עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

עם טפיל מקבוצת המונוגניאה. המונוגניאה הן תולעים שטוחות בעלות קרסים, הנצמדות לעור ולזימים של דגים, פוצעות אותם ולפעמים אף גורמות למותם. הטיפול בטפילים מקבוצה זו נעשה בעיקר באמצעות אורגאנו-פוספאטים, שיש להם השפעה מזיקה על מערכת העצבים, והחל מהשנה החולפת אינם מותרים לשימוש בארץ, כמו במקומות רבים בעולם המערבי. משום כך אירגון מגדלי הדגים בישראל מתעניין בנושא, והוא הגורם המממן העיקרי של המחקר. שתי החוקרות החליטו להשתמש בטפיל התוקף עור וסנפירים של דגי גוּפּי כמודל לפיתוח התרכיב. הן מצאו שמיצוי המופק ממין של אצה צורנית, שנחשפה לעקה ונגרסה, יעיל נגד הטפיל. הגריסה מדמה את שחיקת דופן האצה המתרחשת בעת היטרפות, ולהערכת החוקרות מגבירה את ייצור החומרים הרעילים. אבל השערה זו עדיין לא הוכחה בדרך מחקרית. החוקרות עובדות עתה על זיהוי החומר הפעיל במטרה להגביר את ייצורו באצה, וכן על ייעול המיצוי, כדי לייצר מוצר יעיל במחיר שיאפשר להשתמש בו בענף גידול הדגים.

מזל דגים

הדגים "חולים עליה". פרופ' דינה זילברג במעבדתה

בתקופה זו, תקופת חגי תשרי, אכילת דגים מקבלת משמעויות נוספות: ראש דג מוגש על השולחן "כדי שנהיה לראש ולא לזנב", והדגים נוספו לסימני החג גם בשל כושר הרבייה העצום שלהם המתקשר למצוות "פרו ורבו". פחות ידוע שדגים סובלים ממחלות המאיימות במקרים רבים על גידולם. מה שמקשה עוד יותר על המצב הוא מיעוט חומרי ההדברה המותרים לשימוש נגד טפילים בדגים, וגם התכשיר היחיד המותר כיום, פורמלין, רעיל מאוד בעיקר למגדלי הדגים, וגם לסביבה ולצרכנים, אם נשארו שאריות ממנו בדג. פרופ' אינה חוזין-גולדברג, חוקרת מומחית לביוטכנולוגיה של אצות, ופרופ' דינה זילברג, מומחית למחלות דגים, שתיהן מן המכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים במכונים לחקר המדבר, חברו יחד כדי לחפש דרכי התמודדות עם טפילים בדגים. ידוע שאצות מכילות סוגים שונים של חומרים פעילים

שהפרשתם מוגברת כאשר האצות נתונות במצבי עקה או סכנה (כגון היטרפות על-ידי זואופלנקטון - יצורים מימיים מיקרוסקופיים). החוקרות החליטו לנצל תכונה זו כדי לייצר תרכיב ממיצוי אצות שיתמודד תרכיב עשוי מאצות פותח במכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים

מוסף לחג | 8