עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

פרופסור

בית - בנעלי

מקורותיהם של סביי וסבתותיי משני ענפי המשפחה - האחד מארגנטינה והאחר מפולין ורוסיה”. אם לא היית פרופסור לתקשורת, מה היית רוצה להיות? “שחקן תיאטרון. זה היה החלום שלי בנעוריי”. את מי היית לוקח איתך לאי בודד? “את בת-זוגי והילדים הנהדרים שלנו - מתן, תמר, עדו ויעלה”. יש לך מודל לחיקוי? “כן, הוריי. שניהם שילבו בצורה נפלאה אחריות למשפחה ולילדים עם קריירות. אמי הייתה מורה לחינוך מיוחד מסורה לתלמידיה כאילו היו ילדיה שלה ובה בעת אמא אוהבת שלא נתנה לי להזניח את לימודיי, ואבי ז״ל שהיה אקדמאי מן הבכירים במדינה בדורו ובה בעת אבא אוהב שחשף אותי לעולמות התוכן שמהם אני נהנה עד היום: כדורגל, ספרות טובה ואופרה”.

סגור, אלא מבחני חשיבה ויישום של החומר הנלמד”. האם נפלת ברשתן של הרשתות החברתיות? “במשך כמה שנים היה לי חשבון פייסבוק, אבל התנתקתי ממנו לפני כשנתיים. זה גזל ממני יותר מדי זמן”. מה מרחיב את דעתך בשעות הפנאי? “אני קורא, חובב כדורגל ישראלי ואנגלי וכדורסל ומרבה ללכת לאירועי ספורט. אני וזוגתי הולכים הרבה שנה 25 לתיאטרון. ואני מנוי כבר באופרה הישראלית". מהו חלומך בתחום הרכב - נהיגה במכונית לאספנים או נסיעה ברכב אוטונומי? “אני מעדיף לנסוע ברכבת”. מה בעניין קריאה - רומאן או מחקר? “רומאן טוב תמיד מנצח. סופרים אהובים: גבריאל גרסיה מרקס, ז׳וזה סאראמאגו, איאן מקיואן, פיליפ רות ועמוס עוז, והסופרות דורית רביניאן,

רונית מטלון ונועה ידלין”.  תיאטרון הכורסה - ריאליטי או גליליאו? “אחד התחביבים המשותפים לבת-זוגי ולי הוא צפייה בסרטים דוקומנטריים. סרט דוקומנטרי טוב על אמן או יוצר יכול לספק לנו נושא לשיחות רבות”. טיולים – תבנית נוף מולדתך או חריש עמוק בחו”ל? “גם וגם. אני עושה טיולי אופניים בתל-אביב עם האורחים שמגיעים אלי מחו״ל, ועם זוגתי אני נוסע למקומות מרוחקים ולא-שגרתיים כגון איסלנד, סרי לנקה והעיירה אנטלופה שבמדינת אורגון בארה״ב, שם התרחשו האירועים הדרמטיים המתועדים  .”Wild Wild Country בסדרה הנפלאה אל איזו מדינה או אתר אתה עוד רוצה להגיע? “יש לי חלום לעשות את ‘שביל ישראל’, ולעשות טיולי שורשים אל

) שהקים מיד עם שובו I - CORE בשנים האחרונות ניהל פרופ’ שכטר מחקר רחב-היקף, כחלק ממרכז מצוינות במחקר ( לארץ. המחקר עוסק בשאלות של צדק ותקשורת ועושה זאת בעבודת-שדה עם אוכלוסיות מוחלשות. מסביר פרופ’ שכטר: “דוקטורנטים ומסטרנטים שעשו את מחקריהם בקבוצת המחקר שהקמתי בחנו את שאלת השתתפותן של אוכלוסיות מוחלשות בשיח התקשורתי, במיוחד נוכח המעבר הדרמטי של האנושות מטכנולוגיות מידע ותקשורת חד-כיווניות, שמצידן האחד ממשלות ותאגידים רבי-עוצמה ומצידן השני אזרחים ואזרחיות, לטכנולגיות דו-כיווניות המתאפיינות בשפע “תלמידה אחת פעלה בקרב אקטיביסטים מבין עולי אתיופיה ובחנה כיצד טכנולוגיות מידע ותקשורת יכולות לשרת את צורכיהם החברתיים-פוליטיים; תלמידה אחרת עשתה פעילות דומה ביישובים לא-מוכרים בנגב; שלישית נמצאת עדיין בשדה עם קבוצה של עשרים נשים חרדיות המתמודדות עם יישום טכנולוגיות המידע והתקשורת לסביבתן הייחודית; תלמידה מן הגדה המערבית עשתה עבודת שטח שבה בחנה כיצד הרשתות החברתיות מסייעות לפעילים בקבוצות-מחאה המתנגדות לאלימות לקדם את ענייניהן; ועוד תלמיד בחן את השתלבותם של עולים מן הקהילה המוּדרת ‘בני מנשה’ בעולם הטכנולוגי. בעבודתי זו אני מתרכז בהתאמתה של ‘גישת היכולות’ - תיאוריה שיסודותיה הונחו על-ידי חתן פרס נובל לכלכלה הפילוסוף ההודי אמרטיה סן - לעולם המידע והתקשורת. באמצעות גישה זו אני מציע דרכים לפיתוח מדיניות-תקשורת מבוססת-צדק שתאפשר לאוכלוסיות מוחלשות ומוּדרות לממש את זכותן הבסיסית - להשמיע את קולן”. “תקשורת מבוססת צדק” של מידע וערוצים”. תוכל לתת דוגמאות?

23 | אבג