עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

מחקרים לעזרת הנשים

מפתחי הטכנולוגיה להחדרה מדויקת של מחט. < מימין לשמאל: יועד גריזים, טל פיטרמן ופרופ' הוגו גוטרמן

פרופ' אשר בשירי, מן הפקולטה למדעי הבריאות, פועל לקידום המחקר והטיפול בנשים הסובלות מתופעת ההפלות החוזרות

לאחר שנים לא מעטות שבהן נושא ההפלות החוזרות "הוזנח" מבחינה מחקרית הוביל לאחרונה פרופ' אשר בשירי, חבר סגל הפקולטה למדעי הבריאות, מהלך חשוב לקידום המחקר, האבחון והטיפול בנשים הסובלות מתופעה זו: הוא יזם ואירגן כנס עולמי ראשון בנושא ההפלות החוזרות. הכנס התקיים בקאן שבצרפת והשתתפו בו מאות מומחים מדינות בעולם. ביניהן: סין, איראן, ערב הסעודית, כוויית, עיראק, ומצרים. "הנציג 60- מ מערב הסעודית גילה עניין רב בנתונים שהצגתי וניהלתי איתו דיאלוג מעמיק; עם נציג איראן החלפתי מילות נימוסין", סיפר פרופ' בשירי, מנהל מחלקת יולדות ג' במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. הפלה ספונטנית היא חוויית אובדן קשה לאישה. רוב ההפלות האלה מתרחשות להריון). שיעור האובדנים של הריונות בודדים 12- בטרימסטר הראשון (עד סוף השבוע ה ואילו שיעור ההפלות החוזרות, המוגדרות כשתי 15%-12% המאובחנים קלינית הוא .5%- להריון, הוא כ 20- הפלות רצופות או יותר עד השבוע ה הגורמים להפלות חוזרות הם רבים: הפרעות כרומוזומליות בעובר, גיל מבוגר של האם, הפרעות כרומוזומליות אצל אחד מבני הזוג, מחלות-רקע של האם - קרישיות-יתר, הפרעות מבניות ברחם, ועוד. עם זאת, במחצית מן המקרים לא ניתן לאתר גורם ספציפי להפלות החוזרות. בכנס הוצגו מחקרים חדשניים בתחום. מחקר אחד תיאר מאפיינים של נשים שעברו הפלות חוזרות והן סובלות ממומים ברחם. לאלה מהן שעברו ניתוח קיסרי מומלץ לבצע מעקב קפדני בהריון החדש. יש נשים שסובלות גם מבעיות של אי-פוריות - כשמטפלים להגיע ללידת חי בהריון הבא, לעומת 4.7  בהן בתכשיר נוגד קרישה קיים סיכוי גדול פי נשים ללא טיפול כזה. המחקר גם שפך אור על ההיבטים החיסוניים כאחד המנגנונים הקשורים בהפלות חוזרות. "האיכות האקדמית הגבוהה של עבודות המחקר שרופאי סורוקה הציגו בכנס מאפשרת לקדם ולפתח את המחקר בתחום, בשיתוף פעולה עם מרכזים רפואיים מכל העולם", סיכם פרופ' בשירי.

גם שני סטודנטים למדעי המחשב וסטודנטיות לעיצוב תעשייתי. תומר דובקין ואליהו משהדי, המסיימים את לימודיהם במדעי המחשב, שותפים לפיתוח המערכת. תומר פיתח את תחום עיבוד התמונה, כך שהמערכת תדע לזהות את הוורידים הרלוונטיים ותמליץ לרופא על הוריד המתאים. תומר מכנה זאת של הורידים". אליהו פיתח את GPS ה-" ממשק המשתמש, שיתאים למקצועות הרפואה ולבתי-החולים. בפרויקט משתתפות גם סטודנטיות . H.L.M לעיצוב תעשייתי ממכללת שבבני-ברק. יועד, יוזם שיתוף הפעולה איתן, מספר: “רצינו שכל אחות וכל רופא יצליחו להפעיל את המערכת בקלות. הבנו שאנחנו זקוקים לעזרה בנושא הנדסת אנוש, ומכאן החיבור עם הסטודנטיות לעיצוב תעשייתי". טל מספר: “תכנון ידית- האחיזה וחיבור החלקים החד-פעמיים, כגון המחט הסטרילית, למערכת, בוצעו על-ידי הסטודנטיות לעיצוב. כשאתה מפתח מוצר שנועד לשימוש בתחום הרפואה, אי אפשר להתפשר על מוצר הנדסי בלבד. הנדסת אנוש ועיצוב הם קריטיים". את הפיתוח מלווה מבחינה רפואית ד"ר דניאל פון אלמן. “המכשיר משפר את הדיוק בכמה הליכים רפואיים פולשניים תוך הפחתת רמת המומחיות הנדרשת, ובכך מפחית את העלויות הנלוות להכשרה הקיימת", הוא אומר. “אחד האתגרים הקשים של רופאים הוא לקחת רעיון שנרשם ‘על גבי מפית בקפיטריה' ולרתום אותו למאמץ פיתוח מתואם. בית- החולים לילדים בסינסינטי סייע ליצור את התשתית לתרגום רעיונות טובים למוצרים". המיזם מנוהל על-ידי ‘מרכז הילדים סינסינטי למסחור טכנולוגיה' ו'ב.ג. נגב טכנולוגיות בע"מ', חברת-היישום של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מחקר חובק עולם. פרופ' אשר בשירי עם גינקולוגיות מסין

9 | אבג