עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

חולים עליה פרופ' איה בידרמן (בצילום), יושבת-ראש החטיבה לבריאות בקהילה

טיפ לרופאה הצעירה "שילוב קריירה עם משפחה הוא אתגר גדול, לגברים ולנשים כאחד, אבל הוא ניתן למימוש. דאגי לבריאותך, תיהני מחופשות, מצאי עיסוקים ותחומי עניין מעבר לרפואה" נושא נוסף שעדיין מעסיק אותה הוא האלימות במשפחה. בנשים נפגעות אלימות היא מטפלת עד היום. "הרבה נשים לא מדווחות שהן נפגעות אלימות, הן מספרות שהן מרבות 'ליפול' או 'להיתקל בדברים'. כשהן נרצחות, או מתאבדות, כולם שואלים 'איך ייתכן שזה קרה'? אחת מכל שבע נשים סובלת מאלימות בתוך המשפחה בצורה כזאת או אחרת". שנות עבודה 25 אחרי וניהול של מרפאת שירותי בריאות כללית בשכונה י"א בבאר שבע יזמה פרופ' בידרמן שירות חדש, בשיתוף עם עובד סוציאלי – מרפאת ייעוץ למטופלים עם בעיות מורכבות, רפואיות ונפשיות-חברתיות. היא חילקה את זמנה בין עבודה במרפאה הזאת, עבודה כרופאת-משפחה בבאר שבע ועבודה כמרצה באוניברסיטת

השנים 30- בפקולטה למדעי הבריאות, טיפלה באלפי אנשים ב על פעילותה הברוכה | האחרונות וחנכה מאות תלמידים ומתמחים הוענק לה פרס מפעל חיים מטעם איגוד רופאי-המשפחה בישראל

פ רס מפעל חיים מטעם איגוד רופאי-המשפחה הוענק לאחרונה לפרופ' איה בידרמן, יו"ר החטיבה לבריאות בקהילה שבפקולטה למדעי הבריאות. הפרס הוענק לה בכנס השנתי של האיגוד במארס במלון 29- שהתקיים ב רמדה בירושלים. פרופ' בידרמן קיבלה את הפרס בקטגוריית "מפעל חיים" על תרומתה להקמת ולביסוס רפואת- המשפחה בנגב ועל עבודתה רבת השנים בהוראה, בהדרכה ובמיזמים חברתיים, ביניהם טיפול בנערות בסיכון, בריאות האישה, וטיפול בניצולי שואה. כרופאת-משפחה בבאר שבע, עיר שיש בה שילוב של קשישים וצעירים, ותיקים ועולים, עבודת יומה של פרופ' בידרמן היא מגוונת ובלתי-צפויה. "לעולם אינני יודעת מי ממתין מעבר לדלת חדרי ומה הן בעיותיו", היא מספרת. "אנשים באים לדבר אתי על גרון כואב או על כאב בטן ובסוף הם מספרים על הבן שלהם שיושב בכלא או על תשלומים שהם לא מסוגלים לשלם". היא החליטה להתמחות שנים, 35 ברפואת משפחה לפני כדי להיות "לא סתם רופאה". לאחר עשרות שנים כרופאת-

משפחה בבאר שבע אפשר לומר שפרופ' בידרמן היכתה בעיר שורשים עמוקים. היא כתבה הרבה מאמרים, ועם זאת ברור לה שלרופאי- משפחה קשה לעסוק במחקר. "רוב הזמן אני נמצאת עם חולים, ובשביל מחקר נשארות לי רק השעות שאחרי העבודה, כשאני כבר עייפה", היא אומרת. במסגרת שיתוף-פעולה עם חוקרים נוספים נערך מחקר השוואתי שבחן את מצבם של קשישים המבקרים במרכזי-יום למצבם של קשישים שאינם מבקרים בהם. כצפוי, נמצא שאלו שבאים מדי יום למרכזים האלה מרגישים יותר בריאים וצורכים פחות שירותי בריאות. מחקר אחר שפרופ' בידרמן השתתפה בו עסק ב"תשישות compassion החמלה" ( ) בקרב רופאי-משפחה fatigue בנגב – תופעה המתוארת כתחושת עייפות של מטפלים בנפגעי טראומות. "התופעה הזאת רווחת גם בקרב רופאי-משפחה, שיחסיהם עם מטופליהם קרובים", היא אומרת. "קיימת מודעות לנושא השחיקה של רופאים בעבודתם, אבל רופאים פחות מודעים למחיר הרגשי שהם משלמים על מעורבותם וקרבתם אל מטופלים".

רפואה | 12