עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

2018 אפריל | ניסן תשע"ח | 113 גיליון 2018 ספטמבר | תשרי ת ע"ט | 115 גיל ון

התחלות חדשות לי שלו ועדן שוסטרמן הכירו

באוניברסיטה, הקימו משפחה וסיימו שלושה | יחד את עבודת הדוקטורט 13-12 עמודים | תארים וחתונה אחת

צילום: שי שמואלי

הנבחרים כהונתם של פרופ' חיים היימס (מימין) כרקטור האוניברסיטה, ושל פרופ' מיקי מלול כדיקן צמד | הפקולטה לניהול התחילה בימים אלה 5-3 עמודים | בכותרות

הנשיא הנבחר הוועד המנהל של האוניברסיטה אישר את המלצתה של ועדת החיפוש ובחר הוא ייכנס | בפרופ' דניאל חיימוביץ לכהונת נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויחליף את הנשיאה היוצאת, פרופ' רבקה כרמי 2019 בינואר 1- לתפקידו ב

פרופ' דניאל חיימוביץ

האוניברסיטה, אשר לתפישתי טבוע בשמה". דניאל חיימוביץ נולד במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, למד באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטה העברית בירושלים, ושם קיבל את הדוקטורט שלו בגנטיקה. כחבר הסגל האקדמי באוניברסיטת תל-אביב זכה במלגת אלון היוקרתית המוענקת לחוקרים צעירים מצטיינים על-ידי המועצה להשכלה גבוהה. במהלך הקריירה המדעית שלו פירסם פרופ' חיימוביץ מאמרים בתחומי הביולוגיה ההתפתחותית, הביולוגיה החישובית ומדעי הצמח, וייסד את התוכנית לאבטחת מזון באוניברסיטת תל-אביב. ספר מדע פופולארי פרי עטו בשם "צמח: מה הוא יודע" שיצא לאור שפות וזכה 18- תורגם ל 2012- ב לחשיפה עולמית. פרופ' חיימוביץ מוכר כיום כפעיל ציבורי בינלאומי העוסק בקידום המחקר במדעי הצמח ותרומתו להאכלת אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה. הוא חבר המערכת של כמה מכתבי-העת המדעיים החשובים בתחומו.

פרופ' דניאל חיימוביץ, דיקן הפקולטה למדעי החיים על שם ג'ורג' ס. וייז באוניברסיטת תל-אביב, נבחר לתפקיד נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.  הוועד המנהל של האוניברסיטה אישר בכך את המלצת ועדת החיפוש לנשיא, בראשותו של עו"ד אשר חלד. פרופ' חיימוביץ ייכנס לתפקיד ויחליף את 2019 בינואר 1- ב הנשיאה היוצאת של האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, שכיהנה בתפקיד שנים). פרופ' 12( שלוש קדנציות חיימוביץ יהיה הנשיא השביעי של האוניברסיטה. עו"ד חלד ציין כי לדעת חברי ועדת החיפוש פרופ' חיימוביץ ניחן ביכולת להנהיג את האוניברסיטה, תוך יצירת שיתופי פעולה נדרשים וראויים עם גורמי פנים וחוץ גם יחד. הוועדה התרשמה כי הוא בעל מעמד אקדמי מוכר ומוערך בארץ ובעולם; יש לו כושר מנהיגות, חזון ויכולת להוביל תהליכי שינוי ופיתוח מהותיים, וכן ניסיון ניהולי מוכח במערכות אקדמיות; לפרופ' חיימוביץ יש היכרות מעמיקה עם מערכת ההשכלה הגבוהה וכיווני הפיתוח האקדמי בישראל ובחו"ל. "הייתה לי זכות גדולה לכהן כנשיאה של המוסד הנפלא הזה במשך

שנים מאתגרות, ואני גאה 12 בהישגים שאליהם הגענו", אמרה פרופ' כרמי. "אני בטוחה שפרופ' חיימוביץ ימשיך בדרך זו ויוביל את האוניברסיטה לעוד הישגים מרשימים". בדברים שנשא לפני הוועד המנהל הציג פרופ' חיימוביץ מקצת מחזונו: "אוניברסיטת בן-גוריון בנגב נמצאת היום בעמדה ייחודית לתפיסת תפקיד מוביל ברמה הלאומית והבינלאומית. היא כוללת תחומים אקדמיים שונים, לאחר שפיתחה את תחומי מדעי הטבע, מדעי הרוח והחברה והתוכניות המקצועיות, והצליחה למשוך חוקרים מצוינים כדי שיתחילו בה את הקריירה האקדמית שלהם. הקמפוס המודרני, שיתרחב ויכלול גם את הקמפוס הצפוני, יחד עם פארק ההיי-טק החדש, פותחים הזדמנויות לחדשנות ולשיתופי פעולה עם חברות, שיתופי פעולה שבעבר ניתן היה רק לחלום עליהם". פרופ' חיימוביץ הוסיף על חזונו את המיקוד "במצוינות וחדשנות בשלושת עמודי-התווך המגדירים את אוניברסיטת בן-גוריון: מחקר, אקדמיה ומעורבות חברתית. עמודי-התווך האלה חייבים להיות מושפעים מן הייעוד של

אבג | 2

שהוא כלי מחקר לחוקרים בכל העולם העוסקים בנושאים הקשורים להמרת דת, פולמוסים בין-דתיים ויחסים בין דתות”, אמר פרופ’ היימס לפני זמן לא מונה 2015 רב בראיון ל’אבג’. בשנת פרופ’ היימס לחבר הוועדה המדעית לבחירת מרכזי מצוינות בתחום מדעי הרוח והחברה של נורווגיה. המינוי מהווה הכרה בינלאומית במצוינות הן של המרכז שבראשו הוא עומד והן באוניברסיטת בן-גוריון. חיים היימס נולד באנגליה בשנת עלה ארצה עם הוריו 12 . בגיל 1966 והתחנך בישיבה התיכונית ‘מדרשיית נועם’ בפרדס חנה. אחרי השירות הצבאי התחיל ללמוד היסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת חזר לאנגליה להמשך לימודים 1991 באוניברסיטת קיימברידג’, שם כאמור חזר 1995- . ב Ph.D.- קיבל את ה ארצה. הוא הצטרף לאוניברסיטת בן- גוריון ומילא מאז שורת תפקידים עד שנבחר לרקטור האוניברסיטה. היסטוריה בלשכת הרקטור פרופ’ חיים היימס, שכיהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה, הוא הרקטור הנבחר של האוניברסיטה

מה בגיליון

7 8 10

מקרב לבבות ריאד אגבאריה הלוחשת לדגים דינה זילברג מרחיבה אופקים סתוי ברעם

הרקטור הנבחר, פרופ’ חיים היימס

ההיסטוריון פרופ’ חיים היימס עשה היסטוריה: הוא הראשון מבין אנשי סגל הפקולטה למדעי הרוח והחברה שנבחר לכהונת הרקטור של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ’ באוגוסט 1- היימס נכנס לתפקידו ב השנה והחליף את פרופ’ צבי הכהן, שסיים את כהונתו. ללשכת הרקטור מגיע פרופ’ היימס אחרי כהונה מוצלחת כדיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה, מאוגוסט .2016 הרקטור הנבחר סיים דוקטורט בהיסטוריה של ימי-הביניים באוניברסיטת קיימברידג’ באנגליה, ומאז הוא חבר סגל המחלקה להיסטוריה כללית. בשנים עמד בראש המחלקה. 2015-2011 מחקריו של פרופ’ היימס עוסקים בנוצרים ויהודים בימי-הביניים ובתקופת הרנסנס וביחסים שבין שתי הדתות, במיסטיקה ובפילוסופיה של הנצרות והיהדות, בהמרת דת, בתרגומי הברית החדשה לעברית והתלמוד ללטינית, ובנושאים הקשורים לשיח בין-דתי. פעילותו האקדמית של פרופ’ היימס והישגיו המחקריים זיכו אותו במענק- I-CORE מחקר יוקרתי מטעם The Israeli Centers for( ), כדי Research Excellence שיקים את מרכז המצוינות הישראלי לחקר המרות דת ומפגשים בין דתיים. “ליבת המרכז היא מאגר המידע שלו,

15-14 17-16

חתן השמחה אלישע קימרון פרופסור בנעלי-בית ג׳רי אייכלר

מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות מנהלת המחלקה: אסנת איתן

2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד"ר אביב מלצר עיצוב צוות אי. אר. דיזיין בע"מ

08-6461281 : טלפון 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il : דוא"ל http://in.bgu.ac.il/Pages/abg.aspx

פרופ' היימס עם הקרדינל קורט קוך, הממונה מטעם הוותיקן על הוועדה האפיפיורית ליחסי יהודים-נוצרים

3 | אבג

במו ידיו

צילום: שי שמואלי

"הכיוון שנוביל אליו יחד יהיה ניהול עם אחריות חברתית". פרופ' מלול במהלך הרצאה

והטכניים והודה להם על שיתוף הפעולה. "אני מודה לכולכם", אמר, "ואני מאחל למיקי הצלחה כדיקן הפקולטה לניהול". פרופ' מלול הודה לדיקן היוצא על מנהיגותו: "הובלת אותנו לסטנדרטים הגבוהים ביותר, והדבר מתבטא בכתבי-העת היוקרתיים. קידמת את הפקולטה במצוינות

מיקי מלול שאף בצעירותו לקבל קביעות כמפעיל מכונות במפעל לאחר שהמפעל נקלע לקשיים, הוא פנה ללימודים גבוהים וסיים | מחודש אוגוסט הוא מכהן כדיקן הפקולטה לניהול על | שלושה תארים שם גילפורד גלייזר

