עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

כאן יגורו בכיף בימים אלה התחיל שלב האכלוס במתחם המגורים יש על | המיועד לתלמידי המחקר ובני משפחותיהם 13 עמוד | מי לבנות

ד"ר ודים חסדן, חבר סגל המחלקה למדעי החיים, סיכן את חייו במסגרת המאמצים לנטרל את החומרים | הרדיואקטיביים שפרצו מן הכור הגרעיני בצ'רנוביל | ״אני לא מתחרט שהשתתפתי במבצע הזה״, הוא אומר 11-10 עמודים 2019 ספטמבר-אוקטובר | תשרי תש"פ | 121 גיליון צ'רנוביל שלי

לקובץ מונגש

מה בגיליון

דבר הנשיא

5-4 7-6 9-8

למען אפריקה אמיר שגיא בהשראת הסבא טל גודארד שאלה טובה טל אייל בחירה מצוינת ורד סרוסי

מדרגה ופריצות דרך בתחומי מחקר שונים. בשנה הבאה נציין באירועים חגיגיים חמישים שנה להקמת האוניברסיטה. בגיל כזה היא די בוגרת כדי להגדיר לעצמה את יעדיה ושאיפותיה, ובחודשים הקרובים נשקיע מאמצים רבים בהמשך בניית התוכנית האסטרטגית. תקוותי היא שבשנת תש"פ נוכל לפרסם את מפת-הדרכים שלנו שתוביל אותנו אל עתיד מזהיר, שבו אוניברסיטת בן-גוריון תהפוך לאוניברסיטה עולמית מובילה, ועם זאת נטועה עמוק בנגב – אוניברסיטה שמתמודדת עם הבעיות המרכזיות של העולם בעודה משפיעה מרוחה על העמים שבאזור; אוניברסיטה המשלבת מצוינות ומעורבות בחברה ובמדינה. איחוליי לשנה טובה ומבורכת שלוחים לכולכם: חברי סגל האוניברסיטה, סטודנטים, גימלאים, בוגרים, ובני משפחותיכם. מי ייתן ותהא השנה החדשה שנת יצירה ותגליות מרתקות, שנה של שלום ובריאות.

תשע"ט הייתה עבורי שנה מיוחדת. קצת לפני ראש השנה נבחרתי לנשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ובחודש שבט נכנסתי לתפקיד. שמונת החודשים האחרונים עברו עליי ביעף. בכל יום שחלף למדתי משהו חדש. למדתי על האיכויות הגבוהות של האוניברסיטה, וגם על העניינים הטעונים שיפור. הכרתי חוקרים ועובדים, סטודנטים ושוחרים, ובכל המפגשים התרשמתי מסגולותיו של המשאב החשוב ביותר של האוניברסיטה – המשאב האנושי. בחודשים האחרונים מצאתי את עצמי לא פעם במעמדים שתאמו את ציפיותיי, והיו לי גם כמה הפתעות (כמו הצורך 20,000 להציג את הזמר עומר אדם לפני סטודנטים). החוויות הנעימות ביותר היו הפגישות האישיות – עם סטודנטים ב"מקסיקני", על כוס קפה עם עמיתים ב"ארומה", פגישות לא מתוכננות עם אנשים בקמפוס, דיונים וויכוחים על נושאים חשובים במשרדי, ארוחות-ערב עם תומכים ושוחרים בלונדון. בכל המקרים היחסים הבינאישיים שהתפתחו הזכירו והמחישו לי שאנחנו "בן-גוריוניסטים". שנת תש"פ ניצבת בפתח, וכמו תמיד ישנן ציפיות לשנה טובה מקודמתה, לעליית

14 15

השנה שלה איריס שנייד

מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות אסנת איתן מנהלת המחלקה: 2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס עיצוב צוות אי. אר. דיזיין בע"מ 08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il : דוא"ל http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx

שלכם, פרופסור דניאל חיימוביץ

דף הבית | 2

מפגש

"הנגשת האוניברסיטה כמקום למידה ומקום עבודה היא בדמי. נולדתי בארה"ב בעיירה קטנה, מקום שרק רבע מבוגרי התיכון ממשיכים לאוניברסיטה. היום ממי שנשארו שם הם מובטלים. אני 50% התקבלתי לאוניברסיטת קולומביה על תקן אפליה מתקנת לפריפריה. בבית-הספר בעיירת הולדתי הייתי הילד עם הציונים הכי גבוהים, וכשהגעתי לאוניברסיטה ציון המבחן הפסיכומטרי שלי הציב אותי בשליש התחתון בין הסטודנטים שניגשו לבחינה. לא ידעתי איך ללמוד, הרגשתי זר, עד שהצלחתי לסגור את הפערים ולרכוש את הכלים, להתמודד ולהצליח. אם לא היו מאפשרים לי להגיע לאוניברסיטה הזאת, לא הייתי מגיע לאן שהגעתי". פרופ' חיימוביץ הוסיף ואמר: "אם אנחנו רוצים לקדם את התושבים של האזור שלנו, עלינו לעודד אותם ללמוד באוניברסיטה. הם יפגשו בה אנשים כמוהם, סטודנטים ועובדים. הנושא הזה הוא בראש מעייני בתור נשיא. קידום יישובי הבדואים ישפר את מצבם הסוציו-אקונומי, והדרך לעשות זאת היא מתן השכלה והזדמנויות".

מקרב לבבות היוזמה לשילוב עוד עובדים מן החברה הבדואית בסגל האוניברסיטה עמדה במוקד פגישתו של הנשיא פרופ' דניאל חיימוביץ עם אישים ובעלי תפקידים במועצות האזוריות הבדואיות בנגב אוניברסיטת בן-גוריון היא מקום ישראלית באקדמיה" אצלנו באוניברסיטה. במפגש השתתפו גם ראשי מועצות

לימודים ועבודה ששעריו פתוחים לכול – גם לחברה הבדואית בנגב. זהו גם הייעוד של תוכנית בשם "תקווה ישראלית באקדמיה", המעודדת שיתוף פעולה בין הסטודנטים והסגלים הלומדים ועובדים באוניברסיטה. 15- התוכנית הוצגה במפגש שהתקיים ב ביולי באולם-הישיבות "רותם" במעמד נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ, הרקטור פרופ' חיים היימס, פרופ' ג'יהאד אל-סאנע, ראש המחלקה למדעי המחשב, פרופ' טאלב מוקארי מן המחלקה לכימיה, פרופ' יבחר גנאור, יו"ר ועדת ההיגוי של "תקווה ישראלית" והממונה הארגוני על הגיוון באוניברסיטה, ועו"ד ורד סרוסי-כ"ץ, מנהלת המחלקה למעורבות חברתית והממונה על יישום התוכנית "תקווה

ומנהלי מחלקות חינוך במועצות המקומיות והאזוריות הבדואיות בנגב, ועוד אישים בעלי תפקידים חשובים. במהלך המפגש הציג פרופ' גנאור את תוכנית "התקווה הישראלית באקדמיה" ופעילותה בתחום קידום הסטודנטים הבדואים. שמעון ישי, סמנכ"ל משאבי אנוש, סיפר על היוזמה לשילוב עוד עובדים מן החברה הבדואית בסגל המינהלי והטכני של האוניברסיטה, על הצעדים שננקטו להרחבת מאגר המועמדים הפוטנציאליים מן החברה הבדואית ועל התאמת תהליכי המיון והקליטה שלהם. נשיא האוניברסיטה אמר במפגש:

3 | אבג

פרופ' אמיר שגיא (משמאל) וד"ר עמית סויה "מתדרכים" חסילון לקראת המבצע בסנגל

פ רופ' אמיר שגיא "גייס" סרטנים ממעבדתו למשימה שאפתנית וחוצת יבשות - להביא מזור להמוני בני-אדם ביבשת אפריקה שנדבקו במחלת הבילהרציה. משלוח ראשון של השחיינים ממערכת פרוקי- הרגליים הנפוצים בנהרות ואגמים עושה דרכו לסנגל. כאשר יגיעו למקווי מים נגועים באפריקה יטרפו את החלזונות מחוללי הבילהרציה וכך יעזרו לאפריקאים להתמודד עם המחלה הקטלנית. בילהרציה היא מחלה שנגרמת על- ידי תולעת טפילית החיה במקורות-מים מתוקים כמו אגמים או נהרות. היא פוגעת מיליון אנשים ברחבי העולם, 200- ביותר מ רובם באפריקה. כשהתולעת חודרת לגוף האדם היא מטילה בגוף האנושי ביצים

הביולוגית באפריקה חברו פרופ' שגיא וד"ר עמית סויה, שניהם מאוניברסיטת בן-גוריון, לצוות חוקרים בינלאומי בראשות פרופ' ג'וליו דה ליאו מאוניברסיטת סטנפורד. המחקר מציג מודל המנתח את תפקידם של מיני סרטנים ממקורות מים מתוקים כמדבירים ביולוגיים וכמוצר של חקלאות מים. האסטרטגיה המוצעת למניעת המחלה מציעה שילוב של הדברה ביולוגית, על- ידי שימוש בסרטנים להפחתת אוכלוסיית החלזונות ושבירת מעגל ההדבקה הטפילי, עם יישום טיפול תרופתי המוני לאוכלוסיית החולים בסביבת מקורות המים הנגועים. במאמר שפורסם לאחרונה בכתב-העת Nature Sustainability המדעי החשוב מציגים החוקרים את סרטני המים ככלי מרכזי במאבק נגד המחלה. הסרטנים החד- זוויגיים שפותחו באוניברסיטת בן-גוריון

