עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

יוסף תקוע, כוכב הקולנוע דני קיי. בשדה בוקר הוקמו המכון לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין והמכון למורשת ביקר אותנו סגן נשיא 1977- בן-גוריון. ב ארה"ב, וולטר מונדייל, כדי לחנוך איתנו העניקה 1979- את מכון האמפרי, וב האוניברסיטה לראשונה תוארי דוקטור לאות כבוד. חתם את העשור הראשון ביקורו ההיסטורי באוניברסיטה של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, שהגיע בלוויית ראש הממשלה מנחם בגין. אגב, אחד האישים בפמלייתו של נשיא מצרים היה חוסני מובארק, שישב על בימת הנשיאות בטקס קבלת הפנים שהתקיים בכיכר קאמינגס. 1989 - 1979 העשור השני בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת השתוללה בארץ אינפלציה. הנהלת האוניברסיטה התקשתה להציג בפני ידידינו בעולם דוחות כספיים בגלל השינויים המהירים בערך הכסף. המצב הכספי היה קשה. יוסף תקוע סיים את תפקידו ובמקומו נבחר לכהן כנשיא האלוף במילואים שלמה גזית. הרקטור היה פרופ' דוד וולף. לתפקיד יו"ר חבר הנאמנים נבחר רוברט ארנו מארה"ב, והוא שימש בתפקיד הזה אחת- עשרה שנים. יותר מאוחר החליף פרופ'

חיים אילתה את פרופ' וולף בתפקיד הרקטור, וכעבור שנתיים הוא נבחר לתפקיד הנשיא הרביעי של האוניברסיטה. האוניברסיטה השקיעה מאמצים עצומים כדי להיחלץ מן המשבר הכספי, ואף ביקשה אחוזים משכרם במשך 6 מעובדיה לוותר על שנה. העובדים מכל הסגלים גילו סולידריות יוצאת מן הכלל וחתמו על מתן הלוואה למוסד. כולם חשו שזו חובתם המוסרית לאוניברסיטה. כחלק מניסיון ההיחלצות מן המשבר הוקמה פרופסורים שעשתה הערכה של 23 ועדה בת הפעילות האקדמית של הפקולטות ומכוני המחקר והציעה מדיניות אקדמית לשנים ,1985- הבאות. היציאה מן המשבר הייתה ב שנה שהסתיימה בתקציב מאוזן. סייעו בכך אגודות הידידים שלנו בעולם, שחבריהן התרשמו לטובה מביצועי האוניברסיטה ושאבו מהם עידוד לגייס עוד משאבים. שוחרינו הבינו שזוהי זכות גדולה להיות חלק מן המוסד הנגבי הצעיר והדינאמי. המערך ההסברתי היה מוצלח וההצטרפות לשורות הידידים הייתה עצומה. בסוף העשור השני הגיע מספר הסטודנטים נפתחה 1982- . ב 5500- באוניברסיטה ל המכללה האקדמית באילת תחת חסותה של הפקולטה למדעי הרוח והחברה. לקראת אמצע שנות השמונים כבר היו הפקולטות למדעי הטבע, למדעי ההנדסה ולמדעי הבריאות פקולטות בוגרות ממש, שהעניקו לבוגריהן את שלושת התארים. אורחים הגיעו אלינו מרחבי תבל. בחורף > המשך בעמוד הבא

אלק לרנר, ובכך תמה תקופת המעבר מן 'המכון להשכלה גבוהה בנגב' ל'אוניברסיטת הנגב'. נבחר פרופ' משה פריבס לתפקיד 1972- ב נשיא האוניברסיטה והיה לראשון הנשיאים. , לאחר פטירתו של דוד בן-גוריון, 1974- ב שונה שם האוניברסיטה והיא נקראת מאז 'אוניברסיטת בן-גוריון בנגב'. העשור הראשון היה עשור של חלוציות. הכול התחיל מנקודת האפס: גויסו מרצים, הוקמו פקולטות, מחלקות אקדמיות, מרכזים אקדמיים, כוננו הקתדרות הראשונות ונחנך "קיר המייסדים". המכון למחקר שימושי צורף לאוניברסיטה. הוקמו מחלקות מינהליות, הוקמה גם היחידה למעורבות חברתית. סטודנטים התחילו להתעניין באוניברסיטה החדשה בנגב, ורבים נרשמו ללימודים בה. באמצע העשור הראשון כבר למדו סטודנטים. היו חידושים 3500 באוניברסיטה בתחום האקדמי, כמו הקמת המחלקה למדעי ההתנהגות והקמת בית-הספר לרפואה שהצהיר על כוונתו לעודד את תלמידיו להיות מעורבים בחיי הקהילה. אורח-הכבוד בטקס חנוכת בית- הספר לרפואה היה הסנטור האמריקאי אדוארד קנדי, מידידיה המובהקים של מדינת ישראל. התפטר פרופ' משה פריבס מתפקידו 1975- ב הנשיאותי לטובת הפקולטה למדעי הבריאות, והשגריר שלנו באו"ם, יוסף תקוע, נבחר להיות הנשיא השני של האוניברסיטה. אז החלה הפריחה הגדולה של אגודות השוחרים שלנו ברחבי העולם. באותה שנה ביקר אותנו ידידו של

בקריית הראשון הבניין - והספרייה שר האוצר פנחס ספיר נושא דברים בטקס חנוכת בניין ראש הממשלה גולדה מאיר : משמאל , לצידו . האוניברסיטה החדשה

במהלך ביקורה בקמפוס , ר ' מרגרט תאצ , אשת הברזל האוניברסיטה בשדה בוקר

29 | אבג