חגיגי שהתקיים לאחרונה במעמד הרקטור פרופ' חיים היימס.   בדברי הפרידה שלו מהתפקיד הביע פרופ' לוונגרט את הערכתו לחברי כל הסגלים - האקדמיים, המינהליים

הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר מחליפה פיקוד: פרופ' מיקי מלול נכנס לתפקידו כדיקן הפקולטה, עם סיום כהונתו של פרופ' עודד לוונגרט. חילופי הדיקנים צוינו בטקס

מצוינות אקדמית | 4

המדע והטכנולוגיה. הוא חבר בשולחן העגול לפיתוח אזורי של משרד הכלכלה והתעשייה, ויועץ כלכלי לגופים רבים לפיתוח הנגב, לרבות צה"ל. 50- נזקפים לזכותו יותר מ מאמרים בכתבי-עת בינלאומיים. מחקריו מתמקדים במדיניות כלכלית בשוק העבודה, בפיתוח כלכלי באזורי פריפריה, בפערי השכר ובקשר שבין תמריצים כלכליים, ביצועים והשכלה. בהשראת סיפורו האישי פירסם מחקר בשם 2015 מלול בשנת "עבודה כמלכודת עוני". מוסבר בו שעבודה של צעירים עלולה להרחיב את מעגל העוני משום שהיא מונעת מהם לפנות להשכלה גבוהה או להכשרה מתקדמת. ממצאי המחקר שערך פרופ' מלול גובשו יחד עם שותפיו, פרופ' ישראל לוסקי ולירן Journal קורן, והופיעו בכתב-העת .of Employment Counseling מיקי מלול נולד וגדל בדימונה; לו ולמרי אשתו יש שלושה ילדים והם גרים בבאר שבע.

נסיון החיים של מלול עיצב במידה רבה את תפיסת עולמו. הוא סבור ש"השכלה גבוהה היא נדבך חשוב ביצירת צמיחה כלכלית וכן דרך לצמצום פערים בין עניים ועשירים ובין המרכז והפריפריה". את שלושת תאריו סיים מלול באוניברסיטת בן-גוריון: תואר ראשון (בהצטיינות) ותואר שני (בהצטיינות יתרה) בכלכלה, ותואר שלישי (בהצטיינות יתרה) בפקולטה לניהול בנושא "החלטות מיקום ויעילות כלכלית במערכת האזורית". את הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת קורנל בארה"ב. הצטרף פרופ' מלול 2005 בשנת למחלקה למינהל ומדיניות ציבורית, ובשנה האחרונה עמד בראשה. הוא פעיל בהרבה ועדות פדגוגיות ורגולטוריות בפקולטה לניהול ובאוניברסיטה. בוועדות המחליטות על המענקים בקרן הדו-לאומית ובקרן BSF למדע ארה"ב-ישראל הוא משמש ISF הלאומית למדע כשופט. לאחרונה מונה לתפקיד יו"ר ועדת השיפוט של מענקי משרד

במחקר ובהוראה, בבינתחומיות ובבינלאומיות, וכיום היא ניצבת בשורה הראשונה של הפקולטות לניהול בארץ". הגדלת השפעתה של הפקולטה לניהול על הנגב והמדינה היא מטרה ראשונה במעלה בעיני הדיקן החדש. לדעתו, אחריות חברתית באקדמיה היא ציר מרכזי בדרך למצוינות. "התפישה החברתית שלי היא חלק בלתי-נפרד מזהותי האקדמית", אומר פרופ' מלול.

מנהלים שרכשו את השכלתם אצלנו, ויש להם ראיה רחבה שכוללת את החברה והסביבה, הם מנהלים טובים יותר. סטודנטים ישאפו להגיע לכאן

ועוד אמר הדיקן הנבחר באותו מעמד: "אנחנו אחת הפקולטות הכי משפיעות על החברה והמשק, על מנהלים ומקבלי החלטות. מנהלים שרכשו את השכלתם אצלנו, ויש להם ראיה רחבה שכוללת את החברה והסביבה, הם מנהלים טובים יותר. סטודנטים ישאפו להגיע לכאן". סיפורו האישי של הדיקן החדש מעורר השראה: לאחר שירותו הצבאי עבד מיקי מלול כעובד-קבלן במפעל לייצור בקבוקי פלסטיק בירוחם, וחלומו היה לקבל קביעות כמפעיל-מכונות. אבל המפעל נקלע לקשיים וכל עובדי-הקבלן פוטרו. אז החליט מיקי לפנות ללימודים גבוהים. עולם התעשייה אולי הפסיד עובד חרוץ, אבל עולם האקדמיה הרוויח עילוי בתחום הניהול.

הביא כבוד לדימונה

הצלחתו של מיקי מלול בעולם האקדמיה גורמת גאווה גדולה לתושבי דימונה. עד כמה שידוע הוא אחד משני הפרופסורים הישראלים היחידים שנולדו וגדלו בעיר הדרומית. מלבדו, לא ידוע על דימונאי שנבחר לכהונת דיקן פקולטה באחד מן המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. ראש עיריית דימונה, בני ביטון, כתב בדף הפייסבוק שלו: "אני שמח בשביל מיקי על התואר הנכבד, פרי השקעתו רבת השנים הכרוכה ברצינות, בשקידה ובשכל ישר. להגיד 'פרופסור מלול מדימונה' זו לא עוד אמירה, זוהי אמירה שמשמעותה 'כולנו יכולים, אם רק נרצה'. אני מאמין שמיקי רק בתחילת דרכו ועוד נכונו לו גדולות ונצורות בתחומים שבהם הוא עוסק. פרופסור מלול הביא כבוד וגאווה לדימונה, ודימונה גאה בו".

5 | אבג

הקוריאני. התחייבות זו, אגב, טרם עברה את מבחן האמינות. מילים, 410 ההצהרה המלאה מכילה מילים בלבד שהן 119 ומתוכה נבחרו אחוזים מן הטקסט המלא. ואלה 29 הם המשפטים שנבחרו על-ידי תוכנת :MUSE התימצות President Trump and Chairman Kim Jong Un conducted a comprehensive, in-depth, and sincere exchange of opinions on the issues related to the establishment of new U.S.–DPRK relations and the building of a lasting and robust peace regime on the Korean Peninsula. Convinced that the establishment of new U.S.– DPRK relations will contribute to the peace and prosperity of the Korean Peninsula and of the world, and recognizing that mutual confidence building can promote the denuclearization of the Korean Peninsula, President Trump and Chairman Kim Jong :Un state the following The United States and the DPRK commit to establish new U.S.–DPRK relations in accordance with the desire of the peoples of the two countries .for peace and prosperity וכך נכתב בהצהרה המשותפת: “הואיל והנשיא טראמפ והיו”ר קים ג’ונג און משוכנעים שהיחסים החדשים בין ארה”ב וצפון קוריאה יביאו שלום ושגשוג לחצי-האי הקוריאני ובעולם כולו, ושבניית אמון הדדי ביניהן תאפשר את טיהור חצי-האי הקוריאני מנשק גרעיני, הם מצהירים: ארה”ב וצפון קוריאה מתחייבות לכונן את הקשרים ביניהן בהתאם לשאיפות עמיהן לשלום ושגשוג; שתיהן ישתפו פעולה בבניית משטר של שלום קבע איתן בחצי-האי הקוריאני; צפון קוריאה מאשרת שוב את ,2018 באפריל 27- הצהרת פנמונג’ום מ שבה התחייבה לפעול למען טיהור

כתבה שנייה בסדרה

פרופ’ מרק לסט על רקע צילום של קים ג’ונג און

קים ג'ונג און ודונלד טראמפ ערוכים ומוכנים , פרי פיתוחם של פרופ’ מרק לסט וחוקרים מן MUSE תוכנת התימצות המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, נוסתה לבקשת 'אבג' על נאומיהם של קים ג’ונג און, שליטה של צפון קוריאה, ודונלד טראמפ בפגישת הפיוס מילים שמנסות לגעת | ההיסטורית שלהם בסינגפור

מים רבים זרמו בנהר מיסיסיפי עד ששני המנהיגים נפגשו בסינגפור. הנשיא טראמפ והשליט הצפון- קוריאני ניהלו דיונים מעמיקים וכנים על הנושאים הקשורים לכינון יחסים חדשים בין ארה”ב וצפון קוריאה ובניית שלום-קבע איתן בחצי-האי הקוריאני. הנשיא טראמפ נתן לצפון קוריאה ערבויות ביטחוניות, ובן-שיחו נתן התחייבות בלתי-חוזרת לחסל את כל הנשק הגרעיני בחצי-האי

מה הייתם עושים אילו התבקשתם לתמצת במשפטים ספורים את הצהרתם המשותפת של קים ג’ונג’ און, שליט צפון קוריאה, ודונלד טראמפ, נשיא ארה”ב, בסיום פגישתם ביוני בסינגפור? 12- ההיסטורית ב פרופ’ מרק לסט, מן המחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, נענה לבקשת מערכת ‘אבג’ ואיתר עבורכם, קוראי העיתון, את המשפטים החשובים מאותה פגישה מדהימה.

