עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

המדע והטכנולוגיה. הוא חבר בשולחן העגול לפיתוח אזורי של משרד הכלכלה והתעשייה, ויועץ כלכלי לגופים רבים לפיתוח הנגב, לרבות צה"ל. 50- נזקפים לזכותו יותר מ מאמרים בכתבי-עת בינלאומיים. מחקריו מתמקדים במדיניות כלכלית בשוק העבודה, בפיתוח כלכלי באזורי פריפריה, בפערי השכר ובקשר שבין תמריצים כלכליים, ביצועים והשכלה. בהשראת סיפורו האישי פירסם מחקר בשם 2015 מלול בשנת "עבודה כמלכודת עוני". מוסבר בו שעבודה של צעירים עלולה להרחיב את מעגל העוני משום שהיא מונעת מהם לפנות להשכלה גבוהה או להכשרה מתקדמת. ממצאי המחקר שערך פרופ' מלול גובשו יחד עם שותפיו, פרופ' ישראל לוסקי ולירן Journal קורן, והופיעו בכתב-העת .of Employment Counseling מיקי מלול נולד וגדל בדימונה; לו ולמרי אשתו יש שלושה ילדים והם גרים בבאר שבע.

נסיון החיים של מלול עיצב במידה רבה את תפיסת עולמו. הוא סבור ש"השכלה גבוהה היא נדבך חשוב ביצירת צמיחה כלכלית וכן דרך לצמצום פערים בין עניים ועשירים ובין המרכז והפריפריה". את שלושת תאריו סיים מלול באוניברסיטת בן-גוריון: תואר ראשון (בהצטיינות) ותואר שני (בהצטיינות יתרה) בכלכלה, ותואר שלישי (בהצטיינות יתרה) בפקולטה לניהול בנושא "החלטות מיקום ויעילות כלכלית במערכת האזורית". את הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת קורנל בארה"ב. הצטרף פרופ' מלול 2005 בשנת למחלקה למינהל ומדיניות ציבורית, ובשנה האחרונה עמד בראשה. הוא פעיל בהרבה ועדות פדגוגיות ורגולטוריות בפקולטה לניהול ובאוניברסיטה. בוועדות המחליטות על המענקים בקרן הדו-לאומית ובקרן BSF למדע ארה"ב-ישראל הוא משמש ISF הלאומית למדע כשופט. לאחרונה מונה לתפקיד יו"ר ועדת השיפוט של מענקי משרד

במחקר ובהוראה, בבינתחומיות ובבינלאומיות, וכיום היא ניצבת בשורה הראשונה של הפקולטות לניהול בארץ". הגדלת השפעתה של הפקולטה לניהול על הנגב והמדינה היא מטרה ראשונה במעלה בעיני הדיקן החדש. לדעתו, אחריות חברתית באקדמיה היא ציר מרכזי בדרך למצוינות. "התפישה החברתית שלי היא חלק בלתי-נפרד מזהותי האקדמית", אומר פרופ' מלול.

מנהלים שרכשו את השכלתם אצלנו, ויש להם ראיה רחבה שכוללת את החברה והסביבה, הם מנהלים טובים יותר. סטודנטים ישאפו להגיע לכאן

ועוד אמר הדיקן הנבחר באותו מעמד: "אנחנו אחת הפקולטות הכי משפיעות על החברה והמשק, על מנהלים ומקבלי החלטות. מנהלים שרכשו את השכלתם אצלנו, ויש להם ראיה רחבה שכוללת את החברה והסביבה, הם מנהלים טובים יותר. סטודנטים ישאפו להגיע לכאן". סיפורו האישי של הדיקן החדש מעורר השראה: לאחר שירותו הצבאי עבד מיקי מלול כעובד-קבלן במפעל לייצור בקבוקי פלסטיק בירוחם, וחלומו היה לקבל קביעות כמפעיל-מכונות. אבל המפעל נקלע לקשיים וכל עובדי-הקבלן פוטרו. אז החליט מיקי לפנות ללימודים גבוהים. עולם התעשייה אולי הפסיד עובד חרוץ, אבל עולם האקדמיה הרוויח עילוי בתחום הניהול.

הביא כבוד לדימונה

הצלחתו של מיקי מלול בעולם האקדמיה גורמת גאווה גדולה לתושבי דימונה. עד כמה שידוע הוא אחד משני הפרופסורים הישראלים היחידים שנולדו וגדלו בעיר הדרומית. מלבדו, לא ידוע על דימונאי שנבחר לכהונת דיקן פקולטה באחד מן המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. ראש עיריית דימונה, בני ביטון, כתב בדף הפייסבוק שלו: "אני שמח בשביל מיקי על התואר הנכבד, פרי השקעתו רבת השנים הכרוכה ברצינות, בשקידה ובשכל ישר. להגיד 'פרופסור מלול מדימונה' זו לא עוד אמירה, זוהי אמירה שמשמעותה 'כולנו יכולים, אם רק נרצה'. אני מאמין שמיקי רק בתחילת דרכו ועוד נכונו לו גדולות ונצורות בתחומים שבהם הוא עוסק. פרופסור מלול הביא כבוד וגאווה לדימונה, ודימונה גאה בו".

5 | אבג