עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

שומרי היערות מחקרם פורץ-הדרך של פרופ' עופר עובדיה והדוקטורנטיות נטע מנלה וענת צפריר מציע שיטה 6 עמוד | יועצים לעצים | חדשה למניעת התפשטות שריפות טבעיות 2019 פברואר | אדר א' תשע"ט | 118 גיליון

לקובץ מונגש

סיפור על אהבה בלי חושך

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אבלה על מותו של הסופר עמוס עוז, שהיה פרופסור במחלקה לספרות עברית

מה בגיליון

דיוקנו של עמוס עוז, פרי מכחולו של פרופ' חיים מאור

אותי ללבה. עשו אותי פרופסור בלי שביקשתי, ומאז הסיפור שלי עם אוניברסיטת בן-גוריון הוא סיפור אהבה. זוהי האוניברסיטה היותר לבבית ויותר חמה, והכי פחות פורמאלית. לכן אני מרגיש כאן כמו בבית". חייו ויצירותיו של עוז תועדו בתערוכה שבה נחשף אוסף המכתבים של הסופר. פרופ' חיים מאור, אוצֵר האוניברסיטה, מצייר כבר שנים דיוקנאות של בני משפחה, חברים ומכרים וכן דיוקנאות של אמנים וסופרים שהוא מכיר ומוקיר. כך צייר את דיוקנאות הסופרים אמנון שמוש, נאוה סמל ואחרים. במלאות לעוז שנה מאור צייר גם אותו. "הדיוקן שלו נעשה 70 ברוח איקונות של קדושים עם מעין הילה בצבע ארגמן", אומר מאור. "הוא לבוש בחולצה כחולה קיבוצית, והטקסט 'ע לעוז' הוא רב-משמעי ), ויש עין 70( - לעמוס עוז מלאו ע' שנים שמתבוננת במציאות בחדות, דייקנות וישירות. הוא אומר את דברו ללא חשש ברוח האופיינית לנביאים התנ"כיים שנקראו גם ׳הרואה׳. העיסוק בראייה, יראה ועיוורון מאפיין את יצירתי לאורך שנים, והעבודה הזאת משתלבת גם בהקשר זה". "ארכיון עמוס עוז" השוכן באוניברסיטה מכיל את כל יצירותיו של הסופר. הארכיון מכיל עשרות אלפי פריטים, ובכללם ספריו של עוז בעברית ובתרגומים ללשונות זרות, מאמריו, וכן ביקורות ותגובות שהתפרסמו בארץ ובעולם בעקבות יצירות ומאמרים פרי עטו.

עמוס עוז, מגדולי הסופרים בני זמננו שהלך , היה מזוהה 2018 לעולמו בסוף חודש דצמבר עם אוניברסיטת בן-גוריון ואהב אותה בכל נימי נפשו. כפרופסור במחלקה לספרות עברית לימד עוז דורות של סטודנטים ששתו בצמא את דברי חוכמתו. ״במרוצת השנים לימדתי כאן כמה עשרות קורסים, שבעצם לא היו קורסים אקדמיים אלא שיעורים בקריאה צמודה, קריאה מודרכת, קריאה בלגימות קטנות", אמר עוז באירוע פרישתו, שהשתלב בהשקת ספרו 'הבשורה על-פי יהודה'. "אולי בכך עוררתי קצת תיאבון לספרות ותשוקת ספרות בלבבות של הרבה תלמידים, שבעצם כבר הביאו איתם מן הבית תיאבון לספרות, אחרת לא היו באים לכאן". קיבל עוז תואר ד"ר לפילוסופיה 2008 בשנת לאות כבוד מטעם האוניברסיטה. "מכל ההוקרות שבהן זכיתי זוהי ההוקרה המרגשת ביותר מבחינתי", אמר עוז בעת קבלת התואר. , התקיימו 70- , לרגל יום הולדתו ה 2009 בשנת באוניברסיטה ובעיר מגוריו באותה עת, ערד, אירועים תרבותיים ואקדמיים. סופרים, חוקרי הספרות העברית ואנשי-רוח דנו ביצירתו במסגרת יום-עיון שנושאו היה "להיות סופר ישראלי". נרגש מהכרת התודה התייצב עוז מול המיקרופון ואמר: "באתי לאוניברסיטת בן-גוריון , ישר מן הקיבוץ. הייתי כאן מורה 1986 בשנת מן החוץ, ואחרי שנה אחת האוניברסיטה אימצה

5-4 11-10 13-12 15-14 17-16

בהילוך גבוה דניאל חיימוביץ נוסעות סמויות אורטל סלובודין אני, רובוט דוד זרוק יקיר הנגב יוסף מוסטקי מדריך לאתונה שרון פרדו

מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות אסנת איתן מנהלת המחלקה: 2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד"ר אביב מלצר עיצוב צוות אי. אר. דיזיין בע"מ 08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il דוא"ל: http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx

דף הבית | 2

חקר פעילותם של רעלנים וזיהוי חומרי לחימה ביולוגית וכימית עומדים במרכז פעילותו המדעית של פרופ' רז ילינק (בצילום), שמונה לאחרונה לתפקיד סגן הנשיא והדיקן למחקר ופיתוח המדען הראשי

לפיכך התחיל ילינק לייצר במעבדתו “ממברנה מלאכותית”, שתדמה ככל האפשר לממברנת-תא אמיתית, אבל גם תאפשר בחינה מהירה ומעמיקה של תהליכים ביוכימיים על גבי הממברנה. הוא החליט לבנות את קרום-התא המלאכותי בעזרת פולימר שומני, שכן הממברנה התאית בנויה בעיקר ממולקולות שומניות. הפולימר שנבחר למשימה – “פולידיאצטילן” בשמו המדעי - אינו שגרתי: הוא בעל צבע כחול הניתן להבחנה בעין. לאחר הכנת “הממברנות הכחולות” המלאכותיות הבחין פרופ’ ילינק בתופעה לא-רגילה: כאשר באו הממברנות במגע עם חומרים אנטיביוטיים שונים עברה המערכת שינוי צבע מהיר ודרמטי מכחול לאדום. בדיקה מעמיקה יותר העלתה שהסיבה לשינוי הצבע היא שהחומרים האנטיביוטיים ניסו לחדור לתוך הממברנה המלאכותית – זהו תפקידם ב״זמן אמת”. כתוצאה מניסיון החדירה עבר הפולימר שינוי כימי המלוּוה בשינוי צבע מכחול לאדום. בדיקות מקיפות עם חומרים ביולוגיים שונים העלו שהמערכת החדשנית שהופקה במעבדתו של פרופ׳ ילינק היא כלי מעולה לחקר התהליכים הביוכימיים החשובים המתרחשים בתא. באמצעות זיהוי פשוט של שינויי הצבע מכחול לאדום מאפשרת “הממברנה הכחולה” לחקור את פעילותם של רעלנים, לזהות תרופות פוטנציאליות, לגלות חומרים החשודים כמסייעים בלוחמה כימית וביולוגית, ועוד. השימוש בממברנה המלאכותית איפשר לפרופ’ ילינק לחקור אינטראקציות ממברנליות של חלבונים עמילואידיים המעורבים בהופעת מחלות ניווניות כגון אלצהיימר, פרקינסון ו״מחלת הפרה המשוגעת”.

פרופ’ רז ילינק, שמונה לאחרונה לתפקיד סגן הנשיא והדיקן למחקר ופיתוח, הוא מדען בעל מוניטין. במסגרת עבודתו היה שותף בפיתוח קרום-תא מלאכותי מחליף צבעים המסייע לחקור את פעילותם של רעלנים ולזהות חומרי לחימה ביולוגית וכימית. הבריטים תרמו לעולם את הביטוי “ביתי הוא מבצרי”, אבל ייתכן שהיישום הנרחב ביותר של המושג הזה הוא מיליארדי התאים המרכיבים את גוף האדם. כל תא הוא “מבצר” קטן המוקף “חומה” – קרום התא, או במינוח המדעי – ממברנה, השומרת על פנים התא ועל התהליכים הביוכימיים החשובים המתרחשים בו. ומסביר פרופ׳ ילינק: “למזלם של כל היצורים החיים על פני כדור-הארץ, ממברנת התא אינה חומה אטומה ובלתי-חדירה אלא מערכת דינאמית המגיבה לסביבה שבה חי התא, מקבלת ומפענחת אותות חיצוניים, קולטת ופולטת חומרים המעורבים בכל אותם תהליכים חשובים בתא המאפיינים מערכות ‘חיות’. לעיתים, כמו בכל חומה של מבצר עתיק, הממברנה משמשת מטרה להתקפת פולשים אלימים – חיידקים וּוירוסים למיניהם, או פולשים ‘חיוביים’ כמו תרופות שתפקידן להשמיד תאים נגועים”. מכאן ניתן להבין שחקר הממברנות והתהליכים הביוכימיים המתרחשים בהן הוא תחום מדעי רב-חשיבות שיש לו השלכות רחבות על הבנת תהליכים כימיים בתא, פיתוח תרופות, מניעת זיהומים ועוד. מטרות אלה הינחו את פרופ׳ ילינק, איש המחלקה לכימיה, בעת שהתחיל לחפש מערכות שיאפשרו הצצה אל הממברנה התאית. הבעיה שבפניה ניצב הייתה שבדיקת ממברנות של תאים חיים היא נושא מסובך ובעייתי, שאינו מאפשר מתן תשובות מידיות וחד-משמעיות לכל אותן שאלות מדעיות חשובות.