יחסים בינלאומיים | 6

אפשר גם אחרת

חצי-האי הקוריאני מנשק גרעיני; ארה”ב וצפון קוריאה מתחייבות להחזיר לארצותיהם את שרידי גופותיהם של החיילים שנפלו במלחמת קוריאה של המאה הקודמת; שני 50- בשנות ה המנהיגים סבורים שפגישת פיסגה זו – הראשונה בהיסטוריה – היא מאורע בעל חשיבות עצומה שיאפשר להתגבר על עשרות שנות מתיחות ופעולות איבה בין מדינותיהם ותהווה נקודת פתיחה לעתיד חדש, ולפיכך הם מתחייבים ליישם במלואם ובלא דיחוי את הסעיפים שפורטו בהצהרתם המשותפת. ארה”ב וצפון קוריאה מתחייבות להמשיך את המשא-ומתן ביניהן, בניהולם של מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפיאו ונציג בכיר של צפון קוריאה, במועד האפשרי הקרוב ביותר, כדי ליישם את תוצאות פגישת הפיסגה". בסיום ההצהרה צוין כי "שני המנהיגים מתחייבים לשתף פעולה בקידום היחסים בין ארה”ב וצפון קוריאה ובחתירה לשלום, שגשוג וביטחון בחצי-האי הקוריאני ובעולם כולו”. האומנם לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה? פרופ' לסט סבור שעוד רחוקה הדרך ל"שלום של אמיצים", ומציג את פרשנותו לפגישה המוזרה: "אחרי שדיבר בזלזול ובתוקפנות על הנשיא האמריקאי הנוכחי החליט כנראה מנהיג צפון קוריאה לאמץ את גישתו של נשיא אמריקאי אחר - תיאודור רוזוולט, שאמר: 'דבר בנועם כשבידך מקל גדול'. עכשיו נשאר לגלות האם הרפובליקה 'העממית' ו'הדמוקרטית' תסכים באמת לוותר על המקל הגרעיני שלה". אחרי שדיבר בזלזול ובתוקפנות על הנשיא האמריקאי הנוכחי החליט כנראה מנהיג צפון קוריאה לאמץ את גישתו של נשיא אמריקאי אחר - תיאודור רוזוולט, שאמר: 'דבר בנועם כשבידך מקל גדול׳

ועוד ציינו חברי ועדת הפרס: “גם בחייו הפרטיים יוצא פרופ’ אגבאריה חוצץ נגד כל גילוי של אלימות והתלהמות מכל צד שהוא; פעילותו ברשתות החברתיות מושכת אלפים רבים של עוקבים, דעותיו הסובלניות והמתונות שהוא מפרסם תדיר באומץ רב בשפה העברית והערבית, לעיתים תוך כדי איומים מצד גורמים קיצוניים וסיכון אישי, מעידות כי ‘אפשר גם אחרת’ ומקדמות הבנה בין יהודים וערבים במדינת ישראל”. נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, הודתה לפרופ' אגבאריה על תרומתו לקירוב הלבבות: “אם יש אדם אחד באזורנו שתרם תרומה אדירה למען קידום וקירוב שתי האוכלוסיות כאן בנגב - זה ריאד; הוא מפעל של איש אחד שניחן בכושר מנהיגות וביכולת לראות את התמונה המלאה. הוא ראוי להערכה של כולנו". פרופ’ אגבאריה (אוחז בתעודה) עם חברי ועדת הפרס, מימין לשמאל: פרופ’ משה כספי, עו”ד ורד סרוסי-כץ, פרופ’ יבחר גנאור, ופרופ’ סטיב רוזן

‘פרס ברלסון להבנה בין יהודים וערבים על שם יצחק רבין ז”ל’ הוענק לאחרונה לפרופ’ ריאד אגבאריה. “נוכחותו של פרופ’ ריאד אגבאריה בחיי היום-יום של הפקולטה למדעי הבריאות תורמת רבות לשיתוף הפעולה ולחיזוק הקשר בין סטודנטים מרקעים שונים למען הגברת הסובלנות בין בני-האדם”, נכתב בנימוקים להענקת הפרס. ריאד אגבאריה הוא פרופסור-חבר בפקולטה למדעי הבריאות. במשך שבע שנים ניהל את בית-הספר לרוקחות והיה יועץ הרקטור לענייני מיעוטים. במסגרת תפקידו כמנהל בית-הספר לרוקחות קידם פרופ’ אגבאריה את הקשר בין סטודנטים יהודים ובין בני מיעוטים, הנהיג בחוכמה קבוצות הטרוגניות במסגרות השונות של מסלול הלימודים, ופתר בעיות כלכליות של סטודנטים כדי למנוע את נשירתם. ‘פרס ברלסון להבנה בין יהודים וערבים’ הוענק לפרופ’ ריאד אגבאריה

7 | אבג

עם טפיל מקבוצת המונוגניאה. המונוגניאה הן תולעים שטוחות בעלות קרסים, הנצמדות לעור ולזימים של דגים, פוצעות אותם ולפעמים אף גורמות למותם. הטיפול בטפילים מקבוצה זו נעשה בעיקר באמצעות אורגאנו-פוספאטים, שיש להם השפעה מזיקה על מערכת העצבים, והחל מהשנה החולפת אינם מותרים לשימוש בארץ, כמו במקומות רבים בעולם המערבי. משום כך אירגון מגדלי הדגים בישראל מתעניין בנושא, והוא הגורם המממן העיקרי של המחקר. שתי החוקרות החליטו להשתמש בטפיל התוקף עור וסנפירים של דגי גוּפּי כמודל לפיתוח התרכיב. הן מצאו שמיצוי המופק ממין של אצה צורנית, שנחשפה לעקה ונגרסה, יעיל נגד הטפיל. הגריסה מדמה את שחיקת דופן האצה המתרחשת בעת היטרפות, ולהערכת החוקרות מגבירה את ייצור החומרים הרעילים. אבל השערה זו עדיין לא הוכחה בדרך מחקרית. החוקרות עובדות עתה על זיהוי החומר הפעיל במטרה להגביר את ייצורו באצה, וכן על ייעול המיצוי, כדי לייצר מוצר יעיל במחיר שיאפשר להשתמש בו בענף גידול הדגים.

מזל דגים

הדגים "חולים עליה". פרופ' דינה זילברג במעבדתה

בתקופה זו, תקופת חגי תשרי, אכילת דגים מקבלת משמעויות נוספות: ראש דג מוגש על השולחן "כדי שנהיה לראש ולא לזנב", והדגים נוספו לסימני החג גם בשל כושר הרבייה העצום שלהם המתקשר למצוות "פרו ורבו". פחות ידוע שדגים סובלים ממחלות המאיימות במקרים רבים על גידולם. מה שמקשה עוד יותר על המצב הוא מיעוט חומרי ההדברה המותרים לשימוש נגד טפילים בדגים, וגם התכשיר היחיד המותר כיום, פורמלין, רעיל מאוד בעיקר למגדלי הדגים, וגם לסביבה ולצרכנים, אם נשארו שאריות ממנו בדג. פרופ' אינה חוזין-גולדברג, חוקרת מומחית לביוטכנולוגיה של אצות, ופרופ' דינה זילברג, מומחית למחלות דגים, שתיהן מן המכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים במכונים לחקר המדבר, חברו יחד כדי לחפש דרכי התמודדות עם טפילים בדגים. ידוע שאצות מכילות סוגים שונים של חומרים פעילים

שהפרשתם מוגברת כאשר האצות נתונות במצבי עקה או סכנה (כגון היטרפות על-ידי זואופלנקטון - יצורים מימיים מיקרוסקופיים). החוקרות החליטו לנצל תכונה זו כדי לייצר תרכיב ממיצוי אצות שיתמודד תרכיב עשוי מאצות פותח במכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים

מוסף לחג | 8

אנשי סגל האוניברסיטה בוחרים את אנשי מיוחד לקוראי ‘אבג’ | השנה

של אוניברסיטת בן-גוריון. הטריטוריה שנמצאת תחת אחריותי משתרעת מבאר שבע עד אילת, עם "חניית ביניים" בקריית האוניברסיטה בשדה בוקר. כל יום פוקדים אלף איש, אנחנו עיר 20- אותנו יותר מ בתוך עיר. עיני המאבטחים חייבות להיות שעות ביממה, כאשר השילוב 24 פקוחות של מערך אלקטרוני משוכלל עם מאבטחים מקצועיים מסייע לנו לעמוד ביעדים. מי שמשרה ביטחון ראוי בעיניי להיות איש השנה, והמאבטחים ראויים להוקרת כל אחת ואחד מאיתנו. שמירת הסדר הציבורי והיערכות מתמדת לקראת כל התרחשות מחייבות את מאבטחי האוניברסיטה להיות עם אצבע על הדופק. בכל משמרת מועסקים עשרות מאבטחים חמושים ולא-חמושים הדואגים לאבטחת הסטודנטים ואנשי הסגל. אגף התפעול, . פריצתה לתודעה בשדה המחקר היתה 86 , כאשר פירסמה את המאמר 1971- ב Why Have There Been No ? שבו בחנה Great Women Artists פרמטרים היסטוריים, חברתיים ותודעתיים בניסיון לענות על השאלה שהציבה. נוכלין שינתה את פני מחקר תולדות האמנות בשני מובנים: ראשית, כמובן, היא היתה מחלוצות מקימי תחום המגדר - תחום שהוביל לבחינה ועיצוב מחודשים של הקאנון של האמנות, בעיקר המודרנית. ההיבט השני של חידושה היה בחינת תולדות האמנות באמצעות מתודה חיצונית לה: כלומר, לא רק באמצעות שפת האמנות, או - כפי שכבר היה מקובל מאמצע המאה העשרים - באמצעות תיאוריות פילוסופיות, אלא בגישה הלקוחה מתוך השינויים החברתיים והתרבותיים העוברים על האמנות. בכך הטביעה נוכלין חותם היסטורי לא רק

