולד לפני עשור, מתחיל לגלות סימני בינה. כיום אנחנו מבינים שכל הקשור

זיפר מאת משה

רובוט המסייע לקשישים ונזקקים, מתחילים לרקום עור וגידים. אחד מתחומי המחקר שלי — AI משחקים — נהנה כבר שנים מ- מתקדם. בעבר כבר דיווחתי בעיתון זה על מחקרים מוצלחים ואף על פרסים שבהם זכתה קבוצתי. אנחנו השתמשנו בסוג אחר של בינה מלאכותית – זו השואבת את השראתה מן הטבע: אלגוריתמים אבולוציוניים. כאן הבסיס לשיפור היכולת הוא אבולוציוני, בדיוק כפי שאנו השתפרנו והשתכללנו במשך מיליוני שנים. טכניקות אבולוציוניות משמשות במגוון פעולות בתחום המשחקים: מציאת אסטרטגיות ניצחון במשחקים קשים, פיתוח שחקנים וירטואליים במשחקי וידאו, פיתוח תוכן לעולמות ממוחשבים, ועוד. ובמעבר חד ל”משחק” רציני יותר - משחק החיים. במקום מושבי הנוכחי כפרופסור-אורח בבית-הספר לרפואה על שם פרלמן באוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה אני עוסק בתחומי הגנטיקה AI ביישומי והרפואה. דווקא תחום הבריאות נהנה עד עתה פחות מפירות הבינה המלאכותית, אך מחסור זה משתנה כעת עם כניסת יותר ויותר חוקרים לתחום. היישומים AI וחברות הפוטנציאליים הם רבים: איבחון טוב יותר; אנאליזה הרבה יותר טובה ;) CT של תוצאות שיקוף (רנטגן, אנאליזה של סרטן, מחלות גנטיות וסינדרומים שונים בתקווה למצוא להם פתרון; ניתוחים רובוטיים; פיתוח תרופות מואץ ומשופר; ועוד. בקבוצת המחקר פה אנחנו בונים שיוכל לנתח כמויות רבות AI של נתונים באופן חכם ולמצוא הֶקשרים מעניינים. למשל, גֶנים הקשורים למחלה כלשהי או קשרים בין פיזיולוגיה לסביבה בהתפתחות סינדרום מסוים. ואם התחלתי באיוב, אסיים ): “רֵאשִית חָכְמָה קְנֵה 7 , במשלי (ד חָכְמָה, וּבְכָל קִנְי ָנְךָ קְנֵה בִי נָה”. משה זיפר הוא פרופסור במחלקה למדעי המחשב.

לשפת אנוש אינו דבר קל. לא קל לזהות שפה ולא קל לדבר אותה. זיהוי דיבור התקדם באופן מדהים, וטלפון מודרני מסוגל לזהות הרבה פקודות קוליות. כיום ישנם מוקדים טלפוניים רבים שבהם מחשב מדבר עם לקוח, לפחות באופן חלקי (אם הנושא מורכב מדי הטיפול עדיין מועבר למענה אנושי). ואם בקופסה החביבה עלינו עסקינן, הטלפון, הרי שכיום הוא כולל את מרכיב העוזר הווירטואלי, הלומד את אורחות-חיינו ומסייע לנו בעצות. ולא לחינם הזכרתי “למידה”. אותה יכולת לשפר יכולת עתידית על-ידי בחינה של הנעשה בעבר והיא AI היא כיום תחום מרכזי ב- אחראית לקידמה רבה. תחום זה machine נקרא למידת מכונה — . learning כאמור, נהיגה אינה דבר קל. הפתרון המסתמן בעתיד הלא-רחוק (לדעת רבים, חמש עד עשר שנים) self הוא מעבר למכונית ללא נהג, - . חברות-ענק כגון driving car ‘גוגל’ ו’אובר’ משקיעות משאבים אדירים כדי להפוך את חלום הנהיגה מהווה AI האוטומטית למציאות, ו- מרכיב-מפתח במאמצים אלה. מכונית כזאת היא למעשה רובוט הזוכה לעדנה. והוא אינו היחיד: רובנו כבר מכירים, ואולי אף יש לנו בביתנו, שואבי-אבק רובוטיים. יצורים מכאניים אלה משתפרים משנה לשנה, הרבה הודות לשיפורים בטכנולוגיית הבינה המלאכותית. גם פרויקטים שאפתניים יותר, כגון

“וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תָּבוֹא, וְאֵי זֶה מְקוֹם

)20 , בִּי נָה” (איוב כח

“אידיוט”, צעק לך מאן דהוא בעת נסיעתך לעבודה, תוך שהוא נכנס באופן אגרסיבי למסלול נסיעתך. אולי חרקת שיניים והתעלמת ממנו, אולי הבעת את דעתך על רמתו האינטלקטואלית. אבל שני דברים אנו למדים מן הסיפור המוכר הזה: ראשית, נהיגה אינה עיסוק קל, ושנית — אף אחד לא אוהב שמטילים ספק באשר לרמתו השכלית. ישנם מי שיאמרו כי בינה היא תכונה השמורה לבני-האדם (לא בהכרח לכולם…), ישנם מי שיסכימו לשייכה לבני-דודינו הקופים, עוד אחרים יאמרו כי בינה היא תכונה נפוצה בעולם החי. אבל אנחנו לא עוסקים כאן ביצירי טבע אלא ביצירי אדם, ביציר המוכר לכולנו - המחשב. היש למחשב בינה? האם מחשבים חושבים? לתחום העוסק בשאלה זו קוראים בינה מלאכותית, והוא נולד באופן בכנס במכללת 1956- רשמי ב דרטמות’ הממוקמת בניו-המפשיר הפסטורלית שבארה”ב. בשישים השנים שחלפו מאז ידע התחום עליות ומורדות, ובשנים האחרונות העלייה היא חדה. בימים אלה, כאשר אתה מעיין בעיתונות טכנולוגית, זו הכתובה או זו המקוונת, סביר להניח שתמצא דיווח על עוד יישום מסעיר , או artificial intelligence של בפי העם. AI אין כוונתי לעסוק בשאלה הפילוסופית האם מחשבים באמת חושבים. רבות נכתב ודובר על כך, ורבות עוד ידובר וייכתב. אני אעסוק בשאלה הרבה יותר צנועה: האם מחשבים מבצעים משימות ופעולות

חשיבה יצירתית | 16