הגורמות לכאבים, חולשה, חום, זיהומים פנימיים, עיכוב התפתחותי לילדים, דם בהפרשות, והרשימה עוד ארוכה. כדי להשלים את חייה זקוקה התולעת לשני פונדקאים - בן-אדם וחילזון של מים מתוקים. חלזונות מים מתוקים הם פריט מזון מועדף על סרטני המים המתוקים - הנשק החדשני של פרופ' אמיר שגיא. סרטני המים הם טורפים תאוותניים של אותם חלזונות מעבירי המחלה. יחד עם השלטונות בסנגל, אוניברסיטאות בארה"ב ואירופה, ] סנגלי, בודקים NGO וארגון לא-ממשלתי [ שגיא ועמיתיו אם שימוש בסרטני מים יוכל להקטין את מידת ההיפגעות במחלה על-ידי טריפת החלזונות הפונדקאים. הרעיון פשוט: יותר סרטנים ופחות חלזונות - פחות בילהרציה. לצורך חקר הבקרה

מחקר בינלאומי

אבג | 4

ממעבדות בן-גוריון למיגור הבילהרציה באפריקה

סרטני מים (חסילונים) ממעבדתו של פרופ' אמיר שגיא עושים את דרכם למקווי מים באפריקה, כדי להילחם בעוני ובחלזונות מחוללי בילהרציה ולעזור לאפריקאים

להתמודד עם המחלה יאפשרו שימוש בר-קיימא וידידותי לסביבה לצורכי הדברה וחקלאות באזורים נרחבים בעולם, בעיקר באפריקה. "מחקרנו מציג מודל ביולוגי-כלכלי-אפידמיולוגי המצביע על כך ששימוש בגידול סרטנים (במיוחד חד-זוויגיים), לצורך שבירת מעגל ההדבקה במחלה באמצעות הדברה ביולוגית משולבת עם טיפול תרופתי, צפוי להוות אסטרטגיה מנצחת במלחמה העולמית בבילהרציה", מסכם ד"ר עמית סויה. מחקר משלים, שפורסם בכתב-העת , מספר כיצד הצליחה Scientific Reports קבוצת חוקרים בראשות פרופ' שגיא

ריצוף מלא של גנום סרטן המים המתוקים המאפשר לגלות את הבסיס הגנטי להבדלים בין זכרים לנקבות. "הגילוי מאפשר יצירת דור הורים שצאצאיהם יהיו רק נקבות ללא שימוש בהורמונים או בהנדסה גנטית, ולכן הם מתאימים לשימוש חקלאי", אומר תום לוי. התקווה היא שטורפי החלזונות, בוגרי בית הגידול של פרופ' שגיא, ישביעו את תיאבונם ובאותה הזדמנות יעניקו לתושבי אפריקה סיכוי להתמודד בהצלחה נגד מחלת הבילהרציה.

והדוקטורנט תום לוי ליצור סרטני נהרות זכריים עם שני כרומוזומי מין נקביים, שחסרים בהם כרומוזומי המין הזכרי. הם נקראים גם "סופר סרטנים" ומייצרים רק צאצאים נקביים. אוכלוסייה נקבית בלבד, שפותחה יחד עם צוות המחקר והפיתוח , חברת סטארט-אפ שהוקמה Enzootic של בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון המתמחה בביוטכנולוגיות לחקלאות מים של סרטנים, יכולה להגדיל את היבולים ולשמש, כאמור, גורם הדברה טבעי למניעת התפשטות טפילים ומזיקים במים. בשיתוף עם חברת "אנרג'ין" הישראלית הושג

5 | אבג

חוקר

בעקבות סבו טל גודארד, סטודנט במחלקה להנדסת תעשיה וניהול, הקדיש את פרויקט-הגמר שלו לזכר סבו ד"ר פליקס זנדמן, מייסד חברת 'וישיי' ומתורמיה הנאמנים של האוניברסיטה ד "ר פליקס זנדמן, ניצול השואה ומייסד חברת 'וישיי Vishay אינטרטכנולוג'י' ( של מהנדסים מעולים התורמים לפיתוח התעשיה, ועם זאת זוכרים ומוקירים מורשת חשובה". על הפרויקט של גודארד, שנושאו

מטרת המחקר הייתה לבחון את היתרונות של יישום פתרון מסוג ) IIOT "אינטרנט של דברים" בתעשייה ( והטמעת חיישנים ומחשב קטן ("סוכן") המתממשקים למכונות מבודדות. במסגרת פרויקט זה בוצע מחקר היתכנות בשיתוף עם 'וישיי' במפעל בבאר שבע. לצורכי הפיילוט הוקצתה מכונה מבודדת בתהליך ייצור הנגדים. על-ידי חיבור סוכן מודולארי המותאם אישית לבקר הלוגי המתוכנן העבירו החיישנים אותות לסוכן, והוא שלח אותם בצורה של רשומות. תקציר המחקר בפרויקט, אמר: "טל היה צריך להתגבר על קשיים רבים, החל מהגדרת חזון של מערכת מורכבת שנראה לנו לעיתים מוגזם לפרויקט-גמר, דרך השתלטות על טכנולוגיות חדשות, איפיון מוקפד של המידע הנאסף, פיתוח מדויק של המודל התפעולי, ועד עיצוב דוחות מועילים למנהלי הייצור והמפעל. טל עבד קשה ועמד בתום הרצאתו המעולה של טל קמה כל הכיתה והריעה לו. הוא הקדיש את הפרוייקט לזכרו של סבו, שלא זכה לראות את נכדו מסיים את לימודי ההנדסה באוניברסיטה. פרופ' גדי רבינוביץ, המנחה של טל

), היה בקשר הדוק עם Intertechnology האוניברסיטה - הוא היה מגדולי תורמיה. הקשר מתחזק עתה כאשר נכדו טל גודארד מסיים אצלנו תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול. "אני מנחה כל שנה הרבה פרויקטים, אבל מעולם לא התרגשתי כך", אומרת פרופ' יעל אידן, שתיארה את הפרויקט בכנס פרויקטי-הגמר במחלקה. "חשתי גאווה על שאני מרצה במחלקה שמחנכת דור עתיד

"הטמעת סוכנים חכמים וניתוח נתונים כדי לשפר תהליכי ייצור ב'וישיי'", אומרת פרופ' אידן: "טל ביצע פרויקט הנדסת תעשיה וניהול שמטרתו ייעול הייצור, שבו שילב מגוון כלים מארגז-הכלים של מהנדס תעשיה ברמה הגבוהה ביותר: אוטומציה, מערכות מידע, מערכות נבונות, סטטיסטיקה, חקר ביצועים, שיפור תהליכים".

מפעל חיים | 6

בכבוד בכל האתגרים. סבא פליקס יכול להיות גאה מאוד בנכדו". "ד"ר פליקס זנדמן, סבא שלי, הוא מושא הערצתי, המצפן שלי", אומר גודארד. "בשואה, לאחר שכל משפחתו נלכדה על- ליער. 15- ידי הנאצים, ברח פליקס בן ה שם התחבא עם דודו סנדר בבור חשוך בגודל מטר וחצי על מטר וחצי, מתחת חודשים. בתקופה הזאת 17 לבית, במשך דודו, שהיה מהנדס, לימד אותו מתמטיקה ופיזיקה כדי שישמרו על שפיותם". פליקס הסתתר בבור עד תום המלחמה. כשיצא ממנו עבר לצרפת ולמד שם הנדסה. בזכות השיעורים שקיבל מדודו הצליח בלימודיו והמשיך לדוקטורט. כשסיים את הדוקטורט קיבל קצת כסף מקרוב משפחה וייסד את 'וישיי'. שנים לאחר מכן, במסעדה, שירבט ד"ר זנדמן על מפית את הציור הבא:

: ד"ר פליקס זנדמן (מימין) ונכדו טל (משמאל) בטקס חנוכת "מרכז זנדמן למיקרואלקטרוניקה" 2005 יולי

