עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מעורבות בקהילה

מבצע סבתא שירלי שחר, רכזת המחלקה למתמטיקה, מסייעת לקשישה ערירית במסגרת פעילותה ההתנדבותית ב’תא אלפ”ה’ וקוראת לעובדי האוניברסיטה ללכת בעקבותיה

חיפושיו אחר האמת ואהבתו לזולת עשו את אלישע קימרון אהוד על עמיתיו ותלמידיו. על סגנונו של פרופ' קימרון כמרצה אמר פרופ' יונה, תלמידו לשעבר: “אלישע אינו המרצה הסטנדאפיסט כדוגמת אלה שיכולים למלא אולמות גם אם ידברו על מצב החסה בשטחים; הוא מרצה מעולה לקבוצות קטנות, המקנה ידע רב וכלי מחקר חשובים בדרכו הייחודית”. עמיתיו של פרופ' קימרון מעידים כי מה שמייחד אותו יותר מכול הוא השכלתו הרחבה במדעי היהדות. לדבריהם, הוא מופת לכתיבה מדעית, והוא מיטיב לבסס את טיעוניו באמצעות פיתוח הגיוני מאלף. תחומים שהיו שפופי קומה זקפו את קומתם בזכותו. מחקריו הקנו לו מוניטין כפילולוג מעולה, והוא ניצב בשורה הראשונה של חוקרי הלשון העברית בכל הזמנים. צמד הפרברים, בהרכבם החדש- למחצה, הנעימו את זמנם של הנוכחים באולם על שם שרה תדמור, ובסיום האתנחתא המוסיקלית אמר חתן השמחה את דברו: “אני נרגש מן הערב המיוחד הזה ורוצה לברך את כל המשתתפים, ובייחוד את פרופ' שמיר יונה, שאירגן אותו בצורה נפלאה. התחלתי כאן בשנת , הפסקתי לפרק-זמן מסוים 1968 כדי ללמד במקומות אחרים, וחזרתי הנה בהמשך. אוניברסיטת בן-גוריון הייתה בשבילי בית חם. לא מצאתי מקום יאה ונאה ממנה”.

צילום באדיבות 'תא אלפ"ה'

שירלי שחר ורוזה דוסטס ברגע של אושר

מיוחדת במינה”, אומרת שירלי. "רוזה הוזמנה להשתתף בקרנבל פורים שהתקיים בקמפוס, ובמשך מספר שעות הסתובבה בין הסטודנטים ונהנתה משלל התחפושות. המפגש ביניהם היה מרגש מאוד". הביקורים אצל רוזה הפכו לחלק משגרת חייה של שירלי. “רוזה נעשתה בשבילי סבתא שנייה, וגם היא רואה בי את הנכדה שאף פעם לא הייתה לה. אני מודה לגורל שהפגיש בינינו ועל החברות האמיתית שנרקמה בינינו”. שירלי מסכמת: “ההתנדבות עם רוזה תרמה לי יותר מאשר מילים יכולות לתאר. הפגישות איתה, שיחות הנפש, החיוכים על פניה, ממלאים אותי בתחושת סיפוק עצומה וגורמים לי אושר. התנדבות למען הזולת ממלאת את חיינו במשמעות. מישהו ניסח את זה יפה: ‘מה שעשינו למען עצמנו בלבד, מת איתנו; מה שעשינו למען אחרים ולמען העולם - חי לנצח’. המשפט הזה מלווה אותי בכל צעד בחיי”. שירלי החליטה לשתף את הסיפור כדי לעודד את חברי הסגל והסטודנטים להתנדב באחת המסגרות המוצעות לקהל, וביניהן 'תא אלפ"ה'. joinalfa@gmail.com לפרטים נוספים:

סיפור החברות שנרקם בין רוזה דוסטס ושירלי שחר, רכזת המחלקה למתמטיקה, התחיל לפני כמה שנים, כששירלי עוד הייתה סטודנטית לתואר ראשון באוניברסיטה. שירלי רצתה להתנדב בקהילה וחיפשה מסגרת שבה תוכל לעבוד עם אוכלוסייה מבוגרת ולשלב בה את אהבתה לשפה הספרדית. על ‘תא אלפ”ה’ נודע לה ב'שבוע מעורבות חברתית' שנערך מטעם אגודת הסטודנטים. ‘תא אלפ”ה’ הוא מוסד סטודנטיאלי . בראשית דרכו סייע 2007 שהוקם בשנת התא לניצולי שואה בעיר באר שבע, ולאחר שנים אחדות הורחב מעגל העזרה לעוד קשישים החיים בבדידות. חברי התא קישרו את שירלי לרוזה, אישה מבוגרת שעלתה מארגנטינה וחיה בבאר שבע. מיד נוצר ביניהן “קליק”. שירלי מבקרת את רוזה אחת לשבוע. הן משוחחות בספרדית, שותות מאטה, שומעות מוזיקה ובעיקר משוחחות על החיים. רוזה משתפת את שירלי בסיפור חייה, בזיכרונות הילדות שלה, בגעגועיה לבני משפחתה שנשארו בארגנטינה, וגם בקשיים שהיא חווה בארץ בשל פערי התרבות והמנטליות. “השנה הייתה לי חוויה

15 | אבג