עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

שוברות את תקרת הזכוכית מוסף מיוחד המוקדש לחוקרות האוניברסיטה אני ואת נשנה | לרגל יום האישה הבינלאומי 19-4 עמודים | את העולם

2017 מארס | אדר תשע"ז | 106 גיליון

שווה ציטוט "בתפקידה כנשיאת האוניברסיטה פועלת פרופ' כרמי ללא ליאות למען קידום המחקר והפיתוח, במטרה למצב את אוניברסיטת בן-גוריון בנגב כאוניברסיטה חדשנית ופורצת דרך בכל תחומי המחקר והעשייה". ההנמקות להענקת תואר יקירת באר שבע לנשיאת מתוך האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי 1 "שיתוף הפעולה החדש מהווה בשורה לתושבי הדרום, ויהיה בו כדי לייצר תועלות הדדיות הן לאוניברסיטה ולמשאב החשוב ביותר שלה - הסטודנטים, והן לבתי- החולים של אסותא". דיקן הפקולטה למדעי הבריאות, פרופ' עמוס כץ, בטקס החתימה על ההסכם לסינופו של בית-החולים אסותא באשדוד לאוניברסיטת בן-גוריון "זהו אישור חשוב למאמצים הנרחבים שהפקולטה עושה, בשנים המעטות שעברו מאז הקמתה, לשלב חינוך לקיימות בלימודי הניהול ולהטמיע ערכי קהילה במנהיגות עסקית". פרופ' עודד לוונגרט, דיקן הפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר, מתייחס לכניסתה של הפקולטה לדירוג "תוכניות תואר שני במנהל עסקים לעולם טוב יותר" של Corporate Knights מגזין  3 2

האודיטוריום על שם משפחת זוננפלד היה צר מהכיל את משתתפי המפגש השנתי של חברי הסגל המינהלי והטכני. הדובר המרכזי היה דוד ברקת, סגן הנשיאה ומנכ"ל האוניברסיטה, שהציג וחשף את התוכניות 2017 את הישגי האוניברסיטה בשנת הפעילות לשנה הקרובה ולשנים שאחריה. בפתיחת דבריו סיפר ברקת: "לפני מספר ימים צפיתי בכתבה על פרופ' הוגו גוטרמן, בפריים טיים. הראיונות 1 ששודרה בערוץ עם הסטודנטים שהשתתפו בה הפילו אצלי את האסימון: הבנתי שהכתבה בעצם ממצה את העשייה של כולנו באוניברסיטה". חקר הרובוטיקה הוא אחד התחומים שאוניברסיטת בן-גוריון מצטיינת בהם. "אנחנו נמצאים בחזית המחקר, ומכשירים סטודנטים לפעול בתחומים שונים במשק הישראלי, שכל-כך זקוק לתרומתם", אמר ברקת. "בין אם אנחנו עוסקים בתחומי הניהול, הכספים, הבינוי, או במתן שירות לחברי סגל אחרים או לסטודנטים – כולנו תורמים לקידום מטרות האוניברסיטה ומהווים חלק חיוני בפעילותה". המנכ"ל הציג את תוכניותיה של האוניברסיטה לשנה זו, כשהוא מתמקד בשלושה יעדים מרכזיים - מעבר צה"ל לנגב, הגדלת מספר הסטודנטים, והעלאת רמת שביעות-הרצון שלהם. אשר ליעד הראשון אמר ברקת: "קמפוס אגף התקשוב של צה"ל יתמקם בצמוד לפארק ההיי-טק שלנו בעוד כחמש או שש שנים. למעבר הזה יהיו השלכות משמעותיות על כולנו. צה"ל יבקש שנרחיב את תוכניות הלימוד באוניברסיטה בתחומים הטכנולוגיים. , וזה יחייב אותנו לקלוט 1,200- מספר הסטודנטים אצלנו יגדל ב חברי סגל אקדמי וכן חברי סגל מינהלי וטכני, להקים עוד 60- עוד כ בנייני מעבדות, ולהמשיך להצטייד בתשתיות מחקר". אשר ליעד השני ציין המנכ"ל כי האוניברסיטה נוקטת את הצעדים המתאימים לחיזוק התחומים שנחלשו כדי לחזור למספר הגבוה של סטודנטים שלמדו בהם לפני חמש שנים. עומדים ביעדים סקירתו המקיפה של סגן הנשיאה ומנכ"ל האוניברסיטה, דוד ברקת (בצילום), עמדה במוקד המפגש השנתי של עובדי הסגל המינהלי והטכני

4

"פרופ' סמדר כהן היא מן החוקרים המובילים ופורצי הדרך בארץ ובעולם בהנדסת רקמות, בפיתוח ביו-חומרים וביישומם ברפואה רגנרטיבית לתיקון רקמות ואיברים". מן הנימוקים להענקת 'פרס מפעל הפיס למדעים ולמחקר על שם לנדאו' לפרופ' סמדר כהן, חברת סגל המחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה

5

"אנשים הנוטים לחלימה בהקיץ, להשתקעות בקריאת ספרים ובצפייה בסרטים יהיו אלו שיחושו עייפים מאוד בעקבות חסך שינה ויתקשו יותר להתאושש ולחוש שעות שינה".  8 ערניים גם לאחר השלמת ד"ר נירית סופר-דודק, מן המחלקה לפסיכולוגיה, מציגה את ממצאי מחקרה

אבג | 2

מה בגיליון

4

קול קוראת

איריס שי מעוררת השראה

7

דורית טובין חזקה עליה

9-8

טל שי מאב"ג למל"ג 15-14 חביבה פדיה אשת הברזל 19-17 ג'יל בן-דור

מופק על–ידי המחלקה לפרסומים ודוברות מנהלת המחלקה: אסנת איתן

בנוגע להעלאת רמת שביעות-הרצון של הסטודנטים אמר ברקת: "בסקר האחרון של התאחדות הסטודנטים נרשמה ירידה בשביעות-הרצון של הסטודנטים שלנו, ועלינו לתקן את המצב. במסגרת הפקת הלקחים הקמנו את היחידה לפיתוח אקדמי וקידום ההוראה ופיתחנו תוכנית למניעת נשירה ונטישה של סטודנטים. פרויקט חונכות קליטה שאנחנו מפעילים מלווה את הסטודנטים במשך השנה הראשונה ללימודיהם. אנחנו משקיעים הרבה מאמץ בשיפור איכות ההוראה ושמים דגש על חדשנות. אנחנו משדרגים את כיתות-הלימוד ואת מערכות המולטימדיה ומשפרים ללא הרף את השירותים לסטודנטים". קליטת חברי סגל מצוינים והגדלת פעילות המחקר נדונו אף הן בסקירתו המקיפה של סגן הנשיאה ומנכ"ל האוניברסיטה: "אחד האתגרים הגדולים שלנו הוא לעמוד בתחרות מול אוניברסיטאות אחרות ולהצליח לאתר ולקלוט חברי סגל מצטיינים. לשם כך עלינו לספק סלי קליטה מדעיים אטרקטיביים ולהתאים את המעבדות והתשתיות לתחומי המחקר הספציפיים. אנחנו גם נדרשים לקלוט סגל מינהלי וטכני ברמה מקצועית גבוהה. בנושאים האלה אנחנו עוסקים בהתמדה". את הבשורה בנוגע לפיתוח הקמפוס הצפוני שמר ברקת לסיום דבריו. "השנה החלו עבודות העפר להכנת הקמפוס הצפוני לבנייה עתידית. הבניינים הראשונים סטודנטים וארבעה בנייני מחקר 1000 בנייני מעונות עבור 14 שייבנו בקמפוס הם וכיתות, שייבנו בסמוך למגרש-החניה של הקמפוס הצפוני". את סקירתו חתם ברקת בדברי תודה: "שיתוף הפעולה של אגף משאבי אנוש ומועצת העובדים בתקופה האחרונה ראוי לשבח. כמו כן מגיעות תודות לאגף משאבי אנוש על הסיוע בארגון הכנס השנתי". בהמשך הכנס נשאה דברים נשיאת האוניברסיטה פרופ' רבקה כרמי והתקיים פאנל בהשתתפות מנהלי חברות ואירגונים בפארק ההיי-טק. פרופ' יובל אלוביץ', מנהל מעבדות 'דויטשה טלקום' באוניברסיטה וראש תחום הסייבר במחלקה למערכות מידע, חשף טפח מן הפיתוחים הטכנולוגים במעבדותיו, ודבריו הדהימו את שומעיו.

2206 ' רשיון מס עורך וכתב ראשי חיים זלקאי צילום דני מכליס הגהה ד"ר אביב מלצר עיצוב צוות אי. אר. דיזיין בע"מ עיצוב קונספט שי צאודרר 08-6461281 ' טל 08-6477674 : פקס zalkai@bgu.ac.il : דוא"ל

תמונת השער בצילום, עם כיוון השעון: ד"ר טל שי, אולגה איבחננקו, וד"ר נועה גירון-סלע. סיפוריהן מופיעים בהמשך הגיליון.

3 | אבג

שלום רב, מהדורה זו של 'אבג' מוקדשת ליום האישה, ולפיכך החלטנו להקדיש את הטור ליוזמות ופעילויות הנוגעות לנושא קידום נשים באקדמיה. בחירת חבר/ת סגל היא אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר לעיצוב דמותה של האוניברסיטה. לאחרונה אושר באוניברסיטה נוהל להליך גיוס חברי סגל אקדמי שיתרום להגדלת שיעור הנשים המתקבלות לשורות הסגל האקדמי. בין היתר נקבע כי כל פנייה לגיוס עובד בתקן אקדמי תתפרסם באתר הרשמי של האוניברסיטה. פניות המועמדים לראש המחלקה הרלוונטית יועברו במקביל גם לכתובת מרכזית באוניברסיטה. כל מחלקה שיש בה מעט חברות סגל תתבקש לפתח מערך גיוס פרואקטיבי לאיתור מועמדות מצוינות. היוזמה לקביעת הנוהל הזה הייתה אמנם של המשרד לקידום נשים באקדמיה, במטרה לקדם שוויון הזדמנויות קליטה באוניברסיטה בין נשים לגברים, אבל הנוהל משפר למעשה את הליך הקבלה הכללי לסגל האקדמי של האוניברסיטה. כמה אירועים משמעותיים הקשורים לקידום באקדמיה, ובפרט קידום נשים, יתקיימו במארס 26( ב"חודש האישה". ביום ההכנה הארצי לקראת יציאה לפוסט-דוקטורט ) ישתתפו דוקטורנטים ודוקטורנטיות מכל האוניברסיטאות בארץ. 2017 במארס) תשתתפנה תלמידות תיכון במחוז הדרום. 15( ביום ההכנה לתלמידות למדעים הן ייחשפו לפוטנציאל האקדמי והתעשייתי של בחירה בלימודי הנדסה ומדעים מדויקים. במארס) בעין גדי, 21-20( סדנה ייחודית לדיקנים ומנהלים אקדמיים תיערך השנה באוריינטציה לנושאים מגדריים באקדמיה. בצד השיח המערב גברים ונשים יודגש גם שילוב אימהות וקריירה של תלמידות מאסטר ודוקטורנטיות בסדנאות קטנות. בשנה החולפת השיקה האוניברסיטה את התוכנית להענקת מלגות פוסט-דוקטורט למועמדות מצוינות מכל הארץ בתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים היוצאות להתמחות בחו"ל ונמצאו ראויות על-ידי המחלקות הרלוונטיות באוניברסיטה כמועמדות לגיוס בעתיד. עם כל זה עוד לא הצלחנו להשיג את המטרה של שוויון מגדרי באוניברסיטה שלנו. דרך לא קצרה עוד לפנינו. women@bgu מן הניתוח המספרי האחרון של )http://in.bgu.ac.il/women-forum/DocLib/Pages/research/womenBGU 2017.pdf( 42%( מכלל חברי הסגל באוניברסיטאות בישראל 27% עולה כי נשים מהוות עדיין רק בדרגת פרופסור 17% - בדרגת פרופסור-חבר ו 20% , בדרגת מרצה בכיר 36% , בדרגת מרצה מכלל חברי 15%( מן המניין). השיעור הנמוך ביותר הוא בפקולטות להנדסה ומדעי הטבע הסגל). ואולם חל שיפור בקצב הקידום לדרגות האקדמיות הגבוהות בקרב נשים. אנחנו מקוות שהפעילות המתמשכת בנושא קידום נשים באקדמיה תישא פירות, שכן שוויון מגדרי הוא לא רק יעד ראוי והוגן אלא הוא גם ערובה להצלחה. ציון יום האישה חשוב לשימור השיח על שוויון הזדמנויות וזכויות, וכן להוקרה והערכה של הצלחות והישגים של נשים באשר הן.