.2011 ד"ר פליקס זנדמן נפטר בשנת מדי שנה בשנה עולים בני משפחתו לקברו ועורכים אזכרה לזכרו. באזכרה ספד לו טל נכדו 2015 שנערכה לו בשנת במילים נרגשות: "סבא פליקס היה איש נדיב מאוד. הוא היה אומר שלמד מסבתא שלו כי 'לתת זה מה שנשאר שלך לעד'. כמו לאחרים, גם לי סבא נתן המון. הגדולה במתנות היא המצפן. לא המכשיר המצביע על הצפון, האמיתי או המגנטי, אלא הערכים של עשייה מתוך אהבה, נתינה, נטילת אחריות ושמירה על ניקיון כפיים. המצפן הזה שהיה חרוט בסבי טבוע גם בי ומשמש לי מצפון". עוד אמר טל בהספד: "בתחילת דרכי בצבא אמרו לנו מפקדינו, 'כשהכי קשה והכי כואב לכם אל תשכחו לרגע על מה אתם נלחמים. שימו את זה לנגד עיניכם'. בפעם הראשונה שאמרו זאת הופיעו מולי עיניו הכחולות של סבא, ומאז הן דחפו אותי הרבה קילומטרים והאירו לי לילות ארוכים". תיאום כוונות

כך, למשל, שוחחו הסב ונכדו בעודו חייל, על תורת הבליסטיקה. "זה היה באותה עת המכנה המשותף של תעשיין, פיזיקאי וממציא ושל חייל קרבי שתיפקד כצלף בשירותו הצבאי. חשבתי בתמימות", אומר טל, "ששנתיים של התמקצעות ואימונים בנשק יעניקו לי את הזכות ללמד אותך משהו, סבא. לאחר כשלוש דקות שבהן פרשתי לפניך את כל הידע שצברתי על המכניקה, השפעות הרוח ותיאום הכוונות, נטלת את 'מפית הקסמים' ושלפת את העט מדש החולצה. ללא התראה מוקדמת עצרת הכול והתחלת לצייר קרני שמש, המקרינות בחלקו העליון של הקנה. כך הפכה שיחתנו לשיעור נוסף". שיעורים אלה ומורשתו של ד"ר זנדמן שכנעו את נכדו ללמוד הנדסה באוניברסיטת בן-גוריון ולחקור דרכים לייעל תהליכים ב'וישיי'.

המפית הזאת תלויה במוזיאון הסמיטטסוניאן להיסטוריה האמריקאית בוושינגטון ונחשבת לאחת ההמצאות . ד"ר 20- המדעיות החשובות של המאה ה זנדמן פיתח פטנט המאפשר לקצר במידה ניכרת בעזרת מערך מחיצות את אורכם וגודלם של נגדים וכך הקטין אותם. המצאה זו הייתה הבסיס להתפתחותה של 'וישיי'. רכיבים מסוג זה ורבים אחרים מיוצרים במפעל 'וישיי' בבאר שבע, שבה טל נכדו של פליקס עשה את פרויקט-הגמר שלו וקשר את התפתחותו המקצועית כמהנדס עם התפתחותו הערכית על מורשת סבו. כיום עובדים 23,000- 'וישיי' היא חברה המונה כ מדינות. מפעל 'וישיי' בבאר 20 - ביותר מ שבע מייצר קבלים, סלילים ונגדים, וגודארד עובד בחטיבה לייצור נגדים.

7 | אבג

תומכת בגישה ישירה. פרופ' טל אייל

ב אחד מתחומי המחקר המרכזיים במעבדתה בוחנת פרופ' טל אייל את הכלים שמאפשרים לנו הבנה מדויקת של האחר. אחד הכלים שנחקרו בהרבה מחקרים פסיכולוגיים חברתיים הוא לקיחת פרספקטיבה - לקיחת נקודת-המבט של האחר, כניסה לנעליו, כאילו אתה האדם האחר. מחקרים אלה הראו שללקיחת פרספקטיבה יש יתרונות רבים – היא מגבירה התנהגות אלטרואיסטיות, מפחיתה חשיבה סטראוטיפית ומשפרת תוצאות של משא-ומתן. ואולם כמעט לא נעשה מחקר שבדק האם לקיחת הפרספקטיבה של האחר משפרת את היכולת להבין במדויק מה הוא חושב ומרגיש. את השאלה הזאת בחנה פרופ' אייל יחד עם עמיתה למחקר פרופ' ניקולס אפלי מאוניברסיטת שיקגו ופרופ' מארי סטפל מאוניברסיטת נורתאיסטרן. בסדרה ניסויים הם ביקשו מאנשים לנבא 25 של רגשות, מחשבות, או העדפות של אנשים

למשתתפים להעריך את הפרספקטיבה שלהם. אז אולי לקיחת פרספקטיבה היא יעילה כשרוצים לשפוט את המצבים המנטאליים של אנשים קרובים ומוכרים, כמו בני או בנות הזוג שלנו? בסדרה נוספת של ניסויים ביקשו החוקרים מאנשים לנבא את העמדות וההעדפות של בני או בנות זוגם במגוון פעילויות, כגון סרטים ותחביבים. ושוב, מחצית מן המשתתפים התבקשו לקחת את נקודת-מבטם של בני או בנות זוגם בזמן שהם מנבאים את העדפותיהם, ואילו המחצית השנייה לא קיבלה הנחיות מיוחדות. את הניבויים שלהם השוו החוקרים להעדפות שבני ובנות הזוג דיווחו עליהן. וגם כאן, המשתתפים שהתבקשו לקחת את הפרספקטיבה של בני ובנות הזוג שלהם היו קצת פחות מדויקים מן המשתתפים בקבוצת הביקורת. המחקרים האלה הראו שהאינטואיציה שלפיה לקיחת פרספקטיבה משפרת את הדיוק בהבנת

אחרים, חלקם זרים וחלקם בני ובנות הזוג שלהם לאורך שנים. בחלק מן הניסויים צפו המשתתפים בתמונות של אנשים והתבקשו לזהות את הרגשות שהאנשים בתמונות מביעים. בכל אחד מן הניסויים מחצית מן המשתתפים התבקשו להשתמש באסטרטגיה של לקיחת פרספקטיבה: "נסו לראות את הדברים מנקודת-מבטו של האדם בתמונה, כאילו אתם הוא/היא". המשתתפים בקבוצת הביקורת לא קיבלו הנחיות נוספות מלבד ההנחיה לזהות את הרגש שהאדם מביע. בניגוד לאינטואיציה הנפוצה, שלקיחת פרספקטיבה מגבירה דיוק, החוקרים מצאו שמשתתפים שהונחו לקחת את הפרספקטיבה של האחר היו דווקא קצת פחות מדויקים מן המשתתפים בקבוצת הביקורת. "לקיחת פרספקטיבה לא זו בלבד שלא שיפרה את הדיוק, היא אפילו קלקלה קצת", אומרת פרופ' אייל. אפשר לטעון כי מאחר שהאנשים בתמונות היו זרים ואנונימיים, היה קשה

פסיכולוגיה חברתית | 8

אם לא תשאל איך תדע? לפי ממצאי מחקרה של פרופ' טל אייל, חברת סגל המחלקה לפסיכולוגיה, לא כדאי לנו לנסות לאמץ את הפרספקטיבה של האחר כדי לשפר את יכולתנו להבין את תחושותיו "אל תנסו לנחש מה האחר | והרגשותיו חושב, פשוט תשאלו אותו", היא ממליצה

את הניסוי הובילה סטודנטית לתואר שני, ירדן אשור. החוקרים הפגישו סטודנט יהודי וסטודנט ערבי, ואחרי שיחת היכרות קצרה ביניהם הם מילאו שאלון שעסק בעמדות שקשורות לקונפליקט הישראלי/ פלסטיני והתבקשו לנבא כיצד הסטודנט השני ימלא את השאלון (השאלון שאל על מידת ההסכמה עם היגדים כמו: לפלסטינים מגיעה מדינה עצמאית, היחסים כיום בין אזרחי ישראל היהודים ואזרחי ישראל הערבים הם טובים). כמו בניסויי הזוגות הרומנטיים, החוקרים מצאו שסטודנטים שהונחו לאמץ את נקודת-המבט של האחר לא היו יותר מדויקים מאלו שלא קיבלו הנחיות מיוחדות. לסיכום קובעת פרופ' אייל: "אם אנחנו רוצים לדעת מה אדם אחר חושב, מאמין, מרגיש – עלינו להפסיק לנחש אלא פשוט לשאול אותו, לשמוע ממנו על עמדותיו, מחשבותיו ורגשותיו".

האחר אינה נכונה. בניסוי האחרון התבקשו שליש מן המשתתפים לשוחח עם בן או בת זוגם ולשאול אותם על העדפותיהם (ללא מתן דירוגים מספריים) לפני שהם מתנבאים לגביהם. בדומה לניסוים הקודמים, החוקרים מצאו שאלה שהונחו לאמץ את נקודת- המבט של האחר לא היו יותר מדויקים מאלו שלא קיבלו שום הנחיות. ואולם משתתפים ששוחחו ביניהם על ההעדפות לפני שניבאו את העדפות האחר (מה שהחוקרים כינו "קבלת פרספקטיבה") היו יותר מדויקים מן המשתתפים בשני התנאים האחרים. באופן מפתיע, החוקרים מצאו שמשתתפי המחקר לא היו מודעים ליתרון הגדול של קבלת מידע מבן או בת הזוג על פני כניסה לנעליו. בניסוי-המשך שעשו החוקרים ממש לאחרונה אצלנו באוניברסיטה הם השוו את יעילותן של לקיחת פרספקטיבה וקבלת פרספקטיבה לניבוי עמדות של חברים מקבוצת-חוץ.

