עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הופכות עולמות בשבילך

| חברות הסגל מעוררות ההשראה ושבירת תקרות | המחקרים פורצי הדרך גיליון נושא | הכי טובות שיש | הזכוכית לקראת יום האישה הבינלאומי

136 גיליון שבט-אדר תשפ"ג 2023 פברואר-מרץ

דבר יועצת הנשיא

המחלקה לפרסומים מופק על–ידי: ודוברות אסנת איתן מנהלת המחלקה: 2206 ׳ רשיון מס חיים זלקאי עורך וכתב ראשי: דני מכליס צילום: צוות אי. אר. דיזיין בע״מ עיצוב: 08-6461281 טלפון: 08-6477674 פקס: zalkai@bgu.ac.il דוא״ל: אתר אינטרנט: http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx מצולמות עם כיוון השעון: ד"ר יובל מוסקוביץ', ד"ר דורית ניצן, ד"ר מהא כרכבי סבאח, ד"ר איריס גרוסמן-חכם, והדוקטורנטית מיה שטמר תמונת השער חוכמת ההמונים מיה שטמר 9-8 מפילה ברשתה פרופ' ברכה שפירא 13-12 גרושות במלכוד ד"ר מהא כרכבי-סבאח 17-16 משנה מציאות ד"ר דורית ניצן 19-18 כלכלה נכונה ד"ר אורית מילוא 25-24 שרת השיכון אנה חיון מה בגיליון 7

חשוב להדגיש שאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מחויבת לקידום שוויון מגדרי, לא רק מתוך השאיפה למצוינות, אלא גם מתוך מחויבות ערכית עמוקה לקידום חברה צודקת יותר

בזירות אחרות, יחד עם גופים אחרים באוניברסיטה, המשיך המשרד להוגנות מגדרית לקדם פרויקטים שתכליתם להעלות את שיעור הסטודנטיות במקצועות ההנדסיים והטכנולוגיים. במיוחד אנחנו גאות בתוכנית - תוכנית חונכות למועמדות Ecosisters ומתקבלות ללימודים במקצועות אלו. כמו כן, הידקנו את שיתופי הפעולה עם האגודה הסטודנטיאלית, עם עיריית ב"ש ועם ארגוני הנשים בבאר שבע סביב אירוע יום המאבק באלימות נגד נשים (ראו ידיעה נרחבת ); יום המדענית כבר התקבע 5-4 בעמודים כאירוע שנתי קבוע, ונשמור על המסורת של אירוע כלל אוניברסיטאי, חוצה קהילות, ביום האישה הבין-לאומי. דרך ארוכה עוד לפנינו ואין מנוס מאיחוד כוחות למען קידום הוגנות מגדרית. חשוב לעמוד בפרץ כנגד כל סוג של אפליה - על רקע מגדרי ועל רקע נטייה מינית.

לתחושת החגיגיות שלרוב מלווה כתיבת טור מסוג זה מתלווה חשש כבד כי באקלים הפוליטי הנוכחי אנחנו עלולות ללכת אחורה בנוגע לייצוג הולם של נשים במרחב הציבורי (בכנסת הנוכחית, פחות מרבע מחברי הכנסת הן נשים ובממשלה החדשה מכהנות, נכון לעכשיו, שש האוניברסיטה שלנו מחויבת לקידום שוויון מגדרי, לא רק מתוך השאיפה למצוינות, אלא גם מתוך מחויבות ערכית עמוקה לקידום חברה צודקת יותר. זו ההזדמנות להתייחס למספר הישגים הנוגעים לקידום הוגנות מגדרית באוניברסיטת בן גוריון בנגב: בסוף שנת הלימודים הקודמת אישר סנאט האוניברסיטה נוהל קידומים ומינויים המסיר חסמים לקידום נשים ותורם להרחבת הייצוג של נשים בקרב חברי.ות הסגל. כמו כן, גיבש הסנאט מתווה תקדימי, ועיקרו הקמת בית דין ייעודי לטיפול במקרים של הטרדות מיניות. ברגע כתיבת שורות אלו, אנחנו עובדות על אישור נוהל חדש שיאפשר לסטודנטים.ות טרנג'נדרים.ות לשנות ביתר קלות את שמם.ן ואת לשון הפנייה אליהם.ן ברשומות האוניברסיטה. שרות בלבד), ובנוגע לזכויות להט"ב. היום, יותר מתמיד, חשוב להדגיש כי

בשאיפה לשוויון והוגנות לכולם.ן! פרופ' הללי פינסון יועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית

@bgu.uni

אבג

@bengurionu

2 דף הבית |

מבן-גוריון לארגון האומות המאוחדות הישגי המעבדה לחקר הקוגניציה, הזיקנה והשיקום, בראשותה של פרופ' שלי לוי צדק, הוצגו בכנס שאירגן האו"ם בנושא בינה מלאכותית

הוקדש לדיון בסוגיות הנוגעות לשימוש הוגן בטכנולוגיה, והמתייחסות לשאלה כיצד שימוש בטכנולוגיה יוכל לסייע בצמצום אי-שוויון, למשל, בנגישות לרפואה. נושאים אלה מעסיקים חברות טכנולוגיות ומהווים כר פורה למחקרים אקדמיים. פרופ' לוי-צדק הציגה את התוצאות הקליניות המבטיחות שאספה ד"ר רונית פינגולד פולק כחלק מעבודת הדוקטורט שלה. אחת המסקנות המעודדות שגובשו בעבודת מחקר זו הראתה שיפור בתפקודם של מטופלים שסבלו מפגיעות קשות. "המדדים הקליניים של אנשים לאחר שבץ שהתאמנו עם המערכת הרובוטית השתפרו באופן מובהק לעומת אלה שלא עבדו עם המערכת", אומרת פרופ' לוי-צדק. ראוי לציין כי המערכת הרובוטית שפיתח צוות המעבדה מסייעת למטופלים במרכז השיקומי "עדי נגב" שבדרום הארץ.

פרופ' שלי לוי-צדק מהמחלקה לפיזיותרפיה בפקולטה למדעי הבריאות נבחרה להציג את הישגיה המחקריים בפורום יוקרתי שאירגן האו"ם בנושא AI for( " "שימושים מיטיבים בבינה מלאכותית .)Good פרופ' לוי-צדק עומדת בראש המעבדה לחקר הקוגניציה, הזיקנה והשיקום ומחקריה קידמו פיתוח עזרים טכניים לטובת א.נשים הסובלים וסובלות ממוגבלויות. במעבדתה בוחנים כיצד ניתן לשפר ולהאיץ תהליכי שיקום בעזרת רובוטיקה, מתוך שאיפה לסייע לאנשים עם מוגבלות לנוע יותר בחופשיות ולהפחית את סממני המחלה. הרצאתה של פרופ' לוי-צדק הייתה במסגרת ITU (The International כנס שיזמה סוכנות ) הפועלת מטעם Telecommunication Union ארגון האומות המאוחדות. חלק מרכזי מהכנס

3 | אבג

לא מספיק לצייד נשים בכלים להתמודדות עם אלימות כלפיהן, וגם לא מספיק לפעול בערוצים של חקיקה, מדיניות והקצאת משאבים. התופעה תמוגר רק כאשר ההתמודדות איתה תהיה משימה חברתית כוללת וכאשר גברים יתפסו את עצמם כחלק מהפתרון שלה

גברים, המאבק באלימות כלפי נשים הוא גם שלכם

מהפתרון שלה". בהמשך הדברים התייחסה פרופ' פינסון לממדי התופעה בישראל: "תופעת האלימות כלפי נשים היא תופעה כלל-עולמית החוצה מגזרים, מעמד ורקע. תופעה זו מוצאת את ביטויה בסוגים שונים של התנהגות אלימה: נשים מוכות ונפגעות פיזית, מינית, נפשית, כלכלית, חברתית ורגשית. נתוני שדולת הנשים מלמדים על ממדי התופעה - מדי נשים בישראל 200,000- שנה, למעלה מ מוצאות עצמן קורבן של אלימות. בשנת נשים, ונפתחו 23 נרצחו בישראל 2021 תיקים במשטרה בגין אלימות בין 20,320 בני זוג. מנתוני המשרד לביטחון פנים עולה נשים נפלו בשנה שעברה קורבן 84,000 כי תקיפות 230 : לפגיעה מינית; הווה אומר מיניות מדי יום. מחקרים בישראל מצביעים מהנשים בישראל עוברות 21% על כך כי ממקרי התקיפה המינית 85% אונס, וכי מבוצעים על ידי אדם המוכר למותקפת. סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 268- מציג נתון מזעזע, ולפיו כ 2020 בשנת אלף נשים דיווחו שהיו קורבנות לעבירות מין

דיווחו כי נפגעו 60,000- מסוגים שונים, כ נשים 92,000- מאלימות או איום באלימות וכ נפגעו מהטרדה מינית, כשליש מהן במקום העבודה". בהמשך האירוע נשאו דברים ד"ר אור ענבי, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, שכתב את עבודת הדוקטורט שלו על גבריות חדשה, מעורבות אבהית והממשק בין הבית לעבודה בקרב גברים ישראלים; אודי קדם, מנהל קמפוס רחובות ומאמן להתמודדות עם משברים וצמיחה; נדב בן שבת, חבר בתנועת דרור ישראל, מנחה מעגלי גברים מטעם תוכנית רוג'ום, ואיתי טריפמן, חבר הוועד המנהל של אסל"י - גברים אומרים לא לאלימות נגד נשים – ארגון הגברים הראשון בארץ שנאבק באלימות כלפי נשים. בחלקו השני של האירוע התקיים האקתון לפיתוח מיזמים חברתיים סביב שני אתגרים – כיצד ניתן לקדם גבריות מטיבה בכלים חינוכיים, וכיצד ניתן להרחיב את מעגל הגברים השותפים במאבק באלימות כלפי נשים.

יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות כלפי נשים צוין באירוע שיזם המשרד להוגנות מגדרית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואורגן בשיתוף האגודה הסטודנטיאלית, עיריית באר שבע וארגוני נשים בעיר. האירוע התקיים במעמד נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ, ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', יו"ר האגודה הסטודנטיאלית ברק דביר ובנוכחות עוד א.נשים שגדשו את אולם הסנאט. "השנה בחרנו למקד את יום המאבק למניעת אלימות כלפי נשים בסוגיה שלרוב נעלמת מהשיח על מיגור האלימות כלפי נשים – הרחבת מעגל השותפים ובמיוחד הרחבת מעגל הגברים השותפים למאבק", אמרה פרופ' הללי פינסון, יועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית. "להבנתנו, לא מספיק לצייד נשים בכלים להתמודדות עם אלימות כלפיהן, וגם לא מספיק לפעול בערוצים של חקיקה, מדיניות והקצאת משאבים. התופעה תמוגר רק כאשר ההתמודדות איתה תהיה משימה חברתית כוללת וכאשר גברים יתפסו את עצמם כחלק

4 נשים את זה במרכז |

א.נשים מקהילות העיר באר שבע והאוניברסיטה הצטרפו לקריאה להגביר את מעורבותם של הגברים במאבק למניעת אלימות כלפי נשים

בכוחות משותפים: נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ, פרופ' הללי פינסון, יועצת הנשיא להוגנות מגדרית, וראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ'

5 | אבג

)European Research Council ) ERC מענק מטעם הנציבות האירופית הוענק לפרופ' ג'ניפר אושר מהמחלקה לפוליטיקה וממשל על מחקרה העוסק בקשרים שבין דעת קהל, השתתפות נחשב ERC פוליטית ותפוקות מדיניות. מענק לאחד ממענקי המחקר היוקרתיים והתחרותיים ביותר הניתנים לחוקרים וחוקרות על סמך הצעת מחקר פורצת דרך והישגים מחקריים קודמים. המימון יכול להגיע עד לשני מיליון אירו במשך חמש שנים. מחקריה של פרופ' אושר מתמקדים בקשרים בין דעת קהל, השתתפות פוליטית ותפוקות מדיניות. המחקר שזיכה אותה במענק היוקרתי עוסק בשאלה כיצד אזרחים משלבים סוגים שונים של פעילות פוליטית שאינה קשורה למערכת הבחירות; וכיצד הם משלבים הצבעה, מחאה, או אקטיביזם ברשתות החברתיות בעידן שבו אין ייצוג שוויוני לכלל האזרחים. "שתי מגמות מעניינות וסותרות בפעילות הפוליטית בעשורים האחרונים ברחבי העולם הניעו את הפרויקט שלי", אומרת פרופ' אושר. מעקב ממושך אחר מגמות אלה גיבש את מסקנותיה, ועיקרן: מחד, מסתמנת ירידה ברורה בהשתתפות אלקטורלית בעיקר בקרב קבוצות המעמד הנמוך, ומאידך יש התגברות בשיעור ההשתתפות בפעילויות שאינן אלקטורליות (כגון מחאה), במיוחד בקרב קבוצות ממעמד גבוה יותר. לשיטתה, החשש העיקרי הוא שמגמות אלו עלולות לתרום לאי-השוויון בייצוג האזרחים, כעולה מדבריה: "למרות שכולנו מכירים את הדימוי ש'יותר ויותר אנשים יוצאים לרחובות', ישנן עדויות חדשות לנסיגה מדאיגה בשיעור ההצבעה. זהו רגע אידיאלי להשיק את הפרויקט הזה על השתתפות וייצוג בעידן הדיגיטלי". לאורך פעילותה האקדמית והמחקרית עסקה פרופ' אושר בניתוח תהליכים פוליטיים. בהרצאותיה היא מצביעה על תופעות גלובליות ונוגעת בסוגיות הקשורות לכל אחד ואחת מאיתנו. מצביעה ומשפיעה

פרופ' ג'ניפר אושר, חברת סגל במחלקה לפוליטיקה וממשל, זכתה על מחקרה ERC במענק פורץ הדרך העוסק בקשרים שבין דעת קהל, השתתפות פוליטית ותפוקות מדיניות

בספרה "הסביבה הפוליטית של קביעת מדיניות פוליטית בישראל", שחיברה במשותף עם יצחק גל נור ואלמה גדות, מוצגת עמדה מעניינת באשר למונח "פוליטיקה". אמנם יצא לה שם רע וסר חינה במדינות רבות, כולל ישראל, בעיקר בגלל ציפיות שלא התממשו וגם בשל התנהגותם של פוליטיקאים. בספר, לעומת זאת, המונח "פוליטיקה" מוזכר בהקשר של הכרה במשימה הקשה המוטלת על כתפיהם של פוליטיקאים בעלי חזון, מסוּרים וישרי דרך. ג'ניפר אושר היא פרופסור במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שימשה כעמיתת מחקר אורחת באוניברסיטת הרווארד נבחרה 2018 ובאוניברסיטת פנסילבניה. בשנת לפורום צעירי מדעי הרוח והחברה של המועצה הלאומית הישראלית למדעים.

6 נשים את זה במרכז |

מחקר חדש, בעריכת מיה שטמר, דוקטורנטית במחלקה להנדסת תעשיה וניהול, קובע: חוכמת ההמונים מסייעת לגיבוש תובנות בריאותיות

מצייצות ומקבלות דיאגנוזה רפואית

עורכת המחקר, מיה שטמר

מסקנות משלימות והעשרת הידע הרפואי על המחלה", אומרת מיה שטמר, עורכת המחקר. מחלות מעי דלקתיות הן מחלות כרוניות של מערכת העיכול המאופיינות במצבי התלקחות ורגיעה. מחלות אלו נחשבות מביכות, לכן חולים מתביישים לדבר עליהן עם אנשים אחרים שלא חווים את אותן תופעות. כל אלו מדגישים את חשיבות איסוף וניתוח המידע של הסובלים ממחלות מעיים כפי שנחשפו ברשתות החברתיות. עורכת המחקר פיתחה פרופיל של משתמשי טוויטר המבחין בין חולים במחלות מעי דלקתיות לבין שאר המשתמשים שצייצו על המחלה, ובכך אפשרו את ניתוח ציוצי החולים. הממצאים חיזקו את הידע הקיים בנוגע לתזונה נכונה של החולים במחלות מעי דלקתיות: צריכת מזונות אנטי דלקתיים בשילוב עם פעילויות מרגיעות זכו לאזכור חיובי, בניגוד למספר מצרכי מזון הידועים כמחוללי דלקות. כמו כן הודגמו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הסיווג הנושאי של החולים לזה של קבוצת הביקורת, וכן בין הרגשות שהביעה

כל קבוצה בהקשרי בריאות. בציוציהם ציינו החולים והחולות את סוג המחלה שבה לקו (קרוהן או קוליטיס כיבית), את התרופות שקיבלו, את גיל האבחון, ואם עברו ניתוחים כלשהם. מתוך ההיסטוריה הרפואית של משתתפי ומשתתפות המחקר, גובש מסד נתונים טבלאי ובו מאפיינים של מחלות המעי הדלקתיות. המחקר הצביע על הבדלים מגדריים בתפיסת המחלה, טרם האבחון, המתיישבים עם הספרות המקצועית. עוד מראה עבודת המחקר שיש מקום לשיתוף פעולה בין רופאים ומהנדסים בחקר מחלות כרוניות, ושניתוח המידע "המצוייץ" יאפשר להבין טוב יותר את השלכות המחלה על חיי היומיום של החולים והחולות. טוויטר הוא מיקרו-בלוג עולמי פופולרי המשמש להפצת מידע בנושאים מגוונים ביניהם כאלה הקשורים לבריאות המצייץ. בהוואי, HICSS ממצאי המחקר הוצגו בכנס יחד עם מחקרים נוספים בתחום מערכות המידע.

