עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

בשבילי צ'רנוביל היא לא סדרה ד"ר ודים חסדן, איש המחלקה למדעי החיים, סיכן את חייו במסגרת המאמצים לנטרל ״הרגשנו כמו לוחמים | את החומרים הרדיואקטיביים שפרצו מן הכור הגרעיני בצ'רנוביל שמתמודדים נגד אויב בלתי נראה", הוא אומר בראיון ל'אבג'

א

בצבא הסובייטי), ובראשם עמד סגן הרקטור וראש מחלקת ההדרכה האזרחית והרפואית. ה"התנדבות", אומר ודים חסדן, הייתה בעצם גיוס חובה. "קיבלנו רמז עבה שמי שלא יתנדב יזומן למבצע על-ידי מחלקת כוח-אדם. לפחות סטודנט אחד שלא הסכים 'להתנדב' נאלץ לעזוב את האוניברסיטה בגלל הסיבה הזאת". לעומתו, חסדן הרגיש מחויבות כלפי המדינה ובעיקר כלפי האנשים שגרו בעירו המרוחקת פחות קילומטרים מאזור האסון. "הזיהום 200- מ הרדיואקטיבי התפשט לכיוון שלנו והורגש היטב", הוא מוסיף. חשת פחד? "בוודאי, בעיקר בגלל חוסר הוודאות. היה פחד, זה טבעי. הרגשנו כמו לוחמים שעומדים לצאת לשדה-הקרב כדי להתמודד נגד אויב בלתי-נראה". ספר לנו על המשימה שהוטלה עליך.

מחפירים, לחלקם לא ניתן ציוד-הגנה מתאים; חלקם לא ידעו במדויק מה הן רמות הקרינה הקטלנית שאליה נחשפו. טעויות אנוש וכשלים בטיחותיים חמורים גרמו לאסון צ'רנוביל; מחדלים בטיחותיים אפיינו את הפעלת המתנדבים אחריו. ד"ר ודים חסדן, איש המחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון, הוא אחד מתוך עולים חדשים שהוכרו 1,400 - יותר מ כליקווידטורים. בשבילו צ'רנוביל היא הרבה יותר מסדרת טלוויזיה מטלטלת. בתקופת האסון היה ודים סטודנט באוניברסיטה הממלכתית על שם פרנציסק סקורינו בעיר גומל שבבלארוס. הוא היה אחד מקבוצה של מרצים וסטודנטים לעבוד בהתנדבות 1986 ליוני 1- שיצאה ב כדי לנטרל שטחים מזוהמים ב"איזור" - קילומטרים מן הכור הגרעיני. בקבוצת 30 המתנדבים היו סטודנטים לתואר ראשון (רובם המכריע גברים רווקים אחרי שירות

26- סון צ'רנוביל שהתרחש ב מוגדר כ"תאונה 1986 באפריל הגרעינית והאסון האקולוגי

55 ."20- החמורים ביותר במאה ה בני-אדם נספו כתוצאה ישירה מן החשיפה לקרינה רדיואקטיבית, ובהמשך מתו אלפים כתוצאה מנזקי קרינה. האומדן המדויק של הקורבנות 15 לא ידוע; על-פי הערכות הוא נע בין אלף בני-אדם 110- אלף. יותר מ 80- ל קילומטרים מן 30 שגרו ברדיוס של הכור שהתפוצץ פונו מבתיהם, ומאות אלפי אנשים גויסו על-ידי השלטונות כדי לנטרל את החומרים המסוכנים ולנקות את האזורים הנגועים. עבודתם ההרואית מנעה את התפשטות הזיהום הרדיואקטיבי על פני שטחים עצומים באירופה ואסיה. העננים הרדיואקטיביים שיצר הפיצוץ בכור התפשטו עם הרוחות והייתה סכנה שגם ישראל תיכנס לרשימת המדינות הנגועות. בברית המועצות לשעבר ניסו להסתיר את העובדה שבכור התרחשה תאונה, אבל כבר למחרת הפיצוץ נמדדה עלייה חדה בקרינה בשבדיה. כאשר אי אפשר היה עוד להסתיר את ה"סוד" הודיעו השלטונות הסובייטים על התאונה. מספרם המדויק של המשתתפים בנטרול התוצאות של אסון צ'רנוביל אינו ברור. אזרחים, כבאים ואנשי-צבא סיכנו את חייהם, ורבים מהם ממש הקריבו את נפשם, כדי לסלק את הפסולת הגרעינית, לבנות כיסוי מגן מעל הכור הפגום ולנטרל שטחים וחפצים מזוהמים. הם כונו "ליקווידטורים". עבודתם של רבים מהם נעשתה בתנאים

סיפור גבורה | 10