שוברות את תקרת הזכוכית "בחירת

חבר/ת סגל היא אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר לעיצוב דמותה של האוניברסיטה"

שלכן, נשיאה רבקה כרמי, יועצת הנשיאה לקידום נשים באקדמיה איריס שי,

אני ואת נשנה את העולם - מוסף מיוחד | 4

מודל להצלחה הכירו את הנציגות הפקולטיות לקידום נשים מצוינות באקדמיה

1

1

אנתרופולוגיות בניהול. המוטו שלה: "להערכתי יש לפעול באופן תודעתי ובאופן פרקטי על מנת למוסס מחסומים פנימיים וחיצוניים כך שמחצית מהאוכלוסייה תהא חופשיה לבחור ולהיבחר". , מן המכונים פרופ' פנינה מוצפי-האלר לחקר המדבר על שם בלאושטיין, סיימה דוקטורט באוניברסיטת ברנדייס, ארה"ב. תחום התמחות: אנתרופולוגיה חברתית ותיאוריות פמיניסטיות. המוטו שלה: "אני רואה מאבק לקראת שוויון מגדרי כחלק בלתי נפרד ממאבק רחב יותר של חוסר שוויון שהוא גם אתני, מעמדי, ולאומי". , נציגת הפקולטה פרופ' מאיה בר סדן למדעי הטבע. סיימה דוקטורט בכימיה במכון ויצמן למדע. התמחתה במיקרוסקופיה אלקטרונית ברמה אטומית במרכז על שם ארנסט רוסקה ביוליך, גרמניה. חוקרת את הקשר בין המבנה האטומי של חומרים לתכונות הפיזיקליות והכימיות שלהם. המוטו שלה: "אני לא מעוניינת לטשטש את ההבדלים בין נשים לגברים אלא דווקא ליצור שילוב של גישות שיאפשר לנו להתמודד עם אתגרים מדעיים וחברתיים בצורה טובה יותר, בבחינת לקחת את הטוב מכל העולמות". , נציגת הפקולטה ד"ר רונית מילאנו למדעי הרוח והחברה, סיימה דוקטורט באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד. היא עוסקת באמנות מודרנית ועכשווית וכיום מתמקדת בהקשרים כלכליים של ייצור תרבות באמנות העכשווית. המוטו שלה: "אני פועלת לקידום נשים מצוינות באקדמיה לא רק כדי לסייע לנשים להתקדם במערכת שעדיין מושפעת מן הקוד האקדמי הגברי, אלא גם כדי לקדם גברים להכיר בתכונות נשיות, שעבורן שווה לנסח מחדש את הקוד".

היא חברת סגל פרופ' נורית אשכנזי המחלקה להנדסת חומרים ויועצת דיקן הפקולטה למדעי ההנדסה בנושא קידום נשים באקדמיה. סיימה דוקטורט באוניברסיטת תל-אביב. את הפוסט-דוקטורט עשתה ב'מכון סקירפס' ללימודי הקימה 2006 כימיה וביולוגיה בקליפורניה. בשנת קבוצת מחקר העוסקת בהכנה ואיפיון חומרים והתקנים ביו-אלקטרוניים. את ההשראה למחקריה היא שואבת מן החלבונים, אבני הבנייה של הטבע. "קרה שנתקלתי ב'תקרת הזכוכית' ואני מבינה ממה היא עשויה", אומרת פרופ' אשכנזי. "לפיכך התגייסתי לעזרת הנשים המעוניינות לפתח קריירה בתחומי ההנדסה, ואני מאמינה שהמאמץ להסרת החסמים ישתלם לכולנו". , מן הפקולטה למדעי פרופ' איילת דוד הבריאות, מפתחת גישות חדשות למלחמה בסרטן. סיימה דוקטורט באוניברסיטה העברית בשיתוף עם אוניברסיטת יוטה, ארה״ב. את הפוסט דוקטורט עשתה במכון וייצמן למדע. פרופ' דוד מפתחת מערכות פולימריות זעירות להובלת תרופות היישר אל הגידול הסרטני. שיטה זו נועדה לשפר את יעילות הטיפול ולהפחית תופעות לוואי שמתקבלות בעקבות טיפול כימותרפי קונבנציונלי. ״אין ספק שנשים מגיעות היום להישגים רבים ומרשימים״, אומרת פרופ' דוד. ״ועדיין, אחוז הנשים שצולחות את כל הדרך המדעית הארוכה עד להשתלבותן בסגל הבכיר באקדמיה הוא נמוך. לכן חשוב לי לעודד חוקרות צעירות מצטיינות לצאת לפוסט-דוק ולהגיש מועמדות למשרות אקדמיות". , מן הפקולטה פרופ' נורית זיידמן לניהול על שם גילפורד גלייזר, בעלת דוקטורט מאוניברסיטת טמפל, ארה"ב. מיישמת גישות

4

2

5

3

2

6

4

3

5

6

5 | אבג

הלימודים במחלקה להנדסת מכונות לא הפחידו את אולגה איבחננקו, וכיום היא נציגת המין הנשי במעבדה של פרופ' הוגו גוטרמן רק אני והרחפן שלי

אולגה איבחננקו, סטודנטית במחלקה להנדסת מכונות, "מטפלת" ברחפנים כשרגליה נטועות בחוזקה בקרקע. התמחותה היא בתחום הבקרה, והנושא של פרויקט-הגמר שלה הוא בניית בקרה לרחפן עם מנגנון הטיית מדחפים. תחום הנדסת המכונות נחשב "גברי", ואין זה פלא שבמהלך לימודיה הופנו לעברה לא פעם מבטים מופתעים. "למזלי לא הכרתי את התגובה הזאת לפני שהתחלתי את הלימודים", היא אומרת. אולגה גדלה בבית עם שמונה ילדים, ארבעה מהם אחים. כנראה שלכולם היה ברור שהנדסת מכונות הוא לא מקצוע שיפחיד אותה. היא התחנכה בפנימיית על"ה בהרצליה, המתמקצעת בלימודים מדעיים, ואך טבעי היה שבבית-הספר התיכון היא תבחר בתחום הריאלי. "בפנימייה היה צוות תומך. המדריכים שלנו הבהירו לנו תמיד שהם מאמינים בנו, ולא משנה תחום הלימודים שנבחר בו". לאוניברסיטת בן-גוריון הגיעה אולגה לפני ארבע שנים. בשנה השלישית ללימודיה במחלקה להנדסת מכונות התחילה לעבוד במעבדה של פרופ' הוגו גוטרמן, שבה מפתחים רובוטים אוטונומיים. "במעבדה יש כמה תחומים, ואחד מהם הוא תחום הרחפנים שבראשו עומד ד"ר אילן זוהר". איך הגעת למעבדה?" "לגמרי במקרה. חבר טוב אמר לי שמחפשים במעבדה סטודנט להנדסת מכונות שיעזור בפיתוח רחפנים, ניגשתי לראיון עבודה אצל אילן וכבר באותו שבוע נכנסתי לצוות הרחפנים". בחודשים הראשונים במעבדה היה לה קצת קשה להתנהל במרחב התמרון שניתן לה. "ניתנת שם משימה, ובחירת דרך הפתרון שלה נתונה לגמרי בידיי. זו הייתה הפעם הראשונה שניתנה לי האפשרות ללכת בדרך שאני רואה לנכון. טעיתי לא פעם, למדתי איך דברים עובדים באמת, ולפעמים זרקתי לפח עבודה שלמה שעשיתי והתחלתי מן ההתחלה. השיעור הכי חשוב שלמדתי ואני עדיין ממשיכה ללמוד הוא איך להתמודד בכוחות עצמי עם בעיות". דבר נוסף שהמעבדה העניקה לה הוא היכולת להתמודד עם דברים שעדיין לא התנסתה בהם. "נכנסתי לעולם הרחפנים לפני שידעתי משהו בתחום, ולכן בתחילת דרכי קיבלתי לפעמים משימה בלי להבין בדיוק על מה מדובר. למדתי לקבל זאת בברכה, לפתוח אתרי לימוד באינטרנט או ספרי הדרכה, ללמוד את הנושא ולהעשיר את הידע שלי". משפט ששינה את חיי "כשהייתי חיילת משוחררת ועבדתי בדוכן בדיזנגוף סנטר, אחת הלקוחות אמרה לי כתגובה לכך שאני לא יודעת אנגלית – 'את מספיק אינטליגנטית כדי ללמוד'. המשפט הזה מלווה אותי כבר מספר שנים, ואני אומרת אותו לכל מי שצריך קצת אמונה בעצמו".

קבלו טיפ "אימרו זה לזה משפטים בונים – אי אפשר לדעת איך הם יכולים לשנות את חייו של אדם שישמע אותם. והרשו לעצמכם לאמץ מילה טובה שאומרים עליכם – זה עושה רק טוב"

אני ואת נשנה את העולם - מוסף מיוחד | 6

"כיף להיות בשיעורים שלה" התאחדות הסטודנטים הארצית העניקה לפרופ' דורית טובין את האות "מרצה מעוררת השראה" בהסתמך על הערכת תלמידיה במחלקה לחינוך

קבלו טיפ "לבחון כל הזמן את האיזון בין עניין וסבלנות: אם העיסוקים האקדמיים מעניינים, אם היום- יום מהנה ומספק; לאזור סבלנות להבשלה של תהליכים"

מחקריה עוסקים במבנים ותהליכים בארגונים חינוכיים, במנהיגות חינוכית, בערכים ישראליים דומיננטיים והשתקפותם בבית-הספר, ובסביבות למידה חדשניות. מהו ה"אני מאמין" שלך? "בני-אדם קמים בבוקר ורוצים לעשות טוב, אבל לעיתים בדרך דברים משתבשים. עם הקשבה, כבוד ואופטימיות אפשר לשפר את החיים של כולנו". מודל לחיקוי "פרופ' דוד חן הכניס אותי לעולם המרתק של בתי-הספר; מפרופ' למדתי על ארגונים לומדים MIT מ- )Donald Schön) דון שון ז"ל וארגונים טיפשים; פרופ' זאב צחור ז"ל חשף עבורי את חשיבות התפיסה ההיסטורית וההבנה המערכתית; ומפרופ' אמדע אור ז"ל למדתי חמלה וסובלנות לקשיי אנוש". מהי תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון להצלחתך? "המרצים שלי בלימודיי לתואר הראשון ולתואר השני חשפו לפני עולם מקסים של רעיונות ותיאוריות ששבו את ליבי. כאשר חזרתי מצאתי בית אקדמי 2000- לאוניברסיטת בן-גוריון בתחילת שנות ה המעודד לשאול שאלות, לחשוב באופן יצירתי ולשאוף להגשים חלומות". מהו סוד הצלחתך?