נכנסתם.ן לרשתות חברתיות כדי לקבל חוות דעת רפואית? מאוד לא מפתיע. רשתות חברתיות הפכו למקורות מידע עבור חולים וחולות, במיוחד אלה הסובלים ממחלות כרוניות בדגש על מחלות המעי הדלקתיות. הרשתות הפכו צומת מרכזי לחילופי אינפורמציה ויש גולשים המתייחסים אליהן כאל מקור תמיכה. עבודת הדוקטורט של מיה שטמר, בהנחיית פרופ' ישראל פרמט ופרופ' גלעד רביד מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול, הציגה את הפוטנציאל הקיים לקידום אורח חיים בריא מתוך הנתונים הקיימים ברשת ובאמצעות הרשת החברתית טוויטר. התובנה המרכזית שעלתה מהמחקר היא שניתן להסיק מסקנות בריאותיות בעלות משמעות רפואית מדיווחים עצמיים של חולים ברשתות חברתיות. להערכת צוות המחקר ניתן להתאים את שיטות העבודה גם למחלות אחרות ובכך לתרום למחקר רפואי על מחלות כרוניות. "המחקר שלנו מצביע על כך שחולים במחלות מעי דלקתיות משתפים מידע חשוב בטוויטר, וניתן לנצל אותו לצורך הסקת

| אבג 7

מלימודי מוסיקולוגיה לבינה מלאכותית

שפירא השתתפה במחקרים שעסקו בזיהוי אנומליות (זיהוי התנהגויות חריגות וקודים עוינים) בשיטות מתוחכמות, בסימולציה של התקפות וניבוי של התפתחות של התקפות, כמו גם בתכנון יעיל של הגנות ברשת וזיהוי סכנות ברשתות חברתיות. האם הרשתות החברתיות חשופות לפעילות זדונית, שאלנו את פרופ' שפירא, ותשובתה הייתה חד משמעית: "בהחלט!". תוכלי לפרט? ״משתמשים ומשתמשות ברשתות, בעיקר צעירים וצעירות, לא ממש מודעים לסכנות שבחשיפת פרטים. הרשתות הן כר פורה לריגול על אנשים וחברות (אפשר ללמוד על ההרגלים של אדם דרך חבריו או ילדיו מבלי שהוא מפרסם פרטים - יש שיטות לחשוף פרטים של משתמש, למשל דרך הצעת חברות פיקטיבית). הרשתות החברתיות שורצות עברייני מין שמחפשים משתמשים ומשתמשות לא זהירים. בהקשר הזה אציין שפיתחנו שיטות שיודעות לזהות חברים פיקטיביים ולהתריע עליהם".

כיום היא חוקרת שיטות שונות של למידה חישובית - תחום שמשתמש במידע קיים, או נרכש, כדי "ללמד" מחשב לפתור ולהשתפר בפתרון של בעיות חדשות. בשלב מוקדם יותר של פעילותה המדעית, השתתפה פרופ' שפירא במחקר שזיהה באופן אוטומטי קבוצות משתמשים ברשת, ובפרט קבוצות של טרוריסטים, על-פי התנהגות הגלישה שלהם. יחד עם פרופ' יובל אלוביץ' היא פיתחה שיטה להגנה על משתמשים ומשתמשות מפני מעקב אחר התנהגותם ברשת. ניהלה פרופ' שפירא את 2017-2011 בשנים המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, ובהמשך הייתה סגנית דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה. כיום היא עומדת בראש ועדת האקדמיה במועצה לקידום נשים במשרד המדע והטכנולוגיה. יש לה חלק גדול בהיותה של אוניברסיטת בן גוריון מהמובילות בארץ במה שנוגע למחקר טכנולוגי בתחום הסייבר, בדגש על הפעלת שיטות מתחום הלמידה החישובית. פרופ'

ברכה שפירא בכלל חלמה להיות פסנתרנית, ובטרם ניגנה כינור ראשון בתחומי הבינה המלאכותית והלמידה החישובית סיימה תואר ראשון במוסיקולוגיה. כדי להתפרנס למדה מדעי המחשב, ועם סיום לימודיה לתואר ראשון עבדה בתעשייה כמתכנתת. במקביל, "בשביל הכיף", כהגדרתה, למדה לתואר שני. לאחר כמה שנים בתעשייה חזרה לאקדמיה ומאז היא באוניברסיטה. ממדעי המחשב עברה להנדסה, והשילוב בין המקצועות סייע לה להתקדם במסלולי המחקר השונים. את המוזיקולוגיה ומדעי המחשב למדה ב'בר-אילן'; תואר שני (במדעי המחשב) עשתה באוניברסיטה העברית, ואת עבודת הדוקטורט באוניברסיטת בן- . ("הייתי 1995 גוריון, שאליה הגיעה בשנת הדוקטורנטית הראשונה של הנדסת מערכות מידע"). את הפוסט-דוקטורט עשתה שפירא באוניברסיטת רטגרס בארה"ב. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בפיתוח מודל לאפיון אוטומטי של קבוצות משתמשים לצורך סינון חכם של דואר אלקטרוני.

8 נשים את זה במרכז |

פרופ' ברכה שפירא, חברת סגל במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, רצתה להיות פסנתרנית והפכה למדענית בעלת שם עולמי בכובעה האחר היא מסייעת | לקידומן של נשים באקדמיה בתוקף תפקידה כראשת ועדת האקדמיה במועצה לקידום נשים במשרד המדע והטכנולוגיה

| אבג 9

קבלו טיפ: האמינו בעצמכן, תהיו חרוצות, אל תחששו לשאול שאלות ואל תהססו לגלות תעוזה

פרטים רבים כאשר העבודה השלמה מוכנה ואפשר להתגאות בה. כך הרגשתי בתום עבודתי על ספר בתחום מחקרי שיראה אור בקרוב". כאישה באקדמיה, שבחרה להתמקצע STEM - בתחומי ה )Science, Technology, Engineering, Mathematics( נתקלת, מן הסתם, בקשיים לא מעטים. מול אלה אתגרים נאלצת להתמודד? "האתגרים המרכזיים הם דווקא במהלך הלימודים בבית הספר - לא מבחינה לימודית, אלא מבחינה חברתית, במובן שהחברה (ובפרט ילדים, אם כי אני לא יודעת אם היום זה נכון כפי שזה היה פעם) מצפה שילדות יעדיפו להתמקד בתחומים 'פחות מתמטיים'. בעת לימודיי לתואר הראשון, עדיין הרגשתי בכך - אומנם במידה פחותה בהרבה מאשר בתקופת בית-הספר - אך לשמחתי עם המעבר לתואר שני רעשי הרקע האלה נעלמו. בעקבות החוויה האישית שלי, אני חושבת שהסרת המכשול העיקרי כרוכה ביכולת להתגבר על התניות חברתיות ודפוסי חשיבה שנרכשים בתקופת הילדות". איזה טיפ היית נותנת לחוקרות צעירות השואפות ללכת בדרכך האקדמית? "האמינו בעצמכן, תהיו חרוצות, אל תחששו לשאול שאלות ואל תהססו לגלות תעוזה". אם לא היית חוקרת באוניברסיטה, מה היית רוצה להיות? "הייתי רוצה להיות וטרינרית, וכך לממש את אהבתי לבעלי-חיים".

נושאים בתיאוריה של מדעי המחשב, בדגש על חקר האלגוריתמים, עוררו את סקרנותה האקדמית של מרב זהבי כבר בלימודיה לתואר ראשון. עם השנים תורגמה הסקרנות למומחיות, והבחירה במסלול המחקר האקדמי השתלבה עם טיפוס מרשים בסולם הדרגות. הבעיות שפרופ' זהבי חוקרת מאתגרות אותה מדי יום והצטיינותה זיכתה אותה לאחרונה בפרס קריל היוקרתי המוענק לחוקרים וחוקרות בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים, הרפואה, החקלאות וההנדסה. "אני לא רואה את עיסוקי כ'עבודה' אלא כמקור להנאה, יצירתיות, עצמאות, ידע ומימוש עצמי", היא אומרת. את שלושת תאריה סיימה זהבי בטכניון. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בפיתוח אלגוריתמים פרמטריים לבעיות שיש להן יישומים בביו-אינפורמטיקה. הסבריה מצטיינים בפשטותם: "אני אוהבת לפתור בעיות, ואלגוריתמים הם בעצם 'מתכונים' לפתרון בעיות. התחלתי להתעניין ספציפית באלגוריתמים פרמטריים כשלמדתי לתואר שני ובחלוף השנים התרשמתי מהעומק המתמטי של התחום. גיליתי כי חלק מהיישומים הרבים שלו הם בתחומים מגוונים כגון גיאומטריה חישובית, כלכלה חישובית וביואינפורמטיקה". לאוניברסיטת בן-גוריון הצטרפה זהבי לפני כחמש שנים והתקבלה כחברת סגל במחלקה למדעי המחשב. "הבחירה במסלול אקדמי

הייתה המהלך הטבעי עבורי לאחר שראיתי - במהלך הלימודים לתואר שני ולדוקטורט – שהעיסוק במחקר הוא דבר מהנה ומספק בשבילי. ייחודיותו מתבטאת במידה הרבה שבה הוא מאפשר לפתח יצירתיות ונותן מרחב תמרון לגלות גילויים חדשים". על תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון להצלחתה, אומרת פרופ' זהבי: "היא נתנה לי כלים לממש את הפוטנציאל המחקרי שלי. הרמה האקדמית במחלקה למדעי המחשב גבוהה מאוד. שוררת בה אווירה מקצועית ועניינית, וגם במישור החברתי נעים לשהות בה". מהו 'האני מאמין' שלך? "עבודה קשה. אני גם חושבת שחשוב שחוקרים יאהבו את תחום עיסוקם לא רק כדי שיצליחו בו, אלא גם כדי שייהנו מן "לאחר עבודה ממושכת על בעיה בלי להתקדם, כשהיא נראית כמובילה למבוי סתום, לפעמים מתגלה פתאום הבנה חדשה המאירה את הבעיה באופן חדש, שונה ומרגש. במקרים אחרים אין זה אור חדש המופיע ומגלה תמונה שלא נראתה קודם אלא פיסות פאזל ידועות שבעבר נראו חסרות תועלת והנה הן נופלות למקום הנכון, וכך נסללת דרך נכונה לפתרון ברגע אחד לנגד עינינו. אירועים כאלה נראים כקסם והם מעניקים סיפוק רב. סיפוק משמעותי מסוג אחר מתקבל בתום עבודה רצופה וארוכה על הדרכים המובילות להצלחות". מה נותן לך סיפוק בעבודה?

