עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה החלה כשהשתתפתי בסמינר מחלקתי. במחלקה זו הכרתי סגל אקדמי אוהד, תומך ומעשיר, מה שגרם לי לחכות בכיליון עיניים להצטרף אליה כקולגה". מהו המחקר שמעסיק אותך בימים אלה? "כל הספרות המחקרית הקיימת לגבי שיעורן הנמוך של הנשים הערביות בשוק העבודה מתמקדת סביב החסמים העומדים בפני הנשים בשלב הכניסה שלהן לשוק העבודה. לאחרונה התחיל להתפתח דיון אקדמי לגבי עיתוי היציאה משוק העבודה. הנשים הערביות נכנסות בשלב מוקדם לחייהן למעגל העבודה, ויוצאות ממנו לפני שהן מגיעות לגיל הפרישה המקובל בישראל. יש לכך השלכות חברתיות וכלכליות משמעותיות, ואני חוקרת את התופעה בשיתוף עם ד"ר סאמי מיעארי מאוניברסיטת תל-אביב". תוכלי לשתף אותנו בתובנה מתחום המחקר שלך? "האישי הוא לגמרי פוליטי: תהליכים ושינויים חברתיים אינם מנותקים מההקשרים הכלכליים והפוליטיים שבתוכם הם מתרחשים". מקורות השראה? "אבא שלי (ז"ל) היה דמות משמעותית בחיי. בהמשך הושפעתי מהכתיבה של הפמיניסטית המצרית נואל אלסעדאוי, שאליה נחשפתי בגיל צעיר מאוד הודות לספרייה העשירה שהייתה אצלנו בבית". במהלך מחקרה נפגשה ד"ר כרכבי-סבאח עם עשרות נשים שנחשפו לגילויי אלימות מצד בעליהן. להלן חלק מהעדויות: "פעם הוא היכה אותי עד שברים", סיפרה אחת המרואיינות. "בבית החולים פחדתי להגיד שהוא היכה אותי. מה יגידו, שאסרתי את בעלי? חמותי פעם אמרה לי: 'מי שהולכת למשטרה להלשין על בעלה אנחנו זורקים אותה לרחוב'. כל הזמן רק הטיפה שאני אמורה לדאוג לו ולנוחיות שלו וכך עשיתי". מרואיינת אחרת הוסיפה: "רק בשנה הראשונה הוא שילם לי מזונות, אחר כך התחיל לעשות כל מיני תחבולות על מנת לצאת מהחובה הזו, אך הייתי עדיין מותשת, רציתי רק שקט ולא להיגרר למה שהוא עושה, בתי משפט, עורכי דין וכו'. פשוט ויתרתי!". עדויות קשות מתוך המחקר

