עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

השיטה מבוססת על חשיפת קולות שונים ב"שיטת הבצל". אחד השלבים במתודולוגיה זו מנחה את החוקרים איך לבצע ניתוח של "קול האני" של המרואיינים כדי לזהות את הנרטיב של המרואיין עצמו, לפני מתן פרשנות לשיח שלו. "קול האני" שימש את ע', חובשת קרבית, כשמסרה את הנרטיב שלה משירותה הצבאי: הייתי חובשת קרבית בעזה, הייתי באזור לחימה. הייתי צריכה לחתום על הצהרה שאני מודעת לסיכונים בתפקיד. רציתי את זה, זו היתה בחירה שלי, נלחמתי לקבל את התפקיד הזה. פיניתי פצועים, פיניתי גם גופות של חיילים. ידעתי שאני יכולה לעשות את התפקיד יותר טוב מכל אחד אחר. לסיכום קובע המחקר כי "קול האני" של החיילות הדגיש בעיקר אסרטיביות וביטחון עצמי. לעומת זאת, הקשבה לקולות אחרים, מקבילים, העלתה פן אחר של החוויה וחשפה דילמות מוסריות ומקצועיות. ד"ר אילת הראל-שלו היא מרצה בתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים (המחלקה הבינתחומית) ובמחלקה לפוליטיקה וממשל. היא גם עמיתת מחקר במרכז המצוינות לחקר המרת דת ומפגשים בין-דתיים באוניברסיטת בן-גוריון. מחקריה ופרסומיה עוסקים במגוון תחומים: פוליטיקה, חברה ומשפט בחברות שסועות ובהודו המודרנית; זכויות מיעוטים; נשים לוחמות באזורי קונפליקט; מגדר ופוליטיקה. ד"ר הראל-שלו וד"ר דפנה-תקוע זכו יחד במענק-מחקר מטעם הקרן הלאומית ) כדי להמשיך את מחקרן ISF למדע ( בנושא. בכוונתן לקיים סדנת מחקר לחוקרים בהנחיה משותפת עם פרופ' קרול גיליגן בסמסטר ב' של שנת הלימודים תשע”ז באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בנושא “'מדריך ההקשבה' ומתודולוגיות פמיניסטיות”.

אני זוכרת שישנתי " במיטה אחרי משמרת לילה ואני שומעת כאילו קידוחים, ואז מפסיקים. קידוחים, מפסיקים. אני אומרת לעצמי, 'טוב, אני רואה יותר מדיי סרטים וגם עייפה'. אחר- כך, במלחמה, התגלה שבאמת הייתה שם " מנהרה לדעת המחברות כדאי שמתודולוגיה זו תיושם במחקרים נוספים במדעי החברה ובמיוחד במדעי המדינה. לפי פרופ' גיליגן, אוסף הגוונים השונים המרכיבים את קולו של האדם מכיל צלילים ומנעדים שונים. החוקרים יכולים להאזין למרואיינים בדומה להאזנה לתזמורת – פעם האזנה לצלילי הכינורות, בפעם אחרת האזנה לכלי-ההקשה, וכך הלאה. הקולות השונים של המרואיין מצביעים על צדדים שונים באישיותו ובחווייתו של האדם ועל הקשר שלו עם הסובבים אותו. גישה זו שמה דגש לא רק על מה שנאמר בריאיון ועל הנושאים המרכזיים שעלו בו אלא גם על הדרך שבה נאמרו הדברים. גיליגן, פסיכולוגית מאוניברסיטת ניו יורק, והוא ממחיש כיצד מסייעת מתודולוגיה זו לחשיפת קולות שונים של מרואיינים בעת ניתוח ראיונות במחקר איכותני. במחקר הנוכחי רואיינו חיילות לוחמות ותומכות לחימה בצבא ההגנה לישראל ששירתו בשטחים או באזורי הקונפליקט. הניתוח חשף עמדות שונות וחוויות שונות של מרואיינות - עמדות פוליטיות, רגשות, מצוקות, וגם דילמות מקצועיות ומוסריות.

מחקרים רבים בתחום היחסים הבינלאומיים העמידו במרכז הדיון היבטים אסטרטגיים, יחסי כוחות ומדינות כשחקנים מובילים במחקר בתחום. תפישות אלה אותגרו על-ידי מחקרים ביקורתיים שערערו על ההגדרות של מושגי-יסוד והציעו שאלות משלהם, כגון: מי הם השחקנים המרכזיים במלחמה? האם ראוי למדוד יחסי עוצמה רק ברמת המדינה או המערכת הבינלאומית, או גם ברמת הפרטים? את שלומו של מי מבטיחים? מהו המחיר? איפה מתרחשת המלחמה? איפה היא מתחילה ואיפה היא מסתיימת? מי משתתף במלחמה? מי מגן על מי - הלוחמים בחזית או האזרחים הנמצאים בעורף? א', תומכת לחימה שהשתחררה לאחרונה מצה"ל, חלקה עם החוקרות חוויות משירותה הצבאי בנחל עוז: הבחורות ששמעו [רעש של חפירות] אמרו, "אני שומעת משהו...יש רעש...", ואז אני מתקשרת למפקדת והיא אומרת לי "לא, [זה לא רעש של חפירות], זה בטח החתולות"... אני אומרת לה, "יש פה מנהרה, זה בדיוק כל מה שכולם אומרים". ... אני זוכרת שישנתי במיטה אחרי משמרת לילה ואני שומעת כאילו קידוחים, ואז מפסיקים. קידוחים, מפסיקים. אני אומרת לעצמי, "טוב, אני רואה יותר מדיי סרטים וגם עייפה". אחר-כך, במלחמה, התגלה שבאמת הייתה שם מנהרה. על גברים לוחמים נכתבו הרבה מחקרים. מחקרים על נשים במלחמה התמקדו בעיקר בנשים כקורבנות של מלחמה או בנשים לוחמות שלום. ד"ר הראל-שלו וד"ר דפנה-תקוע מציעות לתת מקום ראוי במחקר לחוויותיהן של נשים לוחמות במלחמה ובקונפליקט. הן קוראות תיגר על הצגתן של נשים באופן חד-ממדי: פאסיביות מול אקטיביות, לוחמות שלום מול מיליטריסטיות המאמצות התנהגות גברית. המציאות יותר מורכבת, לנשים לוחמות יש מגוון קולות. המחקר הנוכחי בוצע באמצעות יישום "מדריך ההקשבה" שהגתה פרופ' קרול

13 | אבג