עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

יעל מעין גדלה בזיכרון יעקב, וכיום מתגוררת בקריית טבעון. את התואר הראשון סיימה באוניברסיטת תל אביב. את התואר השני והתואר השלישי - באוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטורט שלה, שזיכתה אותה במלגה מטעם בית הנשיא, עוסקת בניתוח שני מרחבים אקדמיים ובאופן שבו הם מסמנים סטודנטים ערבים. מודל לחיקוי? פרופ' טוני גלאגר מאוניברסיטת קווינס בצפון אירלנד. גלאגר פיתח, מיסד וחקר את החינוך המשותף בצפון אירלנד ויצר מודל ארצי שמחבר באמצעות מערכת החינוך בין שתי קבוצות מסוכסכות - הקתולים והפרוטסטנטים. בזכותו הצליחו ליישם את חזון הלימודים המשותף במדינה והונחה התשתית ליציבות המבוססת על הכרה הדדית". השקעה בתוכניות קבועות ומגוונות שמטפחות את היחסים מתוך הכרה בלגיטימיות של כל אחת מהקהילות. כשהייתי בצפון אירלנד התרשמתי מההשקעה הרציפה מצד המדינה להכיר בשתי הקבוצות – הקתולים והפרוטסטנטים - באופן שווה. זה מודל מספיק טוב לדעתי. באוניברסיטה אנחנו עובדים קשה כדי לדאוג לשוויון ולהוגנות, אבל יש לנו עוד דרך לעשות". כרטיס ביקור

למנהלים בחברות מסחריות ולאנשי חינוך שהם חלק מתנועת 'הלימוד המשותף', המבוסס על המודל של צפון אירלנד". מול איזה אתגרים ומכשולים נאלצת להתמודד? "כל מי שעוסק בתחום של קידום שותפות עומד מול אתגרים רבים ומכשולים עצומים. במקרים רבים, אפילו בארגונים הכי מתקדמים, יש נטייה 'להשטיח' את הבעיות ולטפל בהן רק כדי להשיג רגיעה. זוהי דינמיקה מעציבה שכן לצערי המשפט שנכתב במדרש ביחס לתורה - 'אם תעזבני יום יומיים אעזבך', הוא מדויק בכל מה שקשור ביחסים חברתיים". תוכלי לשתף אותנו בפעילות שנעשתה בתחומי האוניברסיטה? "הפנייה אלי לפתח הכשרה והמלצות באה בעקבות אירועי אשר זלגו גם לקמפוס 2021 מאי של האוניברסיטה. בנינו את ההכשרה תוך כדי שיתוף פעולה עם מחלקת הביטחון באופן שמרחיב את תפיסת הבטחון ולא מבטל אותה. במסגרת ההכשרה דיברנו על שייכות כמרכיב שהאוניברסיטה רוצה לטפח, הפגשנו את עובדי היחידה עם סטודנטים ערבים, ועשינו ניתוחי ארוע. מחלקת הבטחון ממשיכה להיות איתנו בדיאלוג; לאחרונה ערכנו הכשרה ודיון מעמיק עם אנשי המחלקה וערכנו הכנות לטובת הרמדאן. הפידבקים שהתקבלו מהשטח בהחלט מעודדים". לאן עוד ניתן להתקדם בתחום שאת אמונה עליו? "קידום ערכים של שוויון והוגנות הוא הכרחי ליצירת יחסים תקינים בין האזרחים, כמו גם

ספר. לימודי התואר הראשון בסוציולוגיה היו עדיין טריים בראשי, בעיקר הקורסים שעסקו במבנה של יחסי הכוחות בחברה בישראל. יכולתי להרגיש ולזהות כיצד רגשות של פחד בקרב האנשים שמסביבי (כולל שלי, כמובן) מעצבים מדיניות כלפי קבוצת מיעוט. זה הטריד אותי. כעבור כמה חודשים מצאתי את עצמי מדריכה, במסגרת הארגון שבו עבדתי, שוטרים מהמחוז הצפוני של המשטרה ובהמשך גם צוערים בקורס קצינים. בהדרכה לימדנו שוטרים על החברה הערבית בישראל ועל מה זה אומר 'שיטור רגיש תרבות'". בהקשר לעבודתך, מה זכור לך ?2021 מ"שומר החומות" במאי "באותם ימים עבדתי ב'יוזמות אברהם', ארגון המקדם שותפות בערים מעורבות, בבתי ספר, באקדמיה, בתקשורת ועוד. בזמן האירועים קיבלנו פניות רבות לקיים הדרכות לארגונים ומוסדות אקדמיים. בצוות עבדו יהודים וערבים בעלי ידע וניסיון במצבי חירום שונים. קיימתי הדרכות רבות בתקופה הזו לאנשי סגל, כילדה תמיד הרגשתי כעס כשמדירים מישהו מהקבוצה, ופעמים רבות נאבקתי על כך ושילמתי מחיר. עם הזמן למדתי שאני יכולה לגבש סביבי קבוצות חדשות, מכילות יותר

| אבג 15