מה קורה כשאישה ערביה מחליטה להתגרש? "מאותו רגע ניצבת לפניה דרך ארוכה ומפותלת. נראה שרבות מהן חוששות מתגובת הסביבה נוכח החלטתן להתגרש, לצד סטיגמה חברתית ואתגרים כלכליים. מעטות הנשים אשר מקבלות תמיכה משפחתית להחלטה שלהן, ולפיכך לא פעם הן ממשיכות לחיות במשך שנים במסגרת אלימה ובזוגיות לא בריאה, עד שהן אוזרות אומץ להיפרד מבן זוגן. למרבה הצער, הן חוות אלימות בצורות שונות, כאשר האלימות הכלכלית ממשיכה גם סביב עניין הגירושין". תוכלי לפרט? "לרוב, אלימות מסוג זה מתחילה כבר במהלך הנישואין אך במקרים רבים נמשכת לאחר סיומם; וזהו מאפיין חשוב לאלימות כלכלית בהקשר של גירושין שבהרבה מקרים נעלם מהדיון האקדמי ומהשיח החברתי". לסיכום הסוגייה העגומה, אומרת ד"ר כרכבי סבאח: "השיח החברתי סביב נושא הגירושין נוטה להאשים את הנשים הגרושות, כמי שיצאו נגד שלמות המשפחה שהייתה מופקדת בעיקר על כתפיהן. השלכות שבירת המוסכמות החברתיות סביב תפקיד 'אלמסתורה', כמו גם הדרישה להתמודדות ממושכת של האישה עם זוגיות כושלת במטרה לשמור על שלמות המסגרת המשפחתית – כל אלה באו לידי ביטוי באמביוולנטיות שהן חוות כלפי ההחלטה שלהן והחשש מההתמודדות ביום שאחרי". ועוד היא אומרת: "ניכר מסיפורי חייהן של הנשים, שגם לאחר מימוש הגירושין, נעה התמודדותן עם הסטטוס החדש בין הרגשת שחרור לבין תחושת כליאה. ובמילים אחרות: הן חוות דו-קוטביות שהיא פועל יוצא של שחרור מזוגיות כושלת לצד כליאה בסטטוס הגרושה". מהא נולדה וגדלה בעיר שפרעם. היא סיימה תואר ראשון באוניברסיטת חיפה בחוגים לחינוך ולסוציולוגיה. את התואר השני עשתה גם כן באוניברסיטת חיפה, בחוג לסוציולוגיה, ואת הדוקטורט בסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. את הפוסט-דוקטורט הראשון עשתה באוניברסיטת לונדון באנגליה, במרכז ללימודי . הפוסט-דוקטורט השני היה בחוג SOAS מגדר לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, והשלישי במכון המפרי למחקר חברתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. על החלטתה לתרום לאוניברסיטת בן-גוריון מכישוריה כמרצה מבוקשת וחוקרת מצטיינת היא אומרת: "ההיכרות שלי עם 'בן-גוריון' החלה בפוסט-דוקטורט במכון המפרי הפועל בין כותלי הפקולטה למדעי הרוח והחברה. אלו היו שנתיים מרתקות שעמדו בסימן המפגשים האקדמיים שהעשירו את הידע האקדמי שלי. בנוסף, גיליתי אוניברסיטה עם אווירה ייחודית ובעלת מרקם אנושי מגוון. ההיכרות שלי עם

מה הם סיכוייה של אישה ערבייה משכילה להינשא בגיל מאוחר יחסית לעומת אישה לא משכילה? מדוע חלק לא מבוטל מהנשים בחברה הערבית בישראל שומרות על המסגרת המשפחתית למרות שנחשפו לגילויי אלימות בתוך המשפחה? וכיצד השתלבותן בלימודים אקדמיים משפיעה על סיכוייהן להשתלב במעגל העבודה? סוגיות אלה ואחרות נבחנות במחקריה של ד״ר מהא כרכבי סבאח, מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, וראש המרכז הרב-תחומי לחקר המשפחות באוניברסיטת בן-גוריון שהוקם ביוזמתה. ד"ר כרכבי-סבאח חוקרת את השינויים שחלו בחברה הערבית בהקשר לנישואין, גירושין, והשכלה גבוהה. באחד ממחקריה הבולטים היא בחנה האם קיים קשר בין השינויים בחייהן של

ברוב המקרים, אישה המשכילה יותר מבן זוגה לא תערער את יציבות הנישואין, אך ככל שהיא תשתכר יותר ממנו, כך עלולה להתערער יציבותו של התא המשפחתי

הנשים הערביות לבין העלייה בשיעורי הגירושין בעשור האחרון. את מסקנותיה היא גיבשה על סמך עשרות ראיונות עם נשים גרושות ממיקומים חברתיים שונים. ממצאיה הסתמכו על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים , והם מצביעים על כך שמספר מקרי 2017-1995 הגירושין בקרב המוסלמים בישראל הוכפל .2140- ל 922- בטווח השנים הללו מ מהניתוח הסטטיסטי של הנתונים עולה שהסיכוי הגבוה ביותר לגירושין הוא בקרב זוגות חסרי השכלה אקדמית. "ברוב המקרים, אישה המשכילה יותר מבן זוגה לא תערער את יציבות הנישואין, אך ככל שהיא תשתכר יותר ממנו, כך עלולה להתערער יציבותו של התא המשפחתי", אומרת ד"ר כרכבי-סבאח. לדבריה, הכוח הכלכלי הא-סימטרי לטובת הנשים מערער את הסדר הנורמטיבי של חלוקת התפקידים בבית ואת מעמדו של הגבר הערבי כמפרנס ראשי - ובכך גם את היציבות הזוגית. ההקשר החברתי והתרבותי הוא חשוב מאחר ותפישת המפרנס הראשי קשורה למשמעותה של הגבריות בחברה הערבית. עם זאת, הסיכוי לגירושין פוחת עם העלייה בגיל ועם ההתקדמות בשנות הנישואין.

| אבג 13