עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

בזרם המרכזי בספרות המקצועית בתחום הזה היא שישנן השפעות הדדיות של השינוי האקלימי והתיירות. התיירות היא קורבן טבעי - שינויי הטמפרטורות מסכנים אתרים מושלגים, וכן עלולים למנוע מתושבי אזורים קרירים לצאת לחופשות באזורים חמים אם מקומות מגוריהם עצמם מתחממים. אני קורא לאנשי האקדמיה וגם לאנשי התעשייה וקובעי המדיניות להטיל ספק באזהרות מפני שינוי האקלים ובהשלכותיהן על תעשיית התיירות. יש ספרות מדעית ענפה שמציגה נתונים המערערים על הקביעות של תיאוריית ההתחממות הגלובלית. לדעתי ככל שחברה או קהילה עשירה ומפותחת יותר כך גם גוברת עמידותה בפני פגעי מזג-האוויר והאקלים. הנתונים מראים שמספרי קורבנות האקלים הולכים וצונחים בעשורים האחרונים של המאה העשרים ותחילת המאה הנוכחית. ההסבר לכך הוא שזוהי גם תקופה שבה אנחנו חווים עלייה מתמדת ברמת החיים ובתוחלת wealthier החיים. המסקנה שלי היא ש- : יותר עשיר – יותר בריא". is healthier "יש עלייה משמעותית, בעיקר בהודו ובסין, בגודלו של מעמד הביניים. מאות מיליוני הודים, ותושבי העולם השלישי בכלל, נחלצו מעוני מחפיר הודות לצמיחה הכלכלית, ולתעשיית התיירות יש בצמיחה הזאת חלק גדול. עלינו לחזק את התעשייה הזאת ולא לדכא אותה על-ידי הטלת הגבלות שונות עליה". האם תעשיות פחות מזהמות ויותר רווחיות, כגון היי-טק, לא עדיפות מן הבחינה הזאת? "אני לא נגד תעשיית ההיי-טק. אבל היא לא תחליף לתיירות, שהיא התעשייה הכלכלית הגדולה ביותר בעולם". ולסיכום, משהו בנימה אופטימית? "הספרות המדעית נותנת מקום להבין שממצאי מדע האקלים עדיין אינם סופיים ומוחלטים, ואפשר להירגע קצת במה שנוגע לתחזיות האימה על התחממות האקלים. עלינו גם להבין שלתעשיית התיירות ולצמיחה כלכלית יש תפקיד קריטי בשיפור המצב האנושי ובשיפור הסביבה שבה חי האדם. פיתוח כלכלי ותעשייתי אינם הרסניים לבני- האדם. הם מיטיבים איתם, והתיירות היא מנוע-צמיחה גלובלי מרכזי".

שניר ארואס, יואל הבארי צילמו: שלום לך ארץ נהדרת מדינת ג'אמו-קשמיר ממוקמת בצפון הודו. היא מורכבת משלושה אזורים: חבל ג'אמו, בעל הרוב ההינדי; עמק קשמיר, המיושב בעיקר על-ידי אוכלוסייה מוסלמית; ומחוז לאדאק, שרוב תושביו משתייכים לדת הבודהיסטית. בכל אחד מן האזורים האלה יש אטרקציות תיירותיות ייחודיות, נופים עוצרי נשימה, וכן אורחות-חיים המשלבים מנהגים מתרבויות עתיקות. ואולם, על הפוטנציאל התיירותי האדיר של המדינה מעיב המצב ועד ימינו. כמו 1947- המדיני והבטחוני הרגיש ששורר בחבל קשמיר מאז חלוקת הודו ב הרבה מדינות אחרות, גם ישראל, באמצעות המטה ללוחמה בטרור, ממליצה לאזרחיה לא לבקר במדינת ג'אמו-קשמיר. עמק קשמיר ידוע בעיקר בשל נופיו הקסומים - הרים מושלגים, קרחונים, אגמים צלולים, פרדסים, יערות ועמקים מרהיבים ביופיים. תיירים שמתעלמים מאזהרות המסע של מדינותיהם מבלים חופשות פסטורליות בעיירות-הנופש הצבעוניות שבעמק ויוצאים לטיולי טבע וטיפוס על הרים. בירת קשמיר, סרינגר, שוכנת על אגם ובו בתי-סירה המשמשים גם כבתי-הארחה לתיירים. חבל ג'אמו פחות אטרקטיבי מעמק קשמיר מבחינה תיירותית, אך גם בו יש אתרים ארכיאולוגיים רבים והיצע מרשים של אטרקציות. העיר ג'אמו, שבה נערך הכנס המדובר, ידועה בכינויה "עיר המקדשים", בשל ריבוי המקדשים בה, והיא אתר חשוב של עלייה לרגל למאמיני הדת ההינדואיסטית. חבל לאדאק הוא האזור הפחות מיושב ופחות נגיש במדינת ג'אמו-קשמיר בגלל תנאי הטבע הקשים המאפיינים אותו, אבל בקרב תרמילאים ישראלים הוא הפופולארי ביותר. התיירים המגיעים ללאדאק נהנים מן השלווה הפסטורלית שמאפיינת את האזור, מנוף הרי ההימלאיה האדירים, ומן ההיכרות עם התושבים ממוצא טיבטי ותרבותם העתיקה.

19 | אבג