עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

בטוחים שאפשר להציע לכם חברות?

חודשים. אצל קבוצת המשתמשים בסמארטפון אובחנו ירידה ביכולת לעבד מידע קשב (כולל יכולות אריתמטיות) וכן שינויים בתפישה החברתית ובמדדים אלקטרו- פיסיולוגיים של עוררות בקליפת המוח הקדמית הימנית ובמעבר של סיגנל עצבי בין ההמיספרות (המוח הגדול מורכב משני חלקים שצורת כל אחד מהם דומה לחצי-כדור – חצאים אלה נקראים מיספרות). ֶ ה צוות המחקר מדגיש כי "תוצאות המחקר מוכיחות באופן סיבתי ומובהק ששימוש קצר-טווח במכשיר גורם לירידה ביכולות קוגניטיביות הכוללות עיבוד מידע קשב, ובנוסף לכך פוגע בתפישה החברתית של המשתמשים והופך אותה ליותר חרדתית. השינויים האלו מלוּוים בשינויים בפעילות המוחית הדומים באופן מפתיע לשינויים שנצפו במחקרים אחרים במעבדה ביחס לפעילות המוחית של סטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז. איננו מחפשים את עמדת המוכיחים בשער היוצאים נגד הטכנולוגיה, אך חשוב להיות מודעים לשינויים הקוגניטיביים הבלתי נמנעים, שמא נאמר האבולוציוניים, שאנו עוברים יחד עם התפתחות הטכנולוגיה". "למרות התפישה המקובלת בעולם המחקר הפסיכולוגי והאבחון הפסיכיאטרי, שלפיה יכולות קשב גבוהות הן מולדות ומושפעות בעיקר מן המטען הגנטי התורשתי ולא מן הסביבה, אנחנו מראים במחקרינו שלסביבה (במקרה שלנו גירוי תחושתי דינאמי וכרוני לאורך תקופות הילדות וההתבגרות בחולדות, וגירוי זהה במבוגרים צעירים) יש תפקיד מכריע בעיצוב יכולות הקשב, עיבוד המידע וההתפתחות המוחית שלנו. ממצאינו מצביעים על כך שאין להקל ראש בהשפעותיה של החשיפה לאמצעי התקשורת האלקטרוניים, ושחשיפה כזאת עלולה לפגוע בקשב בתקופת הילדות וגם בשלבי התפתחות מאוחרים יותר". בצוותי המחקר היו שותפים גם ד"ר אורי אליגון והסטודנטים ליהי בוקובזה ודניאל אלירז.

עסקיים על-ידי כריית נתונים שעובדיהם חשפו בפייסבוק, בלינקדאין ובמקורות אחרים הזמינים לציבור. ד"ר פוזיס ריכז שלושה מחקרים מרכזיים שנעשו בתחום הנדון, והציג את ממצאיהם DMBI – Data Mining for Business בכנס , שהתקיים באוניברסיטה Intelligence במאי. אירגנה אותו המחלקה 19- ב להנדסת מערכות מידע. הכנס דן בכריית המתפתח Data Big מידע ובעולם ה- במהירות, ומטרתו הייתה לכנס יחד חוקרים ואנשי-מקצוע הלוקחים חלק בכריית מידע, במדע הנתונים, בלמידת מכונה, בניתוח תחזיות ובנושאים אחרים הנוגעים למגמות חדשות ולסוגיות-מפתח בתחום כריית מידע לצורכי בינה עסקית. בין המחקרים שהוצגו בכנס בלט מחקר של צוות חוקרים מן המחלקה למערכות מידע - ד"ר אריאל פלנר, ד"ר אסף שבתאי, ד"ר רוני שטרן, ד"ר מיכאל פייר, ד"ר צחי בנייה, אביגיל פרדיס, לירון סממה, וטל בז'ה. נושא המחקר הוא כריית מידע מרשתות חברתיות וניתוחו לשם הבנת קשרים חברתיים לא פורמליים בארגונים עסקיים.  עוסקים בנושאים המעניינים DMBI כנסי אנשי אקדמיה וכן אנשי תעשייה ועולם העסקים, ולכן גם הדוברים והמשתתפים בכנסים באים משני העולמות. רבים מגיעים מיחידות הצבא הרלוונטיות. זוהי השנה הרביעית שהכנס מתקיים, ושיתוף הפעולה עם התעשייה הוא הדוק: הכנס מקבל חסויות מחברות מובילות כדוגמת וממרכז הסייבר האוניברסיטאי, EMC שמגלה עניין בהרצאות העוסקות במדעי הנתונים עבור אבטחת המרחב המקוון. בעלי 200- בכנס האחרון השתתפו יותר מ תפקידים מן התעשייה והאקדמיה. הובילו אותו חברי סגל מן המחלקה להנדסת מערכות מידע, וביניהם פרופ' ברכה שפירא, פרופ' מרק לסט ופרופ' ליאור .S.V רוקח. היה גם אורח-כבוד - פרופ' מאוניברסיטת מרילנד, Subrahmanian אחד החוקרים המובילים בתחום.

חוקרים מן המחלקה להנדסת מערכות מידע הצליחו לזהות מוקדי כוח בארגונים וחברות על בסיס כריית נתונים מרשתות חברתיות

כמה פעמים ביקשו מכם "לעשות לייק" או לחבר תגובה שנונה לפוסט שהעלה חבר לפייסבוק? הרבה מאוד פעמים, אם יורשה לנו לנחש. עכשיו מתברר שהרשתות החברתיות הן כר נרחב לפעילות שונה, שלא לומר מפתיעה: כריית נתונים מפייסבוק או לינקדאין מספקת מידע רב- ערך על צורת התפקוד של חברות. חוקרים מן המחלקה להנדסת מערכות מידע גילו כי ניתוח קשרים חברתיים לא פורמליים ברשתות אלה מניב מידע חשוב ומאפשר לזהות את מוקדי הידע בארגון, קבוצות עבודה ותהליכים במבנה הארגוני.   "תוכנת סריקה המיועדת לאיסוף מידע ממוקד מרשתות חברתיות מאפשרת לגלות רשת של קשרים חברתיים לא פורמליים בין עובדים בארגונים", אומר ד"ר רמי פוזיס. "על-ידי שימוש בטכניקות רגילות של ניתוח מרכזיות הקודקודים ברשתות חברתיות ושימושים סטנדרטיים של למידת מכונה ניתן לזהות תפקידים בכירים בארגון". לדבריו, תובנות לא טריוויאליות יכולות לצמוח גם מניתוח האשכולות ברשת החברתית של הארגון ומאיסוף מידע פומבי על העובדים בתוך כל אשכול. "מידע על הקשרים ברשתות חברתיות בין עובדי הארגון עשוי להיות נכס רב-ערך או איום משמעותי לארגון", הוא אומר. בעבר, כריית קשרים לא פורמליים בארגון היוותה אתגר רציני. היא נעשתה על-ידי ניתוח דיוור אלקטרוני בתוך הארגון או באמצעות שאלונים. כיום יחסי ידידות באים לידי ביטוי ברשתות חברתיות באינטרנט והם ניתנים להשגה על-ידי גורמים פנים-ארגוניים או גורמים עוינים. במחקר זה החוקרים ניתחו מספר ארגונים

13 | אבג