כרטיס-ביקור פרופ' טל אייל סיימה את לימודי התואר השני והשלישי בפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת תל אביב. את הפוסט-דוקטורט עשתה באוניברסיטת שיקגו, במרכז לקבלת החלטות שבבית- היא 2008 הספר למינהל עסקים. מאז חברת סגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון. את לימודי הפסיכולוגיה התחילה מתוך רצון להיות פסיכולוגית ארגונית, אבל לאחר שנתיים במסלול הארגוני הבינה שלבה נמצא במחקר פסיכולוגי בסיסי ולא בפסיכולוגיה יישומית, ועברה ללמוד פסיכולוגיה חברתית מתוך רצון להמשיך ולהתעמק בתיאוריות ובמחקר שעוסקים בשילוב שבין קוגניציה, רגשות ומוטיבציה. 9 | אבג

בשבילי צ'רנוביל היא לא סדרה ד"ר ודים חסדן, איש המחלקה למדעי החיים, סיכן את חייו במסגרת המאמצים לנטרל ״הרגשנו כמו לוחמים | את החומרים הרדיואקטיביים שפרצו מן הכור הגרעיני בצ'רנוביל שמתמודדים נגד אויב בלתי נראה", הוא אומר בראיון ל'אבג'

א

בצבא הסובייטי), ובראשם עמד סגן הרקטור וראש מחלקת ההדרכה האזרחית והרפואית. ה"התנדבות", אומר ודים חסדן, הייתה בעצם גיוס חובה. "קיבלנו רמז עבה שמי שלא יתנדב יזומן למבצע על-ידי מחלקת כוח-אדם. לפחות סטודנט אחד שלא הסכים 'להתנדב' נאלץ לעזוב את האוניברסיטה בגלל הסיבה הזאת". לעומתו, חסדן הרגיש מחויבות כלפי המדינה ובעיקר כלפי האנשים שגרו בעירו המרוחקת פחות קילומטרים מאזור האסון. "הזיהום 200- מ הרדיואקטיבי התפשט לכיוון שלנו והורגש היטב", הוא מוסיף. חשת פחד? "בוודאי, בעיקר בגלל חוסר הוודאות. היה פחד, זה טבעי. הרגשנו כמו לוחמים שעומדים לצאת לשדה-הקרב כדי להתמודד נגד אויב בלתי-נראה". ספר לנו על המשימה שהוטלה עליך.

מחפירים, לחלקם לא ניתן ציוד-הגנה מתאים; חלקם לא ידעו במדויק מה הן רמות הקרינה הקטלנית שאליה נחשפו. טעויות אנוש וכשלים בטיחותיים חמורים גרמו לאסון צ'רנוביל; מחדלים בטיחותיים אפיינו את הפעלת המתנדבים אחריו. ד"ר ודים חסדן, איש המחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון, הוא אחד מתוך עולים חדשים שהוכרו 1,400 - יותר מ כליקווידטורים. בשבילו צ'רנוביל היא הרבה יותר מסדרת טלוויזיה מטלטלת. בתקופת האסון היה ודים סטודנט באוניברסיטה הממלכתית על שם פרנציסק סקורינו בעיר גומל שבבלארוס. הוא היה אחד מקבוצה של מרצים וסטודנטים לעבוד בהתנדבות 1986 ליוני 1- שיצאה ב כדי לנטרל שטחים מזוהמים ב"איזור" - קילומטרים מן הכור הגרעיני. בקבוצת 30 המתנדבים היו סטודנטים לתואר ראשון (רובם המכריע גברים רווקים אחרי שירות

26- סון צ'רנוביל שהתרחש ב מוגדר כ"תאונה 1986 באפריל הגרעינית והאסון האקולוגי

55 ."20- החמורים ביותר במאה ה בני-אדם נספו כתוצאה ישירה מן החשיפה לקרינה רדיואקטיבית, ובהמשך מתו אלפים כתוצאה מנזקי קרינה. האומדן המדויק של הקורבנות 15 לא ידוע; על-פי הערכות הוא נע בין אלף בני-אדם 110- אלף. יותר מ 80- ל קילומטרים מן 30 שגרו ברדיוס של הכור שהתפוצץ פונו מבתיהם, ומאות אלפי אנשים גויסו על-ידי השלטונות כדי לנטרל את החומרים המסוכנים ולנקות את האזורים הנגועים. עבודתם ההרואית מנעה את התפשטות הזיהום הרדיואקטיבי על פני שטחים עצומים באירופה ואסיה. העננים הרדיואקטיביים שיצר הפיצוץ בכור התפשטו עם הרוחות והייתה סכנה שגם ישראל תיכנס לרשימת המדינות הנגועות. בברית המועצות לשעבר ניסו להסתיר את העובדה שבכור התרחשה תאונה, אבל כבר למחרת הפיצוץ נמדדה עלייה חדה בקרינה בשבדיה. כאשר אי אפשר היה עוד להסתיר את ה"סוד" הודיעו השלטונות הסובייטים על התאונה. מספרם המדויק של המשתתפים בנטרול התוצאות של אסון צ'רנוביל אינו ברור. אזרחים, כבאים ואנשי-צבא סיכנו את חייהם, ורבים מהם ממש הקריבו את נפשם, כדי לסלק את הפסולת הגרעינית, לבנות כיסוי מגן מעל הכור הפגום ולנטרל שטחים וחפצים מזוהמים. הם כונו "ליקווידטורים". עבודתם של רבים מהם נעשתה בתנאים

סיפור גבורה | 10

מפני שהייתי רק בורג קטן במכונה סובייטית ענקית. מה שבטוח הוא שחוץ מוואלרי לגסוב (התסריט מבוסס בעיקר על יומניו אחרי התאבדותו) היו עוד מדענים ופוליטיקאים שהיו מעורבים בניהול וליווי עבודות הניטרול. מה שאני כן זוכר הוא הרבה אי-ודאות וחוסר-ידע בקרב הציבור". תוכל לפרט? אני והרבה 1986 למאי 1- "למשל, ב אנשים אחרים (כולל הורים עם ילדים קטנים) יצאנו לתהלוכות כדי לחגוג את חג הפועלים מבלי לדעת שאזור מגורינו מזוהם ביוד רדיואקטיבי. חלק מאנשים אלה סבלו בהמשך חייהם מבעיות בתפקוד בלוטת-התריס, אחרים חלו במחלות אחרות". מהי לדעתך תרומתה של הסדרה 'צ'רנוביל' לדורות הבאים? "הסדרה מעוררת עניין ציבורי רב. קודם לכן הרבה צעירים בארץ ובעולם לא ידעו על קיומה של 'תחנה אטומית צ'רנוביל' ואיזה אסון קרה בכור הגרעיני שבה. הסדרה תורמת להנצחת הנספים ולהעלאת המודעות לנושא הבטיחות מפני קרינה בעולם. מצד שני, אני מכיר לא מעט ליקווידטורים שלא מסוגלים לראות את הסדרה מפני שהם סובלים עד היום מטראומה". האם הופקו הלקחים הנדרשים כדי שאסון דומה לא יתרחש בעתיד? "אני מקווה שכן, למרות שלאחר הסדרה התרחשו ויכוחים חריפים במיוחד ברוסיה. הבנתי שהם מפיקים עכשיו סדרה אלטרנטיבית. החשש שלי נובע מכך שהאנושות מפתחת כל הזמן טכנולוגיות חדשות ועקב כך גדל הסיכוי לאסונות בעתיד. עדויות לכך הן האסון הגרעיני שהתרחש בפוקושימה שביפן, והשריפה 2011 בשנת שהתלקחה בצוללת גרעינית רוסית במהלך פעילות בים הצפוני. אמנם צריך להסתכל קדימה, אבל אסור לשכוח את לקחי העבר". איך אתה וחבריך הליקווידטורים החיים בישראל מתמודדים עם השלכות החשיפה לקרינה הרדיואקטיבית בצ'רנוביל? "יש השלכות הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי. המדינה והרשויות המקומיות (משרד הקליטה וחברת 'כיוונים' של עיריית באר שבע) עוזרות קצת, אבל זה בהחלט לא מספיק. אני מקווה שלאחר שידור הסדרה הציבור והרשויות ימשיכו לגלות בנו עניין, ושההתייחסות לבקשות הליקווידטורים תהייה יותר רצינית, בכל המובנים".

