עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מגיל צעיר התעניינה אלאא גבארה בשאלות הקשורות לעמידות מבנים ורצתה להכיר את סוגי כסטודנטית | הבנייה השונים במחלקה להנדסת בניין היא קיבלה תשובות לרוב השאלות וכבר חושבת על השלב הבא בחייה

רואה רחוק

האדריכלית זאהה חדיד מהווה מודל לחיקוי עבור אלאא גבארה, סטודנטית במחלקה להנדסת בניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כמו ענקית האדריכלות הבריטית ממוצא עיראקי, גם אלאא שואפת ליישם את תוכניותיה ולהותיר חותם על עולמנו. , ילידת טייבה, תמיד 22 היא בת התעניינה במקצועות הריאליים. את לימודי התיכון סיימה בבית-הספר הרב במגמת פיזיקה-כימיה, 1 תחומי עמל ובתמיכת הוריה המשיכה ללימודים אקדמיים. "מאז שהייתי ילדה בניינים מצאו חן בעיניי", אומרת אלאא, "ואז, ככל שגדלתי, הרצון שלי לדעת על הבניינים הלך וגדל. עם הזמן התעמקתי בשאלה איך אפשר לבנות בניינים עם צורות יפות וגבהים עצומים; מהו החומר שמשתמשים בו ומהי מידת העמידות שלו; איך בניין כל כך גדול מחובר לקרקע ולא נופל, וכדומה. לבסוף, החלטתי ללמוד את המקצוע, וכך לקחתי חלק בפעילות המדהימה הזאת". מה הייתה תגובת המשפחה והסביבה הקרובה לבחירתך? "מכיוון שמדובר במקצוע שנחשב ל'גברי' ואין הרבה נשים שמשתלבות בו, היה די מוזר להגיד שבחרתי תחום כזה. בהתחלה גם אני הייתי מבולבלת; אמרתי לעצמי - נכון שאני אוהבת את המקצוע, אבל האם זה הולך להיות נוח? האם אהיה האישה היחידה במקום העבודה? ועוד מלא שאלות חלפו בראשי". אז מי עודד אותך לדבוק בתוכניתך? "הוריי. הם אלה שעודדו אותי לקחת

את הצעד הזה. תמיד הם אמרו לי ללכת בעקבות מה שאני מאמינה ומה שאני אוהבת ולא לחשוב כל כך על מה יגידו אנשים. והמשפטים שממש שכנעו אותי - 'שהיום העולם פתוח, וכמעט אין תחומים ששייכים לאישה או לגבר; שהכל אפשרי, והכי חשוב שנאמין בעצמנו'". תוכלי לשתף אותנו בחוויות מלימודייך במחלקה להנדסת בניין? "מצד אחד יש את הקשיים של הלימודים, מבחינת מבחנים, מטלות, עומס, אחריות וכדומה, אבל מצד שני האווירה מאוד כיפית. המחלקה התברכה בסגל מרצים שיש להם הרבה ידע ורצון לחלוק את הידע הזה עם הסטודנטים והסטודנטיות. חשוב למרצים להעביר את הקורסים כך שנבין את חומר הלימודים לא רק היום אלא גם ביום שאחרי התואר. הטכניקות והתוכניות שמלמדים אותנו הן מאוד מתקדמות; מיישמים אותן ברחבי העולם ולא רק בישראל". עד כמה היה לך קשה להשתלב בהנדסת בניין, בהתחשב בעובדה שמדובר במקצוע "גברי"? "אין קיצורי דרך בחיים. עד עכשיו לא נתקלתי במצב שמעניקים עדיפות לגברים. בהנדסת בניין יש כמה מסלולים שאפשר לבחור ביניהם, כמו למשל מסלול התכנון שבו אני בחרתי; אין בו עדיפות לגברים או לנשים כי הוא מצריך עבודה חישובית עם תוכנות שונות". איך את רואה את המשך ההשתלבות של נשים במקצוע זה? "אני מאמינה שתימשך המגמה להפוך את מקצוע הנדסת הבניין לפופולארי

יותר בקרב נשים, כך שבעוד כמה שנים כבר לא יתייחסו אליו כמקצוע 'גברי'. אבל צריך הרבה אומץ כדי להאמין שאנחנו יכולות להיות חלק מהמגמה הזאת". האם תוכלי לציין מרצים ומרצות שהותירו בך חותם? "כל מרצה שלימד אותי נתן לי ערך מוסף, לא רק למקצוע אלא גם לחיים ועזר לי לחשוב מחוץ לקופסה. לימדו אותי איך להביע את הדעה האישית שלי; ואפילו איך לנהל ויכוח אקדמי". מהו החלום שלך? "חלום הוא מילה גדולה. בעיניי הכי חשוב זה ליהנות מכל רגע בחיי ולא לנהל אורח חיים משעמם שחוזר על עצמו. אני אוהבת להתקדם וללמוד כל יום משהו חדש, מתוך שאיפה להיות בעתיד חלק מצוות שעושה פרויקטים בעלי אפקט משמעותי, אם למען הסביבה או למען חייהם של האנשים. הנדסת בניין זה מקצוע חשוב, נכון שהוא מקצוע ישן, וקיים כבר אלפי שנים, אבל הוא הולך ומתפתח מדי יום, בכל שעה ובכל רגע נתון. הייתי שמחה לתרום את חלקי באמצעות פרויקט בנייה שישרת את הדורות הבאים". מוטו בחיים? "אני מתחברת למשפט של מחמוד דרוויש - As far as your dream goes, the "earth will get bigger

| אבג 23