עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

חידוש מהפכני במכון בן-גוריון לחקר הציונות: לימודי ישראל בתנאי מעבדה

עושים משהו חלוצי חשוב".

אלה מבין החוקרים שעבודתם הסתמכה בעיקר על מדידות בחוץ נשארו בצריפים והמשיכו להשתמש בציוד מאולתר. "והיינו נשארים שם עד היום אלמלא נחלצה לעזרתנו פרופ' רבקה כרמי", מעיד פרופ' פיימן. בתחילת כהונתה כנשיאת האוניברסיטה ביקרה פרופ' כרמי בקריית האוניברסיטה בשדה בוקר ונדהמה לראות את מדעניה עובדים בתנאים לא-תנאים. "ייתכן שסייעה לנו העובדה שהיא רופאה ולכן הבינה היטב את חשיבותו של 'חדר נקי' – משהו שעמיתי פרופ' כץ ניסה לאלתר בעזרת קופסת כפפות שנזרקה מן המחלקה לכימיה. רבקה החליטה אז שהיא לא תשקוט ולא תנוח עד שיבנו לנו לא רק חדר נקי אלא גם בניין מתאים שבו ימוקם החדר הזה". באופן פרדוקסאלי, הדחיפה החזקה הזאת לחקר האנרגיה הסולארית באה בזמן שנראה שהעולם מאבד עניין במקורות אנרגיה מתחדשים. בישראל התגלו מקורות גדולים של גז בקרבת החופים, וארה"ב גילתה איך להפיק כמויות גדולות של גז ונפט ממקורות מקומיים שעד עתה לא היו זמינים לניצול. אלא מאי? הדלק הפוסילי הזה שהתגלה לא מכבר אמנם משפר את מצבן הביטחוני של ישראל וארה"ב, אבל שימוש בו יגרום לפליטה מוגברת של דו-תחמוצת הפחמן לאטמוספרה ויגביר עוד יותר את התחממות הגלובוס. וכך, בעוד שמדענים באוניברסיטאות אחרות מחפשים עוד ועוד תחומים חדשים שקרנות-מחקר ישמחו לממנם, במכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין מגבירים את המאמצים לפתח אנרגיה סולארית, שתהווה אלטרנטיבה לשגעון הדלק הפוסילי. "הדבר הזה יתאפשר הודות לדור החדש של מדענים צעירים ומבריקים, והודות לבניין הנהדר הזה שהוא פרי חזונה של רבקה כרמי ושל נדיבות לבם של תורמינו", אמר החוקר האנרגטי משדה בוקר.

מי הם הישראלים, ומהו מקומה של היהדות בהגדרת הישראליות? אילו סוגיות חיוניות להבנת היחסים בין ה"שבטים" השונים המרכיבים את הישראליות? שאלות אלה ודומות להן נדונו במרכז- בנובמבר 10- המחקר החדש שהושק ב ב'מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות'. המוקד של מרכז-מחקר חדש זה הוא "לימודי ישראל" – שדה-מחקר בינתחומי שהולך ומתפתח במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ובעולם. בהקמת המרכז לא רק מממש המכון את ייעודו על-פי חוק ('חוק ') אלא גם מעגן 1976 דוד בן-גוריון תשל"ז את מעמד המכון כמוקד עולמי בחקר ישראל. המכון ישמש אכסניה לחברי הסגל שלו וגם לחוקרים בתחום זה בעולם, ולדור הבא של החוקרים. 'המרכז ללימודי ישראל' הוקם בעזרת תרומתה הנדיבה של 'קרן עזריאלי קנדה- ישראל', שנרתמה להבטיח את התשתית הדרושה לפעילותו בשנים הקרובות. דנה עזריאלי, יו"ר 'קבוצת עזריאלי' ו'קרן עזריאלי ישראל', תיארה בטקס את מרכזיות הנגב בעיני אנשי הקרן ואת תוצריו היישומיים הצפויים. נשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, ציינה את חלקה החשוב של מנהלת 'מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות', ד"ר פולה קבלו, בהצלחת המכון. הנשיאה אמרה שמקומו המרכזי של קמפוס שדה בוקר הושג בזכות השילוב שהוא משלב בין רוח וחומר, ובכך הוא מגשים את חזונו של דוד בן-גוריון - "הקמת אוקספורד ויבנה בנגב". פרופ' כרמי הדגישה את הצורך להפיץ את המשנה הציונית דווקא בימים אלה, כשישראל מתגוננת מול חרמות ומגמות אנטי-ישראליות. במרכז החדש יהיו מעבדות-מחקר, שבמוקד כל אחת מהן תהיה סוגיה המעסיקה את מדינת ישראל מראשיתה ועד ימינו. החידוש בפעילות המרכז הוא

סוגיות חיוניות, ד"ר פולה קבלו

לא רק רוחב היריעה שהמחקרים מבקשים לכסות אלא גם עבודת הצוות בין חוקרים שונים שיבצעו מחקרים משותפים ויישמו גישות מחקריות בין-תחומיות. מעבדות המחקר הוצגו בטקס על-ידי ראשיהן, פרופ' עופר שיף (מעבדת "ישראל והעולם היהודי") ופרופ' אריה ספוז'ניק (מעבדת "תרבות עברית"). כל מעבדה מקבצת חוקרים מתחומי-דעת שונים. הרצאת-האורח באירוע הייתה של ד"ר רות קלדרון, מייסדת בית-המדרש 'אלול' ומכללת 'עלמא'. בהרצאתה "כדור- השלג היהודי – על המרחבים התרבותיים בישראל" עמדה ד"ר קלדרון על רבות מן השאלות שבהן תעסוקנה מעבדות-המחקר השונות. 'מעבדת דוד בן-גוריון' עתידה להתחיל את פעילותה בשנת תשע"ח, ובינתיים זכינו להתרשמות ראשונה מהפרויקט המהפכני באמצעות הסרט "בן-גוריון, אפילוג", שהוקרן במהלך הטקס. לאחר מכן התקיים דיאלוג מפרה עם יעל פרלוב, עורכת ומפיקת הסרט.

17 | אבג