פרופ' דורית טובין, ראש המחלקה לחינוך, היא אחת מחברי סגל שלנו שזכו ב"אות המרצה מעורר ההשראה". איתה זכו באות עמיתיה מאוניברסיטת בן-גוריון – פרופ' דני פילק (פוליטיקה וממשל), פרופ' רוני שינק (הנדסת חומרים), ד"ר אייל גור (מדעי החיים), וד"ר עידו נבו (פוליטיקה וממשל). השיקה התאחדות הסטודנטים בישראל את 2016 בחודש יולי הפרויקט "מרצה מעורר השראה". הפרויקט הוא ניתוח איכותני של הערכותיהם של סטודנטים לגבי מרצים ועוזרי הוראה, סגל טכני וסגל מינהלי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ומי הם האישים הראויים לדעתם להערכה ולהוקרה. מרצים ומרצות, שדורגו במקומות הראשונים, 57 מתוך רשימה של אנשי סגל בכל 12- הוענק אות המרצה מעורר ההשראה ל המוסדות להשכלה אקדמית בישראל. עורכי הסקר הקפידו על ייצוג הולם של המוסדות השונים בישראל תוך התחשבות בתחומי בינואר באוניברסיטת תל-אביב 3- הלימוד בהם. האות הוענק ב במסגרת כנס הצעירים הראשון של מפעל הפיס והתאחדות הסטודנטים בישראל. דורית טובין סיימה אצלנו תואר ראשון במחלקה למדעי ההתנהגות ותואר שני בסוציולוגיה. ממדעי ההתנהגות עברה לחינוך ואת הדוקטורט בתחום הזה עשתה באוניברסיטת תל- אביב עם התמחות בבית-הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד בארה"ב. בנוסף להיותה ראש המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון משמשת פרופ' טובין כראש התוכנית להכשרת מנהלים במחלקתה. היא מלמדת את הקורסים "מבוא לסוציולוגיה של החינוך", "פרויקטים בחינוך", ו"שדות ומוסדות בחינוך".

"עניין עמוק ומתמשך בדברים שבהם אני מעורבת, הנאה רבה מן העשייה המגוונת שבמחקר, הוראה וניהול, סבלנות לתהליכים ארוכים, וקבלה של כישלונות ברוח טובה כהזדמנות לשיפור". "משפחות מאושרות דומות זו לזו; משפחות אומללות - אומללות כל אחת על-פי דרכה" (המשפט הפותח את "אנה קרנינה" של לב טולסטוי)

7 | אבג

קבלו טיפ "לוותר על רגשות האשמה. את הטיפ המועיל הזה קיבלתי מפרופ' אביב רגב, שבקבוצת המחקר שלה ביצעתי את השתלמות הפוסט-דוקטורט. רגשות אשמה לא משרתים שום מטרה ולא משנים את פעולותינו, הם רק מכבידים על מצפוננו ומפחיתים את יעילותנו, מה שגורם לרגשות אשמה נוספים..."

אני ואת נשנה את העולם - מוסף מיוחד | 8

אז מיהו המין החזק? במעבדה של ד"ר טל שי, חברת סגל המחלקה למדעי החיים, חוקרים מדוע גברים חולים יותר. "אולי בעתיד נוכל לתת לגברים חולי שפעת כדור שיאפשר להם לחלות 'כמו נשים' ולהמשיך לתפקד", היא אומרת

לשירות הרפואה המגדרית, כדי להבין טוב יותר את ההבדלים בין מערכת החיסון בנקבות ובזכרים. לשם כך קיבלה, יחד עם פרופ' כריסטוף בנואה מאוניברסיטת הרווארד, מענק-מחקר מיוחד מטעם משפחת קלרמן, המיועד לשיתוף פעולה בין מכון ברואד וישראל. מענק זה איפשר ריצוף רנ"א מתאי מערכת החיסון מעכברות ומעכברים. הניסויים בוצעו במעבדתו של פרופ' בנואה בהרווארד, וניתוח המידע מתבצע באוניברסיטת בן-גוריון, בהובלת תלמידת המחקר שני גלעוז. שני מזהה גנים שרמת הביטוי שלהם שונה בין זכרים ונקבות, בכל תאי מערכת החיסון או בסוגים מסוימים של תאים, ומנסה להבין איך הגנים הללו תורמים להבדלים בתגובה החיסונית של גברים ושל נשים. טל מסבירה: "אם נבין את המנגנון, אולי בעתיד נוכל לתת לגברים חולי שפעת כדור שיאפשר להם לחלות 'כמו נשים' ולהמשיך לתפקד, נוכל גם לפתח טיפול מותאם לנשים שיקטין את הופעתן של מחלות אוטואימוניות, וגם אם לא ימנע אותן כליל לפחות יוכל להשוות "אחרי שלמדתי תואר ראשון בביולוגיה ובמחשבים התחלתי לעבוד בחברת היי-טק, ומהר מאוד גיליתי שמשכורת גבוהה לא מפצה על עבודה משעממת. כשהחלטתי לחזור לאוניברסיטה כדי ללמוד לתואר שני והתלבטתי באיזה תחום לבחור, נוכחתי שבביואינפורמטיקה אני יכולה לעסוק בשני התחומים שלמדתי. לחקר מערכת החיסון הגעתי די במקרה, אבל גיליתי שזוהי מערכת מדהימה שיודעת לזהות כל דבר ולהחליט אם הוא טוב לנו או לא, ולפעול בהתאם כמעט בלי טעויות". כיצד את משלבת קריירה אקדמית עם חיי משפחה? "המשפחה היא במקום הראשון. לי ולבן-זוגי יש מערכת יחסים שיוויונית – מחלקים שווה בשווה ימי איסוף מן הגן, ימי חופשה בגן וימי מחלת ילדים. למזלי הסבתות עוזרות מאוד, למרות שהן גרות רחוק, ומקום העבודה של בן-זוגי ('לוצאטו את לוצאטו', בעומר) הוא משפחתי מאוד. גם העובדה ששני ילדינו נמצאים בשנתיים האחרונות בגן ויצ"ו של האוניברסיטה, שנמצא חמש דקות הליכה מן המעבדה שלי, מקילה מאוד". את שכיחותן לזו שאצל גברים". מה דחף אותך לתחום?

יש הרבה בדיחות על כך שגברים הופכים לתינוקות מגודלים כשהם חולים, ובטוחים שהם עומדים למות משפעת. כמו לרוב הבדיחות, גם לבדיחות הללו יש בסיס עובדתי. גברים אכן חולים יותר במחלות הנגרמות מחיידקים ווירוסים, ומתים בגיל מוקדם יותר. לעומתם, נשים מחלימות מהר וטוב יותר ממחלות זיהומיות, פצעים וטראומות פיזיות. אבל יש לזה מחיר - נשים חולות יותר ברוב הסוגים של מחלות אוטו-אימוניות, שבהן הגוף תוקף את עצמו. לדוגמה, תשעים אחוז מחולי הלופוס (זאבת) הן נשים. יתרה מזאת, בשנים האחרונות מתברר גם שאותה מחלה יכולה להיראות אחרת אצל גברים ואצל נשים, ושנשים וגברים מגיבים אחרת לתרופות שונות. כדי למזער את הרעש הניסיוני, רוב הניסויים בבעלי-חיים נערכים על חיות מזוויג (סיווגו של אורגניזם כנקבי או זכרי) אחד בלבד, והרבה ניסויים קליניים נעשו רק על גברים. משום כך ההתייחסות להבדלים בין נשים וגברים בספרות המדעית לוקה עדיין בחסר. כדי להילחם בתופעה זו התפתח תחום הרפואה המגדרית, ובשנים האחרונות החלה הסוכנות הלאומית לבריאות בארה"ב לדרוש מחוקרים לכלול בניסויים נקבות וזכרים, או להסביר מדוע אין הם עושים זאת. כשד"ר טל שי נסעה להשתלמות פוסט-דוקטורט במכון ברואד שבקיימברידג', מסצ'וסטס, אחד ממרכזי חקר הגנום הגדולים ולהרווארד, היא הצטרפה לקונסורציום MIT בעולם, שמשותף ל- שמטרתו למפות ולאפיין את ImmGen של קבוצות מחקר בשם כל תאי מערכת החיסון בעכבר. ואולם כל החיות שנבדקו היו ממין זכר, והמידע הרב שאסף הקונסורציום לא התייחס כלל לנקבות. עם חזרתה לישראל הצטרפה טל למחלקה למדעי החיים, והקימה מעבדה לאימונואינפורמטיקה – חקר מערכת החיסון באמצעות מחשב. העיסוק בתחום זה דורש ידע בביולוגיה ויכולת תכנות, ואם אפשר גם רקע בסטטיסטיקה ומתמטיקה. יש היום מעט אנשים עם סט הכלים הזה, ולמזלה טל מצאה שותפה כזאת, ד"ר הדס נר-גאון, שהצטרפה למחקר כמנהלת המעבדה. כדי לאתר סטודנטים מתאימים קיבלה טל מינוי גם במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע, והשתתפה בהקמת תוכנית לימודים לביולוגיה חישובית. היא רצתה לרתום את האימונואינפורמטיקה

"יש לשאוף לפשט דברים ככל האפשר, אבל לא מעבר לכך" (מיוחס לאלברט איינשטיין)

9 | אבג

עכשיו

תורכם מה עושים כשעוקפים אתכם בתור לקופת-חולים? אחת מהצעות הייעול של ד"ר דורית טרייסטר, חברת סגל המחלקה לניהול, היא ניטרול לחצים של אנשים הממתינים לתורם במוסדות רפואיים. "השלב הראשון בפתרון הבעיה הוא לשים את עצמך בנעליו של האחר", היא אומרת

