עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

"לפני כשנה חתמנו על שיתוף פעולה עם נאס"א, והוא כבר מתחיל להניב פירות. באחרונה אף סיכמנו על שליחת חוקרים ישראלים לתקופת התמחות ושילוב בפרויקטים של נאס"א". אגב נאס"א, מתי לדעתך ישוגר לחלל האסטרונאוט הישראלי השני? "יש דיבורים על זה כל הזמן. ראש נאס"א צ'רלס בולדן אמר בזמן ביקורו אצלנו לפני כשנה שכאשר יתחילו הטיסות למאדים, ישתתפו בהן נציגים מהרבה מדינות. אנחנו מאוד מעוניינים להיות חלק מן המסע אל מאדים ולתרום את הידע שלנו". מה בנוגע לחברות-הזנק בתחום החלל? "אנחנו תומכים היום בעשרה סטארט-אפים שמפתחים רעיונות למיזמים חדשים שישוגרו לחלל, מתוך אמונה שבעתיד הם ישתלבו באקו-סיסטם". איך מנגישים את תחום החלל לקהל הרחב? "כל שנה בסוף חודש ינואר אנחנו מקיימים את 'שבוע החלל הישראלי' - עשרות אירועים חווייתיים ברחבי הארץ המיועדים לקהל הרחב. אירועים אלה מתארים את העשייה והיופי שבתחום החלל ומעוררים סקרנות ורצון להעמיק בתחום. אנחנו גם משתפים פעולה עם משרד החינוך במה שנוגע לתוכניות הלימוד בתחום החלל". ובמעבר חד, לאחרונה דווח ש"התגלה כוכב-לכת הדומה לכדור-הארץ". מהי משמעותה של התגלית הזאת? "בשנים האחרונות התגלו הרבה כוכבי-לכת, ובכמה מהם שוררים תנאים דומים לאלו שבכדור-הארץ. עובדה זו מעלה את הסבירות לקיום חיים גם מחוץ לכדור שלנו". רוצים לדעת עוד?

בישראל בשיתוף סוכנות החלל הצרפתית ישוגר בקרוב. מדובר בלוויין הישראלי הראשון למטרות אזרחיות-סביבתיות. הוא יאפשר לנטר מצב קרקע, צמחייה, שימור הסביבה ואיכות מקווי מים. מאות מדענים יוכלו לעשות שימוש בנתונים שיופקו ממנו. במסגרת הלוויין נוכיח לראשונה את פעילותה של מערכת על הפוטנציאל הגלום באוניברסיטת בן-גוריון בתחום חקר החלל אומר בלסברגר: "פיתוח הלוויין יסייע בפיתוח לוויינים BGUSaT נוספים ובמימוש יישומים שמפותחים במחלקות אחרות, כגון חישה- מרחוק ומיזעור רכיבים לחלל" הנעה חשמלית חדשנית (מתוצרת 'רפאל') לתחזוקת הלוויין במסלולו. "פרויקט נוסף הוא של הלוויין 'שלום', המתבצע בשיתוף עם סוכנות החלל האיטלקית. הלוויין הזה ידגים טכנולוגיות חישה היפרספקטרלית - תצפיות בתחום החתימות ולא באור נראה. הוא ישמש לאיתור וניטור מחצבים, ניטור מקורות מים וניטור המטרה היא שנעבור משלב המחקר לשלב המסחור ושחברות מסחריות יפתחו יישומים שיתבססו על מידע שיגיע מן הלוויין הזה. "אנחנו גם שותפים לפרויקט של סוכנות החלל האיטלקית JUICE בשיתוף עם סוכנות החלל האירופית, שתכליתו לקדם מסע מדעי אל הכוכב צדק.  זיהומים. יהיו לו הרבה יישומים אזרחיים, מחקריים ומסחריים.

באוניברסיטה יסייע בפיתוח לוויינים נוספים ובמימוש יישומים שמפותחים במחלקות אחרות, כגון חישה-מרחוק ומיזעור רכיבים לחלל". את מסעו המרתק בתחומי החלל והחישה-מרחוק התחיל בלסברגר ב'אל-אופ' (שנרכשה מאוחר יותר על-ידי 'אלביט'), שם היה שותף בפיתוח המצלמות של לווייני התצפית. "התחלתי כמהנדס פיתוח והגעתי עד לתפקיד מנהל חטיבת המודיעין החזותי (לשעבר 'אלביט אלקטרואופטיקה'), הכוללת את כל פעילות החלל, צילומי האוויר והצילום ההיפרסקפטראלי", הוא מספר. בהמשך ניהל אבי את נושאי החלל, – OIP התפעול וההנדסה בחברת חברה-בת של 'אלביט' שמרכזה בבלגיה. עם חזרתו לישראל ניהל את חברת 'אלביט מערכות אבטחה' .2013 בשדרות. מחברה זו פרש בסוף את סוכנות החלל הישראלית הוא מכיר מאז הקמתה. פעילותה בארץ ובחו"ל מוכרת לו היטב. פרישת הלוויינים ותכונותיהם אף הן לא נסתרות מעיניו. הוא מכיר את רוב הלוויינים של ישראל, והיה מעורב בקבלת ההחלטות שקדמו לפיתוח המצלמות והלוויינים מתוצרת כחול-לבן. הוא גאה בפיתוח הלוויין ' ובכך שישראל היא היום 3 'אופק אחת המדינות המתקדמות בעולם בתחום פיתוח לוויינים קומפקטיים, שיעילותם מפתיעה מבחינת היחס בין משקל וביצועים. '6 על רקע ההתפוצצות של 'עמוס משתתף בלסברגר בימים אלה בדיוני ועדה בראשות מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, פרץ וזאן, הבוחנת את עתיד תוכנית החלל האזרחית בישראל, ובמיוחד את תחום לווייני- התקשורת. מה הם פרויקטי הדגל של סוכנות החלל כיום בזירה הבין-לאומית? "'ונוס' - לוויין שאנחנו בונים

היכנסו לאתר סוכנות החלל space.gov.il הישראלית

11 | אבג