עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

פרידמן, בוחר את משפטי-המפתח פרמטרים שונים שניתן לחשב 30 בעזרת אותם עבור כל משפט בכל שפה. איכות MUSE הסיכומים האוטומטיים של נבחנה על-ידי השוואתם לסיכומים ידניים שכתבו דוברי שפות שונות. "התוצאות על מאגרי מסמכים מסוכמים בארבע שפות - אנגלית, עברית, ערבית ופרסית - הוכיחו שהאלגוריתם מספק סיכומים קרובים יותר לסיכומים האנושיים לעומת שיטות סטטיסטיות אחרות של תימצות אוטומטי", אומר פרופ' לסט. התברר גם שלסיכומים בשפות השונות יש מאפיינים דומים המאפשרים "לאמן" מודל של תימצות על שפה נפוצה יותר, כגון אנגלית, ולהפעיל אותו בהצלחה על מסמכים בשפה שונה לגמרי, כגון עברית או פרסית. האלגוריתם וגם התוכנה המממשת אותו הוצגו בכנס הבינלאומי המוביל לבלשנות חישובית. תלמידי שנה ד' במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע גם השתמשו באלגוריתם לפיתוח יישומונים (אפליקציות) לתימצות מאמרי חדשות ומאמרים מדעיים על גבי פלטפורמות שונות, לרבות מכשירי אייפון ואנדרואיד. בשנים האחרונות פיתחו תלמידיו של פרופ' לסט עוד כמה אלגוריתמים לתימצות אוטומטי של מסמכי טקסט במסגרת הפרויקטים ותזות המחקר שלהם. בין המשתתפים במחקרים האלה: גיא דנון, חן אייזנמן, ענבל גוביץ, יורי מירצ'ב, אלכסנדר דליקמן והלנה צ'ורקין. עכשיו עובד פרופ' לסט, בשיתוף עם ד"ר ליטבק וד"ר נטליה וונטיק מן המכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון, על נושא קיצורם של משפטים ארוכים תוך השמטת פרטים בעלי חשיבות משנית מתוך המשפט. החוקרים מקווים שבסיום עבודתם יוכלו לייצר סיכומים קצרים וממוקדים שיאפשרו לדעת יותר תוך קריאת פחות חומר. לתשומת-לבם של הנשיא הנבחר טראמפ וחוקרי הבולשת הפדרלית של ארה"ב!

בדצמבר את דיקני הפקולטות 12- נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אירח בבית הנשיא ב של מדעי הרוח באוניברסיטות המחקר בישראל. בפגישה נדונה השאלה איך לחבר בין העשייה האקדמית בתחום מדעי הרוח ובין הציבור בישראל. הנשיא התרפק בערגה על הימים שבהם למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, בשילוב עם קורסים במדעי הנשיא יושב, ולצידו, מימין לשמאל: פרופ' יוסי שיין, חבר בצילום הרוח שאותם אהב. הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג, פרופ' דרור ורמן, דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, פרופ' אלעזר לשם, דיקן הפקולטה למדעי החברה והרוח באוניברסיטת אריאל, פרופ' חיים היימס, דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' אביעד חפץ מן האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' ליאו קורי מאוניברסיטת תל-אביב, פרופ' גור אלרואי מאוניברסיטת חיפה, פרופ' אלי עסיס, דיקן מדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' שפרה ברוכסון, דיקנית מדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן, ופרופ' מלכה רפפורט-חובב מן האוניברסיטה העברית, שהייתה יו"ר הוועדה לקידום מדעי הרוח במל"ג. לגעת ברוח

צילום: מארק ניימן, לע"מ

ממלאות את הוואקום

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב אירחה השנה לראשונה את כנס 'האגודה הישראלית לוואקום'

מקדמת 'האגודה 1968 מאז הקמתה בשנת הישראלית לוואקום' מחקר בינתחומי במדעי פני השטח, שכבות דקות ומדעי הוואקום במובנם הרחב, כולל תחומים כגון ננוטכנולוגיה, אופטי-אלקטרוניקה, ציפויים, חיישנים ועוד. "בסיס הנתונים של חברי האגודה מכיל את פרטי ההתקשרות

מארגנות הכנס: ד"ר איריס ויסולי-פישר (מימין) וד"ר רונית אשכנזי

של מדענים ישראלים בכל תחומי הפעילות שלה, ומקדם שיתופי פעולה ישראליים ובינלאומיים", אומרת ד"ר איריס ויסולי-פישר, מן המחלקה לאנרגיית השמש והפיסיקה של הסביבה במכונים לחקר המדבר. היא אירגנה את הכנס בשיתוף עם פרופ' נורית אשכנזי, חברת סגל המחלקה להנדסת חומרים בפקולטה למדעי ההנדסה. חוקרים מן האוניברסיטאות 230 בספטמבר השתתפו 12- בכנס שהתקיים אצלנו ב והמוסדות האקדמיים החשובים בארץ ואורחים ממוסדות-מחקר בחו"ל. . http://www.ivs.org.il/Meetings-and-workshops פרטים נוספים באתר הכנס

9 | אבג