ד"ר דורית אפרת טרייסטר, חברת סגל המחלקה לניהול, מאמינה שאלימות אפשר להפחית ואף למנוע. אין זה פלא שמחקריה עוסקים בפיתוח אמצעים ניהוליים להורדת אלימות. דורית חוקרת קונפליקטים בין קבוצות אוכלוסייה, כגון בין לקוחות ועובדי שירות לקוחות, או בין תרבויות. כיום היא עוקבת אחר התנהגות אלימה של מטופלים כלפי צוותים רפואיים בבתי-החולים ומחפשת דרכים למזער את הבעיה. "אי אפשר ולא רצוי לסנן אוכלוסייה, וקשה להוסיף צוות או משאבים - אז צריך לשנות משהו בארגון כדי להוריד את רמת האלימות", היא אומרת. כאמור, אחת מהצעות הייעול שלה עוסקת בניטרול לחצים של אנשים הממתינים לתורם במוסדות רפואיים ואינם מוכנים להשלים עם העובדה שעוקפים אותם. "השלב הראשון בפתרון הבעיה הוא לשים את עצמך בנעליו של האחר. למה הממתין אלים? יש לכך הרבה סיבות. הרבה פעמים הוא פשוט מרגיש שהוא פראייר. לכן הסבר ההיגיון שמאחורי ניהול התור יכול לעזור". ביוזמתה של ד"ר טרייסטר הוצבו לאחרונה בחדרי-ההמתנה בבתי-חולים שלטים שהסבירו את אופן ניהול התור: "המקרה החמור ביותר נכנס ראשון, לא מי שהגיע ראשון. אתה לא רוצה להיות המקרה החמור ביותר, נכון?"; או שהסבירו את הסיבה להמתנה: "גידול תרבית של בדיקת דם נמשך כשעתיים". כך האדם מבין שהוא לא ממתין סתם, ושאף אחד לא עוקף אותו, והוא נרגע. מחקריה מוכיחים שאין קבוצת תרבות תוקפנית יותר מאחרת - כל קבוצה נפגעת ממקרים שונים ומגיבה מתוך עלבון. "אם כל אחד ישים את עצמו בנעליו של האחר, יבין ממה הוא נפגע ויימנע מן הסיטואציה שיצרה עלבון, האלימות תרד פלאים", היא אומרת, וגם מוכיחה זאת מחקרית. את מסקנותיה היא חולקת עם הנהלות בתי-החולים. "כבר היום תוצאות המחקר מראות ירידה באלימות בבתי-החולים שאיתם עבדנו". דורית למדה באוניברסיטת חיפה לתואר ראשון בפסיכולוגיה וסיימה בהצטיינות. בטכניון היא עשתה תואר שני ותואר שלישי בפסיכולוגיה ארגונית, בהנחיית פרופ' ענת רפאלי. את הפוסט-דוקטורט עשתה בבית-הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת בריטיש קולומביה שבקנדה, וממנה הגיעה אלינו. בהזדמנות זו היא מבקשת להודות לד"ר חן שפירא, ד"ר ארי אייזנמן והדר מוריה - שותפיה למחקר. מדוע בחרתי באוניברסיטת בן-גוריון? "זוהי אוניברסיטה מצוינת ושוררת בה האווירה הטובה בארץ. יש כאן קמפוס תוסס וקיימת כאן תחושה שביחד נצליח – ולא אחד על חשבונו של אחר. זה נכון בקרב הסטודנטים ובקרב הסגל. מלבד זאת אני אוהבת את המדבר ואת הפריפריה". זה הסוד שלי "הקריירה והמשפחה הן באותה מידה באחריותי ובאחריות בעלי, ד"ר ערן טרייסטר. אגב, גם הוא מרצה כאן באוניברסיטה. יש לנו שני ילדים קטנים, בן ארבע ובן שנתיים. שנינו מתמודדים עם האתגר של שילוב משפחה וקריירה, והוא לא פשוט. כל אחד משתדל לשים את עצמו בנעליו של האחר, עוזר כשצריך, וביחד יותר קל".

קבלו טיפ "לא לבזבז זמן ואנרגיה על הדאגה מה יקרה אם. להשקיע כמה שאפשר, אבל גם לא לזנוח את החיים הפרטיים. איזון הוא המפתח. אם משהו מסתדר באופן שונה מזה שלו ציפינו, הסתכלו תמיד על חצי הכוס המלאה. הדאגה לא עוזרת, רק מפריעה"

אני ואת נשנה את העולם - מוסף מיוחד | 10

והילד הזה הוא אני אילו התנהגויות הוריות יכולות לסייע בקידום התפתחות תינוקות שנולדו בסיכון? שאלה זו עומדת במרכז מחקרה של ד"ר נועה גירון-סלע, מן המחלקה לפסיכולוגיה

ד"ר נועה גירון-סלע, מרצה במחלקה לפסיכולוגיה, מחפשת פתרונות לבעיות שונות המעכבות את התפתחותו הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית של הילד בגיל הרך. מחקריה של הפסיכולוגית הצעירה מלמדים כי משפחות שיש בהן שיתוף-פעולה, חום ורגישות חסינות יותר מפני השפעות שליליות של מצבי סיכון, כגון לידה מוקדמת. שיטות המחקר העיקריות שלה מתבססות על תצפיות בסביבה הביתית ומדידות פיזיולוגיות, כגון שונוּת בקצב הלב. היא חוקרת את התחומים הבאים: התפתחות יכולות קשב בקרב תינוקות שנולדו פגים; יחסי הורה-ילד והתפתחות קוגניטיבית וחברתית; ההשפעות של דיכאון אימהי ואבהי על יחסי הורה-ילד ועל התפתחות יכולות הקשב והוויסות העצמי. את ההשראה למחקריה שאבה ד"ר גירון-סלע מעבודתה ביחידה לגיל הרך במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בניהולו של ד"ר גל מאירי במהלך לימודי תואר שני בפסיכולוגיה התפתחותית. "בעבודתי הטיפולית נחשפתי להשפעות הרגשיות והתפקודיות של לידה מוקדמת על המשך ההתפתחות של הילד, ולאופן שבו החוויה הרגשית של לידה מוקדמת ממשיכה ללוות את המשפחה אחרי תקופת הינקות", היא מספרת. את התואר הראשון בפסיכולוגיה וקרימינולוגיה עשתה נועה הגיעה אלינו כסטודנטית. 2006 באוניברסיטת בר-אילן, ובשנת כאן סיימה תואר שני ותואר שלישי במחלקה לפסיכולוגיה עשתה פוסט- 2014 בהנחייתה של ד"ר נעמה עצבה-פוריה. בשנת דוקטורט באוניברסיטת צפון קרוליינה, ולפני כמה חודשים חזרה לאוניברסיטת בן-גוריון. היא אימצה את מודל החוקר-המטפל ), שלפיו עבודה מחקרית ועבודה researcher-practitioner ( טיפולית משפיעות זו על זו ומפרות זו את זו. לדבריה, שיתוף הפעולה הצמוד של האוניברסיטה עם המרכז הרפואי סורוקה מהווה פלטפורמה אידיאלית ליישום מודל זה. ד"ר גירון-סלע מלמדת את הקורס "התפתחות חברתית-רגשית" לתואר שני. "הדגש בקורס מושם על החיבור בין נושאים תיאורטיים ובין מחקר אמפירי", היא אומרת. זה הסוד שלי "שני בניי הצעירים מהווים השראה יומיומית למחקריי. אני מצליחה לשלב בין שני העולמות בעיקר בזכות האופן שבו אני ובן-זוגי משתפים פעולה, כך כל אחד מאיתנו זמין רגשית למשפחה וגם יכול להמשיך להתקדם בקריירה". מודל לחיקוי ), המנחה שלי בפוסט-דוקטורט, Martha Cox "פרופ' מרתה קוקס ( היא בשבילי מודל לחיקוי בהרבה מובנים. היא מסורה לתהליך ההכשרה והקידום של תלמידיה ועושה הכול כדי שיצליחו. כל

שיחה איתה הייתה מעוררת בי רעיונות חדשים למחקר ונותנת לי תחושת ביטחון ביכולותיי. את התחושה הזאת של מוטיבציה, התלהבות וביטחון אני רוצה להנחיל לסטודנטים שלי". מהי תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון להצלחתך? "במהלך לימודי התואר השני ולימודי הדוקטורט ב'בן-גוריון' התאהבתי במחקר והחלטתי לעסוק בתחומי מחקר הקרובים לליבי". מהי פילוסופיית החיים שלך? . אני מאמינה שבעזרת When there is a will there is a way עבודה קשה, תכנון נכון ויצירתיות אוכל להגשים את רוב המטרות שאני מציבה לעצמי". מה נותן לך סיפוק בעבודה? "האיזון בין הפרסום בקהילה המדעית ובין החזרת הממצאים לקהל הרחב. לאחר שאני מפרסמת מחקר בכתב-עת מדעי אני מרגישה חובה מוסרית להחזיר את הממצאים האלה חזרה לקהילה, בצורת כתבה בעיתונות או הרצאה לפני אנשי מקצוע או הורים". קבלו טיפ "לא לפחד: להגיד 'כן' לתחומי מחקר ושיתופי פעולה חדשים שמלהיבים אתכן. גם אם אתן לא מומחיות בתחום כרגע, אתן מסוגלות ללמוד ולהתמקצע תוך כדי התהליך. להגיד 'לא' לשיתופי פעולה ולפרויקטים שלא מעניינים אתכן. חבל על זמנכן היקר"

"כל ילד הוא אמן. הבעיה היא להישאר אמן אחרי שגדלת" (פבלו פיקאסו)

11 | אבג

סיכון מחושב מחקריה של ד"ר תהילה רפאלי, חברת סגל במחלקה לעבודה סוציאלית, עשויים לסייע לאוכלוסיית הצעירים במצבי מצוקה בישראל ולשפר את חייהם במעבר לבגרות

לי להגיע למקום שהגעתי (ולא להיכשל וליפול או להיות במאבק מתמיד לשרוד, כמו שקורה להרבה מהיוצאים בשאלה). מכאן נובע רצוני להבין מה מסייע לחוסן נפשי בקרב אוכלוסיות צעירים עם קשיים שונים. בעתיד אני רוצה לחקור לעומק את נושא החוסן הנפשי בקרב יוצאים בשאלה". למה בחרתי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב? "גדלתי בנתיבות. מבחינתי הדרום הוא תמיד הבית. אני רואה חשיבות גדולה בקידום מחקר חברתי באוניברסיטת בן-גוריון ובפיתוח ידע שייצא מן הדרום. מלבד זאת, כל מי שנועצתי בו לפני שקיבלתי את ההחלטה לחקור וללמד באוניברסיטת בן- גוריון ציין את הרמה האקדמית הגבוהה ואת האווירה הטובה המאפיינות אותה, עם דגש על המחלקה לעבודה סוציאלית". מודל לחיקוי "יש לי שני מודלים בולטים לחיקוי: פרופ' רמי בנבנישתי ופרופ' ענת זעירא. שניהם נעשו בשנים האחרונות ה'אבא ואמא' האקדמיים שלי. רמי גם הנחה אותי בדוקטורט. שניהם מסורים לתלמידיהם ומלווים אותם בדרך הארוכה הנדרשת כדי להיעשות חוקרים. אשתדל לתמוך בצורה כזאת בתלמידותיי ובתלמידיי". פילוסופיית החיים שלי "אם אתם באמת רוצים להשיג משהו, התמידו במאמציכם. בעבודה קשה הכול אפשרי". זה הסוד שלי "השילוב בין חיי האקדמיה לניהול בית ושמירת קשר עם המשפחה הגדולה שלי (חמישה אחים ואחיות) מאתגר מאוד. מה שמקל על ההתמודדות עם האתגר הוא חלוקת הנטל עם בן-זוגי. החלטנו שימי שישי מוקדשים לטיפול בענייני הבית – בישולים, ארגון וסדר. בשאר הימים אני מרשה לעצמי לעצום עיניים כשלא הכול במקום". הציטוט שלי "במסגרת עבודת הדוקטורט שלי נתקלתי במילים הבאות, שאני מוצאת אותן רלוונטיות מאוד לצעירים שאיתם נפגשתי במסגרת מחקרי ובעצם לכל אדם: 'האנשים היפים ביותר שהכרנו הם אלה שידעו תבוסה, ידעו סבל, ידעו מאבק, ידעו אובדן, ומצאו את הדרך לעלות ממעמקים. לאנשים האלה יש הערכה, רגישות והבנה על החיים, הן ממלאות אותם בחמלה, עדינות, ודאגה עמוקה ואוהבת". (אליזבת קובלר-רוס)