כרטיס-ביקור רז ילינק נולד וגדל בבאר שבע וחבש את ספסלי אוניברסיטת בן-גוריון עוד כנער, כאשר לקח חלק ב״חוגי מדע לנוער”. את התואר הראשון בכימיה סיים בהצטיינות יתרה באוניברסיטה העברית . הוא המשיך לדוקטורט 1988 בשנת בכימיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי , ולאחר מכן עשה פוסט- 1993 בשנת דוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה. הצטרף לסגל המחלקה 1996 בשנת לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון. במקביל כיהן כפרופסור-אורח באוניברסיטות פנסילבניה וג׳ונס הופקינס שבארה״ב ובאוניברסיטת ז׳ולין וניו-יורק-שנחאי בסין.  פרופ’ רז ילינק חיבר ארבעה ספרים מאמרים מדעיים 180 ונזקפים לזכותו בכתבי-עת חשובים. מלבד פעילותו המדעית, שזיכתה אותו בפרסים נכבדים, רז הוא פעיל סביבתי - יו״ר עמותת “תושבים משפיעים במודיעין”, הפועלת לשמירת שטחי הטבע והמסדרון האקולוגי סביב העיר.

3 | אבג

תחילתה של ידידות מופלאה. נשיא האוניברסיטה מתעד את פגישתו עם חברי אגודת הסטודנטים

הנשיא החדש של האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, קיים פגישות היכרות עם סטודנטים ועם חברי הסגל האקדמי והסגל לכולם הבהיר את תוכניתו - להפוך את אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לאוניברסיטה ברמה עולמית | המינהלי והטכני בגובה העיניים

סגל ומאות אנשי אקדמיה שמלמדים וחוקרים באוניברסיטה. כל מי שפגשתי יצא מגדרו כדי לעזור לי. אני כבר מרגיש כאן כמו בבית”. מאז כניסתו לתפקיד מקפיד פרופ’ חיימוביץ לשמור על קשר ישיר עם המרצים והעובדים. כמעט מדי בוקר הוא מתייצב ב”ארומה”, עומד בתור כאחד האדם. לפעמים מתיישב לשולחן אחד עם סטודנטים ומנהל איתם דיאלוג בגובה העיניים, כאילו נפגשו כבר מאות פעמים בעבר. אחרי כמה ימים בתפקידו החדש כבר הפסיק לספור כמה פעמים אנשים שמעולם לא הכיר טפחו על

מחדר-הישיבות באולם “רותם” דילג נשיא האוניברסיטה בקלילות ל”מקסיקני”, שם התאספו הסטודנטים וחיכו לו בציפייה גדולה. בשני המוקדים הפגין נשיאה השביעי של אוניברסיטת בן-גוריון שליטה בעניינים ובנתונים. בסגנונו שובה הלב והעין פתח את נאומו לפני חברי הוועד המנהל במילים הבאות: “אני מתרגש הרבה יותר לעומת הפעם הקודמת שדיברתי לפניכם, עכשיו אנחנו במשחק האמיתי. אני מודה לכם על התמיכה הרבה. חברי 850 הספקתי להכיר חלק מתוך

ביומו הראשון כנשיא האוניברסיטה הספיק פרופ’ דניאל חיימוביץ להתרגש יותר מפעם אחת. ישיבה חגיגית של הוועד המנהל של האוניברסיטה קידמה את פניו בבוקר , ובהמשך 2019 בינואר 1 , יום שלישי הלו”ז נפגש עם נציגי הסטודנטים. בבוקר, חנוט בחליפה, הודה למברכים והציג כמה מתוכניותיו. אחרי- הצהריים, באווירה פחות פורמאלית, ניהל שיחה פתוחה עם סטודנטים. בגילוי לב שיתף אותם בתחושותיו וביקש שישלבו איתו ידיים למען ההצלחה המשותפת.

הסיפור המרכזי | 4

ב’בן-גוריון’”. מסרים דומים, ארוזים קצת אחרת, העביר הנשיא החדש במפגש עם חברי הסגל האקדמי שהתקיים באודיטוריום שבבניין אברהם בן-דוד אוחיון למדעי ההתנהגות. “כבוד גדול הוא לי לעמוד בראש המוסד המפואר הזה”, אמר חיימוביץ. “בשלושת העשורים האחרונים התחלפו פה שלושה נשיאים, וזה אומר שאתם לא נוטים להחליף נשיא. אז אני עומד על כתפי ענקים. ממכללה זניחה הפכתם את אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לאוניברסיטה השלישית בגודלה בישראל.

שכמו ולחצו את ידיו כאילו אכלו מאותו מסטינג בחדר-האוכל של קיבוץ קטורה. “אנשים שואלים אותי ‘איך זה להיות נשיא?’, ולא נעים לי להגיד להם שאני נהנה”, סיפר באחד המפגשים האקראיים שזימן לו תפקידו החדש. “אם אגיד ‘התפקיד הולך להיות קשה’, עלולים להבין אותי שלא כהלכה. הכי טוב לומר ‘התפקיד מרתק ומאתגר”. אצל “המקסיקני” התפתח דיאלוג שעניינים רציניים ופיקנטריה שימשו בו בערבוביה. עדי אהרון, יושבת-ראש אגודת הסטודנטים, יחד עם בעלי תפקידים באגודה הכינו שיעורי-בית. כל אחד בתורו הציג את עצמו ומיד אחר-כך נתן דרור למחשבותיו. נציגי הסטודנטים דיברו מן הלב, נגעו בנושאים חשובים בלי לקנטר ובלי להתלהם. הם דיברו, בין השאר, על הצורך לתגבר את מעגל עוזרי-ההוראה בחלק מן הקורסים, ועל ההתלבטות האם להמשיך כאן את לימודיהם לתארים מתקדמים. הנשיא החדש למד בפגישה על המרחקים הגדולים שחלק מן הסטודנטים נאלצים לעבור מקצה אחד של הקמפוס לקצה השני כדי להספיק להגיע מהרצאה שזה עתה הסתיימה לקורס אחר שעומד להתחיל. הנושא מוכר ומטופל, ויש פתרון באופק - הקמפוס הצפוני ובניין הכיתות שייבנה בתחומו.

התקבלו תשובות מעניינות. רובם המכריע של נציגי הסטודנטים הגיעו מאזור המרכז - ממודיעין, מיבנה, מנתניה. אחוז גבוה יחסית של תלמידים הגיעו למפגש מן המחלקה לפוליטיקה וממשל, ופרופ’ חיימוביץ הרים גבה. “הם רוצים להשפיע”, הסבירה עדי אהרון. סטודנט ששילב פוליטיקה וממשל עם לימודי המזרח התיכון טען שלא תמיד יש חפיפה בין החומר הנלמד לבין השאלות במבחן. תשובתו של נשיא האוניברסיטה עוררה פרצי צחוק סביב השולחן: “ככה זה במזרח התיכון – הכול מסובך”. ואז שאל: “מה ההבדל בין אגודה למועצה? איך נבחרים לגופים האלה?”. והוסיף בנימה מחויכת: “לא ידעתי שיש פוליטיקה בקמפוס. חשבתי שבוחרים במי שמארגן יותר מסיבות”. כיאה למדען מנוסה ערך חיימוביץ מחקר השוואתי בין הסטודנטים של היום לבין הסטודנטים של פעם. לבני-שיחו סיפר על חוויותיו הסטודנטיאליות באוניברסיטאות ייל וקולומביה בארה”ב, על המכשולים שניצבו בדרכו כשהיה בסטטוס שלהם, על ההתחלות הקשות שהיו מנת חלקו עד שעלה על מסלול ההמראה, על המר והמתוק. “במבחן 60 הראשון בסמסטר הראשון קיבלתי , ובמבחן השלישי 58 בכימיה, בשני . הקשיים וחוסר הביטחון 85 – שהסטודנטים חווים בתחילת לימודיהם מוכרים לי היטב”. באותה הזדמנות פרשׂ לפניהם את ה’אני מאמין’ שלו: “אתם זכות הקיום שלנו, בלעדיכם אין אוניברסיטה. האינטראקציה איתכם חשובה לי מאוד, זוהי דרכי ללמוד מה מעיק עליכם, מה אנחנו עושים בסדר ומה צריך לעשות כדי ‘להעיף’ את האוניברסיטה שלנו לגבהים חדשים. בכוחות משותפים תוכל אוניברסיטת בן-גוריון להיות אוניברסיטה עולמית בעלת השפעה מקומית. חשוב לי שכאשר תחזרו הביתה תהיו גאים על כך שעשיתם את התואר שלכם

כבוד גדול הוא לי לעמוד בראש המוסד המפואר הזה", אמר פרופ' חיימוביץ במפגש עם חברי הסגל האקדמי, "ממכללה זניחה הפכתם את אוניברסיטת בן-גוריון לאוניברסיטה השלישית בגודלה בישראל. ועדיין יש לאן להתקדם

ועדיין יש לאן להתקדם. הכול ניתן לשנות. הביטוי ‘לא יעלה על הדעת’ ייעלם מן הלקסיקון. במידת הצורך נידרש לצאת מאזור הנוחות. שום דבר לא נמצא במקום שאי אפשר לגעת בו”. פרק נכבד מדבריו הקדיש הנשיא למטרות שהציב ולתוכניות שגיבש, וביניהן פיתוח המחקר (“כדי להצליח במחקר חייבים לחשוב מחוץ לקופסה”), שיפור הדירוג הבינלאומי של האוניברסיטה (“היה לי קשה להירדם לנוכח הנתונים שהצביעו על הירידה שלנו בדירוג הלאומי בכמות ואיכות הפרסומים המדעיים”), והעמדת התנאים הטובים ביותר כדי להביא הנה חוקרים צעירים, המבטיחים והמצטיינים בתחומם”. את גורם ההפתעה שמר פרופ’ חיימוביץ לסיום נאומו. הנה זה בא: “אחרי שהסכמתי לקבל עליי את התפקיד הגעתי לכאן בסתר. באחד מימי שישי ביקרתי באוניברסיטה כדי להתרשם ממנה. ראיתי את התנאים, הרגשתי את הבאזז החיובי בקמפוס, ומיד הבנתי שזהו המקום שבו אני רוצה לבנות את עתידי”.