"הוטל עלינו לנטרל שטחים מזוהמים בכפרים נטושים ולאורך הדרכים. קיבלנו מסיכות-התגוננות חד-פעמיות שהיו מיועדות להגן עלינו מפני אבק וחלקיקים שהיו נגועים בקרינה, אבל למעשה השתמשנו בהן פעמים רבות. קיבלנו בגדי-עבודה, אבל בגלל החום הרב לא כולם הקפידו ללבוש אותם כל הזמן. אני זוכר שהייתה לי הרגשה נוראה כשראיתי את הבתים העזובים. זה הזכיר לי את הסיפורים של הסבתות שלי על מלחמת- העולם השנייה, כשהן נמלטו עם הילדים מאימת הנאצים וחצו את הגבול מבלארוס לקזחסטן. אני זוכר את גגות הבתים שהיו כתובים עליהם בגיר מספרים שציינו את רמות הקרינה לפני ואחרי שטיפה בתמיסה שנעשתה בהתזה ממסוקים... אנחנו ישנו על המזרנים באולם-הספורט של בית-הספר, שהיה נטוש. היה עצוב מאוד לראות את הכיתות, שכנראה לעולם לא יתמלאו עוד בתלמידים". אילו הבחירה הייתה בידך, היית מוותר על ה"תענוג"? "אני לא מתחרט שהשתתפתי במבצע הזה. אני וחבריי לקבוצה לא עשינו משהו מיוחד, על מאות אלפי אנשים בברית המועצות לשעבר הוטלו משימות הרבה יותר מסוכנות ומסובכות. לצערי, אף אחד לא יודע במדויק כמה אנשים השתתפו בפעולות נגד האויב הבלתי-נראה הזה. וכל שנה נשארים בחיים פחות ופחות ליקווידטורים". 37 בבאר שבע חיים היום ליקווידטורים, והם חלק מאגודת "ברית הליקווידטורים של אסון צ'רנוביל בישראל". כולם מבוגרים,

רובם חולים. לכל אחד יש סיפור נוגע ללב. לרוב הליקווידטורים יש צל"שים ותגים רבים. "אני אישית לא קיבלתי משלטונות ברית המועצות לשעבר שום תגמול או פיצוי מפני שעליתי ארצה ולא דאגתי לזה. לעומת זאת, 1991- ב האוניברסיטה הממלכתית בעיר גומל

קיבלנו מסכות-התגוננות חד-פעמיות שהיו מיועדות להגן עלינו מפני אבק וחלקיקים שהיו נגועים בקרינה, אבל למעשה השתמשנו בהן פעמים רבות

העניקה לי תגמולים", אומר ד"ר חסדן. "בישראל הוכרתי כ'מנטרל' לעניין 'חוק המסייעים לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל' ), ואני משמש כיו"ר 'ברית 2001 (התשס"א 2016 הליקווידטורים' בבאר שבע. בשנת העניקה לי שגרירות אוקראינה בישראל שנה 30 צל"ש על הצלת העולם לציון לאסון". האם הסדרה "צ'רנוביל" משקפת בצורה טובה ומקיפה את הקטסטרופה הזאת? "רוב האפיזודות בסדרה 'צ'רנוביל' של מתארות בצורה אמינה את SKY ו- HBO ההתרחשויות בעקבות האסון, וזה נגע לליבי. רוב הליקווידטורים חושבים כך. מובן שאי אפשר לתאר בסדרה קצרה כל-כך את הכול. אני לא יכול לדעת מה באמת קרה בישיבות הממשלה ובשטחים האחרים שבהם התנהלו פעולות לנטרול הזיהום הרדיואקטיבי,

11 | אבג

דליה חוטה (מימין) ושרית הראל השתלבו בתוכניתו של פרופ' יניב פוריה 30- להנגיש את התואר הראשון בקמפוס אילת לסטודנטים בני יותר מ חווית לימודים איכותית בקמפוס אילת (צילום: הדר חג'אג') ומשהו משהו 30

שמושתתת על נופש ותיירות, יהווה תרומה אדירה להתפתחות תחום המלונאות בעיר, לאור האתגרים שמולם ניצבת כיום תעשיית המלונאות". פרופ' פוריה עמד על הצורך בהנגשת לימודים עבור עובדים בענף המלונאות בני , וגיבש תוכנית שלפיה מנהלי בתי- +30 המלון יתמכו בעובדיהם המשלבים חיי משפחה וניהול קריירה עם לימודים. שרית הראל, אם לשני ילדים, עובדת בתחום המלונאות עשר שנים. כיום היא מנהלת ספא במלון גדול באילת וסטודנטית לתואר ראשון בניהול מלונאות ותיירות. "תמיד ידעתי שארצה ללמוד לימודים אקדמיים בשלב כלשהו, אבל אחרי השירות הצבאי התחתנתי, ומהר מאוד הגיעו הילדים. היה לי קשה לשלב אימהוּת וקריירה. אני זוכרת את הפרסום הראשון שאיפשר ללמוד לתואר ראשון בניהול מלונאות ותיירות. החלטתי להשתלב בלימודים והצלחתי לשלב לימודים עם הבית והעבודה וגם ליהנות מכך". דליה חוטה, אם לחמישה, עובדת בתחום שנה. כיום היא מנהלת את 15 המלונאות לשכת המנכ"ל של אחד המלונות הגדולים באילת וסטודנטית לתואר ראשון בניהול מלונאות ותיירות. "יש לי חמש בנות, יש לי תחביבים, מטלות בבית ובעבודה, חוגים, דאגות – קשה להוסיף לרשימה כזאת גם לימודים, עם כל המשתמע מהם: למידה, שיעורי-בית. אבל אני שמחה לחזור לספסל

ב תחילת שנת תשע"ט נפתחה ללימודים לתואר + 30 מועמדים בני ראשון בניהול מלונאות ותיירות. "אנחנו מברכות על ההחלטה להנגיש את התואר ", אומרות שרית 30- לסטודנטים בני יותר מ .)45( ) ודליה חוטה 35( הראל התוכנית הייחודית, פרי יוזמתו של בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת תוכנית המאפשרת לקבל

פרופ' יניב פוריה, המנהל האקדמי של קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת, התגבשה באוניברסיטה בשיתוף עם הנהלות רשתות בתי-המלון בעיר. התוכנית מאפשרת לסטודנטים ללמוד לתואר ראשון במסגרת של יום וחצי לימודים בשבוע, תוך התחשבות במלונות המעסיקים אותם. פרופ' פוריה: "תואר ראשון בניהול מלונאות ותיירות בעיר אילת, עיר

אימהוּת וקריירה | 12

יש על מי לבנות הושלמה בנייתו של מתחם המגורים החדש המיועד לתלמידי הפרויקט היוקרתי מבטא את מאמציה | המחקר ובני משפחותיהם של האוניברסיטה למשוך אליה חוקרים מצטיינים

הלימודים, דבר שלא יכולתי לעשות במשך השנים". "לאחר שהאוניברסיטה ומקום העבודה איחדו כוחות משותפים למעננו", מוסיפה שרית, "כל שנותר לנו הוא למצוא מקום ללימודים במסגרת לוח-הזמנים הצפוף שלנו. האתגר שבדבר לא מרתיע אותנו, יש לנו מוטיבציה גבוהה והרבה נחישות לשלב את הלימודים בחיי המשפחה ולסיימם בהצלחה". שרית ודליה מרגישות שקיבלו מתנה. "אין ספק שזה רגע מכונן בחיינו, זוהי הזדמנות שצריך לחבק בשתי הידיים", אומרות השתיים. "אנחנו עושות שמיניות באוויר, משנות סדרי עדיפויות, הכול כדי להשיג את התואר הנכסף". והן מוסיפות: "אנחנו מאמינות שהלימודים לתואר בתחום התעסוקה שלנו יעשירו את הידע המקצועי של כל אחת מאיתנו ויוסיפו נדבך משמעותי לכל היבט תעסוקתי ואישי בחיינו". הדוגמה האישית אף היא היוותה שיקול, כפי שמסבירה שרית: "אמא יוצאת ... יש פה אמירה. 30 ללמוד אחרי גיל הדוגמה האישית שאנחנו מהוות בשביל ילדינו היא ערך בפני עצמו. הילדים בבית מקבלים מאיתנו השראה בכל הקשור לעניין ההשכלה. זה עובד. מבחינתי זה נס, הילדים שלנו מחקים אותנו ומתחילים ללמוד בעצמם. אנחנו אומרות שוב תודה לאוניברסיטת בן-גוריון ולרשת המלונות שבה אנחנו עובדות על שאיפשרו לנו להגשים חלום - תואר ראשון בניהול מלונאות ותיירות". פרופ' פוריה אומר שמסלול הלימודים הזה יכול להוביל למהפכה בתחום המלונאות בישראל: "זוהי הזדמנות-פז עבור כל עובדי תעשיית המלונאות והתיירות בישראל השואפים לקריירה בתחום הזה להצטרף ללימודים. אנחנו מבטיחים להעניק לסטודנטים חוויית לימודים איכותית מבלי להתפשר על הרמה האקדמית".