מחקריה של ד"ר תהילה רפאלי, חברת סגל המחלקה לעבודה סוציאלית על שם שרלוט וג'ק שפיצר, עוקבים אחר מסלול החיים של צעירים שנקלעו למצבי סיכון, משלב הילדות ועד הבגרות. "השאלות המרכזיות שאני בוחנת בקרב אוכלוסיות שונות של צעירים אלה, ביניהם בוגרי פנימיות וצעירות מן הפריפריה, מתייחסות לתמהיל של משאבים אישיים וסביבתיים המאפשר לחלק מן הצעירים הללו לפתח חוסן בבגרותם על אף המצוקות שחוו בעבר", אומרת תהילה. תחום המחקר של ד"ר רפאלי מבוסס על הגישה ההתפתחותית של בגרות בהתהוות, שמצביעה על שינויים חברתיים בעשורים לחייהם אינם בשלים 20- האחרונים שבמסגרתם צעירים בשנות ה לניהול חיים עצמאיים. מחקריה נעשים בשילוב שיטות כמותניות ואיכותניות. צעירים תרמו לדוקטורט של ד"ר רפאלי - תשובותיהם הניחו 220 את התשתית לאחד המחקרים המקיפים ביותר על בוגרי פנימיות בישראל. מטרת מחקריה היא להצביע על צורכיהן של קבוצות שונות של צעירים במצבי סיכון ולעודד פיתוח שירותים חברתיים לאוכלוסייה זו. "נסיבות החיים הקשות של הצעירים עושות אותם פגיעים מול הקשיים שבמעבר לבגרות", אומרת תהילה. "במחקר מצאנו דוגמאות מאלפות לחוסן של צעירים שהיו בתחתית, ובשילוב של כוחות עצמאיים ותמיכה חיצונית הצליחו להרים את עצמם. השירותים החברתיים בישראל צריכים לסייע לאוכלוסיית צעירים זו בתקופות מעבר שונות לקראת חיים נורמטיביים ולטובת דור העתיד. הם ראויים להמשך ליווי ותמיכה עד שישלימו את יציאתם ממעגל המצוקה". תהילה סיימה את שלושת תאריה בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. את הפוסט-דוקטורט עשתה באוניברסיטת הילדסהיים שבגרמניה ובבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. ניסיונה התעסוקתי כולל עבודה עם אוכלוסיית נפגעי נפש בהוסטל ובדיור מוגן בקריית גת ועבודה כקצינת מבחן למבוגרים. לאוניברסיטת בן-גוריון הגיעה ד"ר רפאלי לפני כחצי שנה, והיא עומדת בראש התוכנית ללימודי נוער וצעירים במחלקה לעבודה

סוציאלית על שם שפיצר. מה דחף אותי לתחום

"גדלתי בחברה חרדית שבה השכלה גבוהה לא זוכה לתמיכה חברתית, ולמרות זאת חלמתי מגיל צעיר ללמוד באוניברסיטה. היו בדרכי הרבה חסמים, אבל גורמי תמיכה מגוונים בסביבתי אפשרו

אני ואת נשנה את העולם - מוסף מיוחד | 12

קבלו טיפ "אל תהססו ליזום מפגשים עם אנשים חדשים באקדמיה ובסביבת העבודה הרלוונטית למחקר. הרבה יוזמות שאני מעורבת בהן נוצרו

ממפגשים עם אנשים בהקשרים שלא צפיתי שיתפתחו למחקר"

13 | אבג

קסם המזרח חביבה פדיה, פרופסור במחלקה להיסטוריה של עם ישראל, מונתה לחברת "אייצג את | המועצה להשכלה גבוהה המזרח כפריפריה במשמעויות התרבותיות הרחבות ביותר", היא מתחייבת

"אתן ביטוי לאני מאמין שלי – הרגישות לפריפריה והשאיפה לייצר שוויון – ואייצג את המזרח כפריפריה במשמעויות התרבותיות הרחבות ביותר". כך הגיבה פרופ' חביבה פדיה, מן המחלקה להיסטוריה של עם ישראל, כשנודע לה שמונתה לחברת המועצה להשכלה גבוהה. שר החינוך, נפתלי בנט, מינה את פרופ' פדיה לחברת המל"ג כחלק מיישום ועדת (ארז) ביטון, ובשיחה שהתנהלה ביניהם הוא אמר לה: "החלטתי ללכת על 'ראש' עם תודעה ולא על בחירה כמותית של מוצא". חביבה פדיה היא משוררת וסופרת ישראלית, בעלת ייחוס משפחתי נכבד: המקובל ר' יהודה פתיה היה סבא רבא שלה. בנו, סבה, הוא המקובל שאול פתיה, שהקים יחד עם אמה, שמחה עובדיה פתיה, את מפעל "חזון" לשיקום תעסוקתי של חולי נפש. הוריה עלו לישראל מבגדד שבעיראק , בעלייה ההמונית. חביבה 50- בשנות ה נולדה בירושלים. קבלה ופיענוח חלומות לימד אותה סבה, חכם שאול פתיה. קבלה ומחשבת ישראל היא למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. גם את הדוקטורט עשתה שם, בחוג למחשבת קבלו טיפ "אל תוותרו על הנאמנות לעצמכן כבני-אדם וכנשים, היו נאמנות לערכים של אתיקה אקדמית ומסירות לדרך המחקרית"

אני ואת נשנה את העולם - מוסף מיוחד | 14

ישראל. נושא עבודת הדוקטורט שלה היה "משבר באלוהות ותיקונו התיאורגי בקבלת ר' יצחק סגי נהור", בהדרכת פרופ' משה אידל. 1987 לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הגיעה ד"ר פדיה בשנת התמנתה 1995 והתקבלה כמרצה במחלקה להיסטוריה. בשנת עברה 1998- למרצה בכירה במחלקה למחשבת ישראל, וב התמנתה לפרופסור 2002- למחלקה להיסטוריה של עם ישראל. ב היא עומדת בראש 2009 מן המניין במחלקתה החדשה. משנת 'מרכז אלישר לחקר יהדות ספרד והמזרח'. הייתה פרופ' פדיה שותפה להקמת המרכז 2014-2013 בשנים -דעת המקום", פרי שיתוף פעולה של Icore למצוינות " אוניברסיטת בן-גוריון עם האוניברסיטה העברית. פרופ' פדיה היא סופרת ויוצרת פוריה. היא פירסמה שבעה ספרי מחקר, שני ספרי פרוזה וחמישה ספרי שירה, וערכה חמישה ספרים. יצירותיה זיכו אותה בכמה פרסים, ביניהם 'פרס נשיא על הספר "מוצא הנפש", ו'פרס יהודה עמיחי' 2004 המדינה' לשנת "גדלתי בשכונת מקור ברוך בירושלים בתוך קהילה שמוצאה מבגדד. בשכונה שלנו גרו יוצאי כל הגלויות. במשך כל ימי הילדות והנעורים חוויתי בעוצמה את המתח בין יהדות ובין ישראליות, בין מיסטיקה בגילוייה הישירים לבין הדת הממוסדת, בין תרבות שבאה ממקומות אחרים ורחוקים ומתויגת כמזרחית ובין תרבות הגמונית, בין מוזיקה ומסורות שבעל-פה ובין תרבות הכתב. הייתי עדה למאבקים של שכבות עניות ושל נשים בחברות מסורתיות ודתיות, לפרוץ, להתקדם, להביע קול. "כשהגעתי לאוניברסיטה העברית סחפה אותי תחילה משיכתי לתפישות מיסטיות ולפילוסופיות טוטליות של ההוויה אל לימודי סין ופילוסופיה כללית. עם הזמן הרגשתי שהיצר להבנת הישראליות והיהדות בוער בי לא פחות מתרבות סין. ניסיתי להבין את פשר ההגחכה של המזרח, שפירושה היה הגחכת המחוזות שמהם הגעתי. "התחלתי בחקר הרעיונות, לפי התפישה ששלטה אז בכיפה בחקר מחשבת ישראל. בהדרגה התחלתי לנוע לכיוון של שאלות המשלבות היסטוריה אינטלקטואלית עם מה שהיה מכונה היסטוריה חברתית או כלכלית. אני לא מאמינה בהפרדות. אבל גם כיוונים היסטוריים שלא חותרים להעמקה בפנומנולוגיה של הרעיונות או של החוויה הדתית או המיסטית הם לא הכיוון שלי. "מצאתי את עצמי במתח חזק המאפיין את כלל חיי, מתח בין דיון מעמיק ברעיונות ובמבנים תיאולוגיים ובין דיון במבנים חברתיים ותרבותיים באופן ביקורתי ותיאורטי. בשני השלבים התעניינתי בשאלות הגדולות של זמן, מקום ומרחב. שאלות בסיסיות מבחינת החוויה המיסטית והפנומנולוגיה של ההתגלות, כמו שמיעה וראייה, היוו בשבילי גשר לקשרי עבודה עם עמיתים מתחום מדעי המוח והקוגניציה". על הספר "דיו אדם" (עם מואיז בן הראש). 2012 לשנת מה דחף אותך לתחום עיסוקך הנוכחי?