אחרי שהסכמתי לקבל עליי את התפקיד הגעתי לכאן בסתר. ראיתי את התנאים, הרגשתי את הבאזז החיובי בקמפוס, ומיד הבנתי שזהו המקום שבו אני רוצה לבנות את עתידי

פרופ’ חיימוביץ היה מוכן לכל תרחיש. “בתעשייה ובמקצועות ההיי-טק ‘מתים’ על הבוגרים שלנו במקצועות ההנדסה. אולי יותר קל להתקבל ל’בן-גוריון’, אבל יותר קשה לסיים את התואר. חשוב להבחין בין מאתגר לבין ‘לא פייר’”. על שאלתו “מאיפה אתם בארץ?”,

5 | אבג

יועצים

לעצים

פרופ’ עופר עובדיה, ראש המחלקה למדעי החיים, והדוקטורנטיות ענת צפריר ונטע מנלה חשפו במחקרם כי שריפות מבוקרות מצמצמות את “העונה והתדירות של השריפה משחקות | התפשטותן של שריפות טבעיות תפקיד-מפתח בשמירה על המגוון הביולוגי”, קובע פרופ’ עובדיה

מחקר פורץ-דרך. פרופ' עובדיה, נטע מנלה, ענת צפריר

של זרעים הנמצאים בבנק הזרעים בקרקע. העשן מגביר את הנביטה של מינים חד- שנתיים, ודגם זה בולט יותר באזורים החשופים לשריפות תכופות. “ממצאי המחקר מצביעים על כך שהאש בוררת מינים שהחום והעשן המלווים את האש מעודדים את נביטתם, מה שמגדיל את ייצוגם בחברה המרכיבה את בנק הזרעים בקרקע”, אומר פרופ’ עובדיה. לדבריו, הממצאים יכולים לסייע לגופים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים שמנהלים משאבי טבע במקומות רבים בעולם הסובלים משכיחות גבוהה של שריפות. ״אפילו באזורים שבהם שריפות נגרמות על-ידי הצתה מקרית או מכוונת (שריפות אנתרופוגניות) ולא באופן טבעי, העשן יכול לעודד את הנביטה של רבים ממיני הצמחים המיוצגים בבנק הזרעים בקרקע", הוא מגלה. ״להבדלים בעונת השריפה ובתדירותה, בשילוב עם גודלה וחומרתה, יש תפקיד חשוב בשמירה על המגוון הביולוגי המאפיין מערכות אקולוגיות רבות ברחבי העולם”, מסכם פרופ’ עובדיה.

תיכוני בעונת האביב, לאחר עונת החורף הגשומה, גורמות נזק ניכר לצמחים רב- שנתיים המתחדשים לאחר אירוע שריפה על-ידי נביטת זרעים (לדוגמה - לֹוטֶם מַרְוָנִי), לעומת הנזק הנגרם לצמחים רב- שנתיים המתחדשים על-ידי הנצה מבסיס הגזע (לדוגמה אֵלַת הַמַּסְטִיק). “דרך יעילה למנוע את התפשטות השריפות היא הפחתת כמות החומרים הדליקים (למשל צמחים, חיים או מתים) ושבירת רציפותם המרחבית באמצעות אזורי-חיץ”, קובע צוות המחקר, הכולל גם חוקרים ממכללת תל-חי, מכון וולקני, הטכניון והקרן הקיימת לישראל. למאמר זה קדם פרסום בכתב-העת אף הוא מאת ,Journal of Plant Ecology פרופ’ עובדיה בשיתוף עם הדוקטורנטית נטע מנלה, אלה דגון וד”ר חגי שמש מן המחלקה למדעי הסביבה במכללת תל-חי, המכמת את ההשפעה החיובית של עשן שריפה על נביטת זרעים באזורים שונים בהר הכרמל הנבדלים בהיסטוריית השריפה שלהם. צוות המחקר מראה כי בניגוד לדעה הרווחת, עשן שריפה מעודד נביטה

שריפת מנע המבוקרת על-ידי רשויות כיבוי האש יכולה להיות דרך יעילה למניעת התפשטותן של שריפות טבעיות. פרופ’ עופר עובדיה, ראש המחלקה למדעי החיים, מבסס את התיזה הזאת על מחקרים חדשים שנושאם הוא התחדשות הטבע אחרי שריפות. של 2019 במאמר שהופיע במהדורת ינואר Applied Vegetation Science כתב-העת מראים פרופ’ עובדיה והדוקטורנטית ענת צפריר ששריפות המתרחשות בחורש ים-

ביקור - כרטיס

עופר עובדיה נולד וגדל בבאר שבע. את שלושת התארים סיים באוניברסיטת יצא להשתלמות 1999 בן-גוריון. בשנת בתר-דוקטורט בבית-הספר ליערנות ולימודי הסביבה באוניברסיטת ייל, ארה"ב. הצטרף למחלקה למדעי החיים 2004 בשנת 2017 ומילא בה מגוון תפקידים, עד שבשנת מונה לעמוד בראשה.

מדעי החיים | 6

עמד באתגר הסופר אתגר קרת, פרופסור במחלקה לספרות עברית, זכה בפרס ספיר על ספרו 'תקלה בקצה הגלקסיה'

ארמסטרונג היה האדם הראשון שצעד שנה מאוחר יותר "פסעו 50 . על הירח ילדים, בני נוער 600- בעקבותיו" כ ומבוגרים, משתתפי האירוע "לירח ובחזרה". הפנינג החלל התקיים במסגרת אירועי שבוע החלל הישראלי, בהובלת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה, שבו הונצח זכרו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון. הקהל שגדש בהמוניו את הקמפוס נהנה ממגוון הרצאות, הפעלות ומיצגים רב-חושיים, שעמדו בסימן שנה לנחיתה על הירח. מסלול 50 הליכה חווייתי שנבנה בשביל האירוע ואין בו נקודת-מבט שליטה. מבעד לשפה ולהוויה הקלילות לכאורה של קרת מבצבץ עצב עמוק. הדמויות השונות נקשרות זו לזו באמצעות זרות ובדידות, ובה בעת הן כמהות לאהבה ולאינטימיות. קרת מנכיח את סוגת הסיפור הקצר כצורת הביטוי הספרותי המזוקקת וההכרחית של הזמן הזה". שהופך את התמונה, או סתם סוף פתוח ומעורר תהיות. באמצעות הסיפורים, הכתובים בשפה פשוטה ויומיומית, קרת מטפל בנושאים טעונים בהוויה הישראלית: זכר השואה, משאלות מוות, בדידות, מוגבלות שכלית, ועוד. "הספר נוגע בלב לבה של חוויית שיבוש בסדר העולם", צוין בהחלטת חבר השופטים להעניק לקרת את פרס ספיר. "הקיום הישראלי הופך לפירור של הוויה בתוך עולם חסר הייררכיות, שאין בו מרכז אחד

ספרו האחרון של פרופסור אתגר קרת, 'תקלה בקצה הגלקסיה', זיכה אותו ב'פרס ספיר'. "זה הדבר הכי משמח בעולם, אבל כמו אהבה או מתנה, זה לא משהו שאתה יכול לחתור אליו - הוא פשוט קורה", אמר קרת לאחר הזכייה. בנוסף לכבוד שבו זכה אלף שקלים וספרו יתורגם 150 יקבל קרת לערבית ולשפה נוספת לפי בחירתו. נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל חיימוביץ, בירך את קרת על זכייתו בפרס וציין כי יצירותיו המרתקות, המשלבות מציאות שגרתית עם אלמנטים פנטסטיים, מביאות כבוד רב לספרות העברית ולתרבות הישראלית בכלל. קרת מעביר השנה שתי סדנאות במחלקה לספרות עברית: "יסודות הכתיבה - סדנת פרוזה למתחילים" לתואר ראשון, ו"סדנה לכתיבה לילדים" לתואר שני. קובץ הסיפורים של קרת 'תקלה בקצה הגלקסיה', שראה אור בהוצאת 'כנרת- סיפורים, 24 זמורה-ביתן-דביר', מכיל ובכל אחד מהם קורה דבר לא-צפוי: רגע אבסורדי שנחקק בזיכרון, טוויסט עלילתי

ברמת גן. עיקר 1967 אתגר קרת נולד בשנת יצירתו הוא סיפורים קצרים, ולכך הוא מוסיף כתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. הוא מחבר ספרי הסיפורים הקצרים 'צינורות', 'געגועיי לקיסינג'ר', 'הקייטנה של קנלר', 'אניהו' ו'פתאום דפיקה בדלת', וכן כתב ספרי קומיקס בשיתוף עם אמנים, ביניהם אסף חנוכה ורותי מודן. קרת הוא אחד הסופרים העבריים המתורגמים ביותר. כעשרים מסיפוריו וספריו תורגמו ויצאו לאור באנגלית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, גרמנית, רוסית, נורווגית ושבדית. הוא נשוי לסופרת והיוצרת שירה גפן, ויש להם בן אחד. דימה "מסע בין כוכבים" בין שלושה מוקדים, שכל אחד מהם ייצג כוכב-לכת אחר, ובהם טלסקופים ופלנטריום. את הפעילות הובילו צוות 'מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה' ו'מרכז חוסידמן לנוער שוחר מדע'. לצידם "נגעו בשמים" התלמידים של ארגון הנוער 'מנהיגות מדעית' שנוסד על-ידי 'בית יציב' בבאר שבע. ד"ר ציונה אלקיים כהן, מנהלת 'מרכז חוסידמן' באוניברסיטה, אמרה: "אנחנו שמחים לקחת חלק בפעילות זו ולחשוף את הציבור הרחב לעולמות שסביבנו – לחלל ולכוכבים המקיפים אותנו, ולעורר בצעירים שמבקרים בקמפוס את הסקרנות והעניין שיובילו אותם לרצות ללמוד עוד על החלל. אנחנו מודים לסוכנות החלל הישראלית שמאפשרת לנו לעשות זאת מדי שנה".