שאר המוסדות להשכלה גבוהה עתיד המתחם החדש לספק את הערך המוסף "ולעשות את ההבדל". חברת "אשטרום" מקימה, מממנת ומפעילה את הפרויקט לתקופה שנים. "יחד עם הפרויקט 25 של הייחודי הזה בנינו קשר ארוך טווח עם אוניברסיטת בן-גוריון והעיר באר שבע, ואנחנו גאים להיות חלק ממנו", אמר מנכ"ל קבוצת אשטרום, גיל גירון, בטקס הנחת אבן הפינה . מתחם 2017 שהתקיים בנובמבר המגורים צמוד לאוניברסיטה ולתחנת הרכבת. מצדו השני של הכביש ממוקם מרכז הספורט האוניברסיטאי. פארק ההיי-טק של האוניברסיטה נמצא במרחק הליכה. 129 במסגרת הפרויקט הוקמו חדרים 2 יחידות דיור, חלקן בנות חדרים, מתחם ציבורי 3 וחלקן בנות ושטחי חניה. המתחם משתרע על מ"ר. 8500 שטח של

בימים אלה התחיל שלב האכלוס בפרויקט המגורים החדש המיועד לתלמידי מחקר מצטיינים ובני משפחותיהם. הפרויקט נבנה בקצב מסחרר, ועל-פי התוכנית יהיה מוכן לקליטת דייריו החדשים בתוך פחות משנתיים מאז הנחת אבן הפינה. מדובר בפרויקט יוקרתי, משנה מציאות, שמבטא את מאמציה הכבירים של האוניברסיטה למשוך אליה תלמידי מחקר מצוינים, תוך שימת דגש על שיפור התשתיות. מאחורי הפרויקט עמד הרצון לספק לתלמידי המחקר המתקדמים (מסטרנטים, דוקטורנטים, חברי הסגל האקדמי הבכיר) סביבת מגורים איכותית והומוגנית שקרובה לאוניברסיטה ומבטיחה שילוב אופטימאלי של בניית הקריירה האקדמית במקביל לניהול חיי משפחה. במסגרת התחרות מול

לצפייה בפרויקט

דירה לדוגמה, מראה מבפנים

13 | אבג

אנשי השנה שלנו מיוחד לקוראי 'אבג׳ | חברי סגל האוניברסיטה בוחרים את אנשי השנה

מובילה הן התוכניות לקידום ותמיכה באוכלוסיות מיוחדות, המתמודדות עם אתגרים שרובנו באוניברסיטה לא מכירים: מבוגרים עם צרכים מיוחדים, אסירים, קבוצות מוחלשות, ועוד. לאוכלוסיות אלה ורד פותחת צוהר אל עולם שאינו מוכר להם, ולא פחות חשוב - היא פותחת לפנינו, סגל האוניברסיטה והסטודנטים, את ההזדמנות לתרום, להיות מעורבים ולהשפיע על הסביבה שלנו. הזדמנות זו היא מתנה יקרה מפז: במפגשים עם האנשים האלה אנחנו באים ללמד אבל אנחנו גם לומדים, כפי שכתב ש"י עגנון בסיפורו: "...

חשיבות המעורבות החברתית מקבלת ביטוי גם ברמה הלאומית. דוגמה לכך היא תוכנית הדגל של נשיא המדינה ראובן ריבלין, "תקווה ישראלית", אשר אין מקום יותר טבעי לה מאשר בנגב, בהנהגתה של ורד. יש בעולם הרבה סוגים של מנהלים; החביבים עליי מכולם הם אלה המהווים דוגמה אישית, אלה שרוחם ניכרת במעשיהם. הם רואים את התמונה הגדולה (במקרה שלנו את הנגב) וגם את הפרטים הקטנים בתוכה, ומובילים את הצוות שלהם קדימה – כזאת היא ורד. מנהיגה אמיתית. הפעילויות המרגשות ביותר שוורד

בחירתה של ד"ר שמרית ממן, חוקרת ומנהלת המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית: ורד סרוסי מנהיגה אמיתית בחרתי את אנשי השנה שלי בשני מרחבי עשייה שאני מחוברת אליהם ברמה האישית וברמה המקצועית: מרחב הנגב והמרחב הלאומי. במרחב הנגב: עו"ד ורד סרוסי-כץ מוכרת לכולנו כמנהלת המחלקה למעורבות חברתית שהיא מחלקה בעלת צביון בן- גוריוני מובהק. שייכות וחיבור עמוק עם הקהילה המקומית היו מאז ומתמיד אחת מאבני היסוד של אוניברסיטת בן-גוריון.

מוסף לחג | 14

איריס שנייד מסמלת דבקות במטרה אני וסגל קמפוס אילת בחרנו לאשת השנה את איריס שנייד, תושבת העיר אילת. אנחנו גאים מאוד בהצלחתה. איריס ידעה תמיד שהיא שונה. , כאשר 42 התפנית בחייה התרחשה בגיל בנה אובחן כאוטיסט. לאור הדמיון הרב ביניהם החליטה גם איריס לעבור אבחון. התוצאות היו חד-משמעיות: היא אובחנה על הספקטרום האוטיסטי. אבחנה זו סיפקה לאיריס את ההסברים שהיו חסרים לה במשך השנים והחזירה לה את הביטחון ביכולותיה. כדי לשנות את הסטיגמה הנלווית לאוכלוסייה האוטיסטית החליטה איריס ללמוד לימודים אקדמיים, שיאפשרו לה "להוביל את השינוי מבפנים". והיא ציפתה גם שהאקדמיה תאפשר לה ללמד ולהדריך ולהבין את חייה.

הנציבות למניעת הטרדות מיניות נשות השנה שלי הן הנציבות למניעת הטרדה מינית וסגניותיהן בקמפוסים שבשדה בוקר ואילת, המטפלות באחד הנושאים החשובים ביותר באוניברסיטה: מיגור התופעה הפסולה והבזויה של הטרדות מיניות. סביבת עבודה ולימודים בטוחה מהטרדות מיניות היא סביבה המקיימת ערכים של כבוד, שוויון, הגנה על הפרטיות וחופש במובנו הרחב. ללא תנאים אלה לא ניתן לקיים חירות חשיבה, העצמה אישית, הפרייה הדדית, מחקר ולימוד פוריים. מניעת הטרדות מיניות היא תהליך ארוך ומורכב הנעשה בעבודה קשה, ארוכת טווח, הכוללת פעילות הטמעה, הסברה והדרכה מחד גיסא, וטיפול נחוש, רגיש, דיסקרטי, מקצועי ועקבי בתלונות ובמקרים של הטרדות מיניות מאידך גיסא. טיפול כזה מייצר אמון במערכת, מעודד פניות והגשת תלונות, ומשיג בכך לא רק אפקט של ענישה אלא גם אפקט של הרתעה. מלאכתן של הנציבות קשה: עליהן להתמודד עם מטען רגשי מורכב, עם קשיים ראייתיים ועם החלטות הרות גורל לכל הצדדים המעורבים. מלאכה זו נעשית בצנעה, מחוץ לאור הזרקורים, והתמורה בצידה היא בעיקר תחושת הסיפוק והידיעה כי מדובר בשליחות אמיתית ורבת חשיבות. החוק למניעת הטרדה מינית חולל שינוי חברתי משמעותי, ועדיין לא הסתיימה הדרך. זוהי לי הזדמנות להוקיר את העושות במלאכה, ולקוות כי המודעות לנושא והטמעתו בפועל יוסיפו ויגברו. במהלך לימודיה זכתה בפרסים ובמענקי מחקר. כמצטיינת סדרתית השואפת לקדם את האוטיסטים בישראל איריס ממשיכה בלימודיה לדוקטורט. איריס מסמלת אומץ, מצוינות אקדמית ודבקות במטרה - קידום הפלורליזם בחברה הישראלית וקבלת השונה

שמתוך שאנו מראים להם, אף אנו רואים". התוכניות האלה מאפשרות למשתתפים לא להתייאש, לחלום, לשאוף גבוה. ואם הזכרנו חלומות ושאיפות להמריא לגבהים חדשים, אני לא יכולה שלא להתייחס לחללית "בראשית" - פרויקט שאפתני ומעורר השראה. בזמן שהעולם שנה לנחיתת האדם הראשון על 50 מציין הירח, "בראשית" הקטנה עשתה היסטוריה וסחפה אחריה מדינה שלמה. יוזמה פרטית וחזון של שלושה אנשים: יריב, יהונתן

בחירתו של פרופ' יניב פוריה, המנהל האקדמי של קמפוס אוניברסיטת בן- גוריון באילת:

וכפיר, מלאי סקרנות, תעוזה וחשיבה יצירתית, הפכו את ישראל למדינה השביעית בעולם שמקיפה את הירח. פרויקט "בראשית" יכול ללמד את כולנו מהי עבודת צוות אדירה, דבקות במטרה ושיתוף פעולה למען מטרה נעלה. את אפקט "בראשית" אנחנו כבר מרגישים בשטח. הביטוי "מדינה קטנה, חלומות גדולים" הולם בהחלט את התחושה וההשראה שהפרויקט הזה העניק לרבבות ילדים ומבוגרים בישראל ובעולם. ביום השיגור שלחתי לשותפינו בפרויקט - בתעשייה האווירית, בסוכנות החלל הישראלית ובקהילת החלל - את ההודעה הבאה: "רגע לפני הנחיתה ההיסטורית... המון המון ברכות הצלחה לחברותיי וחבריי אשר הפכו את חלום בראשית למציאות. מבחינתי לא משנה מה יקרה הלילה – אתם כבר הצלחתם, ובענק! הסבתם נחת וגאווה לכולנו. תודה לכם, ובהצלחה רבה". מילים אלה רלוונטיות גם היום, אני רק רוצה להוסיף תודה. תודה לכל חברי צוות "בראשית" על כך שאפשרו לכולנו להיות חלק מהמסע הלאומי הזה.