10 נשים את זה במרכז |

פשוט ולעניין

פרופ' מרב זהבי, זוכת פרס קריל היוקרתי, אוהבת לפתור בעיות מתמטיות מסובכות, והעיסוק במחקר מהווה מקור הנאה עבורה

| אבג 11

השינויים שחלו בחברה הערבית בהקשר לנישואין וגירושין, וההשפעות של לימודים אקדמיים על מעמד הנשים בחברה זו נבחנים במחקריה של ד"ר מהא כרכבי סבאח, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה

מעטות הנשים אשר מקבלות תמיכה משפחתית להחלטה שלהן, ולפיכך לא פעם הן ממשיכות לחיות במשך שנים במסגרת אלימה ובזוגיות לא בריאה, עד שהן אוזרות אומץ להיפרד מבן זוגן

עד שהגט יפריד בינינו

12 נשים את זה במרכז |

המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה החלה כשהשתתפתי בסמינר מחלקתי. במחלקה זו הכרתי סגל אקדמי אוהד, תומך ומעשיר, מה שגרם לי לחכות בכיליון עיניים להצטרף אליה כקולגה". מהו המחקר שמעסיק אותך בימים אלה? "כל הספרות המחקרית הקיימת לגבי שיעורן הנמוך של הנשים הערביות בשוק העבודה מתמקדת סביב החסמים העומדים בפני הנשים בשלב הכניסה שלהן לשוק העבודה. לאחרונה התחיל להתפתח דיון אקדמי לגבי עיתוי היציאה משוק העבודה. הנשים הערביות נכנסות בשלב מוקדם לחייהן למעגל העבודה, ויוצאות ממנו לפני שהן מגיעות לגיל הפרישה המקובל בישראל. יש לכך השלכות חברתיות וכלכליות משמעותיות, ואני חוקרת את התופעה בשיתוף עם ד"ר סאמי מיעארי מאוניברסיטת תל-אביב". תוכלי לשתף אותנו בתובנה מתחום המחקר שלך? "האישי הוא לגמרי פוליטי: תהליכים ושינויים חברתיים אינם מנותקים מההקשרים הכלכליים והפוליטיים שבתוכם הם מתרחשים". מקורות השראה? "אבא שלי (ז"ל) היה דמות משמעותית בחיי. בהמשך הושפעתי מהכתיבה של הפמיניסטית המצרית נואל אלסעדאוי, שאליה נחשפתי בגיל צעיר מאוד הודות לספרייה העשירה שהייתה אצלנו בבית". במהלך מחקרה נפגשה ד"ר כרכבי-סבאח עם עשרות נשים שנחשפו לגילויי אלימות מצד בעליהן. להלן חלק מהעדויות: "פעם הוא היכה אותי עד שברים", סיפרה אחת המרואיינות. "בבית החולים פחדתי להגיד שהוא היכה אותי. מה יגידו, שאסרתי את בעלי? חמותי פעם אמרה לי: 'מי שהולכת למשטרה להלשין על בעלה אנחנו זורקים אותה לרחוב'. כל הזמן רק הטיפה שאני אמורה לדאוג לו ולנוחיות שלו וכך עשיתי". מרואיינת אחרת הוסיפה: "רק בשנה הראשונה הוא שילם לי מזונות, אחר כך התחיל לעשות כל מיני תחבולות על מנת לצאת מהחובה הזו, אך הייתי עדיין מותשת, רציתי רק שקט ולא להיגרר למה שהוא עושה, בתי משפט, עורכי דין וכו'. פשוט ויתרתי!". עדויות קשות מתוך המחקר

מה קורה כשאישה ערביה מחליטה להתגרש? "מאותו רגע ניצבת לפניה דרך ארוכה ומפותלת. נראה שרבות מהן חוששות מתגובת הסביבה נוכח החלטתן להתגרש, לצד סטיגמה חברתית ואתגרים כלכליים. מעטות הנשים אשר מקבלות תמיכה משפחתית להחלטה שלהן, ולפיכך לא פעם הן ממשיכות לחיות במשך שנים במסגרת אלימה ובזוגיות לא בריאה, עד שהן אוזרות אומץ להיפרד מבן זוגן. למרבה הצער, הן חוות אלימות בצורות שונות, כאשר האלימות הכלכלית ממשיכה גם סביב עניין הגירושין". תוכלי לפרט? "לרוב, אלימות מסוג זה מתחילה כבר במהלך הנישואין אך במקרים רבים נמשכת לאחר סיומם; וזהו מאפיין חשוב לאלימות כלכלית בהקשר של גירושין שבהרבה מקרים נעלם מהדיון האקדמי ומהשיח החברתי". לסיכום הסוגייה העגומה, אומרת ד"ר כרכבי סבאח: "השיח החברתי סביב נושא הגירושין נוטה להאשים את הנשים הגרושות, כמי שיצאו נגד שלמות המשפחה שהייתה מופקדת בעיקר על כתפיהן. השלכות שבירת המוסכמות החברתיות סביב תפקיד 'אלמסתורה', כמו גם הדרישה להתמודדות ממושכת של האישה עם זוגיות כושלת במטרה לשמור על שלמות המסגרת המשפחתית – כל אלה באו לידי ביטוי באמביוולנטיות שהן חוות כלפי ההחלטה שלהן והחשש מההתמודדות ביום שאחרי". ועוד היא אומרת: "ניכר מסיפורי חייהן של הנשים, שגם לאחר מימוש הגירושין, נעה התמודדותן עם הסטטוס החדש בין הרגשת שחרור לבין תחושת כליאה. ובמילים אחרות: הן חוות דו-קוטביות שהיא פועל יוצא של שחרור מזוגיות כושלת לצד כליאה בסטטוס הגרושה". מהא נולדה וגדלה בעיר שפרעם. היא סיימה תואר ראשון באוניברסיטת חיפה בחוגים לחינוך ולסוציולוגיה. את התואר השני עשתה גם כן באוניברסיטת חיפה, בחוג לסוציולוגיה, ואת הדוקטורט בסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. את הפוסט-דוקטורט הראשון עשתה באוניברסיטת לונדון באנגליה, במרכז ללימודי . הפוסט-דוקטורט השני היה בחוג SOAS מגדר לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, והשלישי במכון המפרי למחקר חברתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. על החלטתה לתרום לאוניברסיטת בן-גוריון מכישוריה כמרצה מבוקשת וחוקרת מצטיינת היא אומרת: "ההיכרות שלי עם 'בן-גוריון' החלה בפוסט-דוקטורט במכון המפרי הפועל בין כותלי הפקולטה למדעי הרוח והחברה. אלו היו שנתיים מרתקות שעמדו בסימן המפגשים האקדמיים שהעשירו את הידע האקדמי שלי. בנוסף, גיליתי אוניברסיטה עם אווירה ייחודית ובעלת מרקם אנושי מגוון. ההיכרות שלי עם

מה הם סיכוייה של אישה ערבייה משכילה להינשא בגיל מאוחר יחסית לעומת אישה לא משכילה? מדוע חלק לא מבוטל מהנשים בחברה הערבית בישראל שומרות על המסגרת המשפחתית למרות שנחשפו לגילויי אלימות בתוך המשפחה? וכיצד השתלבותן בלימודים אקדמיים משפיעה על סיכוייהן להשתלב במעגל העבודה? סוגיות אלה ואחרות נבחנות במחקריה של ד״ר מהא כרכבי סבאח, מרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, וראש המרכז הרב-תחומי לחקר המשפחות באוניברסיטת בן-גוריון שהוקם ביוזמתה. ד"ר כרכבי-סבאח חוקרת את השינויים שחלו בחברה הערבית בהקשר לנישואין, גירושין, והשכלה גבוהה. באחד ממחקריה הבולטים היא בחנה האם קיים קשר בין השינויים בחייהן של

ברוב המקרים, אישה המשכילה יותר מבן זוגה לא תערער את יציבות הנישואין, אך ככל שהיא תשתכר יותר ממנו, כך עלולה להתערער יציבותו של התא המשפחתי

הנשים הערביות לבין העלייה בשיעורי הגירושין בעשור האחרון. את מסקנותיה היא גיבשה על סמך עשרות ראיונות עם נשים גרושות ממיקומים חברתיים שונים. ממצאיה הסתמכו על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנים , והם מצביעים על כך שמספר מקרי 2017-1995 הגירושין בקרב המוסלמים בישראל הוכפל .2140- ל 922- בטווח השנים הללו מ מהניתוח הסטטיסטי של הנתונים עולה שהסיכוי הגבוה ביותר לגירושין הוא בקרב זוגות חסרי השכלה אקדמית. "ברוב המקרים, אישה המשכילה יותר מבן זוגה לא תערער את יציבות הנישואין, אך ככל שהיא תשתכר יותר ממנו, כך עלולה להתערער יציבותו של התא המשפחתי", אומרת ד"ר כרכבי-סבאח. לדבריה, הכוח הכלכלי הא-סימטרי לטובת הנשים מערער את הסדר הנורמטיבי של חלוקת התפקידים בבית ואת מעמדו של הגבר הערבי כמפרנס ראשי - ובכך גם את היציבות הזוגית. ההקשר החברתי והתרבותי הוא חשוב מאחר ותפישת המפרנס הראשי קשורה למשמעותה של הגבריות בחברה הערבית. עם זאת, הסיכוי לגירושין פוחת עם העלייה בגיל ועם ההתקדמות בשנות הנישואין.