ניל ארמסטרונג, מאחוריך האסטרונאוט האמריקאי ניל

צילום:יונתן עטרי

7 | אבג

דור עצמון, דוקטורנט במחלקה; בארבע השנים האחרונות מלמד את הקורסים “מודלים חישוביים” ו”ישומיי בינה מלאכותית”. ה׳אני מאמין' שלו: “את התרגולים אני מעביר בעזרת מצגות שעליהן עבדתי במשך השנים האחרונות. מצגות אלה מסייעות לי להעביר את התרגולים, ועוזרות לסטודנטים לשנן אותם בביתם. השקעה זו באה בעיקר מאהבתי לתחום ההוראה. אני מודה לסטודנטים שהודו לי בציוני סקר ההוראה וכן למרצי הקורסים, פרופ’ אריאל פלנר וד”ר רוני שטרן, שמאפשרים לי להעביר את התרגולים על-פי דרכי".

הפקולטה למדעי ההצטיינות המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע רשמה הישג מרשים: שישה מחבריה, שלושה חוקרים בכירים ושלושה דוקטורנטים, זכו ב'פרס גלאט להצטיינות בהוראה'. הישגם 'פרסי 29 בולט לאור העובדה שהאוניברסיטה העניקה גלאט' למצטיינים בכל הפקולטות. הפרס מוענק למרצים שזכו בהערכה גבוהה במיוחד (שני האחוזים העליונים מכל פקולטה), על בסיס סקר איכות ההוראה שנעשה בקרב הסטודנטים. הפרס היוקרתי מוענק בשמו של עו"ד הרמן גלאט לזכר הוריו לובה ודיוויד גלאט, שהיו אוהבי ישראל וחברים פעילים בתנועה הציונית בארה"ב 15- ; ב 2004 פרופ’ אריאל פלנר, מרצה במחלקה משנת השנים האחרונות מלמד את הקורס “מודלים חישוביים”. ה'אני מאמין' שלו: "כדי להגביר את המוטיבציה אצל תלמידיי אני משתדל במהלך הקורס להדגים להם תרחישים שונים בעולם האמיתי, שבו יידרשו להשתמש במידע ובידע שצברו בקורס. במשך השנים למדתי להבין במה סטודנטים עשויים להתקשות ופיתחתי מתודות שנועדו להקל עליהם. השילוב עם מתרגל מצטיין, בדמותו של דור עצמון, שאף הוא זכה בפרס הצטיינות, גרם שביעות-רצון רבה אצל הסטודנטים. תודתי נתונה להם על המשובים החיוביים שביטאו את שביעות-רצונם מן הקורס". דבר דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה, פרופ' אבי לוי: "משימתה העיקרית של הפקולטה היא להכשיר מהנדסים איכותיים במגוון מקצועות ההנדסה. משימתנו היא להקנות להם כלים וידע שיאפשרו להם להוביל את תעשיות הידע והמחקר ולהנהיגן. תורמים לכך מרצים ומתרגלים איכותיים, מן הטובים בארץ".

מצויינות אקדמית | 8

;2015 ד”ר יוסי אורן הצטרף למחלקה בשנת בארבע השנים האחרונות מלמד את הקורסים “מבוא לתקשורת נתונים” ו”התקפות על מימושי מערכות מאובטחות”. ה'אני מאמין' שלו: "אחד היעדים החינוכיים שלי כמורה היא לפתח את כישורי הדיון של התלמידים. נעים להיווכח איך לקראת סוף הסמסטר אפשר לשמוע בכיתה מגוון של קולות ודעות, גם של אלה שבדרך כלל לא נוטים להשתתף בשיעורים. יש תלמידים שקשה להם פיסית להגיע לכיתה, או שקשה להם מנטלית להתרכז זמן ממושך בנושא אחד; כדי לאפשר גם לתלמידים כאלה ללמוד אני מצלם את ההרצאות שלי ומעלה אותן לרשת האינטרנט באמצעות מערכת ידידותית למשתמש, פרי פיתוח של המדור לטכנולוגיות למידה ויעץ באוניברסיטה".

, מלמדת את הקורסים 2014 דורין שמריהו, דוקטורנטית במחלקה משנת “מבנה מערכות מיחשוב" ו"מבוא למערכות הפעלה”.    ה'אני מאמין' שלה: “תחום המחקר שלי הוא תכנון אוטומטי בתנאי אי- ודאות. הקורסים שאני מלמדת עוזרים להשלים את התמונה בין מה שמתרחש במחשב בעקבות כתיבה והרצת תוכנה. “אני מעבירה את התרגולים בכיתה על הלוח ומשתדלת לעודד אינטראקציה ושיח עם הסטודנטים. בכל תרגול יש סיכום קצר של החומר שאותו נתרגל, בצירוף שאלה אחת לפחות ממבחנים קודמים, המשקפת את רמת הקושי המצופה במבחנים.   אני מודה לד”ר גיא שני שאיפשר לי להיות שותפה בתכנון הקורס. בעיניי הוא דמות הראויה לחיקוי בתחום

ההוראה. אני מודה לסטודנטים שהצביעו בעדי בסקרי ההוראה. זוהי זכות גדולה להיות מוערכת בעיניהם".

; בעשר 2009 ד”ר גיא שני, מרצה במחלקה משנת השנים האחרונות מלמד את הקורסים “מבנה מערכות מיחשוב" ו"מערכות הפעלה". ה'אני מאמין' שלו: “הקורסים האלה מספקים לסטודנטים הלומדים את מקצועות התיכנות הצצה אל מאחורי הקלעים של המחשב – אל האופן שבו הוא בנוי, כיצד מתרגמים תוכנות לשפת מכונה, וכיצד מנהלים את משאביו. אני מלמד ללא מצגות, על הלוח. אופן הלימוד הזה מאפשר לשיעור להתקדם בקצב ובכיוון המתאימים לסטודנטים. הדוגמאות שבהן אנו עוסקים מתפתחות במהלך שיחה

אביגיל פרדיס ויט, דוקטורנטית ומתרגלת מזה חמש שנים בקורסים "איחזור מידע" ו"הסתברות וסטטיסטיקה". ה'אני מאמין' שלה: “הקו המנחה אותי בהוראה הוא השקעה בסטודנטים והתייחסות לכל אחד מהם בכבוד והגינות.  הקורס ׳הסתברות וסטטיסטיקה׳ הוא קורס-בסיס לתואר וניתן בשנה ראשונה, ואני משתדלת להקל על לתלמידי שנה ג׳, ואני מתרשמת מהתקדמותם. במסגרת הקורס הם מתנסים בפרויקט של בניית מנוע לאיחזור מידע, מה שמקנה להם ניסיון ומעמיד לרשותם כלים להמשך הדרך". שותפים בכתיבה ובבדיקת מבחנים. קל יותר להצטיין כשיש לצדך שותפים אכפתיים”. הסטודנטים במידת האפשר; הקורס 'איחזור מידע' מיועד ודיון, וכך מוסברים האלגוריתמים באופן המתאים לאופי הספציפי של הכיתה. “אני רואה במתרגלים שותפים בקורס, להתייעצויות על החומר ואופן העברתו,

9 | אבג

לכתך אחריי במדבר

ד"ר אורטל סלובודין, חברת סגל המחלקה לחינוך, מציגה את סיפורן הקשיים, | של נשים ישראליות שעברו למדינה זרה בעקבות בני זוגן ההתלבטויות, ההשפעה על התא המשפחתי מתוארים בספרה החדש 'נוסעות סמויות' שיצא לאור בימים אלה

לצד הדיון הרחב בהגירה ובניידות, תופעת הרילוקיישן מפוענחת גם בתוך ההקשר התרבותי הייחודי לחברה הישראלית וכוללת התייחסות לנושאים כמו תפישת הגלות, המשפחה המורחבת וקצב החיים בישראל. בניגוד לגברים, שההשתלבות במקום העבודה שומרת על תחושת המשכיות בחייהם, הנשים מתמודדות עם קשיי הסתגלות למקום חדש. חייהן הופכים לרצף של אתגרים - התארגנות פיזית וטכנית, סידורים בירוקרטיים והתאקלמות אקדמית וחברתית של ילדיהן. כפי שעולה מן הראיונות, האתגר המורכב ביותר היה הניסיון לשמר תחושה של משמעות בתוך עולם זר לאחר שהתערערו כל היסודות שעליהם מושתתת זהותן. האובדן המקצועי, התרבותי והחברתי שנשים חוו בעקבות המעבר למדינה

מחקר חדש מביא אל קדמת הבמה את קולן של נשים ישראליות, אימהות, משכילות ובעלות זהות מקצועית ברורה שעברו למדינה זרה כדי לתמוך בהתפתחות המקצועית של בני הזוג שלהן. החוקרת, ד”ר אורטל סלובודין, “תירגמה” את ממצאי המחקר לספר שיצא לאור בימים אלה תחת הכותרת 'נוסעות סמויות'. בהתבסס על ראיונות עם נשים ישראליות במדינות שונות ועל סקירה מקיפה של המחקר בתחום, הספר עוסק ברוב הזוויות הקשורות במסע הרילוקיישן. הוא משרטט את הכוחות הפועלים בהחלטה לנסוע, את האובדן הכרוך בעזיבה ובחזרה, את תהליכי ההסתגלות של נשים, ואת התמורות ביחסים עם ילדיהן ובני זוגן.

