עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

המסלול המהיר לדוכן הספרים 'נבוא לקחת אותך', רומן פרי עטה של דנה רוזנטל ברנדייס, מתבסס על עבודת הגמר שלה במסגרת המסלול לכתיבה יצירתית במחלקה לספרות עברית

מבוסס על גרעין של אמת משפחתית. הוא נכתב בעקבות מסע שורשים לפולין ולגרמניה, שבו התוודעה המחברת לסיפור משפחתי מרגש ומטלטל ולסוד מן העבר. עם צאתו לאור זכה הספר לתהודה תקשורתית מעל גלי האתר ובסקירות ספרותיות בעיתונות הכתובה והמקוונת. .1967 דנה נולדה בירושלים בשנת כיום מתגוררת בכפר סבא, נשואה לעמוס, אדריכל ומתכנן ערים, ואם לארבעה. מאז שירותה הצבאי, כמורה חיילת וכרכזת הוראת עולים חדשים במפקדת קצין חינוך ראשי, עוסקת בחינוך ובהוראה. סיימה בהצטיינות לימודי 2006 בשנת מתאם רב תחומי למבוגרים עם ליקויי למידה וכן לימודי עריכה ספרותית ולשונית במכללה האקדמית בית ברל, ומאז עוסקת בטיפול בסטודנטים עם ליקויי למידה ומרצה בחוג ללשון. בשנת סיימה את התואר השני בספרות 2017 עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב במסלול לכתיבה יצירתית. עבודת הגמר שלה הולידה, כאמור, ספר מרתק.

'נבוא לקחת אותך', רומן פרי עטה של דנה רוזנטל ברנדייס, קצר שבחים רבים. הרומן נכתב על בסיס עבודת הגמר שלה במסלול לכתיבה יצירתית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בהנחייתם של שמעון אדף ואסתי ג. חיים. נערה יהודייה נשלחת מברלין בדצמבר במסגרת משלוח הצלת הילדים, 1938 הקינדר טרנספורט, לסקוטלנד, ונקלטת אצל משפחה נוצרית. היא מצפה שבני משפחתה יגיעו להשיב אותה לביתה, אך הגעתם מתמהמהת. בצל הידיעה שהופקדה אצלם למשמרת לזמן מוגבל, עליה ועל מארחיה להתמודד עם געגועיה למשפחתה ועם ההשלכות המורכבות של היקשרותם זה לזה. הספר הוא רב קולי, ובאמצעות קטעי יומן ומכתבים, השזורים בעלילה, מושמעים בו קולותיה של המשפחה המארחת, של גרטה - הילדה ושל בני משפחתה הגרעינית, שנפוצה לכל עבר עקב תלאות מלחמת העולם השנייה. שלוש צלעות משולש זה מקבלות ייצוג לכל אורך הספר. יש בו שיקוף של השפעת הנסיבות והרקע ההיסטורי על הדמויות ובעיקר דילמות אנושיות מורכבות ונוגעות ללב. הספר

ההמלצה שלי

דוד גרוסמן הוא אחד הסופרים האהובים עליי, ואני ממליצה על ספרו 'מישהו לרוץ איתו'. עלילתו המרתקת של הספר והדרך שבה ארג וטווה גרוסמן את דמותם של בני נוער, ובעיקר את דמותה של תמר, את מצוקתה המצמררת ואת יחסיה הנרקמים עם אסף – כל אלה שבו את ליבי. עד היום כשאני עוברת ליד קבוצות מנגנים, במיוחד ב"כיכר ציון" בירושלים, עיר הולדתי, אני מיד חושבת על הספר הזה ועל נוער השרוי במצוקה, שלעיתים היא סמויה מן העין. תמיד מעניין אותי לדעת על הסיפור שמאחורי כל דמות. עניין נוסף שבשלו אני רואה בגרוסמן מקור להשראה הוא הדיוק הלשוני. בכל ספריו גרוסמן בורר את מילותיו בקפדנות, מדייק את בחירותיו, וכותב באופן שמותיר את הקורא נפעם, מושפע ומעורב.

13 | אבג