הכולל בתוכו את מחלקת הביטחון, כפוף לסגן הנשיאה ומנכ”ל האוניברסיטה דוד ברקת, טייס-קרב בהכשרתו הצבאית הבקיא בענייני ביטחון. מה תגדיר כהישג בשנה הבאה? חיבור כל עובדי המחלקות והיחידות באגף התפעול לגוף הפועל בהרמוניה. דגש מיוחד יושם על שיפור אמצעי ההוראה בכיתות-הלימוד. מהי שאיפתך לשנה החדשה? להמשיך לספק שירות יעיל בשילוב עם סביבת לימודים ועבודה בטוחה. את מי היית רוצה לסמן כאיש\אשת השנה הבאה? את עובדי מחלקת המשק. האנשים הנפלאים האלה פועלים במסירות כדי שהאוניברסיטה על כל שלוחותיה תתפקד כראוי. כפמיניסטית, אלא באופן שמעצב את פני כלל המחקר בתרבות חזותית, גם בימינו, כחלק מהבנת התרבות והחברה. מה תגדירי כהישג בשנה החדשה? ההישג הפרטי שלי לשנה הקרובה יהיה בכובעי הפמיניסטי שאיפתי היא להיפטר מן הצורך בפמיניזם, ולהתחיל מהלך של הטמעת הערכים של חיי משפחה ואיזון עם הקריירה בקרב נשים וגברים כאחד. הלוואי שנתחיל באקדמיה ונהיה זרקור לשאר החברה בישראל. את מי היית רוצה לסמן כאיש\אשת השנה הבאה? כהיסטוריונית אני לא נוטה לעסוק בעתיד, אבל אני מבטיחה שבשנה הבאה אבחר מישהו מבין החיים ולא מבין המתים. סיום כתיבת ספרי השני. מהי שאיפתך לשנה הבאה?

סמנכ"ל התפעול רפי סרוסי,

המאבטחים ראויים להוקרת כולנו בתוקף תפקידי אני אחראי בין השאר על שמירת החיים והרכוש בכל הקמפוסים

ד”ר רונית מילאנו, מרצה במחלקה לאמנויות

לינדה נוכלין הטביעה חותם היסטורי השנה נפטרה החוקרת הפמיניסטית ) בגיל Linda Nochlin( לינדה נוכלין

המשך בעמוד הבא »

את מטרותיו (גם אם לעיתים באופן לא בדיוק סימפטי, בלשון המעטה), ולתמרן את מנהיגי המעצמות האחרות (אובמה וטראמפ, שרדר ומרקל) בדיוק לאן שהוא רוצה. אין לי ספק שישנם מרחבים מסוימים באזורנו שבהם דברים נעשים בתיאום עם ‘הבוס’ שבקרמלין. הדבר בלט מאוד השנה ב’טיפול’ שניתן (על-פי מקורות זרים, כמובן) לגורמים מסוימים בסוריה. במחשבה מעמיקה מגיעים בהכרח למסקנה שכמעט אי אפשר בלעדיו בחלקים גדולים של העולם, אם נרצה או לא. זה אולי לא נוח לעיכול, אבל בהחלט ראוי להערכה. בשבילי פוטין הוא מנהיג גדול – גם אם לא הייתי רוצה להיות בין מונהגיו. הוא מייצג את האינטרסים של מדינתו בצורה הטובה ביותר, ולדעתי ייזכר גם בהיסטוריה כמדינאי גדול. סטודנט וסטודנטית בינלאומיים שבאים ללמוד אצלנו באוניברסיטה. אנשים שמעתיקים את מקום מגוריהם לסביבה שאינה מוכרת להם מבחינת שפה ותרבות. לעיתים קרובות גם חסרה להם התמיכה של משפחותיהם וחבריהם, שאינם מבינים את הבחירה במדינת ישראל כיעד ללימודים בגלל האופן שבו ישראל מופיעה בתקשורת. אין לי ספק שכל מי שצולח את כל המסלול ומגיע לכאן ונחשף למצוינות האקדמית ולאווירה הטובה של קהילת הסטודנטים באוניברסיטה, מתאקלם ומתאהב בנו. במקרים רבים סטודנטים שמגיעים לתקופות קצרות חוזרים אלינו כתלמידי מחקר. מדינת ישראל והאוניברסיטה שלנו נעשות חלק משמעותי בעיצוב חייהם כבוגרים, ואולי גם בבחירות

מה תגדיר כהישג שלך בשנה החדשה? !’, יזכה Boost’, שספרי החדש לפופולריות שלדעתי הוא ראוי לה. הספר עוסק בשאלה כיצד יכולה פסיכולוגיית הספורט לתרום לשיפור הביצועים בעולם הניהול והעבודה. מהי השאיפה שלך לשנה הבאה? להיות בריא... אך מכיוון שאני יודע שזה כבר לא יקרה ב’סיבוב’ הזה, ‘אסתפק’ בשאיפה לשמור על הקיים – בתקווה שלא יהיה יותר גרוע. את מי היית רוצה לסמן כאיש\אשת השנה של השנה הבאה? VAR- את מי שינהיג חובה להשתמש ב Video Assistant( SYSTEM ) בכדורגל. המונדיאל האחרון Referee ברוסיה הראה עד כמה השימוש בשופטי הווידיאו צמצם כמעט לחלוטין את מרחב הטעויות של השופט הראשי, ולדעתי הדבר מסמן מהפכה משמעותית בתרבות הכדורגל. שיעשו מבחינת מסלול התעסוקה שבו ימשיכו לאחר לימודיהם. יתרה מכך, הם נעשים שגרירים שלנו בכל העולם. בהיבט האישי - מה תגדירי כהישג בשנה החדשה? אם אצליח להעלות את המודעות לבינלאומיות באוניברסיטה על-ידי יצירת קורס או השתלמות לעובדים המעוניינים בכך. מהי שאיפתך לשנה הבאה? להגדיל את החשיפה של הסטודנטים הישראלים לבינלאומיות באמצעות קורסים משולבים של סטודנטים ישראלים וסטודנטים ממדינות אחרות. שאיפתי תוכל להתממש אם יהיו לנו יותר תכנים באנגלית ונוכל להגדיל את מספר המשתתפים בתוכנית לחילופי סטודנטים.

צילום: מזל שופן

פרופ’ מיקי בר-אלי, ראש המחלקה למינהל עסקים

ולדימיר פוטין ייזכר כמדינאי גדול

הוא אולי ‘לא נחמד’, אבל כל מי שעוסק בענייני מדינה צריך לקחת אצלו קורסים. ולדימיר פוטין יודע להנהיג מדינה מורכבת וקשה ביד ברזל, להשיג

מנהלת המחלקה ד”ר סתוי ברעם, לקשרים אקדמיים בינלאומיים

הסטודנטים מחו”ל שלומדים אצלנו איש/אשת השנה שלי הם כל

מוסף לחג | 10

המבוקשים ביותר במסגרת לימודי התואר הראשון במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים. הוא ניהל את המסלול קרוב לשלושה עשורים. את תוכנית הלימודים עיצב תוך מבט אל צורכי התעשייה הישראלית ואל ההתפתחויות הטכנולוגיות החדשות בעולם. עם בוגרי המסלול הזה נמנים בעלי תפקידים בכירים בתעשייה הביטחונית ובתעשייה בכלל, יזמי היי-טק, וחברי סגל באוניברסיטאות בארץ. פרופ’ קופיקה גידל דור שלם של מהנדסים שיצרו חלק משמעותי של התשתית בתחום האלקטרו-אופטיקה בתעשיות הביטחונית ובאוניברסיטה. שבעה מתלמידיו הם כיום פרופסורים באוניברסיטות בארץ. גם לאחר פרישתו לגמלאות הוא ממשיך להוביל מחקר ייחודי של צילום בגלי הטרה-הרץ, הכולל שיתוף-פעולה עם מדינה מסוימת במימון נאט”ו. כהכרה בהישגיו האקדמיים הוא נבחר לעמית האגודה המקצועית הגדולה ביותר בתחום האלקטרו-אופטיקה .)EIPS eht fo wolleF( לאור כל האמור לעיל, ראוי לבחור בפרופ' נתן קופיקה כאיש השנה מטעם עיתון ‘אבג’. 15.3- לחברת 'אינטל' ב 2017 בשנת מיליארד דולר, בעסקה הגדולה ביותר בתולדות המשק הישראלי. בחופשה שלקח פרופ' שעשוע מעבודתו כמרצה באוניברסיטה העברית הוא הקים את 'אורקם טכנולוגיות', חברה המפתחת משקפיים לסיוע ללקויי ראייה, באמצעות טכנולוגיה של עיבוד תמונה והקראה ממוחשבת. נבחר פרופ' שעשוע להדליק 2017- ב משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות, ובשנה האחרונה פעל למען שילובם של גברים ונשים מן המגזר החרדי בשוק העבודה. לשם קידום המטרה הזאת נפתח ביוזמתו, ובשיתוף עמותת 'קמא-טק', מיזם תעסוקה משותף בבני ברק.