מחקר חדש | 10

זרה יצר שבר בזהותן ודרש מהן לחפש דרכים חלופיות למציאת משמעות וכיווּן בחייהן. כפי שציינה טליה, אחת המרואיינות: “הנקודה המרכזית היא למצוא את הזהות העצמית שלך כאשר את עושה משהו שהוא למעשה ‘לכתך אחריי במדבר’. מבחינתי זה האתגר הגדול”. אחת השאלות החשובות במחקר הייתה כיצד נשים מעורבות בתהליך ההחלטה על רילוקיישן; עד כמה הן חופשיות לבחון לעומק את השלכות המהלך לגביהן, האם הן מביאות בחשבון את המחיר שישלמו, והאם הן מסוגלות לסרב. פעמים רבות הקונצנזוס המוצהר ביחס להחלטה לנסוע אינו מסגיר את חוסר השליטה ואת היעדר ההשפעה של נשים על המתרחש. דבריה של איילת חושפים מעט מן המורכבות המתלווה להחלטה של נשים לנסוע למדינה זרה: “בעלי התקשר אלי מן החוף המערבי בארה”ב. הוא סיים שם ריאיון לקבלת עבודה שמאוד רצה בה ובשיחת הטלפון הודיע לי שהתקבל. ואז שאל אותי: ‘אז נוסעים? אני רוצה לתת להם תשובה כמה שיותר מהר’. היה אז חורף והצטננתי קשה ונפגעו לי מיתרי הקול, ממש לא יכולתי לדבר, בטח שלא על נושא כזה, ועוד בטלפון. עדיין התלבטתי לגבי ההחלטה, אבל לא היה זמן והייתי צרודה. אז הסכמתי”. כמו איילת, שבאופן סמלי נאלמה דווקא ברגע שנדרשה להביע את דעתה, נשים מוצאות שאין זה פשוט להביע את דעתן על המעבר לחוץ-לארץ, בעיקר אם הן מסתייגות מכך. “הן מרגישות שאין להן ברירה והן חייבות לתמוך בקריירה של בני-זוגן ולהסכים לרילוקיישן. אם היו להן חששות או התנגדויות הם לא באו לידי ביטוי”, מסבירה ד”ר סלובודין. יפעת, ד”ר במדעי המחשב, שהתלוותה לבעלה שעשה פוסט- דוקטורט בארה”ב, תיארה זאת כך : “מהיום שהכרנו ידעתי שהוא

יהיה חייב לעשות השתלמות פוסט- דוקטורט בחו”ל. זה היה חלום שלו שלא יכולתי לקחת ממנו. זה חלק Take it or הכרחי בקריירה שלו. זה היה הבנתי שזוהי עסקת חבילה. .leave it אז החלטתי שנגור קצת בחו”ל”. בראיונות, מוסיפה ואומרת ד”ר סלובודין, התברר שנשים מעניקות חשיבות פחותה לשיקולים המניעים אותן, והן ממש מנתקות את עצמן באופן רגשי מן המתרחש. יוצא שהן משתתפות בתהליך משפחתי מכריע בלי להיות מודעות להשלכותיו. “הרושם היה שככל שהדרמה הפנימית מורכבת יותר, כך גוברת נטייתן של נשים להתרחק מן הסיטואציה ולהשתיק את קולן”, מסבירה מחברת הספר. מרואיינת אחרת סיפרה: “ארזתי את הבית, ארגנתי מסיבות פרידה לילדים, סיימתי את כל ענייניי המקצועיים באופן מושלם, ועדיין לא הייתי מודעת לצעד שאנחנו עושים. אילו שקלתי את זה באופן יסודי כנראה לא הייתי

מסכימה לנסוע. יש רגעים בחיים שבהם עדיף לא להבין יותר מדי... זו הייתה הדרך היחידה שבה יכולתי להמשיך לחיות בעולם הבטוח שחייתי בו. זה היה סוג של הכחשה”. במקביל דן הספר בהסתייגותן של נשים מליזום רילוקיישן לטובת הקריירה שלהן, גם אם זהו צעד מתבקש וחשוב (כמו למשל במקרה של קריירה אקדמית). נשים השתמשו לעיתים קרובות באמירה “אני לא רוצה את כולם על הכתפיים שלי”, כדי לתאר את חששן שנסיעה לחו”ל תפגע בילדיהן ובעיקר בבני-זוגן. יותר מכך, רוב הנשים שרואיינו ציינו שהן חושבות שהפרטנר שלהן לחיים לא היה מסכים לתפקיד "בן-זוג נלווה". כפי שציינה תמר, דוקטורנטית למדעי החברה: “לא היינו חולמים על רילוקיישן רק בשביל הדוקטורט שלי. לא היינו יכולים לעמוד בזה מבחינה כלכלית. הרפתקה לטובת הקריירה שלי תמיד תשתלם פחות מהרפתקה למען הקריירה שלו”.

ביקור - כרטיס ד”ר אורטל סלובודין היא פסיכולוגית קלינית, מרצה בכירה במחלקה לחינוך. את הדוקטורט כתבה באוניברסיטת חיפה במקביל למסלול ההכשרה בפסיכולוגיה. הוא עסק בטראומת הלחימה של הגששים הבדואים המשרתים בכוחות הביטחון. המחקר חשף אותה למפגש שבין תרבות ופסיכיאטריה, והיא למדה ממנו שלאנשים מתרבויות שונות יש סיפורים ייחודיים על האופן שהם חווים ומפרשים בריאות וחולי נפשי. כן למדה שהדרך היחידה לפענח קודים תרבותיים היא להאזין ברוב קשב לשפה ולידע המקומי. בהולנד, שאליה הגיעה בהמשך דרכה, עבדה אורטל בארגון ממשלתי העוסק במתן סיוע נפשי לאוכלוסיות מיעוטים כמו מהגרים, פליטים ומחפשי מקלט. שם הבינה טוב יותר גם את המרכיבים הפוליטיים, החברתיים והאתיים של הפסיכיאטריה, והתגבש בתוכה הרצון להתמקם במפגש שבין חולי, חוסן ותרבות. עוד בהיותה סטודנטית לתואר ראשון חשה אורטל סלובודין אהדה רבה לאוניברסיטת בן-גוריון ולמחויבותה החברתית והערכית. במחלקה למדעי ההתנהגות לימדו אותה להתבונן באדם באופן רחב, מעבר לפסיכולוגיה, להביא בחשבון את הרבדים החברתיים והתרבותיים המנחים את התנהגותו. “החשיבה הזאת ליוותה אותי לאורך השנים. חיפשתי מסגרות שיש בהן ראייה רחבה ומקיפה של בני-אדם ומקום למגוון קולות ותפישות”, אומרת ד”ר סלובודין.

11 | אבג

זעירות בדרכים

במעבדתו של ד”ר דוד זרוק שוקדים על פיתוח | רובוט מיניאטורי שיוחדר לקרביים אנושיים הרובוט יבצע בדיקות רפואיות חיוניות בדרכי העיכול ובאיברים פנימיים נוספים

ד”ר זרוק מספר שהוא וצוות מעבדתו עומדים בקשר קבוע עם חוקרים מובילים בעולם הרפואה, במיוחד עם מומחים למערכת העיכול. כיום יש כמה מגבלות בטכנולוגיות של בדיקות מעיים. צוות החוקרים הבאר שבעי מפתח רובוטים זעירים שגודלם כמה סנטימטרים, דמויי תולעים ונחשים קטנים, שיוכלו להיכנס לקרביים של אדם לצורך צילום. הם יהיו דומים למצלמה בגודל קפסולה, אבל עם יכולת הנעה וביצוע משימות רפואיות כמו ביופסיה וצריבה. זמן הבדיקה יתקצר, והיא תהיה יותר ידידותית לנבדק מאשר אנדוסקופיה, שהיא תהליך פולשני וכואב ולכן הרבה מטופלים מסרבים לעבור אותה.

Fantastic יצא לאקרנים הסרט הבדיוני 1966 בשנת מסופר בו על קבוצת רופאים שנכנסו לצוללת, .Voyage הוקטנו יחד עם הצוללת לגודל מילימטר אחד והוזרקו באמצעות מחט למערכת הדם. מטרת המשימה הייתה להציל את ממציא שיטת המיזעור כדי לשמר את השיטה. בהמשך העלילה הסתבכה התוכנית בגלל סוכן עוין שהיה בצוללת. בסופו של דבר הצליחו הרופאים להציל את המדען ולהיחלץ בעצמם, אבל המדען שכח את שיטת המיזעור. כיום מקבל המדע הבדיוני תפנית מעניינת. במעבדת ה”ביו-רובוטיקה ורובוטיקה רפואית” של ד”ר דוד זרוק, מרצה בכיר במחלקה להנדסת מכונות, עוסקים החוקרים בפיתוח רובוטים השואבים את תכונותיהם מן הטבע. במסגרת משימותיהם מבצעים הרובוטים ניתוחים ופרוצדורות רפואיות, כגון צילום תוך-גופי, וגם משוגרים למשימות חיפוש והצלה. בנוסף לכך מנסה “חיל הרפואה הרובוטית” של ד”ר זרוק לבצע משימה דומה לזו שהוצגה על-ידי בניית רובוט זעיר הניתן ,Fantastic Voyage ב- לבליעה ומסוגל לזחול במערכת העיכול. הרובוט מצויד במצלמה מיניאטורית המאפשרת לו לבצע פעולות רפואיות בסיסיות בפיקוח רופא מומחה המצויד במערכת אלחוטית. האומנם זוהי מהפכה בעולם האנדוסקופיה?

רובוטיקה | 12

כוכב עולה בשמי הרובוטיקה

איזה אתגרים עומדים בפני הרובוט? כדי להיכנס לתוך הגוף צריכה המערכת להיות זעירה ויעילה. עליה לעבור בכל נתיבי העיכול מבלי להיתקע בהם או להזיק להם. קוטרה צריך להיות פחות ממילימטר סנטימטרים. 4 ואורכה המרבי צריך להיות למרחב המיניאטורי הזה צריך לדחוס מצלמה, מערכת הנעה, משדר וסוללה. נקודה נוספת שהחוקרים נתנו עליה את דעתם היא עצמאות אנרגטית: הסוללה חייבת להכיל די אנרגיה כדי שתוכל לזחול מטרים לאורך מערכת העיכול. 10- כ במקביל לזחילה היא צריכה לספק אנרגיה למערכות האלקטרוניקה שלה למשך שעתיים. יש לציין כי המערכת שפותחה במחלקה להנדסת מכונות יעילה מאוד מבחינה אנרגטית ומסוגלת לנוע עשרות מטרים ללא טעינה חוזרת. הסרט הבדיוני הציג רעיון מקורי ונפלא, אבל במציאות לא הכול מסתדר. באותה תקופה לא הייתה יכולת לבקר מערכות, ולכן צץ הרעיון להקטין את האנשים כדי שיהוו מעין בקרים זעירים שישלטו על הצוללת. אבל במציאות אי אפשר להקטין אנשים וגם אין בכך צורך. הבדל נוסף בין הסרט למציאות הוא מנגנון ההנעה. כשממזערים משהו, הדינאמיקה של התנועה משתנה מאוד, ומה שעובד בקנה-מידה גדול לא יעבוד במיזעור. נוסף על כך, השחייה בתוך מערכת הדם אינה אפשרית מבחינה פיזיקאלית: רובוט זעיר ששוחה במהירות של כמה מילימטרים בשנייה לא יוכל להתמודד עם הסחיפה של דם שזורם במהירות של עד חצי מטר בשנייה בעורקים הראשיים של הלב ובמהירות של כמה סנטימטרים בשנייה בעורקים המשניים. קוטרו של הרובוט שנמצא בתהליך 15- פיתוח במעבדתו של ד”ר זרוק יהיה סנטימטרים. 4 מילימטרים ואורכו 12 גם שיטת ההנעה שונה מזו שבסרט, כפי שמסביר אביו-מולידו של הרובוט החדש: “הרובוט שלנו אמור לזחול על דופנות המעיים, אבל גם זה אתגר לא קטן. הצוות המוכשר שלנו (הכולל את המסטרנטית לי- היא דרורי והמהנדס לירן יחזקאל) ממשיך לפתח את הרובוט, לשפר את המכאניקה שלו ולמזער אותו”.

