עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

ישראל. נושא עבודת הדוקטורט שלה היה "משבר באלוהות ותיקונו התיאורגי בקבלת ר' יצחק סגי נהור", בהדרכת פרופ' משה אידל. 1987 לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הגיעה ד"ר פדיה בשנת התמנתה 1995 והתקבלה כמרצה במחלקה להיסטוריה. בשנת עברה 1998- למרצה בכירה במחלקה למחשבת ישראל, וב התמנתה לפרופסור 2002- למחלקה להיסטוריה של עם ישראל. ב היא עומדת בראש 2009 מן המניין במחלקתה החדשה. משנת 'מרכז אלישר לחקר יהדות ספרד והמזרח'. הייתה פרופ' פדיה שותפה להקמת המרכז 2014-2013 בשנים -דעת המקום", פרי שיתוף פעולה של Icore למצוינות " אוניברסיטת בן-גוריון עם האוניברסיטה העברית. פרופ' פדיה היא סופרת ויוצרת פוריה. היא פירסמה שבעה ספרי מחקר, שני ספרי פרוזה וחמישה ספרי שירה, וערכה חמישה ספרים. יצירותיה זיכו אותה בכמה פרסים, ביניהם 'פרס נשיא על הספר "מוצא הנפש", ו'פרס יהודה עמיחי' 2004 המדינה' לשנת "גדלתי בשכונת מקור ברוך בירושלים בתוך קהילה שמוצאה מבגדד. בשכונה שלנו גרו יוצאי כל הגלויות. במשך כל ימי הילדות והנעורים חוויתי בעוצמה את המתח בין יהדות ובין ישראליות, בין מיסטיקה בגילוייה הישירים לבין הדת הממוסדת, בין תרבות שבאה ממקומות אחרים ורחוקים ומתויגת כמזרחית ובין תרבות הגמונית, בין מוזיקה ומסורות שבעל-פה ובין תרבות הכתב. הייתי עדה למאבקים של שכבות עניות ושל נשים בחברות מסורתיות ודתיות, לפרוץ, להתקדם, להביע קול. "כשהגעתי לאוניברסיטה העברית סחפה אותי תחילה משיכתי לתפישות מיסטיות ולפילוסופיות טוטליות של ההוויה אל לימודי סין ופילוסופיה כללית. עם הזמן הרגשתי שהיצר להבנת הישראליות והיהדות בוער בי לא פחות מתרבות סין. ניסיתי להבין את פשר ההגחכה של המזרח, שפירושה היה הגחכת המחוזות שמהם הגעתי. "התחלתי בחקר הרעיונות, לפי התפישה ששלטה אז בכיפה בחקר מחשבת ישראל. בהדרגה התחלתי לנוע לכיוון של שאלות המשלבות היסטוריה אינטלקטואלית עם מה שהיה מכונה היסטוריה חברתית או כלכלית. אני לא מאמינה בהפרדות. אבל גם כיוונים היסטוריים שלא חותרים להעמקה בפנומנולוגיה של הרעיונות או של החוויה הדתית או המיסטית הם לא הכיוון שלי. "מצאתי את עצמי במתח חזק המאפיין את כלל חיי, מתח בין דיון מעמיק ברעיונות ובמבנים תיאולוגיים ובין דיון במבנים חברתיים ותרבותיים באופן ביקורתי ותיאורטי. בשני השלבים התעניינתי בשאלות הגדולות של זמן, מקום ומרחב. שאלות בסיסיות מבחינת החוויה המיסטית והפנומנולוגיה של ההתגלות, כמו שמיעה וראייה, היוו בשבילי גשר לקשרי עבודה עם עמיתים מתחום מדעי המוח והקוגניציה". על הספר "דיו אדם" (עם מואיז בן הראש). 2012 לשנת מה דחף אותך לתחום עיסוקך הנוכחי?

מהו ה"אני מאמין" שלך? "עמדה אופטימית כלפי המציאות על נוראותיה וזוועותיה; אמונה בחסד הטמון בבני-אדם; חתירה לעמדה של המורה כ'מיילד ידע' וכמאפשר את לידתה של תודעה ביקורתית צלולה; אמונה בכוחן של חברות, קהילות ויוזמות הצומחות ממקום של אמון הדדי, תקווה והעזה לחלום קדימה בלי למחוק את חלומות העבר. בהקשר זה הייתי שותפה להקמת קבוצות לימוד של פיוט ברחבי הארץ ועוד יוזמות אחרות, כמו התנועה הרוחנית לשלום". דמויות שהייתה להן השפעה גדולה עלייך? "השפיעו עליי מאוד סבי חכם שאול פתיה ואמי שמחה עובדיה פתיה זצ"ל. שניהם היו אנשים שעם כל רוחניותם היו מעורבים מאוד בקהילה. הם היו מחלוצי השיקום התעסקותי בארץ. הם הקימו את מפעל 'חזון'. ביתנו 70- בירושלים של אמצע שנות ה היה בית פתוח לכל דכפין. אמי הכירה את כל החלכאים והנדכאים ובעלי הפרעה כלשהי בשכונה ותמכה בכולם בארוחת שבת טעימה. ויחד עם זאת היא הייתה אשת קריירה. "זכיתי לפגוש הרבה מורים דגולים שהטביעו בי חותם. אחת מהם הייתה הפסיכולוגית הירושלמית היקית לאה עמית. פרופ' נחמה ליבוביץ אספה אותי כנערה וכשוליה שלה. עם הבמאי פרופ' בנימין צמח, אחיו של מייסד 'הבימה' נחום צמח, הייתי בקשרים קרובים, הייתי אסיסטנטית ועוזרת-במאי שלו במופע שירי יידיש. פרופ' רבקה הורביץ, מגדולי חוקרי פרנץ רוזנצווייג בעולם, שלימדה באוניברסיטת בן-גוריון, הייתה חברה-לדרך. על אמנות למדתי הרבה מהדס ועמליה עפרת וממרית בן-ישראל, מקבוצת התיאטרון החזותי בירושלים שבה למדתי. התחברתי לעמדות האמיצות והמקוריות של הפילוסופיות הדגולות סימון דה בובואר, חנה ארנדט ורוזה לוקסמבורג. ובעיקר אני רואה את עצמי כתלמידתו הקטנה של רבי נחמן מברסלב". מהי תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון להצלחתך? "העובדה שעברתי לדרום. כאן התרחבה המודעות שלי לנושאי אתניות, הגירה וזהות בישראל. כאן למדתי להתבונן על המזרחיות ממקום חדש. ההחלטה לגור בבאר שבע בשכונות פשוטות 'זרקה' אותי לקהילות מהגרים מקווקז ומגרוזיה, ולהגירות החדשות הקשות מאתיופיה ומרוסיה. וכאן נפתח דף חדש בתיאוריה ובביקורת בעשייתי המחקרית. "באוניברסיטת בן-גוריון מצאתי חוקרות עמיתות, נשים שהיו להן תובנה ואומץ בקידום נשים: פרופ' רבקה הורוביץ' ופרופ' אילנה לוריא זכרונן לברכה, ותיבדל לחיים ארוכים פרופ' רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה כיום". מהו סוד ההצלחה שלך? "אני לא חושבת על עצמי במושגים של הצלחה. סוד? אולי סודי הוא המסירות לזולת".

"אם אין אני לי, מי לי. וכשאני לעצמי, מה אני. ואם לא עכשיו, אימתי" (מיוחס להלל הזקן)

15 | אבג