פעיל ציוני עוד בצעירותו, ובעת לימודיו בארה”ב  פעל רבות לקידום הרעיון הציוני כחלק מפעילויותיו הסטודנטיאלית. בתום לימודיו ויתר על הצעות קוסמות בארה”ב והחליט לעלות לישראל ולתרום לבנייתה ושגשוגה באמצעות הידע הייחודי שרכש במסגרת לימודיו. תיאוריה שפיתח במהלך לימודי הדוקטורט שלו מנוצלת בימים אלה לפיתוח מערכות הדמאה בתחום הטרה- הרץ למניעת טרור. זהו מקרה ייחודי 54 שתיאוריה וטכנולוגיה שפותחו לפני שנה עדיין רלוונטיות! פרופ’ קופיקה נקלט במחלקה להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת בן-גוריון , פחות משנתיים אחרי שעלה 3791 בשנת לארץ. לפני כן הקים את מדור ההדמאה ביחידה צבאית מסווגת ושירת כשנה וחצי כאזרח עובד צה”ל. המדור פיתח אמצעי ראייה למרחקים ארוכים שהעצימו את יכולת הראייה אל תוך קווי האויב כבר במלחמת יום הכיפורים. באוניברסיטת בן-גוריון ייסד נתן קופיקה מסלול התמחות באלקטרו-אופטיקה, שנעשה אחד ממסלולי ההתמחות איש השנה שלי הוא פרופ’ אמנון שעשוע, מנכ”ל ומנהל הטכנולוגיה הראשי של חברת 'מובילאיי'. הוא מסמל בעיניי את השילוב של מצוינות אקדמית, מצוינות טכנולוגית ותרומתן לקידום הכלכלה והחוסן של מדינת ישראל ככוח טכנולוגי-כלכלי. כרטיס-הביקור של פרופ’ שעשוע מעורר התפעלות. אנשים מסוגו יכולים לסחוף אחריהם הרבה יזמים ואנשי היי-טק ולמנוע בריחת מוחות מישראל. , ייסד את 'מובילאיי' 58 אמנון שעשוע, בן יחד עם זיו אבירם, שסיים את לימודי התואר הראשון באוניברסיטת בן-גוריון. הונפקה 'מובילאיי' 2014 באוגוסט

פרופ’ שלומי ארנון, המחלקה להנדסת חשמל

נתן קופיקה הוא מודל לחיקוי פרופ’ נתן קופיקה גידל דור שלם של חוקרים והנחיל להם כישורים מקצועיים מבלי לקפח את הפן הערכי. הוא שימש מודל לחיקוי כאיש מדע ובמקביל כאיש שיחה נעים הליכות. אתן מספר דגשים על פעילותו לאורך השנים: הוא היה

פרופ’ ראובן שגב, המחלקה להנדסת מכונות

המצוינות מגולמת באמנון שעשוע

מיליארד 5.8 בבורסת ניו-יורק בשווי של דולר. היא נחשבת להנפקה הישראלית הגדולה ביותר בכל הזמנים. היא נמכרה

11 | אבג

שלושה תארים וחתונה אחת

צילום: שי שמואלי

עדן שוסטרמן ולי שלו הכירו במעבדות הפקולטה למדעי הבריאות, למדו יחד בבית-הספר ללימודי מחקר מתקדמים על שם קרייטמן, נישאו והקימו על המסלול המרתק שעברו ועל האתגרים שבדרך הם מספרים | משפחה בראיון חגיגי ל׳אבג׳

לאחר שעות הלימודים גם בשנים הבאות. לאחר שנת הלימודים הרביעית יצא להפסקת לימודים כחלק ממסלול , שבו משלבים לימודים MD/Ph.D. לדוקטורט מחקרי עם לימודי רפואה. נושא הדוקטורט המחקרי שלו היה ZnT- איפיון הפעילות של החלבון שמשמש כמשחלף אבץ בלב, במוח 1 ובעוד מערכות פיזיולוגיות. לאחר שנתיים חזר ללימודי הרפואה במקביל ללימודי הדוקטורט המחקרי, שאותו סיים במהלך שנת הסטאז’ ברפואה בבית-החולים סורוקה. בזמן הלימודים עבר הכשרה ועסק בהנחיית סדנאות גמילה מעישון. הוא עבד גם כעוזר- רופא במחלקה הפנימית בבית- החולים סורוקה וכן כעוזר הוראה בפקולטה למדעי הבריאות. לי, תארי חוויות מבית-הספר ללימודי מחקר מתקדמים. לי: “הצגת עבודת המחקר בכנסים מדעיים היא חלק בלתי-נפרד מלימודי הדוקטורט. אמנם עשינו את הדוקטורט

הם הכירו כאשר עדן עבד כעוזר- מחקר במעבדה בפקולטה למדעי הבריאות ולי הייתה סטודנטית לתואר שני במעבדה סמוכה. “למרות שהיינו מיודדים כל התקופה, רק לקראת סיום התואר של לי הקשר נעשה רומנטי”, הם מספרים בעיניים נוצצות. “לאחר כמה חודשים עברנו לגור יחד. במהלך לימודי הדוקטורט, שאותו עשינו בפקולטות שונות, נישאנו. בתנו מאי נולדה לקראת סיום הלימודים של שנינו”. לי נולדה בנתניה. תואר ראשון, בהנדסה ביו-רפואית, סיימה באוניברסיטת תל-אביב. בעקבות לימודיה לתואר שני בנוירו-ביולוגיה עברה לאוניברסיטת בן-גוריון, למעבדה של ד”ר דניאל גיטלר בפקולטה למדעי

הבריאות. היא המשיכה לדוקטורט במדעי המוח, בהנחיית פרופ’ גליה אבידן מאוניברסיטת בן-גוריון ופרופ’ רוני פז ממכון וייצמן. בעבודת הדוקטורט חקרה את המנגנונים המוחיים המשפיעים על למידה ויזואלית. במקביל לדוקטורט למדה גם הדרכת מחול ופילאטיס, ויישמה את הכשרתה זו כשהעבירה שיעורי מחול בחוגים לגיל הרך. עדן נולד בבאר שבע וגדל בתל- אביב. לאחר השירות הצבאי התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת בן-גוריון. בסוף שנה א’, בחודשי הקיץ, התנסה בעבודה של עוזר- מחקר במעבדה של פרופ’ אריה מורן במחלקה לפיזיולוגיה שבפקולטה למדעי הבריאות. שם המשיך לעבוד

רפואה ומשפחה | 12

המצוינת של אוניברסיטת בן-גוריון. ניתן לחוש זאת גם במעבדות המחקר וגם בקרב המנהלה. שיתוף הפעולה והקירבה הפיזית של האוניברסיטה לבית-החולים היו חשובים עבור שנינו. המחקר של לי היה בשיתוף עם מכון הדימות בסורוקה ונערך מתקדם, שנקנה MRI באמצעות מכשיר בשיתוף פעולה בין האוניברסיטה ובית- החולים”.

המוחית מאפשר לשער אילו אזורים מוחיים פועלים אצל הנבדקים בתגובה למצבים שונים (איפה המוח ‘חושב’). עדן: “אני מתחיל את ההתמחות שלי ברפואה פנימית”. מדוע בחרת ללמוד רפואה? “אני לא זוכר מה עניתי על כך בראיונות הקבלה לבית-ספר לרפואה. כילד הוקסמתי ממה שאכיר בעתיד כ’יכולת קלינית’, כלומר היכולת להסיק מסקנות לגבי מצב המטופל משיחה עמו ומן הבדיקה הגופנית. גולת-הכותרת של ה’קסם’ הזה היא לי: “נושא המוח ריתק אותי מתקופת לימודי הביולוגיה בתיכון. לתואר ראשון החלטתי ללמוד הנדסה ביו-רפואית, אבל תחום המוח נשאר תמיד קרוב לליבי. בתואר השני החלטתי להתמקד בתחום זה ברמה התאית, והמחקר שלי עסק בתאי עצב. עם זאת הבנתי שהעניין האמיתי שלי הוא בפעילות המערכתית של המוח והשפעתה על התנהגות בני- האדם. בתואר השלישי מימשתי זאת על-ידי חקר הפעילות המוחית המתרחשת בעת תהליכי למידה ויזואליים”. מהי תרומתה של אוניברסיטת בן- גוריון להצלחתכם? “החומר האנושי מהווה חלק משמעותי של התשתית המחקרית היכולת להקל על כאבים”. מדוע דווקא מדעי המוח?

בפקולטות שונות ובנושאים שונים לגמרי, אך בתקופה מסוימת עדן עבד על פרויקט שקשור למוח. אני השתתפתי כל שנה בכנס של האגודה למדעי המוח, ובאותה שנה עדן הציג שם את עבודתו. הכנס נערך באילת, והיה נחמד לשלב נסיעת עבודה וחופשה זוגית”. וחוויות מבית-הספר לרפואה? עדן: “הלימודים במסגרת בית-הספר לרפואה על שם גולדמן עמוסים בחוויות, ובולטות בהן החוויות החברתיות. בשנה ב’ הייתי חבר בוועד הכיתה, ויזמנו תחרות עוגות גבינה לקראת חג השבועות. סטודנטים הכינו עוגות גבינה שונות, והבאים לטעום ולשפוט שילמו סכום כסף, שנאסף לתרומה לנזקקים. התחרות נמשכה שנים אחדות, ואחת הפעילויות הראשונות שלנו כזוג הייתה השתתפות בה ביחד. הכנו עוגת גבינה יצירתית במיוחד”. מה מייחד את בית-הספר ללימודי מחקר מתקדמים על שם קרייטמן? לי: “היחס והליווי של כל סטודנט ב’קרייטמן’ הם מאוד אישיים. החל מן השלבים הראשונים של הדוקטורט ועד לקבלת התואר חשנו תמיד שיש לנו על מי לסמוך וממי לקבל מענה”. מה הם תחומי ההתמחות שלכם? לי: “אני מהנדסת ביו-רפואית. הדוקטורט שלי הוא בתחום מדעי המוח בדגש על מערכת הראייה. במחקר שלי MRI בדוקטורט השתמשתי במכשיר כדי לערוך הדמיה תפקודית של המוח. ניתוח ממוחשב של תוצאות ההדמיה