הרובוט האחרון בסדרת רובוטי השטח של מעבדת הביו-רובוטיקה ורובוטיקה רפואית (כוכב עולה). הוא מיועד Rising Star נקרא ליישומים של חיפוש והצלה, לכניסה לאזורים מוכי אסון כגון בניינים הרוסים, לתחזוקה, לצילום בטבע, ולצורכי ביטחון. לרובוט הזה יש הרבה יכולות: הוא מסוגל לשנות את צורתו וגודלו, לעלות מעל מכשול או לרדת מתחתיו, לנסוע על גלגליו, לזחול כמו צב-ים. על-ידי שינוי רוחבו וגובהו הוא יכול להתהפך וגם לטפס בצנרת או ללכת בצורה אופקית כשהוא נאחז בקירות בלבד. אומר ד"ר זרוק: "במשימה אמיתית של חיפוש והצלה הרובוט צריך על-פי רוב לצלוח מספר מכשולים מסוגים שונים וגם לנסוע למרחקים גדולים ללא התערבות חיצונית. מכאן ייחודיותו". הרובוט בנוי בצורה מינימליסטית, כלומר עם מספר יחסית קטן של מנועים אבל עם מנגנונים חכמים המאפשרים לו לשנות את גובהו ורוחבו וגם את מקום מרכז המסה שלו יחסית לגופו כדי להגדיל את יכולת התימרון שלו. המספר הקטן יחסית של מנועים מאפשר לרובוט להקטין את גודלו ומשקלו, וכך יכול אדם אחד לשאת מספר רב של רובוטים. במקביל פותחה במעבדתו של ד"ר זרוק זרוע רובוטית בעלת מנועים ניידים. זרועות רובוטיות (או רובוטים סיריאליים)

הם רובוטים נייחים מרובי מנועים הדומים במידה מסוימת לזרועות אנושיות ומשמשים , במספר תחומים. 70- בתעשייה מאז שנות ה הם יותר מדויקים ויותר מהירים מזרועות אנושיות ויכולים להימצא בסביבת עשן, שאינה מתאימה לבני-אדם. החוקרים מצאו שהרובוטים האלה לא משתמשים רוב הזמן בכל המנועים, ומכאן נולד הרעיון לייצר מנועים ניידים שינועו לעבר החוליות, יגיעו למפרק ספציפי ויפעילו אותו. "אנחנו בונים רובוט עם מספר מפרקים גדול יותר ממה שקיים כיום ברובוטים סטנדרטיים וכך אנחנו מקטינים את משקל הרובוט, את גודלו ואת עלותו במקביל לשיפור אמינותו", אומר ד"ר זרוק. הפיתוח החדש מאפשר להשתמש בניידות המנועים לצורך העברת חלקים ואספקה ממקום למקום לאורך חוליות הזרוע. אפשרות כזאת לא קיימת ברובוטים אחרים. יתרון נוסף: אפשר להתאים את מספר המנועים והחוליות למשימה ספציפית. בדומה ל"לגו" אפשר לפרק אותו בקלות ולשנות את מספר חוליותיו ואת גודלן וגם את מספר מנועיו וצורתם. מאמר בנושא הרובוט רב-המפרקים פורסם בכתב-העת 'רובוטיקה' והוצג בעמוד-הבית של איגוד מהנדסי החשמל העולמי.

13 | אבג

שירת חייו

האוניברסיטה העניקה את 'אות יקיר הנגב' למוסיקאי יוסף מוסטקי, שהלחין עשרות שירים, ביניהם שיר האליפות של הפועל באר 1975 שבע בשנת

את השיר הקליט מוסטקי וביצע יחד עם שחקני הקבוצה, גיבורי ימי האליפות העליזים של אמצע שנות . בעקבות שלוש האליפויות 70- ה הרצופות של האדומים מבירת הנגב בשנים האחרונות זכה שירם של מוסטקי ופלג לעדנה מחודשת. סיפור חייו של יוסף מוסטקי מתחיל בארץ הנילוס. הוא נולד בשנת בקהיר, הוריו הגיעו לשם מן 1939 האי קורפו. מגיל חמש למד בבית- ,9 ספר הקתולי 'סן מארק'. בהיותו בן בימי הפרעות ביהודי מצרים בתקופת מלחמת העצמאות, נמלטה המשפחה למחנה-מעבר באוסטיה שליד רומא, וכשנגמרה המלחמה עלתה לארץ ישראל. בארץ הייתה משפחת מוסטקי המשפחות הישראליות 500- אחת מ הראשונות שיישבו את באר שבע.

הנגב' מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מים רבים זרמו מאז בנחל באר שבע, ויצירותיו של מוסטקי נבעו כמעיין המתגבר. כוכבו דרך בקיבוץ רוחמה שבו היה חבר. המלחין שמעון כהן, המורה למוסיקה בקיבוץ, גילה את מוסטקי, שהלחין את שירו , לפני שידע 1960 הראשון בשנת לקרוא תווים. את הגיטרה הראשונה רכש מדמי החבר שחסך במשך שנה, ולימד את עצמו לפרוט עליה. מוסטקי, קרוב משפחתו של הזמר הצרפתי המפורסם ז'ורז' מוסטקי, מזוהה עם העיר באר שבע ועם בבת עינה – קבוצת הכדורגל הפועל באר שבע. שיר האליפות שהלחין מוסטקי למילותיו של יגאל פלג 1975 בשנת ז"ל זיכה אותו בתהילה ארוכת שנים.

"היה זה ערב מלחמת ששת הימים. אמנים חזרו זה עתה מיחידות צה"ל הפזורות ברחבי הנגב והתפרקדו במלון הבאר-שבעי. הזמר רן אלירן ניגש למלחין-זמר יוסף מוסטקי וביקשו לחבר לחן לפזמון, שמילותיו נכתבו על-ידי עמוס אטינגר. מוסטקי הסתגר בחדרו חמש דקות, וכשיצא היה מוכן הלחן לפזמון "ישראל של ", שהיה לאחר מכן לאחר 67 שנת הלהיטים המפורסמים ביותר של המלחמה". זהו הפתיח לידיעה, פרי עטו של העיתונאי צבי הנגבי, שהופיעה בעיתון 'מעריב'. מתואר 1969 בשנת בה סיפור חייו של המלחין הצעיר שנה 40 והמבטיח יוסף מוסטקי. כעבור בקירוב הוזמן מוסטקי לבמת-הכבוד באולם זוננפלד והוענק לו 'אות יקיר

יום בן-גוריון | 14

הזמר העברי, מלחין וזמר מצליח המשקיע מזמנו וכשרונו בחינוך הדור הבא ובהנגשת המוזיקה לילדים ובני נוער מכל שכבות האוכלוסייה", צוין בנימוקים להענקת 'אות יקיר הנגב'. "האות מוענק לו בהוקרה לפועלו הרב המהווה דוגמה לקידום התרבות בדרום, בהקימו חבורות זמר ובהפיקו קשת של תוכניות מוזיקליות. הפרס ניתן לו מתוך הערכה לציוני מסור, שקשר חייו בחיי העיר באר שבע, מקור ההשראה ליצירתו, ועל שהקדיש את חייו להבאת הצלילים והפולקלור העולמי לכל אדם". באותו מעמד הוענקו תוארי ד"ר לפילוסופיה לאות כבוד לשישה אישים: ד"ר אילנה דיין-אורבך, ענת דרייגור, פרופ' נילי כהן, עימאד תלחמי, ארנו גרלך, ורונה רמון ז"ל. נועה, טל ויפתח, ילדיהם של אילן ורונה רמון ז"ל, קיבלו את התואר בשמה.

