עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דבר הנשיאה

שלום לכולם, זהו דברי האחרון ב'אבג', כתב-העת הנפלא של אוניברסיטת בן-גוריון, אחרי יותר משתים-עשרה שנים בתפקידי כנשיאת האוניברסיטה. שנים הגעתי לבאר שבע, 43 לפני עם סיום לימודי רפואה באוניברסיטה העברית, לסטאז' והתמחות בבית- החולים סורוקה. מיד עם תחילת התמחותי ברפואת ילדים קיבלתי מינוי קליני בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן-גוריון. מאז, במקביל לעבודתי הרפואית, אני מעורבת בחיים האקדמיים, בהוראה, במחקר ובמגוון תפקידים בוועדות ומינהל אקדמי 2000 בפקולטה ובאוניברסיטה. בשנת נבחרתי לדיקנית הפקולטה למדעי מוניתי 2006 הבריאות. בפברואר לממלאת מקום נשיא האוניברסיטה, נבחרתי לנשיאת 2006 ובמאי האוניברסיטה. אני מתארת את דרכי זו כדי לציין שאינני נפרדת רק מתפקידי כנשיאת האוניברסיטה אלא מדרך חיים ארוכה, מאתגרת ומשמעותית מאוד באוניברסיטת בן-גוריון. לנגב הגעתי מבחירה. חשבתי שכאן אוכל להשפיע על בריאותם של בני-אדם יותר מאשר בכל מקום אחר בארץ. נמשכתי לאוניברסיטה צעירה והוקסמתי מבית-הספר החדש לרפואה ששם במרכז התמונה את האדם החולה, משפחתו והקהילה שבה הוא חי. בשבילי זו היתה תפישה חדשה של מקצוע הרפואה, שכן אני ״התחנכתי״ על ברכי מצוינות מחקרית ברפואה, כאשר מחלה ואבחנתה הן גולת הכותרת. נמשכתי גם למחקר גנטי בקהילה הבדואית, משיכה מחקרית- אינטלקטואלית משולבת ברצון עז

לשנות מציאות של מחלות גנטיות קשות דרך ריפוי או מניעה. כשהחלטתי לסיים את תפקידי כדיקנית הפקולטה למדעי הבריאות אחרי חמש שנות כהונה, ביקשתי לצאת לשנת שבתון, כדי לקדם מחקר חשוב עם שותף בארה"ב. כמהתי לחזור לעבודתי הקלינית ולעשייה המחקרית. אחרי שבתון של חודש ימים נקראתי להחלטה אולי החשובה ביותר בחיי – לקבל עליי את תפקיד נשיאת האוניברסיטה. משמעות ההחלטה הייתה לשים מאחורי דרך חיים ותשוקה גדולה למען קריירה חדשה, מלהיבה ומאתגרת. את הבחירה שעשיתי לא הייתי עושה למען תפקיד דומה בשום אוניברסיטה אחרת. מבחינתי זה היה המשך כמעט טבעי להחלטה להגיע לנגב כסטאז׳רית צעירה. בשבילי אוניברסיטת בן-גוריון הייתה תמיד משהו גדול יותר ממוסד להשכלה גבוהה עם דגש מחקרי חזק. ההבנה שהאוניברסיטה היא מנוף מרכזי לפיתוח הנגב ויושביו, חיזוק הקהילה שלו, שיפור הכלכלה, איכות שירותי הבריאות, התרבות והחברה הכריעה את הכף. במבט לאחור זכות גדולה נפלה בחלקי. זכיתי להיות חלק מעשייה חשובה מאוד למען האקדמיה בישראל, אבל בעיקר למען עתיד המדינה. היום אוניברסיטת בן-גוריון היא אוניברסיטה חזקה המתקדמת אל מצוינות בינלאומית, בכמה תחומים: במובן השיפור המרשים בתשתיות שהביא לעלייה משמעותית בהישגי המחקר ולחלקה במודל התקצוב

של הוועדה לתקצוב ותכנון (ות"ת); באיכות הניהול שלה שבאה לביטוי במקומה המוביל במדד לאיתנות פיננסית שפותח לאחרונה על- ידי ות"ת; בהכרה הבינלאומית באקו-סיסטם שהתפתח בהובלת האוניברסיטה עם הקמת פארק התעשיות המתקדמות; בעלייה בביקוש מצד סטודנטים מחו"ל ללמוד באוניברסיטה, מקורסי-קיץ ועד תלמידי מחקר; בהובלת פרויקט הקמת הקמפוס הצפוני להכפלת שטחה של האוניברסיטה ושידרוג תשתיות ההוראה והמחקר שלה; במעורבות אינטנסיבית בקהילה בשלל תוכניות לקידום נוער ומבוגרים; להנגשת גבוהה; לקידום מצוינות; לסימון אופק ובניית עתיד. בלי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לא היו קורמים עור וגידים פרויקטים לאומיים חשובים. כי האוניברסיטה הזאת נטלה על עצמה אחריות ומחויבות להיות קטר אזורי של שינוי וצמיחה גם בנושאים שאינם אמורים להיות חלק מליבת העשייה שלה, ולפעמים גם למרות סביבה רגולטורית לא תמיד מפרגנת. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא כל אלה בזכותכם, חברי הסגל האקדמי, המינהלי והטכני הפעילים ואלה שכבר פרשו. בזכות מחויבותכם ומסירותכם לאוניברסיטה לא רק כאל מקום תעסוקה אלא כאל חזון ומשימה; בזכות ציבור סטודנטים ערכי, מעורב ותורם. לי היו הזכות, הכבוד וגם העונג לעבוד איתכם כתף אל כתף לקידום חזון ומשימות. כל מה שהושג, הושג

אבג | 2