בחירתה של עו"ד תמי מונד, היועצת המשפטית של האוניברסיטה:

למרות הקשיים של הורות כאם יחידנית ,47 ואתגרי קשב וריכוז נרשמה איריס, בגיל ללימודי תואר ראשון במדעי הרוח והחברה בקמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת. היא סיימה את הלימודים בהצטיינות יתרה. רצונה של איריס למזער את הקונפליקטים שחווה אוכלוסיית האוטיסטים בישראל עודד אותה ללמוד לימודי תואר שני בתוכנית ליישוב וניהול סכסוכים, אף הם בקמפוס אילת. גם את לימודיה אלה סיימה בהצטיינות יתרה.

> המשך בעמוד הבא

15 | אבג

חברי סגל בוחרים את אנשי השנה

המשך מהעמוד הקודם <

לוחמים נגד אוגדות של פרסומאים, לוביסטים, יחצ"נים, יועצים אסטרטגיים, פוליטיקאים וסתם כזבנים שקמים כל בוקר כדי להנדס את תודעתנו בהתאם לסדר- היום שלהם. גם אם רובכם טרם שמעתם על "המשרוקית", הארגון הזעיר הזה הצליח להפוך תוך פחות משלוש שנות פעילותו לאימתם של אנשי-ציבור שקרנים בישראל. ליומון 2019- השפעתם גדלה מאז חברו ב הכלכלי 'גלובס', שנעשה אוניית-האם שלהם. כל בוקר הם קמים, סורקים הצהרות של אנשי-ציבור ובודקים אם יש להן ידיים ורגליים. התחקירים שלהם לא מבדילים בין ימין ושמאל, ולא משנה אם קוראים לך תמר זנדברג, סתיו שפיר, ניר ברקת או בנימין נתניהו. התוצאות מדורגות בחמישה ציונים, הנעים על הציר בין "נכון" ל"לא נכון": "נכון", "נכון ברובו", "חצי נכון", "לא נכון ברובו" ו"לא נכון". ויש עוד ציון – "מטעה", להצהרות שיוצרות רושם שגוי, אם כי הן מתבססות על עובדות נכונות. למרות שהם עובדים בקצב של תחקיר אחד ביום, "המשרוקית" חילצה את ישראל מן המועדון המשפיל של מדינות שאין בהן בדיקת עובדות. זהו מועדון שאפילו מדינות בעולם השלישי, חלקן לא דמוקרטיות, הצליחו להיחלץ ממנו שנים רבות לפני ישראל. ל"משרוקית" יש עוד כשנתיים עד שתחצה את הקו האכזרי של חמש שנות מארגוני 30%- קיום, שאותו שורדים רק כ בדיקת העובדות בעולם. האויבים הם לא רק תעשיות השקרים המשגשגות והפוליטיקאים הפופוליסטיים אלא גם תקציב דל, מיעוט העובדים והשחיקה. צפצוף "המשרוקית" הוא אחד הצלילים הנפלאים כל בוקר באוזני שוחרי האמת והעובדות בישראל.

חברו בלי להתחרות ובלי לקנא. כל אחד ואחת מהם מיוחד באופן אחר. ההוראה מתמקדת בנקודות החוזק של כל תלמיד. בתי-הספר המכילים מפתחים את התרומה הייחודית של כל אחד מן התלמידים והתלמידות. זוהי השנה הראשונה של היזמות הייחודית של עדי, יוזמת בתי-הספר המכילים. עדי ניחנה בכישרון וברצון יוצאי דופן להגשים חזון. יש לה תשוקה ויכולת להגשים חלומות ולהדביק בהם אנשים רבים, בצניעות ובאהבת הזולת.

בחירתה של פרופ׳ יפעת מילר מן המחלקה לכימיה:

מייסדת התנועה לקבלת האחר עדי אלטשולר היא יזמת חברתית. היא מוכרת לנו כמייסדת התנועה "כנפיים של קרמבו" – תנועת-הנוער הראשונה והיחידה המשותפת לצעירים וצעירות עם ובלי צרכים מיוחדים. שתיים מבנותיי התנדבו לתנועה הזאת. החוויה שהן חוו הייתה חוויית נתינה שמתגמלת ומעצימה. התנועה מעודדת את חבריה לקבל את האחר והשונה ובכך מגדילה את מודעות החברה לאנשים ונשים עם צרכים מיוחדים. גם את המיזם 2011 עדי הקימה בשנת "זיכרון בסלון", המקיים בערב יום השואה והגבורה התכנסויות לא פורמליות באווירה אינטימית עם ניצולי השואה. אנחנו חיים בחברה שמעריכה מצוינות והישגיות, אבל לא פחות מכך חשובים המסגרת החברתית והערכים. עדי פעילה מאז היותה נערה ביזמות חברתית. שנים רבות שקדה על פיתוח רשת חינוך חדשה וחדשנית - "בתי ספר מכילים". בשנה שעברה נפתחו בארץ חמישה 24 בתי-ספר מכילים. יש בהם כיתות של תלמידים ותלמידות, מתוכם קרוב לשליש עם צרכים מיוחדים. בכל כיתה יש שתי מורות, ושיטת הלימודים מותאמת למגוון התלמידים. התלמידים מעריכים איש את

בחירתו של פרופ׳ צבי רייך, ראש המחלקה לתקשורת:

שוחרי האמת בתקשורת ובפוליטיקה אם אתם מאלה שאמת ועובדות עדיין חשובות לכם, אתם חייבים להצטרף אלי בבחירת איש השנה. איש השנה שלי הוא ארגון צעיר וזעיר בשם "המשרוקית". יש בו ארבעה אנשים בסך הכול. מחדר-המערכת של היומון הכלכלי גלובס בראשון לציון הם מנהלים מלחמת-חפירות יומיומית על האמת בפוליטיקה ובתקשורת הישראלית. ארבעה

מוסף לחג | 16

אוניברסיטת בן-גוריון מציינת חמישים שנה להיווסדה. סיפורים קצרים על ימיה הראשונים ילוו את הגיליונות הקרובים היו זמנים

קריאת טוביהו

בניין הספרייה המרכזית על שם זלמן ארן היה הבניין הראשון שהוקם בקריה האוניברסיטאית החדשה. הנחת אבן-הפינה לבניין בטקס חגיגי 1969 צוינה בשנת במעמד ראש הממשלה גולדה מאיר (שלישית משמאל) ושר האוצר פנחס ספיר. נושא דברים: דוד טוביהו, ראש עיריית באר שבע.

הרקטור הראשון

האוניברסיטה ישראל בן-אמיתי. המושב הראשון של חבר הנאמנים התכנס . אז הסתיימה תקופת 1970 בנובמבר המעבר מן "המכון להשכלה גבוהה בנגב" בפברואר 27- ל"אוניברסיטת הנגב". ב הוסב שמה של האוניברסיטה 1974 ל"אוניברסיטת בן-גוריון בנגב". פרופ' חנני כיהן בתפקידו ארבע שנים, עד .1973 בספטמבר 30

המליצה "ועדת 1969 לקראת סוף שנת גיליס" שפרופ' חיים חנני ימונה לתפקיד רקטור אוניברסיטת הנגב. הוועדה האקדמית העליונה אישרה את המינוי, .1969 באוקטובר 1- והוא נכנס לתפקידו ב הארגון האקדמי היה כזה שוועדה אקדמית מצומצמת ניהלה את הלימודים, המחקר והפיתוח. מלבד הרקטור השתתפו בה פרופ' חיים ביינארט מן האוניברסיטה העברית, פרופ' נתן רוזן (הטכניון) ומנכ"ל

פרופ' חיים חנני

נפגשים בלובי

קורסים למלאכה. בנוסף לכך שכרה הנהלת האוניברסיטה חנויות במתחם 'המרכז האזרחי' שבנתה חברת 'רסקו' כדי שישמשו כיתות לימוד. התנאים הפיסיים לא היו אידיאליים, אבל הרצון הטוב והמסירות של המורים והתלמידים חיפו על הקשיים. בקיץ שכרה האוניברסיטה אולם במלון 1969 "זוהר" כדי לאפשר את קיום הבחינות.