| אבג 13

משמיעות את קולן

סטודנטיות וחברות סגל ממחלקות שונות באוניברסיטה התארחו והציגו את מחקריהן BGU Radio בתחנת הרדיו האוניברסיטאית מדברות מהשטח | fifty-fifty – 50:50 במסגרת הפודקאסט

מי מקבל החלטות על גופן של נשים? מהי ההיסטוריה של הפמיניזם? ומהו שוויון מגדרי אמיתי? מופק בתחנת הרדיו fifty-fifty הפודקאסט וההסכתים האוניברסיטאית ומארח חוקרות ממחלקות שונות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב לשיחות אישיות, עמוקות ומפתיעות, על מחקרים בנושאים הקשורים לנשים ומגדר. מפיקה, עורכת ומגישת העונה הראשונה: טובה שימנוב, בוגרת של המחלקות לניהול ולימודי המזרח תיכון, וכיום מנהלת פרויקטים והפקות בחברת "שמע". סדרת הפודקאסטים היא תולדה של שיתוף פעולה פורה בין טובה בכלל), התוכנית למגדר והמשרד BGU (ורדיו להוגנות מגדרית. המטרה של הפודקאסט הייחודי היא להכיר את עבודת המחקרים המגוונת של חוקרות באוניברסיטת בן-גוריון בנושאים הרבים הקשורים למגדר. דרך מחקרים אלה אפשר לבחון במבט ביקורתי את אי-השוויון המגדרי בתחומי חיים רבים ולאתגר את ה"מובן מאליו". הפרקים השונים בפודקאסט בוחנים את הביטויים ההיסטוריים והעכשוויים של מערכת המגדר בזירות חברתיות שונות, כגון שוק העבודה, האקדמיה, המשפחה והמיניות, תוך שהם מנגישים מחקרים אקטואליים בתחומים אלו לקהל הרחב. בפרק הראשון התארחה ד"ר שרי אהרוני, מרצה בתוכנית למגדר, החוקרת את תנועות הנשים באשר הן, בסיוע ארכיונים

פמיניסטיים. שרי דיברה על ההיסטוריה של התנועות הפמיניסטיות בארץ ובעולם ושיתפה את המאזינות והמאזינים בתובנות חשובות ממחקריה. בפרק השני התארחה הדוקטורנטית שרון אורשלימי, מהמחלקה למדיניות וניהול מערכות בריאות בבן-גוריון, שלאחרונה הגישה את עבודת הדוקטורט שלה. היא דיברה על האמצעים השונים למניעת היריון, והרחיבה את הדיבור בנוגע לסכנות המסוימות הטמונות בנטילת גלולות. באותה נשימה הזכירה אורשלימי את סוגיית האחריות למניעת היריון, ושאלה איך הפכה להיות אחריות של נשים וכיצד זה קשור לאי שוויון מגדרי? פרופ' הללי פינסון, מבית ספר לחינוך ויועצת נשיא האוניברסיטה להוגנות מגדרית, התארחה בפרק השלישי של הפודקאסט. היא דיברה על מחקרה העוסק בדפוסי השתתפות מגדריים במקצועות מדעיים, וגם על אי שוויון מגדרי באוניברסיטה מנקודת מבטה כיועצת הנשיא להוגנות מגדרית. ד"ר נעמי גרשוני, מהמחלקה לכלכלה, דיברה בפרק הרביעי על התפיסה הרווחת, ולפיה הגבר הוא המפרנס העיקרי בבית, על הקשר בין הורות להכנסה ועל מהפכת השליטה בפוריות כשחקן מרכזי בחייה של האישה. בפרק החמישי, והאחרון לעונה הראשונה , התארחה פרופ' מיה 50:50 של הפודקאסט לביא-אג'אי ראשת התוכנית למגדר. היא

הציגה את עיקרי מחקרה על נשים מעל גיל שהצטרפו לאפליקציית ההיכרויות טינדר, 55 ודיברה על עבודת הדוקטורט שלה שעוסקת בנשים שלא חוות אורגזמה. מוזמנים ומוזמנות להאזין, להרחיב את הדעת ולעשות "עוקב.ת" בספוטיפיי כדי לקבל התראה על פרקים חדשים.

קישור להאזנה בספוטיפיי: https://open.spotify.com/

show/5mgk1itiPaoXRQAx1LbRcX : BGU קישור להאזנה דרך אתר רדיו /https://radio.bgu.ac.il/podcasts/fifthyfifthy

14 נשים את זה במרכז |

מאחורי המיקרופון: פרופ' הללי פינסון וטובה שימנוב

| אבג 15

העולם בכפות ידיה

הכירו את ד"ר דורית ניצן, עד לא מכבר בכירה בארגון הבריאות העולמי וכיום מנהלת התוכנית לרפואת חירום בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הישגיה המרשימים של אוניברסיטת בן-גוריון משתלבים עם המעורבות הקהילתית, האכפתיות, המסירות והעשייה שמטרתה לא להשאיר אף אחד ואף אחת מאחור

16 נשים את זה במרכז |

מאחור. אוכלוסיית הנגב והנגב עצמו, כמו גם בית הספר לבריאות הציבור, הפכו את אב"ג לבית חם עבורי". תוכלי לשתף אותנו בתובנה מתחום המחקר שלך? "עם כוח גדול באה אחריות גדולה. הקידמה הטכנולוגית הביאה איתה כלים שיכולים לעזור לנו לקבל החלטות באופן יעיל, ואותן החלטות יכולות להשפיע באופן משמעותי על חיי אדם. לכן חשוב מאוד לבחון בצורה מעמיקה החלטות המתקבלות על-ידי שימוש במערכות אוטומטיות, חדשניות, שמעוגנות בנורמות, ערכים ועקרונות אתיים, ואת ההשלכות שלהן". תוכלי לציין פרטים שלא כתובים בכרטיס הביקור שלך? "שאמשיך להשתתף בפעילויות ההתנדבות שכל כך חשובות לי. אם לא הייתי חוקרת, ייתכן שהייתי עוסקת בעבודה במסגרת הקהילה לצורך מיגור העוני ומתן הזדמנויות לכל". מקורות השראה? "הסופרת דוריס לסינג שהקדישה את כתיבתה ואת חייה לזכויות האדם; נלחמה באפליה, והמשיכה ללא ליאות להפיץ את האור". מה תרצי להיות כשתהיי גדולה? "בילדותי רציתי להיות רופאה, שגרירה ושחקנית. הגשמתי סעיף אחד מתוך השלושה, כך שיש למה לצפות בהמשך הדרך".

בבריאות MPH בניו יורק, שם סיימה גם תואר הציבור. בתפקידה האחרון בארגון הבריאות העולמי, עמדה בראש מערך החירום של מדינות, 53 הארגון באזור אירופה, המופקד על כולל ישראל. משימות מורכבות היו לה באוקראינה, שם ניהלה את הסיוע ההומניטרי לתושבי ותושבות המדינה שסועת הקרבות. נושאי המחקר הקרובים לליבה נעשו לשגרת עבודה. "תמיד עניינה אותי עבודת מחקר חוצת-דיסציפלינות בנושאי מוכנות, הערכות ומענה למצבי חירום", היא אומרת. במה דברים אמורים? "הדברים אמורים בהנגשת שירותי בריאות מצילי חיים לכל אחד ואחת; במתן מענה רפואי לאוכלוסיות ייחודיות ופגיעות, בהכשרת עובדים לסיוע הומניטרי, בפיתוח מחקרים שתכליתם להגן, לשמור ולקדם את האיזון שכרוך ב'בריאות אחת' - בריאות האדם, בריאות החי והצומח, ובריאות הסביבה; ובמערכות מזון וביטחון תזונתי ליצירת חוסן". על ההחלטה להצטרף לשורות הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, היא מספרת: "שמה של אוניברסיטת בן-גוריון מגיע למרחקים: הסטודנטים נמצאים במרכז והלימודים והמחקר – בליבה. ההישגים המרשימים משתלבים עם המעורבות הקהילתית, האכפתיות, המסירות והעשייה שמטרתה היא לא להשאיר אף אחד ואף אחת

דורית ניצן סוגרת מעגל. כילדה רכה בשנים גרה עם הוריה בבאר שבע, וכעת היא חוזרת לעיר שבה עשתה את צעדיה הראשונים כדי לתרום מכישוריה המקצועיים לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. רופאת הילדים המצליחה, שעד לאחרונה מילאה תפקיד בכיר בארגון הבריאות העולמי, הצטרפה לשורות הפקולטה למדעי הבריאות. בתפקידה הנוכחי היא מנהלת התוכנית לרפואת חירום בבית הספר BGU- לבריאות הציבור ועומדת בראש היוזמה (מערכות מזון, בריאות אחת וחוסן). FOR יש לה סיפור חיים מעניין. מגיל שלוש היא נודדת בארץ ומחוצה לה, אורזת מזוודות ופורקת את תכולתן בלא מעט יעדים על פני הגלובוס. מהמחנה הצבאי בצריפין, עברה עם הוריה לפרדס כץ ולחיפה, עד שמשפחתה תקעה יתד בראשון לציון. היא המשיכה לנדוד: מקיבוץ יקום המריאה לארצות הברית, ומאז שהצטרפה לארגון שנים, שהתה 17- הבריאות העולמי, לפני כ במספר מדינות, ביניהן סרביה ואוקראינה. בשש השנים האחרונות חייתה בדנמרק. במשך כל השנים שילבה עבודת שטח עם מחקר והוראה. דורית היא בוגרת בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ומיד אחרי הסטאז' המשיכה בהכשרה ובעבודה בארצות הברית. את תת-ההתמחות בגסטרואנטרולוגיה ותזונת ילדים עשתה בבית החולים לילדים של אוניברסיטת קולומביה