מהו ה"אני מאמין" שלך? "עמדה אופטימית כלפי המציאות על נוראותיה וזוועותיה; אמונה בחסד הטמון בבני-אדם; חתירה לעמדה של המורה כ'מיילד ידע' וכמאפשר את לידתה של תודעה ביקורתית צלולה; אמונה בכוחן של חברות, קהילות ויוזמות הצומחות ממקום של אמון הדדי, תקווה והעזה לחלום קדימה בלי למחוק את חלומות העבר. בהקשר זה הייתי שותפה להקמת קבוצות לימוד של פיוט ברחבי הארץ ועוד יוזמות אחרות, כמו התנועה הרוחנית לשלום". דמויות שהייתה להן השפעה גדולה עלייך? "השפיעו עליי מאוד סבי חכם שאול פתיה ואמי שמחה עובדיה פתיה זצ"ל. שניהם היו אנשים שעם כל רוחניותם היו מעורבים מאוד בקהילה. הם היו מחלוצי השיקום התעסקותי בארץ. הם הקימו את מפעל 'חזון'. ביתנו 70- בירושלים של אמצע שנות ה היה בית פתוח לכל דכפין. אמי הכירה את כל החלכאים והנדכאים ובעלי הפרעה כלשהי בשכונה ותמכה בכולם בארוחת שבת טעימה. ויחד עם זאת היא הייתה אשת קריירה. "זכיתי לפגוש הרבה מורים דגולים שהטביעו בי חותם. אחת מהם הייתה הפסיכולוגית הירושלמית היקית לאה עמית. פרופ' נחמה ליבוביץ אספה אותי כנערה וכשוליה שלה. עם הבמאי פרופ' בנימין צמח, אחיו של מייסד 'הבימה' נחום צמח, הייתי בקשרים קרובים, הייתי אסיסטנטית ועוזרת-במאי שלו במופע שירי יידיש. פרופ' רבקה הורביץ, מגדולי חוקרי פרנץ רוזנצווייג בעולם, שלימדה באוניברסיטת בן-גוריון, הייתה חברה-לדרך. על אמנות למדתי הרבה מהדס ועמליה עפרת וממרית בן-ישראל, מקבוצת התיאטרון החזותי בירושלים שבה למדתי. התחברתי לעמדות האמיצות והמקוריות של הפילוסופיות הדגולות סימון דה בובואר, חנה ארנדט ורוזה לוקסמבורג. ובעיקר אני רואה את עצמי כתלמידתו הקטנה של רבי נחמן מברסלב". מהי תרומתה של אוניברסיטת בן-גוריון להצלחתך? "העובדה שעברתי לדרום. כאן התרחבה המודעות שלי לנושאי אתניות, הגירה וזהות בישראל. כאן למדתי להתבונן על המזרחיות ממקום חדש. ההחלטה לגור בבאר שבע בשכונות פשוטות 'זרקה' אותי לקהילות מהגרים מקווקז ומגרוזיה, ולהגירות החדשות הקשות מאתיופיה ומרוסיה. וכאן נפתח דף חדש בתיאוריה ובביקורת בעשייתי המחקרית. "באוניברסיטת בן-גוריון מצאתי חוקרות עמיתות, נשים שהיו להן תובנה ואומץ בקידום נשים: פרופ' רבקה הורוביץ' ופרופ' אילנה לוריא זכרונן לברכה, ותיבדל לחיים ארוכים פרופ' רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה כיום". מהו סוד ההצלחה שלך? "אני לא חושבת על עצמי במושגים של הצלחה. סוד? אולי סודי הוא המסירות לזולת".

"אם אין אני לי, מי לי. וכשאני לעצמי, מה אני. ואם לא עכשיו, אימתי" (מיוחס להלל הזקן)

15 | אבג

שלום רב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב תעניק מספר מלגות למשתלמות בתר-דוקטורט בחו"ל בשנים תשע"ח-תשע"ט, בתחומי מדעי הטבע המדויקים (מתמטיקה, פיסיקה, מדעי המחשב) ומדעי ההנדסה.

קול קורא:

מלגות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב למשתלמות בתר-דוקטורט בחו"ל בתחום מדעי הטבע ומדעי ההנדסה

גובה המלגה: דולר בשנה) 20,000( דולר 40,000

מטרות המלגה: לסייע למסיימות דוקטורט מצטיינות שהתקבלו להשתלמות בתר-דוקטורט בחו"ל וזכו למימון חלקי/מלגה חלקית. תנאי סף: מצוינות מדעית ופוטנציאל קליטה באקדמיה. • קבלה להשתלמות בתר-דוקטורט באוניברסיטה מובילה בתחום ההתמחות והשגת • מימון חלקי. נכונות עקרונית של המחלקה הרלוונטית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב להעמיד • לרשות המועמדות תקן עם סיום השתלמות הבתר-דוקטורט. המלגה מיועדת למועמדות מכל האוניברסיטאות בארץ. , למשרד לקידום 2017 במאי 7 , בקשות למלגה יש לשלוח עד יום א', י"א באייר תשע"ו women@bgu.ac.il נשים באקדמיה, בדוא"ל: בצירוף המסמכים: פנייה בכתב המפרטת הישגים בדוקטורט, תוכנית לבתר-דוקטורט, תאריך נסיעה • צפוי ואופק אקדמי. קורות חיים. • פנייה בכתב מהמנחה המיועד/ת בחו"ל. • מסמכים המאשרים קבלת מימון נוסף. • פנייה בכתב מראש/ת המחלקה הרלוונטית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, • המאשר/ת נכונות עקרונית לקליטה עתידית. . שיישלח למשרד לקידום נשים באקדמיה. Ph.D מכתב המלצה של המנחה לתואר •

חברי/ות סגל – אנא הפנו הודעה זו לדוקטורנטיות שבהנחייתכם/ן.

אני ואת נשנה את העולם - מוסף מיוחד | 16

אלופה אמיתית דרך ארוכה עברה ג'יל בן-דור, מנהלת המחלקה לתורמים ושוחרים, משבילי הריצה והאופניים בנגב ועד מסלולי אליפות העולם בתחרות "איש הברזל" שהתקיימה בהוואי. "אושר עילאי הציף אותי כשחציתי את קו הסיום", היא מספרת בהתרגשות. "הוא עלה מהרגליים הדואבות ויצא בחיוך ענקי מהפה". רשמי מסע

ג'יל בן-דור, מנהלת מחלקת תורמים ושוחרים, ייצגה את 59-55 לגילאי IRON MAN ישראל באליפות העולם בתחרות באוקטובר בהוואי. רק עשרים ספורטאים 8- שהתקיימה ב ישראלים עשו זאת לפניה, מה שמדגיש את הישגה הכביר. ג'יל היא עובדת ותיקה של האוניברסיטה. כישוריה הספורטיביים מוכרים היטב לקהיליית רוכבי האופניים ומשתתפי תחרויות הטריאתלון בישראל. למדו להכיר אותה גם מעבר לים בעקבות זכייתה במדליית-הזהב בתחרות "איש שהתקיימה לפני כשנה וחצי בברצלונה. IRON MAN הברזל" , והישגה 59-55 אז זכתה בן-דור במקום הראשון לגילאי היקנה לה כרטיס השתתפות באליפות העולם בקטגוריה זו שנערכה, כאמור, בהוואי, מדינת-איים קסומה הנמצאת בריבונות ארה"ב. "כל מי שהשתתף בתחרות 'איש הברזל' חלם להגיע להוואי, ואני מאושרת שהגשמתי את החלום הזה", אומרת ג'יל. , גרה במיתר, נשואה ואם לשלושה בנים. את 57 היא בת דרכה הספורטיבית התחילה כרוכבת אופניים במסגרת הליגה למקומות עבודה בנגב, ובהמשך השתלבה בענף השתתפה לראשונה בחייה בריצת 2013 הטריאתלון. בשנת מרתון שהתקיימה באמסטרדם. תחרות "איש הברזל" נמשכת מצאת החמה עד צאת שעות לכל היותר. ב"תפריט": שחייה למרחק 17- הנשמה, כ 180 קילומטרים, רכיבה על אופניים למרחק של 3.8 קילומטרים). 42.195( קילומטרים, וריצת מרתון לפני המסע להוואי ניהלה ג'יל לוח-זמנים ספורטיבי למהדרין, וגם בימים אלה היא לא מרשה לאף אחד "לשבור" לה את השגרה. את הבוקר (לפני יציאתה לעבודה) היא פותחת ברכיבה על אופני-הרים במשך שעתיים. בסופי שבוע ובחופשות אימוניה ארוכים יותר. אז היא מדוושת, שעות. "אימונים עם חברים הם גורם 15-10 שוחה ורצה מדרבן", היא אומרת. "כשקשה ולא בא לי אני אומרת, 'אני אתחרט אם לא אתאמן אבל לא אתחרט אם אצא לאימון', וגם 'כי אני יכולה'". היא לוקחת נשימה ארוכה ומשחזרת את יומן המסע המדהים שלה, ממיתר דרך ברצלונה ועד הוואי. לא נגענו: 2015 "כשסיימתי את התחרות בברצלונה באוקטובר התקשרתי לבעלי רם, שנשאר בארץ ועקב אחריי דרך האינטרנט, ואמרתי לו, 'זהו, סיימתי את תחרות איש הברזל השנייה שלי, הפעם בתחושה טובה, עם ריצת מרתון שגרמה לי להרגיש סיפוק רב'". המשך בעמוד הבא »

17 | אבג

אלופה אמיתית (המשך מהעמוד הקודם)

אצטרך להתאמן לבד בלי המסגרת התומכת של קבוצת 'אלפא' , שכן תחרות היעד הקבוצתי שונה משלי". שעות. מתיש כמעט כמו 36- הנסיעה לקונה ארכה קרוב ל האימונים. שדה-התעופה נראה לקוח מתפאורה של סרט הוליוודי, עם חום של אילת ולחות של תל-אביב באמצע הקיץ. ספורטאים עם אופניים הסתובבו בכל מקום. "בחיי לא ראיתי כל-כך הרבה אנשים שנראים בכושר שיא", אומרת אשת הברזל מאוניברסיטת בן-גוריון. "בין האירועים, ולפי התוכנית שקיבלתי מן המאמן שלי, התאמנתי על מסלול התחרות. שחיתי בטמפרטורה מושלמת בים שקוף שהופך כחול עמוק, צבע אינדיגו. ומה שרואים בדרך... צבי-ים, דולפינים, דגים מכל הצבעים. "ברכיבה קשה להתרכז בכביש מרוב מראה הנוף הפראי בצידי הדרך – שדות של לבה שחורה, פה ושם צמחייה גדלה בין גושי הבזלת, והכול על רקע הים הכחול העצום. בדרך פוגשים רוכבים, כולם מצוידים כאילו יצאו מז'ורנלים לטריאתלון, הציוד הכי הכי לתחרות החשובה מכולן. תענוג לראות. פחות כיף היה להרגיש את החום והרוחות. לא משנה מאיזה כיוון רוכבים, הרוח נגדך. יום אחד יצאתי באמצע היום לרוץ במקום שידוע כמקום אכזרי במסלול התחרות, 'מעבדת האנרגיה' – שלעומת שמו, זהו מכון מחקר שרק לוקח אנרגיה מן הרצים ולא מחזיר כלום בתמורה. קשה, אמרתי? "ביום התחרות קמתי מוקדם ונסענו לקו-הזינוק. נפרדתי מן המשפחה והחברים שבאו ללוות אותי והלכתי ונעמדתי בתור לשטח ההחלפה. בשונה מתחרויות רגילות, כאן הדרך כוללת ליווי על-ידי מתנדב אישי, עצירות להדבקת מספרי התחרות על הגוף ושקילה. הנושא של צבא המתנדבים בתחרות הזאת הוא מעניין: מתנדבים. הם עושים עבודה 5,000- מתחרים יש כ 2,300- על כ נהדרת, כולל עזרה בהלבשה ואפילו מריחת קרם-הגנה במקומות שצריך... יש מתח באוויר, אבל יש גם תחושת שחרור. רואים את הזינוק של