החומר האנושי מהווה חלק משמעותי של התשתית המחקרית המצוינת של אוניברסיטת בן-גוריון. ניתן לחוש זאת גם במעבדות המחקר וגם בקרב המנהלה

מהו סוד הצלחתכם בלימודים? לי: “עבודה קשה. כדי להתמיד בה שילבתי ביום-יום תחומי עניין נוספים שאינם קשורים ללימודים. אני רוקדת וגם עוסקת ביצירה ואמנות. העיסוק בתחומים הללו הפיג את מתח הלימודים ומילא אותי במוטיבציה גם בתקופות מאתגרות”. עדן: “אדע אם הצלחתי בלימודים רק לאחר שאעבוד תקופה ממושכת במקצוע שלמדתי. כפי שלי אומרת, הדרך להתמיד בעבודה הקשה היא שילוב וגיוון. האפשרות לשלב מחקר בלימודי הרפואה אמנם הגבירה את העומס הטכני, אבל הפחיתה את השחיקה. כשהיה לי קשה בלימודי הרפואה 'ברחתי' למחקר, וכשהיה לי קשה בשניהם נכנסתי למטבח ובישלתי”. מהי השאיפה, מהו החלום? לי: “להיות תמיד במקום שמספק עניין ואתגר. אני אוהבת מאוד ללמד, ואני מקווה שבעתיד אוכל לשלב משרה של חוקרת בתעשייה עם עבודה כמרצה במסגרת אקדמית”. עדן: “שאיפתי - להיות רופא שיש לו מעבדה קטנה, שבה אוכל לתת תשובות של לשאלות שיעלו במהלך basic science עבודתי הקלינית. לחיות חיים נורמאליים ולא להכיר את המערכת הרפואית מן הכיוון השני של החולה - זהו החלום הגדול”.

13 | אבג

ערב של שושנים ערב הוקרה מרגש נערך לאחרונה לכבוד פרופ’ אלישע קימרון, חתן פרס ישראל בחקר מדעי הוא השלישי מבין חוקרי האוניברסיטה שזכה בתואר הנכבד, ופרופ' צבי | היהדות לשנת תשע”ח על האוניברסיטאות האחרות” 0:3 הכהן פירשן: “במונחים של מונדיאל אנחנו מוליכים

ביותר של לשון המגילות. אין כיום חוקר שעוסק בתחום הזה שאינו נשען על מחקריו הרבים. לצד תרומתו למחקר יש לציין שאלישע תפס מקום נכבד באוניברסיטה והיה מעורה בעבודתה האקדמית, במוסדותיה ובוועדותיה. הוא עמד בראש המחלקה ללשון העברית, כמה קדנציות, ואף כיהן כסגן דיקן בפקולטה למדעי הרוח והחברה. בשנת תשמ”ב התמנה אלישע למרצה בכיר במחלקה ללשון העברית, ובאותה שנה החל יונה שמיר את לימודיו במחלקה. “לא הכרתי אותו ואף לא ראיתי אותו קודם לכן, אבל קראתי כמה מחקרים שלו ואף שמעתי מרבים ממוריי, שמדובר בחוקר חשוב”, נזכר פרופ' שמיר יונה, לימים פרופסור במחלקה למקרא, ארכיאולוגיה והמזרח הקדום, “ולפיכך שרטטתי לעצמי דמות של ענק רחב ממדים, מעין הרקולס; בהמשך התברר לי שאכן האיש ענק, אבל לא מבחינה פיסית אלא מבחינה מחקרית". נועם הליכותיו, ביישנותו וצניעותו,

צילום: שי שמואלי

“אני מודה לצמד הפרברים. נהניתי משיריהם”. פרופ’ קימרון עם היוצר יוסי חורי (משמאל) והגיטריסט חגי רחביה

והחברה באוניברסיטת בן-גוריון. במונחים של מונדיאל אנחנו מובילים על האוניברסיטאות האחרות”, אמר 0:3 בגאווה פרופ’ הכהן. אלישע קימרון, מחשובי החוקרים של מגילות מדבר יהודה בארץ ובעולם, עוסק חמישים שנה בחקר הלשון העברית, והוא נחשב כחוקר החשוב

פרופ’ אלישע קימרון זכה במהלך חייו לאינספור פרסים ואותות הוקרה בזכות פעילותו המחקרית הענפה. מסכת חייו עשירה ומרתקת והרוצה לדבר בכל אחד ואחד מפרקיה צריך ימים ארוכים. למשך כמה שעות הניח קימרון את מגילות מדבר יהודה והשתתף בערב הוקרה שאירגנה לכבודו המחלקה ללשון העברית. נשאו דברים: רקטור האוניברסיטה הפורש פרופ' צבי הכהן, מחליפו הרקטור הנבחר פרופ' חיים היימס, ופרופ’ נועם מזרחי, ראש החוג למקרא באוניברסיטת תל-אביב. ברכתה של נשיאת האוניברסיטה פרופ’ רבקה כרמי הועברה בשיחת וידיאו מלונדון. פרופ' קימרון הוא השלישי מבין חוקרי האוניברסיטה שזכו בתואר חתן פרס ישראל. קדמו לו פרופ’ יעקב בלידשטיין ופרופ’ שמואל אחיטוב. “שלושה חתני פרס ישראל יצאו מן האכסניה של הפקולטה למדעי הרוח

מפעל חיים | 14

מעורבות בקהילה

מבצע סבתא שירלי שחר, רכזת המחלקה למתמטיקה, מסייעת לקשישה ערירית במסגרת פעילותה ההתנדבותית ב’תא אלפ”ה’ וקוראת לעובדי האוניברסיטה ללכת בעקבותיה

חיפושיו אחר האמת ואהבתו לזולת עשו את אלישע קימרון אהוד על עמיתיו ותלמידיו. על סגנונו של פרופ' קימרון כמרצה אמר פרופ' יונה, תלמידו לשעבר: “אלישע אינו המרצה הסטנדאפיסט כדוגמת אלה שיכולים למלא אולמות גם אם ידברו על מצב החסה בשטחים; הוא מרצה מעולה לקבוצות קטנות, המקנה ידע רב וכלי מחקר חשובים בדרכו הייחודית”. עמיתיו של פרופ' קימרון מעידים כי מה שמייחד אותו יותר מכול הוא השכלתו הרחבה במדעי היהדות. לדבריהם, הוא מופת לכתיבה מדעית, והוא מיטיב לבסס את טיעוניו באמצעות פיתוח הגיוני מאלף. תחומים שהיו שפופי קומה זקפו את קומתם בזכותו. מחקריו הקנו לו מוניטין כפילולוג מעולה, והוא ניצב בשורה הראשונה של חוקרי הלשון העברית בכל הזמנים. צמד הפרברים, בהרכבם החדש- למחצה, הנעימו את זמנם של הנוכחים באולם על שם שרה תדמור, ובסיום האתנחתא המוסיקלית אמר חתן השמחה את דברו: “אני נרגש מן הערב המיוחד הזה ורוצה לברך את כל המשתתפים, ובייחוד את פרופ' שמיר יונה, שאירגן אותו בצורה נפלאה. התחלתי כאן בשנת , הפסקתי לפרק-זמן מסוים 1968 כדי ללמד במקומות אחרים, וחזרתי הנה בהמשך. אוניברסיטת בן-גוריון הייתה בשבילי בית חם. לא מצאתי מקום יאה ונאה ממנה”.

צילום באדיבות 'תא אלפ"ה'

שירלי שחר ורוזה דוסטס ברגע של אושר

מיוחדת במינה”, אומרת שירלי. "רוזה הוזמנה להשתתף בקרנבל פורים שהתקיים בקמפוס, ובמשך מספר שעות הסתובבה בין הסטודנטים ונהנתה משלל התחפושות. המפגש ביניהם היה מרגש מאוד". הביקורים אצל רוזה הפכו לחלק משגרת חייה של שירלי. “רוזה נעשתה בשבילי סבתא שנייה, וגם היא רואה בי את הנכדה שאף פעם לא הייתה לה. אני מודה לגורל שהפגיש בינינו ועל החברות האמיתית שנרקמה בינינו”. שירלי מסכמת: “ההתנדבות עם רוזה תרמה לי יותר מאשר מילים יכולות לתאר. הפגישות איתה, שיחות הנפש, החיוכים על פניה, ממלאים אותי בתחושת סיפוק עצומה וגורמים לי אושר. התנדבות למען הזולת ממלאת את חיינו במשמעות. מישהו ניסח את זה יפה: ‘מה שעשינו למען עצמנו בלבד, מת איתנו; מה שעשינו למען אחרים ולמען העולם - חי לנצח’. המשפט הזה מלווה אותי בכל צעד בחיי”. שירלי החליטה לשתף את הסיפור כדי לעודד את חברי הסגל והסטודנטים להתנדב באחת המסגרות המוצעות לקהל, וביניהן 'תא אלפ"ה'. joinalfa@gmail.com לפרטים נוספים:

סיפור החברות שנרקם בין רוזה דוסטס ושירלי שחר, רכזת המחלקה למתמטיקה, התחיל לפני כמה שנים, כששירלי עוד הייתה סטודנטית לתואר ראשון באוניברסיטה. שירלי רצתה להתנדב בקהילה וחיפשה מסגרת שבה תוכל לעבוד עם אוכלוסייה מבוגרת ולשלב בה את אהבתה לשפה הספרדית. על ‘תא אלפ”ה’ נודע לה ב'שבוע מעורבות חברתית' שנערך מטעם אגודת הסטודנטים. ‘תא אלפ”ה’ הוא מוסד סטודנטיאלי . בראשית דרכו סייע 2007 שהוקם בשנת התא לניצולי שואה בעיר באר שבע, ולאחר שנים אחדות הורחב מעגל העזרה לעוד קשישים החיים בבדידות. חברי התא קישרו את שירלי לרוזה, אישה מבוגרת שעלתה מארגנטינה וחיה בבאר שבע. מיד נוצר ביניהן “קליק”. שירלי מבקרת את רוזה אחת לשבוע. הן משוחחות בספרדית, שותות מאטה, שומעות מוזיקה ובעיקר משוחחות על החיים. רוזה משתפת את שירלי בסיפור חייה, בזיכרונות הילדות שלה, בגעגועיה לבני משפחתה שנשארו בארגנטינה, וגם בקשיים שהיא חווה בארץ בשל פערי התרבות והמנטליות. “השנה הייתה לי חוויה

15 | אבג

פרופסור בנעלי-בית

בהם תשובה אחת נכונה”. האם נלכדת ברשתן של הרשתות החברתיות? “אני לא שייך לאף רשת חברתית. עד היום לא הבנתי את הפואנטה. לי זה נראה כמו הרבה רעש ומעט תוכן”. מהו החלום שלך בתחום הרכב - נהיגה במכונית לאספנים או נסיעה ברכב ? אוטונומי “האמת שאת רוב הזמן בדרכים אני מעביר ברכיבה על אופניים”. ספר קריאה – רומן או מחקר? “רומן. בלי תמונות”. אנחנו לא לבד – מדע בדיוני או שיש ? דברים בגו “אני בטוח שאנחנו לא לבד. הקיום של החייזרים יכול להסביר הרבה ממה שקורה . “ סביבנו תיאטרון הכורסה - ריאליטי או גליליאו? פרופ' ג'רי אייכלר, איש המחלקה למדעי החיים, משתמש בכל אמצעי שיקל על תלמידיו להבין את דבריו במגרשו הביתי תמצאו אותו יותר | סיפורו האישי מרתק | משוחרר ומעורר השראה

בדרכו

שלו

עשר שנים לאחר שהגיע לאוניברסיטה הועלה ג’רי לדרגת פרופסור. בשנים עמד בראש המחלקה 2017-2013 למדעי החיים, ואז לקח פסק-זמן. “היציאה לשנת שבתון הצילה לי את השפיות”, הוא אומר בנימה שרצינות ובדיחות הדעת משמשות בה בערבוביה. למה דווקא אוניברסיטת בן-גוריון? “בתנועת הנוער הציונית עשו לי שטיפת מוח. ההצטרפות לאוניברסיטת בן-גוריון היא (ועדיין) דוגמה של ‘לבנות ולהיבנות’ עבורי”. מה יופיע בדו"ח-הסיכום של המעבדה שלך? “אני רוצה שיירשם שתמיד לקחנו סיכונים בכל מה שקשור למחקר שלנו. זה כל הכיף במקצוע שלנו”. דברים שלא ידענו עליך? “בשנות העשרים שלי טיילתי בעולם שלוש שנים; הייתי ניצב בסרט ההוליוודי הראשון שצולם בסין; אני יכול לגעת באף שלי עם הלשון”. כשהיית סטודנט מה העדפת - עבודה או מבחן? “מבחן – תמיד אהבתי מצבים שיש

כישוריו המדעיים של פרופ’ ג’רי אייכלר מוכרים היטב לסטודנטים שלימד ולחוקרים שעובדים לצדו. הם מעידים עליו שהוא מרצה ומנחה בעל דרישות גבוהות – מעצמו ומסביבתו - שעושה כל מאמץ כדי להטמיע את חומר הלימוד אצל תלמידיו. מוכרים פחות הם נקודות הציון המרתקות בעברו ותחביביו המגוונים. כחובב טיולים מושבע ג’רי חצה יבשות ופקד אתרים אקזוטיים. דוושות אופניו עובדות שעות נוספות בימי חול, בשבתות ובחגים. רבים מאיתנו נחשפו לכישורי הבמה שלו כשהנחה, בשנינות מתובלת בהומור, את אחד הטקסים להוקרת מצוינות של עובדי הסגל המינהלי והטכני שהתקיימו פה לאחרונה. לשיטתו, כל העולם במה ואנחנו השחקנים. ג’רי נולד בקנדה, ולאחר שסיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטה נסע למזרח הרחוק. הוא עלה על רכבת מבייג׳ינג לברלין, תפס טרמפים עד אתונה ומשם הפליג לישראל. “מכיוון שנגמר לי הכסף החלטתי לחזור ללימודים”, הוא מספר. “לתואר שני ולתואר שלישי למדתי במכון וייצמן. בזמנו לא ידעתי שאנשים חיים בין רחובות ואילת”. אחרי שסיים פוסט-דוקטורט בארה״ב עבר ג’רי ראיון קבלה לאוניברסיטת בן- גוריון. “ופה”, הוא מדגיש, “ראיתי מקום שבו אני יכול להשפיע על מה שקורה סביבי”. מאז הוא כאן, תורם כמיטב יכולתו לקידום ההוראה והמחקר בתחומו. ,2008 השפעתו היא משמעותית. בשנת

"משתדל ליצור לעצמי שביל משלי בכל תחום". פרופ' אייכלר

שיחה אישית | 16

"כשיש לי זמן אני רואה ספורט. אם כבר, אני רואה סדרות במחשב”. טיולים – תבנית נוף מולדתך או חריש עמוק בחו”ל? “מולדתי היא קנדה, אבל אני מעדיף לטייל במקומות יותר חמים”. אל איזו מדינה או אתר אתה עוד רוצה להגיע? “כבר טיילתי בלא מעט מדינות בעולם, גם בתפקיד של מדען וגם כ’אזרח מן השורה’. ברגע כתיבת שורות אלה, לקראת סוף שנת השבתון, אני מארגן טיול לקוסטה ריקה – נשמע גן-עדן. אם יש מקום שאני באמת חולם לבקר זה החלל החיצון”. אם לא היית חוקר באוניברסיטה, מה היית רוצה להיות? “תמיד חלמתי להיות זמר בלהקה מפורסמת, בסגנון מיק ג׳אגר. מכיוון שאני מזייף, הייתי מסכים להיות אדריכל”. מה היית לוקח איתך לאי בודד? “רשימת חמשת התקליטים וחמשת הסרטים שאקח איתי לאי בודד היא תמיד אצלי בכיס. הרשימה כוללת, בין השאר, את ’, ‘קאובוי של חצות’ ו’העוקץ’”. 2 ‘הסנדק מה גורם לך סיפוק בתחום העשייה המדעית? “להיות הראשון שמציץ מאחורי הווילון שמסתיר את סודות החיים ולהבין משהו שלא היה מובן קודם”. ולסיום, כמה מילים שיתארו את תחום המחקר שלך. “כיום אנחנו מבינים שתי שפות ביולוגיות – זו שמקודדת גנים וזו שמקודדת חלבונים. שפה שלישית, שמכוונת הוספת סוכרים לחלבונים, עדיין לא ברורה לנו. הוספת סוכרים לחלבונים מכניסה גיוון רב לתכולת החלבונים בתא בגלל מספרם העצום של הסוכרים והדרכים הרבות שאפשר לחבר סוכר אחד לשני. ‘ציפויים’ של סוכרים שונים גם יכולים להקנות תכונות שונות לאותו חלבון. אצלנו במעבדה אנחנו מנסים לפענח את שפת הסוכרים”. ומיהו המודל שלך לחיקוי? “אני משתדל ליצור לעצמי שביל משלי בכל תחום ולכן אני לא מחפש מודלים”.

אוניברסיטה עולמית

סטודנטים מכל רחבי העולם לומדים בקורס ‘שמירת הסביבה וקיימות’ המתנהל זו השנה השנייה. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב לוקחת חלק פעיל במהפכת המידע , לעיון הקהל הרחב. edX.org ומציעה את הקורס הזה, הנמצא בפלטפורמת מדינות. רובם ככולם פעילים בקורס – 121- סטודנטים מ 2,680 בקורס לומדים צופים בסרטונים, מגיבים בדיונים ופותרים מטלות. הסטודנטים מגיעים ממדינות רבות, כמה מהן אקזוטיות: הודו, אוסטרליה, ניגריה, הפיליפינים, יפן, וחלקן אף לא ממש ידידותיות לישראל: ערב הסעודית, מרוקו, קטאר, איראן. במסגרת הקורס, מומחים בתחומם מרצים על זיהום אוויר ומים, ומספרים כיצד כל אחד מאיתנו יכול להצטרף למאבק על שמירת כדור-הארץ. סטודנטים רבים הלומדים אצלנו לתואר ראשון לוקחים קורס זה כקורס-בחירה, לכן זהו הקורס הגדול ביותר באוניברסיטה. “תלמידים מרחבי העולם פעילים בכל קבוצות הדיון והתרגילים”, אומר פרופ’ ירון זיו, מייסד הקורס ואחד המרצים בו. “הם מעלים חומרים, מנתחים סביבות שונות בהתאם לדרישות ומחברים אותנו – מרצים ותלמידים אחרים – לעולמות רחוקים ומרתקים”. 

שנה טובה לקוראינו, לעובדי האוניברסיטה ותלמידיה, לגימלאיה, לידידינו ובוגרינו ובני משפחותיהם. מי ייתן ותהא זו שנת שלום וביטחון, שנת התחדשות וצמיחה מערכת 'אבג'

17 | אבג

בוחן פתע

. מי מבין האישים הבאים לא קיבל את 6 התואר "יקיר הנגב" מאוניברסיטת בן- גוריון?