17 | אבג

קבלו טיפ: האמינו בעצמכן, הקפידו להיות מוקפות בסביבה תומכת, בבית ובאקדמיה, וכוונו הכי גבוה שאפשר

ד"ר אורית מילוא, חברת סגל במחלקה לניהול, שואפת לשפר את ההבנה שלנו בנוגע להתרחשויות בשוק ההון. למען קידום המטרה היא בוחנת את יחסי הגומלין בין שווקים פיננסיים שונים, ועוקבת אחר השפעת שטף ההגירה על יסודות מקרו-כלכליים, כמו גם אחר הצלחת סטארט-אפים המתבססים על שיתופי פעולה בין יזמים מקומיים ומהגרים. "הבנה מעמיקה של יחסי הגומלין בין מגוון שווקים פיננסיים והסקת מסקנות נכונה, עשויות להשפיע על יציבות מקרו-כלכלית", היא אומרת. אורית נולדה וגדלה בחולון. את התואר הראשון בכימיה פיזיקלית עשתה בטכניון. נלהבת מהרעיון של שיווי משקל בשווקים הפיננסיים בדומה להגעה לשיווי משקל בתגובה כימית, המשיכה ללימודי תואר שני ותואר שלישי בתחום הכלכלה הפיננסית במחלקה למנהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פוסט דוקטורט עשתה באוניברסיטה העברית וב'בן-גוריון', ובהמשך השתתפה במחקר משותף באוניברסיטת ברנדייס שבמדינת מסצ'וסטס. תחומי עיסוקה האקדמי של ד"ר מילוא הם כלכלה פיננסית ויזמות טכנולוגית, כאשר עבודתה מתמקדת בניתוח נתונים כדי לענות על שאלות כלכליות. ובמילים שלה: "אני בוחנת את יחסי הגומלין בין כוחות השוק השונים, תוך כדי שימוש בכלים אקונומטריים מתקדמים ), כדי Big Data וניתוח מאגרי מידע עצומים ( לשפר את ההבנה שלנו לגבי השפעתם על יציבות מקרו-כלכלית ורגולציה". לאחרונה פרסמה ד"ר מילוא מאמר בכתב

עת יוקרתי, המתמקד באינטראקציות מניפולטיביות לכאורה בין השווקים הפיננסיים של הבורסה לניירות ערך בתל אביב. מסקנותיה התבססו על ניתוח של מיליוני עסקאות שהדגימו את קיומם של דפוסי עסקאות מניפולטיביות, ומסקנות המאמר עשויות לתרום לגיבוש מדיניות אסדרה (רגולציה) נכונה. מדוע בחרת לקדם את הקריירה האקדמית שלך באוניברסיטת בן-גוריון שאלנו אותה, והיא השיבה בלא היסוס: "במהלך התואר השני והשלישי הפכה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לבית שני עבורי. יש בה שילוב של אווירת מצוינות וסביבה חמה ותומכת, כאשר המחלקה לניהול מהווה נקודת מפגש של חוקרים וחוקרות מעולים. בנוסף, הפקולטה לניהול נהנית מפריחה מקצועית ומאווירה דינמית. כל הסיבות האלה הן שילוב מנצח". מקורות השראה? "הסבים והסבתות שלי אשר עלו לבדם, בגיל צעיר, התמודדו עם שלל אתגרים במטרה זעזע 2008 ״המשבר הכלכלי העולמי של שנת וריתק אותי כאחד. מצד אחד הייתה פגיעה כלכלית קשה באוכלוסיות שונות ומצד שני ההבנה שאחד הגורמים למשבר נבע מרגולציה שגויה, גרמה לי לחשוב האם ניתן היה לחזות, למנוע או למתן את עוצמת המשבר״. מודל לחיקוי? ״מארי קירי. היא הייתה האישה הראשונה אשר זכתה בפרס נובל והאדם הראשון שזכה בו פעמיים, וגישתה לחיים השפיעה עליי. מארי הייתה אדם סקרן, שאפה ללמוד למרות כל להפריח את השממה, והצליחו". מה דחף אותך לתחום עיסוקך?

הקשיים ולא נכנעה למוסכמות. היא התגברה על מכשולים רבים, בעקשנות, נחישות, התמדה, טיפוח המצוינות, הראשוניות ופריצת גבולות במדע, כל זאת לצד מסירות חסרת גבולות למשפחתה״. סוד הצלחתך? ״סקרנות, מיקוד במטרה והתמדה״. ה'אני מאמין' שלך? ״לחלום בגדול ולהאמין שאין דבר העומד בפני הרצון. ליהנות מהדרך, גם אם נפערו במהלכה מהמורות". שאיפות? ״להגשים את המטרות, להמשיך לצמוח, להתפתח ולגלות דברים חדשים״. תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב להצלחתך? "זכיתי להכיר חוקרים וחוקרות מובילים שסייעו לי לרכוש כלים חשובים בתחומי המחקר וההוראה. המלגות שקיבלתי אפשרו לי להתרכז במחקר, ועל כך אני אסירת תודה". טיפים לחוקרות צעירות? "האמינו בעצמכן, תהיו סקרניות, הקפידו להיות מוקפות בסביבה תומכת, בבית ובאקדמיה, ותמיד תכוונו הכי גבוה שאפשר". לסיום, מה תרצי להיות כשתהיי גדולה? "בילדותי רציתי לנגן באקורדיון, להרקיד ולשמח אנשים. היום אני אוהבת להקשיב למוזיקה, וליהנות מכל מה שמרחיב את הנשמה. אם לא הייתי חוקרת, סביר להניח שהייתי פותחת חוות סוסים מקצועית המשלבת רכיבה מקצועית עם רכיבה טיפולית".

18 נשים את זה במרכז |

ד"ר אורית מילוא, מהפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר, בוחנת את יחסי הגומלין בין כוחות שוק שונים בעולם הכלכלה, ויש לה תובנות מרתקות בנוגע להתרחשויות שונות בשוק ההון

שואפת ליציבות

19 | אבג

ד"ר איריס גרוסמן-חכם, חברת סגל במחלקה למדעי החיים, מנסה להבין איך חלבונים מסוימים נקשרים אחד לשני ויוצרים בכוחות משותפים מכונות שיכולות להזיז תאים שלמים למרחקים ארוכים

ריקוד המכונה

20 נשים את זה במרכז |

קבלו טיפ: תעבדו רק במקומות נעימים ועם אנשים שמכבדים אתכן וטוב לכן לעבוד איתם. תאמינו בעצמכן, תשדרו ביטחון ותחסכו מכן רגשות אשמה על יציאה מוקדמת מהעבודה כדי להיות עם המשפחה

בילדותה היה לאיריס גרוסמן חלום. היא חלמה להיות גרפיקאית ולעצב את עולמה בגוונים אופטימיים. העיסוק בתחום הגרפיקה לא נעלם לגמרי מחייה, וכיום הוא משתלב עם הכנת תרשימים ואיורים למאמרים מדעיים הקשורים למומחיותה בתחום הביולוגיה המבנית. מרתק אותה המעקב אחר התנועתיות של האורגניזמים ואחר המנגנון המייצר זרימה של חלקיקים על פני רקמות, למשל במערכת הנשימה שמוציאה מהגוף אבק או מזהמים אחרים. "אנחנו משתמשות בכלים ביוכימיים ובשיטות של ביולוגיה מבנית כדי להבין איך החלבונים מתארגנים ביחד ומהי הפונקציה שלהם בתוך ה'מכונה' הגדולה", היא מסבירה. איריס נולדה וגדלה בחיפה. את התואר הראשון בכימיה וביולוגיה עשתה באוניברסיטה העברית, ואת התואר השני והדוקטורט בביולוגיה מבנית במכון וייצמן למדע, בהנחייתה של פרופ' דבי פאס. את הפוסט דוקטורט עשתה באוניברסיטת קליפורניה בסן- פרנסיסקו אצל פרופ' רון וייל, בתחום מנגנון התנועה של שוטונים. מה פירוש הדבר 'שוטונים'? שאלנו אותה, והיא ענתה: "שוטונים הן מכונות מוארכות שמניעות תאים או מייצרות זרימה על פני תאים. למשל הזנב שיש לתא זרע וכמו אותן שיערות קטנות שיש על תאים במערכות הנשימה והרבייה, והמוח שלנו". ישנן מספר דוגמאות הממחישות את ליבת המחקר הייחודי של ד"ר גרוסמן-חכם. קחו למשל תא זרע שנע במערכת הרבייה של הנקבה, או את טפיל הלישמניה שגורם ל"שושנת יריחו", מחלת עור המועברת ליונקים על-ידי עקיצת זבוב החול. הטפיל נע בתוך מערכת העיכול של הזבוב ותוקף את קורבנו בשלב העקיצה.