המחסור בחדרי לימוד בבית היאס (לימים הקריה על שם טוביהו) היה קשה, והחריף בסוף שנת הלימודים, בתקופת הבחינות. ראשי האוניברסיטה נעזרו בכמה מוסדות חינוך בבאר שבע כדי להקל על העומס. בין בתי-הספר שבאו לעזרת אוניברסיטת הנגב היו בית-הספר התיכון מקיף א' ובית-הספר המקצועי עמל, שאיפשר בעת חופשת הקיץ לתלמידי ההנדסה ללמוד בין כתליו

מלון שהוסב לאוניברסיטה, בית היאס

17 | אבג

פתע בוחן

הלימודים הסדירה הראשונה במכון להשכלה גבוהה בנגב בפיקוח אקדמי של האוניברסיטה העברית, הטכניון ומכון וייצמן. מה היו תנאי הקבלה ללימודי טכנולוגיה? א. תעודת-בגרות שממוצע הציונים .70 שלה הוא לפחות ב. תעודת-בגרות ישראלית עם ציונים נאותים או תעודה מקבילה מחו"ל. ג. תעודת-בגרות שממוצע הציונים שלה וריאיון על-ידי ועדת 85 הוא לפחות קבלה. ד. התקבלו רק תלמידים שעמדו בבחינות הכניסה לטכניון. . בימיה הראשונים של אוניברסיטת 8 הנגב לימדו בה מרצים מירושלים שחזרו מדי ערב לבתיהם. מי הסיע אותם לירושלים בסיום יום הלימודים? א. חברת המוניות 'יעל דרומה'. ב. 'מובילי אברהם אבינו'. ג. 'מוניות נס ודגל'. ד. הנהגים של דוד בן-גוריון. . בראשיתה של האוניברסיטה נלמדו 9 הקורסים השונים בכיתות שמוקמו במקומות הבאים: א. חנויות במרכז גילת. ב. הלובי של קולנוע 'קרן'. ג. משרדי תיאטרון באר שבע. ד. חנויות ברחוב קרן-היסוד. . מה יש בארכיון בן-גוריון בקריית 10 האוניברסיטה בשדה בוקר? א. פרקים נבחרים מיומנו האישי של בן-גוריון. ב. מסמכים מקוריים מארכיונו של בן-גוריון וצילומים של המקור, המאוחסן בגנזך המדינה. ג. ספריו של בן-גוריון. ד. עותקים מנאומיו של בן-גוריון. . מי הכריז מטעם ממשלת ישראל על 11 הקמת אוניברסיטת הנגב?

: שר האוצר פנחס ספיר מבקר בקריית האוניברסיטה בעת בנייתה. לצדו, מימין: ישראל בן 1970 צילום משנת אמיתי ופרופ' משה פריבס; משמאל: ראש העיר באר שבע דוד טוביהו

הפיכתו לאוניברסיטה. מה הייתה תחזית הגידול במספרי הסטודנטים? , יהיו 70- א. בשלב א, דהיינו בשנות ה סטודנטים ועד 3000 באוניברסיטה .8000- יגדל המספר ל 2000- שנות ה 5000- סטודנטים, ו 1000 ב. בשלב' א .2000- עד שנות ה 7,000- סטודנטים, ו 1,500 ' ג. בשלב א .2000- עד שנות ה 10,000- סטודנטים, ו 2,000 ' ד. בשלב א .2000- עד שנות ה הסכים אחד 1969 . לקראת שנת 5 מגדולי המדענים בתחום הכימיה לסייע לאוניברסיטת הנגב באיתור חוקרים ומרצים מתאימים. מי האיש? א. פרופ' צבי פלח. ב. פרופ' אהרון קציר. ג. פרופ' יוסף גיליס. ד. פרופ' עמנואל עצמון. . מה היה כינויו של בית היאס לפני 6 שנקנה והפך למשכן המכון להשכלה גבוהה בנגב? א."חלוץ האכסניות באזור הדרום". ב."נווה במדבר". ג."מלון אביב נעורים". ד. "אכסניית הנגב". החלה שנת 1965 . בחודש אוקטובר 7

הייתי המזכיר 70- . בתחילת שנות ה 1 האקדמי של אוניברסיטת בן-גוריון. מי אני? א. פרופ' אורה קדם. ב. יחיאלה בארי. ג. יעקב אפק. ד. אברהם בר-און. בינואר התקיים המפגש הראשון 12- . ב 2 של ראשי החוגים במדעי הרוח. מי היה ראש החוג לחינוך? א. סשה פז. ב. ד"ר דוד טנא. ג. ד"ר דן באומן. ד. ד"ר מיכאל קובובי. . בגלל הקושי לגייס חברי סגל 3 לאוניברסיטה החדשה הועלה הרעיון לגייס ישראלים 1969 בשנת אקדמיים השוהים בחו"ל. מה היה שם התוכנית להחזיר ארצה חוקרים וליישבם בנגב? א. תוכנית נבטים. ב. תוכנית טרומן. ג. תוכנית ערד. ד. תוכנית בן-גוריון. התקיימה בלשכת שר 1969 . בשנת 4

א. גולדה מאיר. ב. פנחס ספיר. ג. יגאל ידין. ד. יגאל אלון.

האוצר פגישה בנושא המכון להשכלה גבוהה בנגב ונדונו בה השלבים לקראת

תרבות הפנאי | 18

פתרונות יש לשלוח למערכת 'אבג' במחלקה לפרסומים ודוברות בין הפותרים יוגרל הספר "הקייטנה של קנלר" מאת אתגר קרת רק תשובותיהם של פותרים חדשים ישתתפו בהגרלה ב. כי הישיבה התנהלה בביתו של ד"ר יוסף שטרן ובמהלכה הוגש למשתתפים דג מלוח. ג. מפני שבישיבה נדונה התוכנית להקמת בריכה לגידול דגים מלוחים בשדה בוקר. ד. מפני שדג מלוח היה מאכל פופולארי בקרב משתתפי הישיבה. . הייתי מזכירו של דוד בן-גוריון בסוף 12 וסייעתי לו בכתיבת 60- שנות ה זיכרונותיו. מי אני? א. יצחק נבון. ב. פרופ' אריה נאור. ג. פרופ' זאב צחור. ד. יהושע (שוקה) כהן. . השתייכתי לצוות ההקמה של 13 הקריה למחקר גרעיני והייתי ממקימי המחלקה להנדסה גרעינית באוניברסיטת בן-גוריון. מי אני? א. פרופ' זאב אלפסי. ב. פרופ' חגי שקד. ג. פרופ' זאב (וניה) הדרי. ד. פרופ' יובל נאמן. . במקביל לכהונתי כנשיא אוניברסיטת 14 בן-גוריון הייתי ממקימי בית-הספר לרפואה והדיקן הראשון שלו. מי אני? א. השגריר יוסף תקוע. ב. פרופ' חיים אילתה. ג. פרופ' משה פריבס. ד. פרופ' חיים דורון. . מדוע כונתה הישיבה שבה התקבלה 15 ההחלטה הנועזת להקים בנגב אוניברסיטה - "ישיבת הדג המלוח"? א. מפני שאחד ממשתתפיה היה מומחה להשבחת דגי הרינג.

7

6

5

4

3

2

1

8

10

9

12

11

13

14

19

18

17

16

15

22

21

20

24

23

26

25

27

29

28

מאוזן: . מאכל עממי 5 . .תורם חשוב של האוניברסיטה, כיהן כיושב-ראש חבר הנאמנים 1 . הם 13 . . מקווה-מים גדול 11 . . שלטון, בעלות 10 . . יצירה מוסיקלית 9 . ישראלי נבחרים על-ידי סנאט האוניברסיטה ומתכנסים אחת לשנה, בסמכותם להחליט . תחנת-חלל 20 . . רטוב 18 . . עני 16 . . עיר בהולנד 15 . . שקט 14 . החלטות חשובות . בת-קול. 24 .) . בית-מרחץ טורקי (ח 23 .) . מראשי ממשלות ישראל (ש"פ 22 . רוסית . מתורמיה הגדולים של האוניברסיטה, על שמו נקרא בית-הספר ללימודי מחקר 25 . שרה'לה "של" החוקר מן המחלקה לפוליטיקה וממשל (ש"פ). 26 . מתקדמים . שימשה כיועצת של נשיא ארה"ב לבריאות 29 . . איבר-רבייה בגוף הנקבה 28 האישה, הוכתרה בתואר דוקטור לאות כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון. מאונך: . חוקרת במחלקה להנדסת חשמל, שמה כשמו של מקים תחנת-הכוח 3 . .ריק 2 . פלג אלים של העדה השיעית; משמשים 7 . . ממוצע באיכותו 6 . . סוד 4 . בנהריים . השלימה, במחלקת 9 .)5,3( . אתר היסטורי בבאר שבע 8 . לקשירת עצמים וחיזוקם . מתנשא צפונית 15 ... הביעה תקווה, השליכה את 12 . הביטחון של האוניברסיטה . הגשם האחרון. 20 . . בעל תאווה 19 . . זרעיו משמשים להכנת טחינה 17 . לעיר שכם . ... אלחדד, חברת 24 . . קמין 22 . . מלחין גרמני מרופד, חסרה לו האות הרביעית 21 . תבלין לקפה. 27 . חבר הנאמנים של האוניברסיטה

19 | אבג

נתלים באילן גבוה

תמונות מחיי

הקמפוס

צילום: דני מכליס

מקורות השראה

ביקור השגריר הבריטי

אמנות בקמפוס

אתרו את האתר מזהים את הצילום? שילחו את התשובה למערכת 'אבג' ואולי תזכו בפרס עיקבו אחרינו באינסטגרם