השלים כמפעיל טרקטור בעיר מגוריו. לאחר מלחמת ששת הימים פירסם מוסטקי את השיר "הם לפנינו שוב" ("בישראל של שנת שישים ושבע"), ללחן שלו ולמילים של יוסי גמזו. CBS יצא לאור בחברת 1969- ב תקליט אריך-נגן שלו, "באר שבע עירי", ובו השיר "ים ושקיעה" שזכה להצלחה כבירה. עד היום גר מוסטקי בבאר שבע ומופיע בתוכנית משיריו. הוא מלווה את עצמו בגיטרה ומלווה שירה זכה בתואר 'יקיר 2010 בציבור. בשנת באר שבע'. קיבל מוסטקי 2012 בנובמבר פרס מפעל חיים מאיגוד אמני ישראל (אמ"י) על תרומתו לתרבות הישראלית. 'אות יקיר הנגב' מטעם אוניברסיטת בן-גוריון הוא לדעת רבים היהלום שבכתר. ״יוסף מוסטקי הוא יוצר מוכשר ומחנך רב-פעלים, איש באר שבע בכל נפשו, מחלוצי

היא שוכנה באוהל במתחם לעולים חדשים בשטח שבו נמצא היום השוק העירוני. לאחר השירות הצבאי בנח"ל היה יוסף חבר קיבוץ רוחמה, ושם התחיל לחבר לחנים להנאתו מבלי שקיבל חינוך פורמאלי במוסיקה. פגישה עם המוזיקאים שמעון כהן ונחום היימן נתנה לו דחיפה רצינית. השניים התרשמו מלחניו ועודדו אותו להמשיך בתחום המוזיקלי. היימן, שעבד באותה עת עם צמד הפרברים, הביא להם את לחנו של מוסטקי ל"זמר נוגה" של רחל, והשיר ונעשה 1964- התפרסם בלחן זה ב להיט. לאחר נישואיו עזב יוסף את הקיבוץ, שב לבאר שבע והתחיל להופיע ב"מאהל השייח" – מועדון- הלילה של מלון 'נאות מדבר', שהיה באותן שנים פופולרי. במקביל הלחין יוסף שירים עבור כוכבי-הזמר באותה תקופה, ביניהם חוה אלברשטיין, שולי נתן וצמד העמרנים. את הכנסתו

אילנה דיין נפגשה עם עובדה: סטודנטים לתקשורת

שעה קלה לפני שקיבלה דוקטורט של כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון התייצבה אילנה דיין למפגש עם הסטודנטים מן המחלקה לתקשורת (המפגש היה פתוח גם לסטודנטים ממחלקות אחרות). במשך שעה וחצי השיבה דיין לשאלות של פרופ' צבי רייך על גלגוליהם של תחקירים, על יחסי התקשורת עם הממסד הפוליטי בישראל, מה למדה במשך השנים על הפרסונה הטלוויזיונית של אילנה דיין לעומת האדם שהיא שנות "עובדה". 25- בחיים, ועל פעילותה ב דיין היתה חריפה, כנה ונדיבה בתשובותיה. היא סיפרה איך פספסה את הסקופ על הצוללות לרביב דרוקר, ואיך עבדה מאחורי הקלעים עם כמה ראשי ממשלה. העיתונאית הבכירה גילתה מה עבר לה בראש אחרי שש הדקות שבהן עמדה מול המצלמה והקריאה את התגובה של לשכת ראש הממשלה נתניהו לתחקיר על התנהלות סביבתו. בצילום: אילנה דיין עונה לשאלותיו של פרופ' צבי רייך בנוכחות תלמידי המחלקה לתקשורת.

15 | אבג

יאסו, אתונה! שיתוף פעולה בין ועד עובדי הסגל המינהלי והטכני והנהלת | האוניברסיטה הוליד זו השנה השלישית ברציפות גיבוש בחו"ל היעד הפעם: אתונה וסביבותיה

הליפתן ליום הראשון. הפלאקה (“אתונה הישנה”) שוכנת למרגלות האקרופוליס והיא מוקד תיירותי ראשון במעלה. שוטטות בסמטאותיה היא חוויה תיירותית לעילא ולעילא. בבוקר היום השני מתוכנן שיט לאורך תעלת קורינתוס, המקצרת את המרחק מן הים האדריאטי לפיראוס. עוד בתוכנית: סיור בעיירת-הנמל נפפליון, שהייתה עיר-הבירה הראשונה של יוון .1834 ועד שנת 1829 המודרנית משנת אחר-כך יוזמנו משתתפי הגיבושון לטפס לנקודת תצפית על העיר ממרומי מצודת “פלמידי”. וברור שאי אפשר בלי הנקודה היהודית. היעד הבא במסע יהיה האזור שהיה בעבר הרובע היהודי של אתונה וכיום נמצאים בו שניים מבתי-הכנסת של הקהילה היהודית. רגע לפני החזרה לישראל מתוכנן סיור באנדרטת השואה לזכר יהדות יוון; היא נבנתה בצורת מגן-דוד שנשבר וששת משולשיו נותקו ממרכזו.

היעד החדש שנבחר השנה על-ידי ועד עובדי הסגל המינהלי והטכני לשם גיבוש הוא יוון ובירתה אתונה. טיסה בת שעה וארבעים וחמש דקות (תלוי בעוצמת הרוח) תביא אתכם לאתונה. ביציאה משדה-התעופה ימתינו לכם אוטובוסים, שיסיעו אתכם לסיור מקדים באחת הערים העתיקות והמרתקות ביותר בעולם. אתונה תפתיע אתכם בניגודים החדים בין מבנים מודרניים, כיאה לבירתה הפיננסית והתרבותית של יוון, לבין מבנים עתיקים. מפסגת גבעת האקרופוליס משקיף על העיר הפרתנון, מקדש האלים ומקום הפולחן לאלה אתנה. הסיור המודרך יתחיל באצטדיון האולימפי העתיק (אצטדיון לפני 329 פאנאתינאיקו שנפתח בשנת הספירה) שנבנה משיש לבן, ואין כמוהו בעולם. במהלך “הסיור הרכוב” יוכלו המתגבשים להתרשם מן האוניברסיטה של אתונה, האקדמיה שלה וספרייתה הלאומית. התחנות הבאות בסיור המקדים: כיכר סינטגמה, שבה ממוקמת אנדרטת החייל האלמוני, כנסיית סנט פול האנגליקנית והפרלמנט הישן. סיורים באזורי הבילוי המרכזיים של העיר, הפלאקה ורחוב ארמו, יהוו את

צילום: שרון פרדו

המלצת המערכת אתונה היא אחד היעדים החביבים על פרופ' שרון פרדו החוקר ביוון. באתונה התנהג כאתונאי, ופרופ’ פרדו מעניק לכם כמה טיפים: “האתונאים גאים מאוד במולדתם ובמורשתם ולא מפספסים הזדמנויות לשיחה על ענייני דיומא. נצלו את ההזדמנויות השונות לשיחות עימם והיחשפו לאופיים האירו-ים- תיכוני של היוונים. תופתעו לגלות עד כמה היוונים מזכירים את הישראלים”. לדעתו של פרופ’ פרדו ביקור במוזיאון

צילום: שרון פרדו

מקדש ארכתאון, נבנה לכבודו של ארכתאוס שהיה אחד המלכים באתונה

העצמת עובדים | 16

והחברתי של יוון. למבקרים מובטחת חווית צילומים נדירה. ארוחת דגים במסעדות השונות הנמצאות בנמל פיראוס היא חוויה קולינרית. שם גם תגלו שהקולות של פיראוס באמת מזכירים, ולו במעט, את חיפה. ואם במהלך ביקורכם בפיראוס חשקה נפשכם במעט שקט ושלווה, בקרו בספריית ‘קרן לאסקרידיס’, שהיא אחת הספריות היפות ביותר ביוון. תורמת לכך העובדה שהיא שוכנת בבניין ניאו-קלאסי מרהיב. הספרייה מתהדרת באחד מאוספי הספרים החשובים בנושאי ימאות.

השקיפו עליה מן הצד ותיהנו מהחגיגה הדמוקרטית”, ממליץ פרדו. סיור באצטדיון האולימפי החדש של אתונה ראוי אף הוא להשתלב בתוכנית. הוא ושופץ לקראת המשחקים 1982 נפתח בשנת .2004 האולימפיים שהתקיימו בעיר בשנת לעיתים רחוקות מתקיימות בו תחרויות ואימוני ספורט מקומיים וניתן להגדירו כ”פיל לבן”. במהלך משבר הפליטים הגדול היה האצטדיון האולימפי למשכנם הזמני של פליטים מרחבי אגן הים התיכון. נסיעה קצרה במטרו וביקור באצטדיון יציגו לפניכם תמונה המעידה יותר מכול על מצבה הכלכלי

האקרופוליס מהנה הרבה יותר במנות קטנות. “זהו מוזיאון עשיר מאוד וקשה ליהנות ממנו בביקור ארוך וממושך”, הוא מטעים, ובאותה נשימה מצרף עוד המלצה: “לגימת קפה או משקה אחר בשעת השקיעה בבית-הקפה שעל גג מוזיאון האקרופוליס היא פשוט חובה. צפוי לכם אחד מן המראות היפים ביותר שתחזו בהם אי פעם”. ביקור בכיכר סינטגמה, שהיא כיכר ההפגנות המרכזית של יוון, יבטיח לכם הבנה מעמיקה יותר של המודל האתונאי של הדמוקרטיה. “אם נתקלתם בהפגנה

הקולות של פיראוס מזכירים את אב״ג

Panagiotis Kyrillos צילום:

במעמד רקטור האוניברסיטה, פרופ’ חיים היימס, נחנך בפיראוס ‘המרכז האזורי הים- תיכוני למצוינות במחקר ובהוראת לימודי אירופה על שם ז’אן מונה’. זהו המרכז הראשון המוקם במסגרת תוכנית ז’אן מונה באגן הים התיכון בשיתוף פעולה בין אוניברסיטה ישראלית ואוניברסיטה אירופית ובמימון מלא של האיחוד האירופי. מרכז המצוינות האזורי משותף לאוניברסיטת בן-גוריון ולאוניברסיטת פיראוס והוא ממוקם בשתי האוניברסיטאות. בראש המרכז עומדים פרופ’ שרון פרדו, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל, ופרופ׳ פוטייני אסדרקי מאוניברסיטת פיראוס. ד”ר הילה זהבי מ’מרכז סימון וייל למחקר וללימודי אירופה בת זמננו’ באוניברסיטת בן-גוריון עומדת בראש המרכז האזורי. 2018 במהלך הטקס שהתקיים בחודש נובמבר אמר פרופ’ היימס שהוא מקווה שהמרכז החדש יהווה כר פורה לדיאלוג אקדמי ומחקרי עמוק בין חוקרים וסטודנטים, כמו גם בין עמי האזור השוכנים לחופי ה”מארֶה נוֹסְטְרוּם” – הים שלנו (כינויו של הים התיכון בפי הרומאים). בטקס השתתפה גם אירית בן-אבא, שגרירת ישראל ביוון, שבירכה את שתי האוניברסיטאות ואיחלה לכל החוקרים והסטודנטים הצלחה במימוש הפרויקט.

