עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

על המתלונן/ת” . תוכלי לתת דוגמה לסעד שכזה? “למשל: כאשר סטודנט/ית מתלוננים נגד מרצה מסוים, אנחנו דורשים שאותו מרצה, כל זמן שמתנהל תהליך הבירור בעניינו, לא יהיה קשור אקדמית לסטודנט/ית וייאסר עליו ליצור עימם קשר. או במקרה שסטודנט מטריד סטודנטית (או להיפך - היו גם מקרים כאלה), נאסר על מי שהתלוננו עליו ליצור קשר בכל דרך שהיא עם המתלונן/ת”. ומה קורה בהמשך התהליך? “כל תהליך בירור שמבצעת הנציבהֿ, גם אם מדובר בבירור שמועה, תלונה אנונימית, ובוודאי כשמדובר בתלונה רשמית, יסוכם ויועבר עם מסקנות והמלצות הנציבה לנשיאת האוניברסיטה, והיא שתחליט אם לקבל את המסקנות וההמלצות ולפתוח בהליך משמעתי, או לנקוט צעד אחר, על-פי החוק והנוהל. תהליך הבירור ומה שבא אחריו חסויים

לחלוטין, ופרסומם ברבים הוא עבירת משמעת חמורה". בכמה מקרים טיפלת מאז נכנסת ?2011 לתפקידך בשנת “עד כה ביררתי, בשיתוף עם הממונות האחרות, עשרות תלונות, שמועות ואירועים שהיה בהם חשד להטרדה מינית; מתלונות על הטרדה מינית ומילולית ועד למעשים מגונים. במקרים שהבירור הוביל לחשד להטרדה מינית והוגשה תלונה רשמית, הובאו מבצעי העברות לכאורה לדין משמעתי או לשימוע, בהתאם לנסיבות. במקרים שהיו שמועות ולא הוגשה תלונה, הוזהר\ה המטריד\ה וננקטו צעדים למניעת המשך ההטרדה". מדי שנה נשלח דו”ח של האוניברסיטה לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, המפרט את הטיפול בתלונות והדרכים שנוקטת האוניברסיטה למניעת הטרדה מינית. הדו”ח מפורסם באתר הוועדה בכנסת וזמין לכול.

להגיש תלונה, ואופן בירורה. הנוהל למניעת הטרדה מינית זמין לכולם באתר האוניברסיטה ומופיע במספר שפות, וקיצור שלו עם שמות הנציבות והממונות ומספרי הטלפון שלהן מופיע בפוסטרים ובמדבקות המפוזרים ברחבי הקמפוס. בנוסף לכך, כל הסטודנטים באוניברסיטה, הלומדים לכל התארים בכל הפקולטות, חייבים לעבור קורס למניעת הטרדה מינית במסגרת למידה מתוקשבת". האם הנציבות למניעת הטרדה מינית באוניברסיטה מטפלת רק בתלונות רשמיות? “הנציבות והממונות בודקות ומבררות כל אירוע, חשד ושמועה להטרדה מינית שהובא לידיעתן, גם אם לא מוגשת תלונה. בתהליך הבירור נפגשת הנציבה או הממונה עם המתלונן\ת, עם מי שהתלוננו עליו ועם עדים נוספים, אם קיימים עדים נוספים. במרבית המקרים מופעל הנוהל של ‘סעד ביניים’, שמטרתו להגן

יחסים מסוכנים

השופט בדימוס גלעד גלעדי, לשעבר נשיא בית-המשפט המחוזי בבאר שבע ועד לא מכבר מרצה מן החוץ בפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר וכן במחלקות לעבודה סוציאלית וחינוך, מציג את עיקרי החוק למניעת הטרדה מינית: “לבעל מרות (מפקד בצבא, מעביד, מורה, רופא, הורה וכו’) אסור על-פי החוק למניעת הטרדה מינית לבצע מעשה מיני כלשהו, או אפילו להציע הצעה בעלת אופי מיני, לאדם הכפוף לו באותה מסגרת. בית-הדין הארצי לעבודה קבע בפסק-דין כי איסור זה חל גם כאשר הכפוף הסכים למעשה או אפילו יזם אותו. תמיד יקנן החשש כי ההסכמה לא הייתה אמיתית וניתנה משיקולים זרים – כדי לזכות בטובות הנאה כלשהן. לכן בעל מרות צריך להימנע מקשר כזה עם עובד או עובדת הכפופים לו. יתר על כן, קשר כזה עלול להגיע לידיעת כפופים אחרים באותה מסגרת ולגרום ליחסים עכורים, לטענות על אפליה וכיוצא באלה. על-פי גישה זו קבעו רוב המוסדות האקדמיים תקנה האוסרת במפורש כל קשר מיני בין מרצה לבין סטודנט או סטודנטית”. קובע חמש התנהגויות שונות שכל אחת מהן 1998 השופט גלעדי מוסיף ומפרט כי החוק למניעת הטרדה מינית התשנ”ח מהווה הטרדה מינית. ואלו הן: לחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני. 428 • סחיטה באיומים, כמשמעותה בסעיף לחוק העונשין. 349- ו 348 • מעשים מגונים, כמשמעותם בסעיפים • הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם שהראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות. • התייחסויות חוזרות המופנות לאדם המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות. • התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם, ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית. בהמשך אותו סעיף קובע החוק, כי כאשר ההצעות המיניות או ההתייחסויות המתמקדות במיניותו של המוטרד מושמעות על- ידי בעל מרות (מעביד כלפי עובד, מרצה כלפי סטודנט, רופא כלפי חולה, פסיכולוג כלפי מטופל), הרי כבר בהשמעה הראשונה של ההצעה או ההתייחסות מבוצעת הטרדה מינית. הנימוק לכך (שאינו נזכר בחוק אבל הוזכר בפסיקת בתי-המשפט) הוא שאין לצפות מאדם הכפוף לבעל המרות שישמיע אי-הסכמה להצעות או להתייחסויות כאלה, מן החשש פן יבולע לו. לסיכום אומר השופט גלעדי: “מכיוון שבאוניברסיטה יש בעלי מרות רבים, מן הראוי לחזור ולומר: היזהר, בעל המרות. ראוי שתימנע מכל קשר מיני עם מי שכפוף לך, אפילו בהסכמה, ואפילו אם הכפוף יוזם אותו”.

5 | אבג