עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אין זו אגדה המזכיר האקדמי, פרופ' אריאל

המזכיר האקדמי עושה כל שביכולתו כדי לסייע בהנעת הגלגלים, בתיאום עם רקטור האוניברסיטה פרופ' צבי הכהן. האילוצים הם רבים: לצד הצורך לשמר את הקיים עליו לסייע בפתיחת תוכניות לימוד חדשות, המספקות מענה לצרכים המשתנים עם הזמן. עליו להקפיד על כל הנדרש כדי שהתארים האקדמיים שהאוניברסיטה מעניקה יוכרו ויכובדו על-ידי כל מוסד אקדמי בארץ ובעולם וגם על-ידי המעסיקים השונים. "לעיתים נוצר מתח בין צורכי האוניברסיטה ובין הנחיות המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), ואז צריך למצוא פתרון שיאפשר ליישם את החלטותינו במסגרת ההנחיות". המזכיר האקדמי מפרט: "הגוף שמפקח על ההשכלה הגבוהה בישראל, המל"ג, הבין שיש להקטין את הפיקוח על המוסדות להשכלה גבוהה. לפיכך ניתנה למוסדות האקדמיים, במיוחד לאלו שהוכיחו את איתנותם הניהולית והאקדמית, מידה מסוימת של אוטונומיה. המצב הזה מרחיב את תחומי אחריותו של המזכיר האקדמי. כך, למשל, מאחר שתהליך אישור תוכניות הלימודים, בשלב הנוכחי לתואר שני בלבד, נמסר לאחריות האוניברסיטה, התהליך מנוהל על-ידי המזכיר האקדמי. עליו לשמור בקפידה על הרמה האקדמית של התוכניות, כדי שהזכות לאוטונומיה לא תישלל מן האוניברסיטה". בימים אלה ממש מתקיים במל"ג דיון על תוכנית החומש של האוניברסיטה . המזכיר האקדמי 2021-2017 לשנים מעריך שבחודשים הקרובים תאושר התוכנית שהוגשה. הוא מוסיף עוד פרטים: "לאור מדיניות הפיתוח של המל"ג, אין ספק שתינתן עדיפות לתוכניות בתחומי המיחשוב, הסייבר והביג דאטה". בכאב מסוים הוא מציין, שכהיסטוריון וכאיש מדעי הרוח לא קל לו עם מדיניות הפיתוח העתידית הזאת, שתוצאותיה יהיו הקטנת המשאבים שיופנו למדעי הרוח והמשך

כבר בכניסה לחדרו של המזכיר האקדמי, פרופ' אריאל פלדשטיין, לוכדת דלת-הכניסה את העין. מודבקות עליה כרזות שונות של תיאודור בנימין זאב הרצל, וכרזות דומות להן תלויות על קירות חדרו. שיחה דוממת מתנהלת בין שני צידי החדר. בצידו האחד מוצבים מדפים עמוסי ספרים שעוסקים בחקר הרעיון הציוני, תולדות היישוב וראשית המדינה. הצד השני הוא צד ההווה, ובו מדפים עמוסי קלסרים עם כיתובים שונים: "נוהלי מל"ג" (המועצה להשכלה גבוהה), "החלטות הסנאט והוועדה המרכזת", "תוכנית החומש", ו"תקנון האוניברסיטה". החדר מבטא בבהירות את שני הנושאים העיקריים שבהם עוסק פרופ' פלדשטיין בשש השנים האחרונות: המשימות הרבות שהן בסמכותו כמזכיר האקדמי של האוניברסיטה, ואהבתו למחקר היסטורי בתולדות הציונות ובפרט בעיצוב דמותו של הרצל. כשהוא נשאל על תפקידו כמזכיר האקדמי של האוניברסיטה ניצת בעיניו ניצוץ. לדבריו, מדובר בתפקיד שגלומים בו אחריות גדולה, שליחות ומתן מענה יומיומי לצורכי האוניברסיטה כמוסד להשכלה גבוהה. במילותיו: "ניתן לדמות את המזכיר האקדמי ללורד צ'נסלור, שומר חותם המלך. לא מדובר רק בהכרת התקנון האקדמי של האוניברסיטה ונהליה על בוריים, אלא בהרבה יותר מכך. מהות התפקיד היא לסייע להנהלת האוניברסיטה, ובמיוחד לרקטור, בניהול האקדמי של המוסד. האוניברסיטה חייבת לפעול במסגרת מארג מורכב של תקנונים, נהלים והנחיות". פלדשטיין, שוקד על מימוש תוכנית החומש האקדמית של האוניברסיטה לצד פעילותו כהיסטוריון החוקר את תולדותיו של בנימין זאב הרצל

מגשים את החלום. פרופ' פלדשטיין

הירידה במספר הלומדים במסגרתם. "מערכת ההשכלה הגבוהה צריכה להיות המוכיח בשער. המין האנושי לא יוכל לצעוד קדימה אם יזנח מאחור את עברו, את תרבותו, ואת הערכים שהם אבני- היסוד של החברה האנושית". שש השנים האחרונות הן מבחינתו של פרופ' פלדשטיין רק תחילת העשייה. בשנים הבאות יניח את האדנים לשלבי הפיתוח האקדמי העתידי של האוניברסיטה: "בשילוב כוחות נוכל לעמוד בהצלחה במכלול המשימות והיעדים הניצבים לפנינו. העשור הבא יהיה מהותי לביסוסה ולקידומה של האוניברסיטה שלנו במפת ההשכלה הגבוהה בארץ ובדירוג העולמי". פרופ' פלדשטיין הוא היסטוריון. בשנים האחרונות הוא חוקר את עיצוב דמותו

ניהול אקדמי | 16