מצידו השני של הקו נשמעו קולות שמחה, ואז בן-זוגה בישר לה: "את יודעת, סיימת במקום הראשון בקבוצת הגיל שלך!". לרגע אחד השתרר שקט, כשג'יל מתקשה למצוא את המילים המתאימות. "אם כך, רם, יש לנו דילמה, והדילמה היא אליפות העולם בקונה, הוואי. החלום של כל טריאתלט". כל מי שעשה את המרחק המשוגע ק"מ רכיבת אופניים 180 ,) ק"מ שחייה במים פתוחים (בים 3.8 - הזה בכביש, וריצת מרתון – חולם להשתתף בהאיירונמן, אליפות העולם המתקיימת כל שנה באי הגדול בהוואי. "גם לי הייתה הפנטזיה הזאת", מתוודה האלופה שלנו. "חשבתי שאולי, אולי יהיה לי סיכוי להגיע ליעד הנכסף אי שם בעתיד... כאשר אהיה בקבוצת גילאי השבעים או השמונים... אם אצליח לשרוד עד אז בספורט התובעני הזה. נכון, לא יפה לבנות על צמצום מספר המתחרות בתור אסטרטגיה, אבל לא חשבתי שיש לי סיכוי אמיתי אחר לגעת בחלום שנקרא 'קונה'". זה לא שג'יל לא עבדה קשה. משטר האימונים השבועי שלה היה שעות אימון, ובתקופות שיא אף יותר. כן, כמו עוד משרה. 25–15 אתם בטח תוהים איך מצליחים לדחוס את זה לשבוע אחד? : Piece of cake מפיה זה נשמע כמו , שוחים או רוכבים או רצים. 5:00- ו 4:30 "קמים כל בוקר בין אוכלים, מתקלחים, נוסעים לאוניברסיטה, למחלקה שלי, עובדים עם צוות מדהים שנותן כוח ומחדש מצברים, ואז 'עפים' ליחידת אימון נוספת. אם בבוקר רצתי, בערב (אחרי שעות העבודה) זה יהיה אימון כוח. אם בבוקר רכבתי, אלך למקד את הראייה בקו השחור בתחתית הבריכה במשך כשעתיים. הרגע הכי נפלא של השבוע הוא סיום אימון השחייה". הכוכבים עמדו כנראה במקום הנכון באותו יום בספרד, ואכן, למחרת בבוקר, בטקס מרגש, ג'יל קיבלה את הגביע ונרשמה לתחרות בהוואי. היא שוב משחזרת בהתרגשות: "זה היה אחרי לילה ללא שינה, בגלל האדרנלין וגם בגלל הידיעה שברגע שאחליט להגשים את החלום תהיה זו התחייבות לעוד שנה שלמה של אימונים מפרכים עוד יותר לקראת אליפות העולם. והפעם

דרישת שלום מהאיראנים הנחיתה הייתה רכה, ניגוד גמור לקשיים שציפו לג'יל מעבר לפינה. לפני שהגיעה לקו הזינוק ניתנה לה הפריבילגיה ליהנות מן האווירה והתפאורה. "העיירה הופכת כולה לכפר אירונמן", נזכרת ג'יל. "בכל שעות היום רואים אנשים שוחים (יש אפילו ספינה באמצע מסלול השחייה ואיש שמחלק קפה למתאמנים בדרך), רוכבים ורצים. גם המקצוענים וגם קטגוריות הגיל עבדו קשה כדי להגיע, וכולם 'נותנים כבוד' לתחרות ולמתחרים. יש הרבה אירועים לקראת התחרות, חלקם מצחיקים כמו 'מירוץ התחתונים', שהתחיל כפרודיה במטרה ללמד את הספורטאים לא להיכנס למסעדות ולחנויות המקומיות עם בגדי הספידו הזעירים ובמשך השנים הפך למסורת צבעונית ועליזה, חלקם מרגשים, כמו 'מצעד האומות', שבו הלכנו, אנחנו חמשת הישראלים, כתף אל כתף עם המשלחת האיראנית, שאפילו ביקשה למסור ליהודים האיראנים בארץ דרישות שלום".

אני ואת נשנה את העולם - מוסף מיוחד | 18

המקצוענים, ומדהים לחשוב שאני עוד אהיה באמצע הרכיבה כשהם יהיו אחרי מקלחת וארוחה טובה. לפני הכניסה למים אני מחבקת את טוריה פיט, צעירה אוסטרלית שנקלעה מגופה 65%- ואושפזה כש 2011- ק"מ) ב 100( לשריפת יער במהלך ריצת אולטרה מרתון מכוסים כוויות. הרופאים קיוו שהיא תחיה, היא הבטיחה שלא רק תחיה, היא גם תעשה איירונמן. והנה היא פה, נותנת השראה לכולם מסביבה. "והשחייה. נו, ידוע שאני שוחה לאט. עברתי את האבא הגיבור שקשור לסירת-גומי וסוחב את בנו עם שיתוק מוחין וגם את הגיבור שאחת מידיו נקטעה, אבל נשארתי אחרי מתחרה שהכול תיפקד אצלו (לפחות לא ראיתי שום נכות חוץ מזה שהוא שחה לאט כמוני, ולא הצלחתי לעבור אותו). זה נגמר פחות או יותר בשעה שחשבתי שזה )59-55( נשים בקטגוריית הגיל 52 ייגמר. מים כחולים, לא קר לא חם, יפה כל-כך. מתוך בשחייה. אבל הייתי בקונה! 51- סיימתי במקום ה "עוברים לאופניים. לא הצלחתי להעלות קדנס (סיבובי רגליים), הייתה רוח חזקה מכל כיוון - חוץ מרוח גבית. בצד, בפנים. קשה. נופים מדהימים, לבה שחורה. ים כחול עמוק, חום ולחות מעיקים (כל הזמן שפכתי מים קרים על עצמי בתחנות הסיוע). היו לי כמה רגעי ספק - מה בעצם אני עושה פה, מה חשבתי לעצמי - אבל הם היו מעטים ועברו מהר. לאורך המסלול זה נראה כמו יום חג שדומה אולי לגביע העולמי בכדורגל – מוסיקה, תחפושות, ריקודים, שלטים - אני לא מסוגלת להתחיל אפילו לתאר מה הלך שם. שיגעון!!! ולא רק בעיר, גם במקומות רחוקים. משפחות שלמות רוקדות ומעודדות וצופרות 42- ומה לא... שיפרתי במעט את מקומי באופניים, אבל לא כפי שקיוויתי. סיימתי במקום ה ברכיבה. אבל הייתי בקונה!! "נגמרו האופניים, וכבר שומעים את מייק ריילי המיתולוגי קורא בכרוז לכל אלה שסיימו, 'יו אר אן איירונמן!'. ואני עוד צריכה לרוץ מרתון! "ריצת המרתון הייתה ה'ליפתן'. אני לא יכולה להגיד שהיו לי רגליים טובות וקלות כמו בברצלונה, אבל גם לא היו לי בעיות בטן ועיכול כמו באוסטריה. זה התחיל בסדר, אבל באיזה שהוא שלב הבנתי שבשביל לסיים כדאי שאלך אל תחנות הסיוע. ספוגים, קרח מתחת לחולצה, בהמשך קולה מהולה במים. בזמן הריצה הרגשתי בסדר, אם כי כפות-הרגליים כאבו לי בטירוף. כל החלק הקדמי. זה התחיל כבר ברכיבה, הן שרפו. כפות-הרגליים שלי ממש לא אוהבות את המפגש עם האספלט השחור והחם. כשראיתי את המשפחה והחברים מחכים לי באחד הסיבובים, התנצלתי שזה הולך להיות יום ארוך – גם לי וגם להם. "בשליש האחרון של המרתון כבר חשוך ומחלקים סטיקלייטים. באזור של מעבדת המחקר לאנרגיה יש ירידה נחמדה לכיוון הים ועלייה הרבה פחות נחמדה חזרה לכביש הראשי. כאן כבר קיבלתי כוחות מחודשים, והייתי בין הבודדים שרצו בשלב הזה. בדרך חזרה לכיוון קונה ולקו הסיום, מאות מתחרים הלכו לאט, בקושי מרימים את הרגליים. בקטע הריצה. ולמרות שזה לא הספיק לכפר 24- הנשים סיימתי במקום ה 52 מתוך הנשים 52 מתוך 42- על השחייה ועל האופניים, הייתי מרוצה. בסוף נשארתי במקום ה בקבוצת הגיל – והייתי בקונה! דקות הגעתי לקו הסיום. כאשר לקחתי את דגל ישראל מגיסי 25- שעות ו 14 "כעבור הרגשתי שאושר עילאי מציף אותי – עולה מהרגליים הדואבות ויוצא בחיוך ענקי מהפה. 'ג'יל בן-דור מישראל - יו אר אן איירונמן, מזל טוב!', קרא מייק ריילי - וזה היה שווה כל רגע! , שפירושה 'משפחה'. כמו באוניברסיטה, ohana "יש מילה ששומעים כל הזמן בהוואי - זהו ערך חשוב וחזק שנוגע לכל חלקי החיים שם. אני אסירת תודה על הזכות להתחרות בקונה, אך ברור שלא הייתי שם לבד. לאורך כל הדרך קיבלתי המון תמיכה ועזרה ' שלי". ohana מהרבה אנשים וגופים – כולם הם ה-'

ג'יל בן-דור בפעולה: רצה, מתכוננת לשחייה ומדוושת

19 | אבג

סנוב, בטביליסי כבר היית?

צילום: גיל שטרן

מועצת העובדים בשיתוף עם הנהלת האוניברסיטה החליטו להטיס את עובדי הסגל המינהלי והסגל הטכני מערכת 'אבג' בסיוע | לגיבוש בחו"ל אתר "למטייל" עורכת לכם היכרות נא להדק חגורות, | עם היעד שנבחר אנחנו ממריאים מדי סוף שבוע נוהרים אליו מאות בליינים צעירים מרחבי העיר ומחוץ-לארץ כדי לפזז על אחת משלוש רחבות-הריקודים הגדולות של המקום (שמכילות יחד עד כאלף אנשים), לצלילי מוזיקה אלקטרונית והאוס ובין מופעי לייזר צבעוניים. יהיה Tunnel Club יש סיכוי שה- המועדון המוזר ביותר שתהיו בו אי פעם – הוא ממוקם בתוך מה שהיה פעם מקלט גרעיני, כך שרחבת הריקודים שלו היא ארוכה וצרה. כדאי לבקר בה ולו רק בשביל לראות את המקום. אטרקציות בעיר האטרקציה המפורסמת ביותר בעיר . נעים לשוטט בה, העיר העתיקה היא בין המבנים הישנים, הכנסיות העתיקות, הכיכרות והסמטאות הציוריות. ) Narikala Fortress ( מבצר נריקלה מתנשא מעל העיר העתיקה. אפשר להגיע אליו באמצעות טיפוס תלול באחד הרחובות המרוצפים העולים למעלה, או לעלות ברכבל, שהתחנה שלו נמצאת מעברו השני ,sioni למטה, מול כנסיית של הנהר. אפשר לטייל בין שרידי המבצר,

מאת אביטל ישראל

Pasanauri יקרה אבל לא "פשוטה" מדי, היא , רחוב מקביל לרוסטוולי). Griboedov str . 37 ( התפריטים שם הם באנגלית וגם המלצרים מדברים קצת אנגלית. תוכלו ליהנות שם ממיטב המנות המקומיות במחירים סבירים. החינקלי מומלץ. מה לעשות בלילה בטביליסי יש הרבה מקומות בילוי ליליים. רובם מתרכזים סביב מרכז העיר והעיר העתיקה. בפאבים תוכלו לבחור בין הבירה המקומית (נתחטארי, בירה מיובאת), ובין סוגים שונים של יין מקומי. בדומה למקומות רבים בטביליסי, גם ברוב מקומות הבילוי מותר לעשן. הינה כמה פאבים במרכז העיר שכדאי לבקר בהם: הוא פאב אירי, שנראה בדיוק Hangar כמו כל פאב אירי אחר בעולם – קירות מחופי עץ, כוכים לחברים ומסכי טלוויזיה שמשדרים משחקי ספורט. בעלי הפאב הם אמריקאים, וגם כל המלצרים הם דוברי אנגלית. לכן זהו מקום טוב לפגוש בו תיירים. יש מספר מועדוני ריקודים בטביליסי. ככל הנראה תראו פוסטרים ופלאיירים שלהם כשתסתובבו ברחוב בשעות היום. יש הרבה מאוד מועדוני חשפנות, אז אם זו לא הסצנה שאתם מחפשים ודאו שאתם לא נכנסים לאחד מהם בטעות. אז לאן כדאי ללכת? הנה כמה מקומות מומלצים: הוא ככל הנראה מועדון Night Office ה- הריקודים הפופולרי והשווה ביותר בטביליסי.