תובנה מתחום המחקר שלך? "ככל שמסתכלים ברזולוציה גבוהה יותר, כך מגלים יותר דברים מפתיעים". למה בחרת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב? "בזכות האנשים במחלקה למדעי החיים. מהיום הראשון מלווה אותי התחושה שרוצים בהצלחתי. לאוניברסיטה הייתה נכונות להשקיע משמעותית בביולוגיה מבנית, ותעיד על כך בין השאר רכישתו של מיקרוסקופ אלקטרונים חדשני, היחיד מסוגו בארץ, שחיוני לעבודה שלי". מהו סוד הצלחתך? ״לעבוד עם אנשים שהם קודם כל בני אדם, לעסוק במה שבאמת מעניין אותי, תשומת לב לפרטים ולהתייעץ הרבה". ה"אני מאמין" שלך? ״צריך ליהנות מהדרך ולא רק מכיבוש הפסגה״. שילוב קריירה עם חיי משפחה – איך עושים זאת נכון? ״זה לא פשוט. יש לי ילד בכיתה א' וילדה בת שנה וחצי. אני לא מצליחה להיות איתם כל יום בשעות אחר הצהריים, אבל משתדלת לא להתעסק בעבודה כשאני איתם. זמן איכות עם הילדים ממלא אותי ובסופו של דבר תורם לעבודה שלי. אני חושבת שזה גם חשוב לילדים שלי לראות שאמא שלהם עובדת במשהו שהיא אוהבת ומעניין אותה". שאיפות? "הייתי שמחה לבנות מכונה סינתטית מחלבונים בהשראת שוטונים. הרעיון קיים והדרך עוד ארוכה". לסיום, תוכלי לציין משהו שלא כתוב בקורות החיים שלך? "אני נשואה לחי ואמא של דרור ורונה. אני מכורה לקיקבוקסינג ולבניית פאזלים".

21 | אבג

מחקרה של ד"ר יובל מוסקוביץ' מהמחלקה למדעי המחשב, עוסק בהוגנות ואמינות של | מערכות מבוססות נתונים "חשוב לבחון בצורה מעמיקה החלטות המתקבלות על-ידי שימוש במערכות אוטומטיות ואת השלכותיהן במגוון תחומים הנוגעים לחיינו", היא אומרת

רודפת צדק

22 נשים את זה במרכז |

על-פי שיטתה, "חשוב לבחון בצורה מעמיקה החלטות המתקבלות על-ידי שימוש במערכות אוטומטיות ואת השלכותיהן על מגוון תחומים בחיינו". יובל נולדה בקיבוץ להב, גדלה באילת ולמדה בבית הספר מעלה שחרות בקיבוץ יטבתה. את התואר הראשון בהנדסת תוכנה ואת התואר השני במדעי המחשב סיימה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. את הדוקטורט במדעי המחשב עשתה באוניברסיטת תל אביב ומשם המשיכה לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת מישיגן .) University of Michigan (

כסטודנטית במחלקה למדעי המחשב ב'בן-גוריון', והחזרה לשם היא סגירת מעגל בשבילי. אין מקום טבעי יותר עבורי מאשר אוניברסיטת בן-גוריון, נולדתי וגדלתי בדרום הארץ, כך שמבחינתי אני חוזרת הביתה". מקורות השראה? "אני שואבת השראה ממקומות או מאנשים שונים. מבחינה מקצועית, המנחים והמנטורים שליוו (ועדיין מלווים) אותי הם לגמרי מקור להשראה". מהו סוד הצלחתך? "עבודה קשה והתמדה. המנחים המקצועיים שהיו לצידי לאורך כל הדרך תרמו לי רבות. והכי חשוב תמיכה מהמשפחה". שאיפות? "להמשיך לעשות את מה שאני אוהבת. לחקור ולהתפתח מבחינה מקצועית תוך שמירה על איזון בין חיי המשפחה והעבודה. וכמובן לא לוותר על התחביבים והעיסוקים שמעבר, שהם בסופו של דבר מה שמטעין וממלא אותי באנרגיה". טיפים לחוקרות בראשית דרכן? "לא לפחד מכישלון, כי מי שלא מנסה לא מצליחה". משהו שלא מופיע בקורות החיים שלך? "אני אוהבת לשהות בחיק הטבע ונהנית לטייל עם המשפחה שלי. אנחנו גם חובבי סקי, ולא מוותרים על חופשת סקי אחת לשנה". לסיום, מה תרצי להיות כשתהיי גדולה? "תמיד חשבתי שאעסוק במקצוע עם אוריינטציה טכנולוגית. זה לא השתנה הרבה גם היום".

חוש צדק מפותח ורצון לעזור לאוכלוסיות מוחלשות עודדו את ד"ר יובל מוסקוביץ' מהמחלקה למדעי המחשב לפתח שיטה לאיתור עיוותים במערכות אוטומטיות הנשענות על מאגרי נתונים גדולים. השימוש בכלים אוטומטיים לקבלת החלטות automated המבוססות על מאגרי מידע, ( ) כגון מערכות data - driven decision tools ), נפוץ risk assessment להערכת סיכונים ( מאוד בשנים האחרונות. עם השימוש הגובר בכלים אלו, אנחנו עדים למקרים רבים שתוצאותיהם מוטות או מפלות לרעה קבוצות שונות באוכלוסייה. דוגמה מפורסמת היא מערכת שהיתה בשימוש בבתי משפט בארצות הברית, שמטרתה היתה לעזור לשופט להעריך את מידת המסוכנות לביצוע חוזר של עבירה (רצדיויזם) על-ידי אסירים המועמדים לשחרור מוקדם. תחקיר מעמיק של המערכת העלה ממצאים מדאיגים והראה שהיא מפלה לרעה שחורים, שדורגו ברמת מסוכנות 2 לביצוע עבירה חוזרת בשיעור גבוה פי מרמת המסוכנות בפועל. לבנים, לעומת זאת, מהרמה 2 דורגו ברמת מסוכנות הנמוכה פי בפועל. הסיבות לכך טמונות לרוב בנתונים שעליהם מתבססת המערכת. "במחקר שלי", אומרת ד"ר מוסקוביץ', "אני מפתחת כלים שמאפשרים למפתחים של אותן מערכות ) שכאלה". bias לזהות ולהתמודד עם הטיות ( יובל מוסקוביץ' יודעת שעם כוח גדול באה אחריות גדולה. הקידמה הטכנולוגית הביאה איתה כלים שיכולים לעזור לנו לקבל החלטות באופן יעיל, ואותן החלטות יכולות להשפיע באופן משמעותי על חיי אדם.

את צעדיי הראשונים במחקר עשיתי כסטודנטית במחלקה למדעי המחשב ב'בן-גוריון', והחזרה לשם היא סגירת מעגל בשבילי. נולדתי וגדלתי בדרום הארץ, כך שמבחינתי אני חוזרת הביתה

מה שכנע אותך לחזור אלינו? "את צעדיי הראשונים במחקר עשיתי

| אבג 23

התפוסה מלאה עד אפס מקום, מה שמעיד על כך שהצלחנו לקלוע לטעמם של הדיירים והדיירות שלנו. היה חשוב לנו להעניק לדיירי המעונות חוויה סטודנטיאלית, תוך שמירה על האיזון בין סביבת לימודים נוחה, תנאי אכלוס טובים וקירבה פיסית לקהילה. וכל אלה במחיר השווה לכל כיס

אנה חיון, ראשת מדור מתחמי המגורים של האוניברסיטה, משתייכת לאגף תפעול ובתוקף תפקידה חולשת על שטח עצום. בתחומי אחריותה מעונות הסטודנטים בשכונה ג' ובשכונה ד' בעיר, כמו גם דירות המגורים של תלמידי ותלמידות המחקר וכפר הסטודנטים שנחנך לאחרונה. בעוד מספר שבועות יגיעו ,U-TEL ראשוני האורחים למלון האוניברסיטה וחיון תופקד גם על רווחתם. היא מדלגת בזריזות מאתר לאתר ומקפידה שלא יחסר דבר לסטודנטים ולסטודנטיות. "יש פה הכול", מתגאה חיון. "הדיירים והדיירות שלנו רק צריכים.ות להביא איתם.ן ציוד אישי וסכו"ם". מתוך אחריות חברתית וכמענה למצוקת הדיור הקימה האוניברסיטה את כפר הסטודנטים. האוניברסיטה מפעילה ומממנת אותו, כשהיא מסתייעת בגורם חיצוני לצורכי התפעול השוטף. המיקום של "הכפר" אידיאלי: הוא צמוד לקמפוס הצפוני שנמצא בשלבי בנייה מתקדמים ובמרחק הליכה מקריית האוניברסיטה על שם משפחת מרקוס, כמו גם מתחנת הרכבת "באר-שבע צפון/ האוניברסיטה" ומפארק ההייטק גב ים-נגב. סטודנטים וסטודנטיות מכל הפקולטות ומכל המגזרים והמגדרים מאכלסים את כפר הסטודנטים. תנאי המגורים מעולים: לרשות הדיירים והדיירות הועמדו דירות סטודיו חדרים, והם.ן 3-2 ממוזגות ומאובזרות עם נהנים ונהנות ממגוון שירותים שלא היה מבייש שכונת יוקרה. הדירות, אגב, מרוהטות בטוב טעם, וכל אחת מהן מצוידת בין השאר בטלוויזיה חכמה, מקרר, כיריים חשמליות, ושולחן קפה. רק להביא את הבגדים ולהתמקם. "התפוסה מלאה עד אפס מקום, מה שמעיד על כך שהצלחנו לקלוע לטעמם של הדיירים והדיירות שלנו", מוסיפה חיון. לדבריה, היה חשוב להעניק לדיירי המעונות חוויה סטודנטיאלית, תוך שמירה על האיזון בין