. ד"ר דינה זילברג, מן המכונים לחקר המדבר 9 על שם בלאושטיין, מפתחת תרופות ממקור טבעי לטיפול במחלות של דגים. במה מתבטאת חשיבות מחקריה? א. ביצירת אפשרות למדגה אורגני ולמוצרי מזון בריאים. ב. בהפחתת השימוש באנטיביוטיקה וכימיקלים. ג. בהשבחת מאכלי ים. ד. תשובות א' וב' נכונות. . דברים שכדאי לדעת על משה פירוז, איש 10 המחלקה למדעי המחשב: א. הוא נבחר לכהונת הרב הראשי של העדה הקראית העולמית. ב. סיים תואר ראשון בהנדסה גרעינית ותואר שלישי במסלול לניהול והנדסת בטיחות. ג. זכה ב'פרס מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה'. ד. כל התשובות נכונות.

הקיפו בעיגול את התשובה הנכונה. פתרונות יש לשלוח למערכת ‘אבג’, המחלקה לפרסומים ודוברות. פרסים יוגרלו בין הפותרים

א. אלונה ברקת. ב. נסים אלשיך. ג. פרופ' עמוס דרורי. ד. פרופ' עמוס ריצ'מונד.

. איפה חקר ולימד פרופסור זכי שלום? 1 א. במכונים לחקר המדבר על שם יעקב בלאושטיין. ב. במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות. ג. בקריית האוניברסיטה על שם דוד ברגמן. ד. בקריית האוניברסיטה על שם משפחת מרקוס. . פיתחתי עשרות מינים בוטאניים שיובאו 2 מחו"ל והטמעתי אותם בשוקי הארץ. מי אני? א. פרופ' ראובן יגיל. ב. ד"ר עדי גנץ. ג. פרופ' יוסי מזרחי. ד. ד"ר חנינא פורת. . ציינו שניים מפיתוחיו הטכנולוגיים של 3 ב. רובוט-נחש המיועד לזחילה מתחת לבניינים הרוסים כדי לחלץ לכודים. ג. רובוט המיועד לסייע בניתוח החלפת מפרק הברך על-ידי ביצוע חיתוך מדויק של העצם. ד. תשובות ב' וג' נכונות. . חקרתי את שורשי ההתחברות של 4 הזמרת מדונה ל'מרכז הקבלה" שבארה"ב ואיך היא משתמשת בעבודתה בנושאים ובסמלים יהודיים. מי אני? א. יואב קוטנר. ב. פרופ' בועז הוס. ג. פרופ' יהודה באואר. ד. פרופ' מרדכי זלקין. . אילו מבין הספרים הבאים לא חיבר 5 הסופר פרופסור אתגר קרת? פרופ' אמיר שפירא: א. מסוק ללא טייס.

. מדוע החליט אנואר סאדאת לקיים דווקא 7 באוניברסיטת בן-גוריון את שיחות השלום בין ישראל ומצרים? א. בגלל הדמיון הארכיטקטוני בינה ובין אוניברסיטת קהיר. ב. בגלל הכבוד שרחש לנשיא האוניברסיטה, השגריר יוסף תקוע. ג. מפני שהיא שוכנת באזור מדברי המהווה גבול משותף לשתי המדינות. ד. בשל העובדה שהוקסם מאישיותו של ראש עיריית באר שבע, אליהו נאווי, שנודע כמזרחן והשתתף בתוכניות-רדיו בשפה הערבית תחת השם ׳דאוד אל נטור'.

פרופ' אמיר שפירא מציג את אחד מפיתוחיו הטכנולוגיים

. פרופ' יפעת מילר מן המחלקה לכימיה 8 משתמשת בתוכנות הדמיה ממוחשבות כדי לחקור מחלות. מחקרה עשוי לקדם את... א. הבנת המנגנון הגורם להופעת תסמינים של פרקינסון. ב. הכשרת רופאים מרדימים בסיוע יישומים קליניים. ג. פיתוח מקורות אור זעירים מסיליקון המיוצרים בטכנולוגיית המיקרו- אלקטרוניקה. ד. החינוך לשמירה על משאבי מים.

. "השרידים המעטים שניצלו בנס מחדרי 11 הגזים, מעבודת הפרך, מעינויים וייסורים, ממכות ועלבונות – בשמם מובאת לכם פריסת שלום של אחים". מי אמר ומתי? א. זאב ז'בוטינסקי, בפני חברי הפרלמנט .1937 הבריטי, יולי ב. סילוויה זלמנסון, באירוע זיכרון לדב .2014 שפרלינג, בית ז'בוטינסקי, נובמבר ג. דוד בן-גוריון, בכנס אספת הנבחרים .1945 בירושלים, נובמבר .1967 ד. לוי אשכול, נאום לאומה, ספטמבר

א. געגועיי לקיסינג'ר. ב. הקייטנה של קנלר. ג. אניהוא. ד. סוף המירוץ.

תרבות הפנאי | 18

. למי הוענקה מדליית הבארון פייר דה קוברטן 12 בגין הישגים ספורטיביים בינלאומיים? א. לג'יל בן-דור. ב. לפרופ' שאול לדני. ג. לאסתר שחמורוב-רוט. ד. לעדי טוקר. . מי כיהן כנשיא המדינה בתקופת כהונתו של 13 פרופ' חיים אילתה כנשיא האוניברסיטה? א. יצחק נבון. ב. פרופ' אפרים קציר. ג. חיים הרצוג. ד. עזר וייצמן. . מי החמיא לפרופסור רבקה כרמי במילים "היא 14 קורצה מחומר של מנהיגים"? א. שמעון פרס. ב. יושב-ראש חבר הנאמנים, רוי צוקרברג. . מי מבין הסופרים הבאים הוא לא פרופסור 15 במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן- גוריון? א. אתגר קרת. ב. חיים באר. ג. מאיר שלו. ד. נסים קלדרון. . מהו תחום התמחותו של פרופ' רמי ברושטיין? 16 א. מגנטו-הידרודינמיקה. ב. חקר היקום. ג. הנדסה גרעינית. ד. אסטרופיזיקה. . מי לא כיהן כרקטור האוניברסיטה? 17 ג. פרופ' אברהם טמיר. ד. פרופ' יהודה גרדוס. . סדרו אותם לפי סדר כהונתם כנשיאי 18 האוניברסיטה: שלמה גזית, אבישי ברוורמן, משה פריבס, רבקה כרמי, יוסף תקוע, חיים אילתה. א. פריבס, ברוורמן, גזית, אילתה, תקוע, כרמי. ב. תקוע, פריבס, גזית, אילתה, כרמי, ברוורמן. ג. פריבס, תקוע, גזית, אילתה, ברוורמן, כרמי. ד. אילתה, פריבס, תקוע, אילתה, ברוורמן, כרמי. א. פרופ' דוד וולף. ב. פרופ' משה רוזן. ג. שר החינוך לשעבר, אהרון ידלין. ד. ראש עיריית שיקגו, רם עמנואל.

6

5

4

3

2

1

7

8

9

11

10

12

16

15

14

13

19

18

17

20

21

22

24

23

מאוזן: . שמה של 4 .)4,3( . יישוב קהילתי בתחום המועצה האזורית חוף הכרמל 1 קהילה נוצרית בצפון אמריקה, חבריה מקפידים על אורח-חיים פשוט תוך .12 . . משורר עברי 10 . . היתוליים 9 . . מיחם 8 .) התעלמות מן הקידמה (ח .17 . . גפה עליונה 14 . . איבר החשיבה 13 . מונח לועזי המתייחס לחוקי הכתיב . מדליסט- 20 .) . מפקד המשטרה הצבאית (ר"ת 19 . מועדון-כדורגל איטלקי . מכשיר להגברת 22 . . אינסופיות 21 .) הזהב הישראלי היחיד באולימפיאדה (ש"פ . חוקר 24 . . אחד מאולמי-ההרצאות בבית הסטודנט בשיח מדברי 23 . צלילים במחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה שחזר מן הכפור. מאונך: . מושב 6 .)3,3( . אכזבה קשה 5 .)5,3( . תוך כדי 3 .) . שוחה עם הזרם (סלנג 2 . איל-הון יהודי יליד חלב שצבר את הונו 8 .)4,3( . ים סוער 7 . בגליל העליון . שלט קטן, 13 . . ותיק מלחמת-העולם השנייה שלא עומד על שלו 11 . בלבנון . אבן המשמשת לסתימת מערות 16 . . עשירית המטר 15 . בעל שטח-פנים שטוח . עורך-דין 18 .1 . עמד בראש חטיבת החדשות בערבית בערוץ 17 . קבורה של הצנחנים 890 בתחום הפלילי של עבירות צווארון לבן, אביו פיקד על גדוד . מגדולי האתלטים הבריטים, זכה בשתי 19 .) ונפל במלחמת ששת הימים. (ש"פ . אסטראגון (גוגו) וולדימיר 20 . מטרים 1500 מדליות-זהב אולימפיות בריצת (דידי) חיכו לו עד כלות במחזה.

פתרונות יש לשלוח למערכת 'אבג' במחלקה לפרסומים ודוברות בין הפותרים יוגרל הספר "הקייטנה של קנלר" רק תשובותיהם של פותרים חדשים ישתתפו בהגרלה

19 | אבג

פריחה אקדמית

אמנות בקמפוס

תמונות מחיי הקמפוס צילם: דני מכליס

ריקוד הצלליות

בלוני ברכה

שילחו את התשובה מזהים את הצילום? למערכת 'אבג' ואולי תזכו בפרס

אתרו את האתר

עיקבו אחרינו באינסטגרם