פרופ’ חיים היימס ופרופ’ שרון פרדו חונכים את ‘המרכז האזורי הים-תיכוני למצוינות במחקר ובהוראת לימודי אירופה על שם ז’אן מונה’

17 | אבג

חוג הסילון

| פרופ' פועה בר ממליצה בחום על טיול באיסלנד הקרה "איסלנד היא מעין מעבדה גיאולוגית וביו-גיאוגרפית שכמותה לא מצאתי בשום מקום אחר שבו ביקרתי", היא אומרת

צילום: פועה בר

רדודה, קפואה וענייה בחומרי מזון, שפע של מים, קור ורוחות חזקות. שיא תקופת הפריחה והצמיחה הוא בקיץ, בפרק-זמן קצר מאוד (סוף יוני- אמצע יולי). מלבד ענף הדיג הימי, הכולל גם ציד כלבי-ים ולווייתנים, מתמקדת החקלאות באיסלנד בגידול סוסי פוני ("הסוס האיסלנדי"), שפותחו באיסלנד ונמכרים בכסף טוב ברחבי העולם (במיוחד ביפן); בגידול פרות וכבשים (אגב, החוק אוסר להכניס לאי בעלי-חיים מארצות אחרות), ולאחרונה גידול ירקות בחממות, שמחוממות בעזרת אנרגיה "ירוקה" – אנרגיה תרמית. באיסלנד אין דלק ממקורות מחצביים שנוצרו לפני מיליוני שנים משיירי צמחים ובעלי חיים; יש מפלי-מים גדולים ופעילות גיאותרמית מתחת לפני השטח. שני אלה משמשים כמשאבים להפעלת תחנות-כוח הידרואלקטריות וגיאותרמיות. יש הרבה מה לכתוב על האי הזה. יש בו משהו בראשיתי – הוא מעין מעבדה גיאולוגית וביוגיאוגרפית שכמותה לא מצאתי בשום מקום אחר שבו ביקרתי. מומלץ בחום! פועה בר היא פרופסור במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי.

אני משוטטת הרבה בעולמנו ה"קטן" בחיפוש אחר תופעות טבע, תרבויות ואנשים; מנסה למצוא את השונה והשווה בין מקום למקום ולקשור ביניהם; זוהי פעילות פשוטה וגם מורכבת, בדומה להרכבת כד חרס מאלפי פיסות, כדי לשחזר את ההיסטוריה. ביקורי באיסלנד היה הגשמת חלום ישן בשבילי. קילומטרים 103,000 אי בגודל של מרובעים, שנושק לחוג הקוטב (קו רוחב תושבים, שני 320,000 ). חיים בו רק 66' שלישים מהם בעיר-הבירה רייקיאוויק, בדרום-מערב האי. שאר התושבים חיים בעיירות- חוף קטנטנות או בחוות חקלאיות מתקדמות מאוד מבחינה טכנולוגית. מיליון שנה התחילה 15- לפני כ איסלנד לצוף מגלי האוקיאנוס האטלנטי, כשבבסיסה הרכס המרכז- אטלנטי, שיוצאת ממנו לבה הנקרשת מן הסלעים באיסלנד הם 90%( לבזלת סלעי בזלת). גילו הצעיר (...) של האי והעובדה שהרכס עדיין פעיל ועובר במרכזו אחראים לתופעות הגעשיות באי. האדירה שבהן היא ההתפרצות הר-הגעש , שכמו הרי- 2010 בשנת Eyjafjallajökull

געש אחרים באי ממוקם מתחת לקרחון עצום; המגמה התקררה במהירות, היו פיצוצים אדירים וחלקיקים התגבשו ל"עננים" שהתפשטו מעל כל אירופה. כל הטיסות במרחב האווירי הזה הופסקו מחשש לפגיעה במנועי הסילון על ידי אותם חלקיקים. באיסלנד קור וחום מתערבבים זה משטח האי 11% בזה. קרחונים תופסים קמ"ר), כשהגדול שבהם הוא 11,922( 9000 ששטחו Vatnajokull ה- קילומטרים מרובעים ונחשב לקרחון הגדול ביותר באירופה, מעיינות חמים, גייזרים, שהמפורסם בהם הוא מתיז את מטרים, הרי-געש 60 מימיו לגובה של פעילים, פסגות הרים מושלגות, מדבריות לבה רחבים, מפרצי ים ופיורדים. בעלי-החיים הנפוצים באי ובים הסובב אותו (כמו ברוב האיים בעולם) הם מיני עופות. 300 עופות (באיסלנד יש לשם השוואה, אצלנו בישראל בשטח שהוא חמישית משטחה של איסלנד יש מיני עופות), דגים ויונקי מים 500- כ (לווייתנים, דולפינים, כלבי-ים). הצומח באיסלנד הוא ארקטי: צמחים נמוכים מאוד עם מערכת שורשים רדודה וצפופה, שצריכים להתמודד עם קרקע

תרבות הפנאי | 18

בוחן פתע

סטודנטים 5,000 הלימודים, מתוכם חדשים. . מי אמר – "המרכז החדש מציב את 5 אוניברסיטת בן-גוריון ואת אוניברסיטת פיראוס בחזית המחקר והלימודים האירופיים, לא רק בישראל וביוון אלא בעולם כולו": א. שגריר יוון בישראל, קונסטנטין ביקאס. ב. פרופ' שרון פרדו, ראש 'המרכז האזורי והים-תיכוני למצוינות במחקר והוראת לימודי אירופה'. ג. שגריר ישראל ביוון, יהודה גולן. ד. דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה, פרופ' עמית שכטר. . מהו תחום עיסוקו המדעי של סגן 6 הנשיא לקשרי חוץ, פרופ' סטיב רוזן? א. ארכיאולוגיה. ב. מטאורולוגיה. ג. אלקטרואופטיקה. ד. מדעי המדינה. . באיזה מן הצירופים הבאים מופיעים רק 7 דיקני פקולטות? א. פרופ מוטי הרשקוביץ, פרופ' אבי גרוס, פרופ' עמוס כץ. ב. פרופ' אבי לוי, פרופ' מיכל שפירא, פרופ' מיקי מלול. ג. פרופ' גל דבוטון, פרופ' מירי עמית, פרופ' זכי שלום.

ד. פרופ' יהודה גרדוס, פרופ' דני בלומברג, פרופ' עודד לוונגרט. . 'פרס רוט למרצה המצטיין ביותר' מאפשר 8 לסטודנטים לכבד מרצה שהשפיע באופן מכריע על פעילותם האקדמית. מי זכה 5- בפרס היוקרתי הזה בטקס שהתקיים ב ?2018 בדצמבר א. ד"ר יוסי אורן, חבר סגל המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע. ב. ד"ר מריוס כהן, חבר סגל המחלקה למדעי הרוח והקוגניציה. ג. פרופ' מאיה בר-סדן, המחלקה לכימיה. ד. ד"ר אמיר שני, המחלקה לניהול מלונאות ותיירות. . איפה התפרסם לראשונה ש"דולפינים 9 המשיכו לקרוא זה לזה באמצעות שריקות החתימה של דולפינים שעזבו את הריף": א. 'אבג', העיתון הרשמי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ב. עיתון 'הארץ'. ג. 'שיקגו טריביון'. ד. אנציקלופדיית אאוריקה. . מי מבין האישים הבאים לא הוכתר 10 בתואר דוקטור לפילוסופיה לאות כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון? א. פרופ' ג'ימי וינבלט. ב. אינג'ינר פדרו דונדיש. ג. פרופ' יעקב פרנקל. ד. פרופ' מיכאל עוזר רבין.

הקיפו בעיגול את התשובה הנכונה. פתרונות יש לשלוח למערכת ‘אבג’, המחלקה לפרסומים ודוברות. פרסים יוגרלו בין הפותרים

. לקראת המעבר מן "המכון להשכלה 1 גבוהה בנגב" ל"אוניברסיטת הנגב" העדפתי להקים את "המכון" סמוך לקריה למחקר גרעיני (קמ"ג). מי אני? א. דוד בן-גוריון. ב. דוד טוביהו. ג. לוי אשכול. ד. אהרון ידלין. . נשיא האוניברסיטה, פרופ' דניאל 2 חיימוביץ, הוציא לאור ספר בשם 'צמח – מה הוא יודע', שזכה לחשיפה עולמית. מהו נושא הספר? א. עולם החושים המפתיע של הצמחים. ב. למה כשגוזמים את האספסת היא חוזרת וגדלה, והחיטה לא? ג. הגנטיקה של הצמחים. ד. הדמיון בין התנהגות הצמחים והתנהגות בני האדם. . שנינו חוקרים בפקולטה למדעי 3 ההנדסה, יישומון פרי פיתוח שלנו נועד לחזות יציבות קואליציונית. מי אנחנו? א. פרופ' ראובן שגב ופרופ' שלומי דולב. ב. פרופ' צבי הכהן ופרופ' יובל שחר. ג. פרופ' חיים וישניאק ופרופ' אמיר שפירא. ד. ד"ר מאיר רון וד"ר מאיר קלך. . כמה סטודנטים התחילו את שנת 4 הלימודים באוניברסיטת בן-גוריון, וכמה מתוכם הם סטודנטים חדשים? סטודנטים פתחו את 17,500 . א 3000 שנת הלימודים, מתוכם סטודנטים חדשים. סטודנטים פתחו את 19,000 . ב 4,000 שנת הלימודים, מתוכם סטודנטים חדשים. סטודנטים פתחו את 18,500 . ג 3,500 שנת הלימודים, מתוכם סטודנטים חדשים. סטודנטים פתחו את שנת 21,000 . ד

הפרסום ב'אבג' היכה גלים: סופיו דוניו עם חבר מכוכב אחר (צילמה: הדס ציון)

19 | אבג

סופה פוטוגנית

אקרובאלאנס

תמונות מחיי הקמפוס צילם: דני מכליס

נולדו לרקוד

מדרגות נאות

שילחו את התשובה מזהים את הצילום? למערכת 'אבג' ואולי תזכו בפרס

אתרו את האתר

עיקבו אחרינו באינסטגרם