סביבת לימודים נוחה, תנאי אכלוס טובים וקירבה פיסית לקהילה. "וכל אלה במחיר השווה לכל כיס", כלשונה. 1991 אנה חיון הגיעה לאוניברסיטה בשנת ובתוך חמש שנים סיימה שני תארים: תואר ראשון בגיאוגרפיה וחינוך, ותואר שני במינהל ומדיניות ציבורית. במקביל ללימודיה החלה לעבוד במסגרת האוניברסיטה ובהמשך הצטרפה לשורותיה כעובדת מן המניין. בתפקידיה הקודמים שימשה חיון כעוזרת ראש מדור בחינות וכראשת מינהל התוכנית האקדמית של קורס הטיס הצה"לי. בתפקידה הנוכחי כראשת מתחמי מגורים באגף תפעול היא מרגישה שהשמיים הם הגבול. בזמנה החופשי חיון מדוושת על אופני מירוץ וחורשת את הארץ. לאחרונה החלה להפגין את כישוריה בתחרות "אשת הברזל" וסיימה פעמיים את המסלול המפרך. חיון היא מאמנת חדר כושר מוסמכת, ומדריכת ריצה במסגרת הליגה למקומות עבודה. היא עובדת בהתנדבות עם אוכלוסיות מיוחדות בבית הלוחם ופעילה בתחומים מגוונים הקשורים לשיפור איכות החיים. התרחקתי מהספורט כמו מאש, עד 35 "עד גיל שהצטרפתי לחוג ספינינג ואז 'נדבקתי' בחיידק הספורט", היא נזכרת בחיוך. "עם השנים הרחבתי את מקצועות הספורט שבהם עסקתי והגדלתי מרחקים". כיום היא נחשבת לאצנית מצטיינת למרחקים בינוניים וגם עוסקת ברכיבת אופניים תחרותית. בתחרויות טריאתלון שבהן השתתפה היא משלבת בין ענפי הספורט החביבים עליה. "אחרי הטריאתלון הראשון את מרגישה כמו אדם חדש; את לומדת להכיר את עצמך טוב יותר במובנים של נחישות והתמדה, משמעת ושליטה עצמית. בכל פעם שאת 'מעדכנת' את המושג 'קצה גבול היכולת', מלווה אותך תחושה של התעלות. יכולת היא לא עניין של גיל. כל אחת יכולה, הכול בראש".

24 נשים את זה במרכז |

כפר הסטודנטים שנחנך לאחרונה מעמיד לרשות הדיירים והדיירות המאכלסים והמאכלסות אותו דירות מאובזרות | וסביבת מגורים נוחה ניהולו השוטף מופקד בידיה של אנה חיון כאן | מאגף תפעול גרים וגרות בכיף

חברה משכנת

| אבג 25

שוות ציטוט אמירות שנונות מפי נשים מעוררות השראה, מהארץ והעולם, שלא ישאירו אותנו אדישות

מסות של אנשים חושבים שפמיניזם קשור לרצון של נשים להיות שוות לגברים. ורוב גדול מאלה חושבים שפמיניזם הוא אנטי זכרים. חוסר ההבנה שלהם לגבי פוליטיקה פמיניסטית משקף את המציאות שרוב האנשים פשוט לומדים על פמיניזם מהתקשורת ההמונית בל הוקס, פמיניסטית אפרו-אמריקאית (פורטל: פמינזם, מתוך ויקיפדיה)

עלינו ליצור שיח מאופק שמאפשר הבעת דעה בלי איומים, שיש בו מקום למחילה ולסליחה, שיח שמחזק את המחויבות שלנו לאהבת האדם 2018 מרים פרץ, אשת חינוך ישראלית, כלת פרס ישראל למפעל חיים לשנת

לאישה כותבת יש כוח, ואישה בעלת כוח מעוררת פחד גלוריה אנזלדואה, סופרת אמריקאית ממוצא מקסיקני (פורטל: פמיניזם, מתוך ויקיפדיה)

קודם חותכים את כנפיה, ואז מאשימים אותה כשאין היא יודעת לעוף סימון דה בובאר, סופרת ופילוסופית צרפתייה (פורטל: פמיניזם, מתוך ויקיפדיה)

אישה חזקה היא אישה שנחושה לעשות משהו שאחרים נחושים לא לעשות מארג' פירסי, סופרת ומשוררת אמריקאית

הגיע הזמן שנשים יפסיקו לכעוס בנימוס לימה בואי, פעילת שלום ליברית, 2011 כלת פרס נובל לשלום לשנת (פורטל: פמיניזם, מתוך ויקיפדיה)

לעולם אל תתרגלי לאלימות ולאי השוויון הוולגרי של החיים שסביבך. חפשי שמחה במקומות העצובים ביותר. כבדי עוצמה, אך לעולם לא כוח סוזאן ארונדהטי רוי, סופרת ופעילה חברתית הודית (מתוך ספרה 'לאהוב, להיות נאהב')

החברה מחנכת גברים להתנצל על החולשות שלהם, ומחנכת נשים להתנצל על החוזקות שלהן לויס וייז, סופרת ועיתונאית מארה"ב

26 נשים את זה במרכז |

בעיניי, הגברים החלשים הם אלה שקשה להם לקבל נשים חזקות ציפי לבני, עורכת דין, לשעבר שרת החוץ, שרת המשפטים וממלאת מקום ראש הממשלה (מתוך המגזין ליידי גלובס)

אם כל מה שמעניין אותך זה שיחבבו אותך, תהיי תמיד מוכנה להתפשר על כל דבר, וככה לא תשיגי שום דבר מרגרט תאצ'ר, ראשת ממשלת 1983-1979 בריטניה בשנים

אנחנו זקוקות לנשים בכל הרמות, כדי לשנות את הדינמיקה, לעצב מחדש את השיח, וכדי לוודא שקולות הנשים יישמעו ויחשבו, ולא יתעלמו מהן שריל סנדברג, לשעבר סמנכ"לית התפעול של פייסבוק

פמיניזם לא קשור לחיזוק נשים. נשים כבר חזקות, אבל צריך לשנות את האופן שבו העולם תופס את הכוח הזה אליזבת אנדרסון, פרופסור באוניברסיטת מישיגן, מתמחה באתיקה ובפילוסופיה פמיניסטית כווני תמיד גבוה, תהיי אכפתית כלפי האמונות שלך. וכשאת מושפלת, קומי מיד חזרה ואל תקשיבי למי שאומר שאת לא יכולה או לא צריכה להמשיך הילארי רודהאם קלינטון, מדינאית, לשעבר מזכירת המדינה של ארה"ב

אנחנו ננצח כי הוכחנו לעולם ולעצמנו שאנחנו לא ׳קבוצת שוליים׳,׳קבוצת אינטרס׳ או 'מיעוטים'. בלעדינו אין רוב לגיטימי. אנחנו המיינסטרים ג'וּן ג'ורדן, משוררת פמיניסטית ביסקסואלית ג'מייקנית-אמריקאית (מתוך ויקיפדיה)

אין זה חשוב באמת להחליט בגיל צעיר מאוד, מה בדיוק אדם רוצה לעשות כאשר יגדל. חשוב הרבה יותר שתחליטו על דרך שבה אתן רוצות לחיות. אם תהיו ישרות עם עצמכן וישרות עם חבריכן, אם תיקחו חלק במאבקים שטובים לאחרים, לא רק לעצמכן, הרי נדמה לי שזה מספיק. ואולי מה תהיו – זה כבר פחות חשוב גולדה מאיר, ראשת ממשלת ישראל בשנים 1974-1968

כדי להשתחרר אישה חייבת להרגיש חופשיה להיות היא עצמה – לא בהקשר ליריבות עם הגבר, אלא בהקשר ליכולתה האישית ויכולתה אינדירה גנדי, ראשת ממשלת הודו 1984-1980- ו 1977-1966 בשנים בן אינו חופשי אם אימו אינה חופשיה. איש אינו חופשי אם אשתו אינה חופשיה. הורים אינם חופשיים אם בנותיהם אינן חופשיות. החברה אינה שווה דבר אם הנשים שבה אינן שוות דבר מנאל א-שריף, סופרת ופעילה פמיניסטית מערב הסעודית

יש כוכבים שאורם מגיע ארצה רק כאשר הם עצמם אבדו ואינם. יש אנשים שזיו זכרם מאיר כאשר הם עצמם אינם יותר בתוכנו. אורות אלה המבהיקים בחשכת הליל - הם שמראים לאדם את הדרך חנה סנש, לוחמת ומשוררת יהודיה (מתוך ויקיפדיה)

פמיניזם זה לא כשאישה אחת מתקבלת למשרה אחת מסוימת, אלא אידיאולוגיה שמטרתה להפוך את החיים להוגנים יותר עבור כל הנשים באשר הן. זה לא לקבל חתיכה יותר גדולה מהעוגה הקיימת; אנחנו רבות מדי בשביל זה. זה לאפות עוגה חדשה לגמרי גלוריה סטיינם, עיתונאית ופעילת זכויות אדם אמריקאית (פורטל:פמיניזם, מתוך ויקיפידיה)

| אבג 27

קמפוקוס חמש תמונות מחיי הקמפוס כפי שנקלטו בעדשת המצלמה של דני מכליס

אבג