רוב האנשים מתחילים את טיולם בגיאורגיה בטביליסי, שכל עורקי התחבורה הראשיים עוברים דרכה. העיר הזאת תספק לכם את הטעימה הראשונה של התרבות והמטבח הגיאורגיים. טביליסי היא עיר גדולה במלוא מובן המילה. תמצאו בה חיי לילה מגוונים, מגוון רחב של מקומות בילוי ותרבות כמו מוזיאונים, גלריות, בתי-קולנוע ותיאטראות, וגם את כל שירותי התיירות שתזדקקו להם. בטביליסי תוכלו לשוטט בין חנויות היוקרה בשדרות רוסטוולי, ושני רחובות , שבו אנשים Dry Bridge משם תגיעו לשוק מוכרים פריטים עתיקים. אפשר לטייל בסמטאות העיר העתיקה ולהתרשם מחנויות שטיחים אותנטיות שנמצאות מול חנויות מזכרות מצועצעות, או לעבור ליד מאפייה שנמצאת במעבר תת-קרקעי מתחת לכביש ראשי. בקיצור, בעיר הזאת יש כל מה שאתם חושבים על עיר גדולה, על יתרונותיה וחסרונותיה. רוב תושבי גיאורגיה חיים בכפרים קטנים (חלקם פצפונים ממש) ומנהלים אורח-חיים צנוע, פשוט ודל. אז אל תבססו את תפישתכם על גיאורגיה על ניסיונכם בטביליסי - היא לא משקפת את השאר. בטביליסי תמצאו את מיטב המאכלים הגיאורגיים המסורתיים. נתחיל במאפים: בכל רחוב ראשי יש מאפייה, ובה תוכלו לבחור בין המאפים השונים המוצעים בו: החל מלחם גיאורגי פשוט (וענקי!) וכלה בחצ'אפורי אצ'רולי (עם גבינה מותכת וביצת עין באמצע). המאפיות הולכות ונהיות יקרות ככל שמתקרבים לאזור העיר העתיקה, שבה המחירים עשויים להגיע לפי שניים או שלושה מכל מקום אחר. רוצים להתפנק יותר? היכנסו לאחד מבתי-הקפה או המסעדות בעיר העתיקה, שם יש מגוון רחב יותר של מאכלים (לא רק גיאורגיים), אבל במחירים יקרים בהרבה. מסעדה מומלצת לאוכל גיאורגי טיפוסי, לא

הגיבוש השנתי | 20

לנסוע בתחתית; באוטובוסים אפשר לשלם ישירות לנהג. רוב המרשרוטקות (מיניבוסים) שתזדקקו להן לנסיעות בין-עירוניות יוצאות מתחנת דידובה, וכך גם לגבי הכניסה לעיר באוטובוס. זוהי תחנה נוחה מפני שהיא צמודה לתחנת רכבת תחתית, כך שיהיה לכם פשוט ונוח להיכנס לעיר. אין מיזוג-אוויר ברוב האוטובוסים, המרשרוטקות והרכבות. מזג-האוויר החודשים החמים ביותר בשנה הם יולי- אוגוסט, הטמפרטורה עלולה לטפס אז מעלות. בלילה נהיה נעים ואפשר 30 עד לטייל בחוץ בנוחות מהרגע שהשמש שוקעת. החודשים הקרים הם דצמבר- פברואר, הטמפרטורות צונחות אז לסביבות האפס. החודשים הגשומים ביותר הם מאי ויוני, ודווקא בחודשי החורף הקרים כמעט לא יורד גשם. זיכרו שרוב המקומות בעיר אינם ממוזגים. – בית חב"ד היחיד קהילה יהודית בגיאורגיה נמצא בטביליסי ויש בה שני בתי-כנסת מרכזיים: בית- הכנסת הגדול .) ובית-הכנסת של Leselide St 45/47( יהדות אשכנז. – ברוב הרחובות במרכז העיר משטרה תראו שוטרים במדים או מכוניות-משטרה , Dry Bridge (יש תחנה ממש בדרך לשוק ליד מלון מריוט שבשדרות רוסטוולי), כך שלא תתקשו למצוא שוטר אם אתם זקוקים לו. בשביל להתקשר למשטרה חייגו מטלפון רגיל. 022 מטלפונים ניידים או 122 שורה תחתונה אם אתם חובבי ערים גדולות – טביליסי היא בדיוק בשבילכם. גלומים בה כל המאפיינים של עיר אירופית גדולה - עיר עתיקה, מקומות בידור מרכזיים (מוזיאונים, קולנוע, תיאטרון, מחול, אופרה וגלריות אמנות), בניינים מפוארים, חנויות מותגים מוכרות, חנויות מזכרות, והרבה, הרבה תיירים. אביטל ישראל היא עורכת תוכן באתר "למטייל"

תוכלו לזהות את הבניין בקלות בזכות אלפי התיירים והמקומיים שמקיפים אותו. משם תוכלו גם לעלות למבצר או לגנים הבוטניים - תחנת הרכבל נמצאת ממש מעבר לנהר. קניות ושווקים רחוב הקניות הראשי בטביליסי הוא רוסטוולי, בו תוכלו למצוא הכול מהכול, כולל חנויות מעצבים ורשתות עולמיות מוכרות. אם תמשיכו ברחוב הזה לכיוון העיר העתיקה ותחצו את כיכר החירות , רוב החנויות Kote Apkhazi בכיוון רחוב שם מוכרות מזכרות (גם ברוסטוולי יש מספיק מהן). בקצה העיר נמצא בניין גדול וצבעוני – זהו קניון טביליסי. לא נוח להגיע אליו כי הוא רחוק מאוד מן המרכז, אבל מי שאוהב קניות ומחפש מפלט מן החום ייהנה לשוטט כאן. המחירים לא זולים, אבל זולים יותר מאשר בארץ. הענקי הוא אחד Dry Bridge שוק המעניינים בעיר. אפשר לקנות בו מגוון רחב של פריטים עתיקים. תושבי העיר מגיעים לשם כל יום, פורשים שמיכות, מחצלות ושולחנות-עץ ומוכרים חפצים מן ההיסטוריה הפרטית שלהם: תמונות, תכשיטים וספרים ישנים, מצלמות, טלפונים, פוסטרים, שעונים, כלי-בית, קישוטים ואפילו כלי-עבודה. מסביב לגשר יש פארק גדול וירוק ובו מוכרים בעיקר ציורים, אך יש בו גם מספר דוכנים של עבודות-יד ומזכרות. תחבורה מקומית התחבורה הציבורית בטביליסי נוחה ומסודרת מאוד. בכל תחנות האוטובוס בעיר יש שלטים אלקטרוניים המודיעים על קווי האוטובוס שעוצרים בהן ועל זמן ההגעה המדויק שלהם. תחנות הרכבת התחתית נראות כמו כל תחנה אחרת באירופה, עם רשימה מסודרת של התחנות שבהן הרכבת עוצרת (יש רק שני קווים). הנסיעה בכל קווי האוטובוס העירוניים והרכבת התחתית זולה מאוד - חצי לארי. בתחנות המרכזיות ובתחנות הרכבת אפשר לקנות מעין "רב-קו". אם אתם מתכננים להישאר יחד במהלך כל שהותכם בעיר, אתם יכולים לקנות רב-קו אחד ולטעון אותו בשביל כולם. חייבים כרטיס כזה כדי

שנבנה במאה הרביעית, וליהנות מנוף הנהר והעיר. אגב, תוכלו לצפות בנוף גם בלי להיכנס למבצר, הוא יהיה אמנם פחות פנורמי אבל ייראה מרשים על רקע הרחובות הצרים המובילים אליו. בצמוד אליו נמצאים הגנים הבוטניים של טביליסי, המכילים אוסף גדול של צמחים ופרחים, בסביבה מטופחת, עם בריכות מים ומפלים שאפשר להשתכשך בהם. מי שירים את הראש במהלך טיול בשדרות רוסטוולי או שיטוט ליד הנהר יוכל לראות גלגל-ענק שנמצא בלונה . רוב המתקנים בו Mtatsminda פארק הם לילדים, אבל חלק מהם (כולל הגלגל הענק המדובר) יכולים להיות נחמדים גם עבור מבוגרים יותר. בכל מקרה כדאי להגיע לפארק, ולו רק בשביל הנוף המהמם שנשקף ממנו - העיר כולה. אם אתם מתכננים ביקור שם כדאי שתגיעו לקראת השקיעה ותיהנו מן הנוף באור וגם בחושך. אם אין לכם כוח לטפס עד למעלה ברגל, אפשר לעלות באמצעות הפוניקולור. טביליסי עשירה בתרבות ובהיסטוריה. יש בה מגוון רחב של מוזיאונים בשלל נושאים וסגנונות: המוזיאון האתנוגרפי פולקלור ומסורת: הפתוח. הוא בנוי בצורת כפר היסטורי המורכב ממבנים מכל רחבי גיאורגיה. תוכלו להתרשם בו מן הארכיטקטורה המסורתית של אזורים שונים במדינה, כמו גם מאלפי פריטים, כולל עבודות יד, אמנות, ציוד, בגדים, כלי-עבודה וכו' מתקופות שונות. מדי קיץ מתקיים במקום גם פסטיבל הפולק הגיאורגי השנתי. אם אתם באזור, כדאי לכם לבקר ) הסמוך, המכיל Kus Tba באגם הצבים ( אוכלוסיית צבים גדולה. נחמד לרבוץ שם ליד המים וליהנות מן הטבע. המוזיאון הלאומי לתיאטרון תרבות: ומוסיקה, קולנוע וכוריאוגרפיה מכיל אלפי פרטים מן ההיסטוריה התרבותית של גיאורגיה. אם אתם בקטע של כנסיות, יש מספר לא מבוטל שלהן ברחבי העיר. השתיים העיקריות הן: .) Sameba ( קתדרלת השילוש הקדוש המבנה הזה יציץ עליכם כמעט מכל מקום בעיר. הקתדרלה, בעלת כיפת הזהב, היא .)2014- חדשה מאוד (בנייתה הסתיימה ב ) קרויה על Sioni ( קתדרלת סיוני שם הר ציון בירושלים, כמיטב המסורת הגיאורגית בימי-הביניים. הקתדרלה נבנתה במאות השישית והשביעית ומאז נהרסה היא 13- ונבנתה פעמים רבות, ומן המאה ה השתמרה פחות או יותר בצורתה המקורית.

עוד טיפים שיעניינו אותך " Abanotubani חמאם " המרחצאות בטביליסי העתיקה

צילום: אביטל ישראל

צילום: אינה מנשה

>> , הגרסה הגאורגית לשוק הפשפשים Dry Bridge שוק ה- משמאל: קתדרלת השילוש הקדוש

21 | אבג